מגיד משנה/תעניות/ד

מגיד משנה ‏ תעניות ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ד

(א-ד)

בכל יום ויום משבעה תעניות אלו וכו'. ראש פ' סדר תעניות כיצד וכו'. (תענית ט"ו וט"ז) ובברייתא ובגמ' מבואר הסדר שהזכיר רבינו בפשיטות קרוב ללשון רבינו:

יז

(ה-יז)

ושליח צבור מתחיל וכו'. מדברי רבינו נראה שזכרונות ושופרות ואל ה' בצרתה לי ושאר המזמורים שהזכיר כולן נאמרים בבת אחת אחר ברכת סליחה ואין בהם חתימת ברכה וכ"נ מדברי רב שלום גאון ז"ל. אבל רש"י ז"ל והרמב"ן ז"ל והמפרשים האחרונים ראיתי שפירשו שכל אחד מהן נאמר בברכתו וחותם עליו. בברכה ראשונה הוא אומר פסוקי זכרונות וחותם בהן זוכר הנשכחות. בשניה אומר פסוקי שופרות וחותם שומע תרועה. בשלישית אומר אל ה' בצרתה לי וחותם שומע צעקה וכן בשאר. ונותנין טעם מפני מה נתיחד כל אחד מהם לחתימתו לפי שהוא דומה לו ואף לשון המשנה (דף ט"ו) מוכיח שכן הוא ואומר לפניהם כ"ד ברכות י"ח שבכל יום ומוסיף עליהם שש אלו הן זכרונות ושופרות. אל ה' בצרתה לי. אשא עיני אל ההרים. ממעמקים קראתיך ה'. תפלה לעני כי יעטוף. אלמא אלו הן השש שהוא מוסיף. ואם כוונת רבינו היתה כן היה לו לבאר ודבריו צ"ע. עוד נראה לי מדברי רבינו שבגבולין אין תוקעין בסוף כל ברכה וברכה והוא ז"ל מפרש מ"ש במשנה (דף ט"ו:) לא היו נוהגין כן אלא בשערי מזרח ובהר הבית שהוא על התקיעות ועל עניית ברוך שם ומ"מ יש תקיעות בגבולין בתענית כמו שמוכיח כאן ובמסכת ר"ה (דף כ"ז) אלא שאינן על סדר ברכות זהו דעתו ז"ל. אבל יש מן האחרונים שפירשו שאף בגבולין תוקעין בסוף כל ברכה וברכה ואין הגבולין חלוקים מן המקדש לענין התקיעות אלא שבמקדש אחר שאומר חזן הכנסת לכהנים תקעו חוזר ואומר ש"צ מי שענה קודם שיתקעו וכמו שכתב רבינו. ובגבולין תוקעין מיד שאמר להם תקעו. וטעם חזרת מי שענה במקדש פירשו ז"ל לפי שהענייה במקדש היא ברוך שם ונראית כברכה בפני עצמה ואילו לא היו חוזרין מי שענה היה נראה שהתקיעות אינן באות על הברכות אלא על ברוך שם לכך התקינו שיחזור מי שענה ואח"כ יתקעו אבל בגבולין אין העניה אלא אמן בלבד ולזה לא הוצרכו לחזור מי שענה, אלו דבריהם ז"ל ולדברי הכל מבואר הוא שאין תוקעין בגבולין בחצוצרות ושופר כנזכר פ"א:

יח

שבע תעניות וכו'. מפורש שם בגמרא (תענית דף ט"ז) שיוצאין לבית הקברות ומפרש רבינו שהוא אחר תפלה ופשוט הוא:

ובכל תענית וכו'. מפורש בפרק בשלשה פרקים (תענית דף כ"ו) שיש נעילה בתענית ופירש הראב״ד ז״ל דבכל תענית צבור קאמר בין בראשונות בין באחרונות דאי באחרונות בדוקא הוה ליה למתני במה אלו יתרות על הראשונות ואף בזמן הזה הדין כך וזה דעת רבינו אף על פי שלא נהגו כן הוא עיקר:

יט

ירדו להם וכו'. סברת ר' יהודה בברייתא פ' סדר תעניות האמור (דף כ"ה:) והלכתא כוותיה דר"י כמו שמבואר בהלכות:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף