מגיד משנה/שכירות/יב

מגיד משנה ‏ שכירות יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

הפועלין שהן עושין בדבר שגידולו מן הארץ ועדיין לא וכו'. משנה פרק השוכר את הפועלים (בבא מציעא דף פ"ז ע"ב):

מפי השמועה למדו שאין הכתוב מדבר אלא וכו'. ברייתא שם:

ב

מה בין העושה וכו'. במשנה (דף פ"ז) אלו אוכלין מן התורה העושה במחובר בשעת גמר מלאכה ובתלוש עד שלא נגמרה מלאכתו ואלו שאין אוכלין העושה במחובר שלא בשעת גמר מלאכה ובתלוש לאחר שנגמרה מלאכתו. ופירוש נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה:

ואינו אוכל אלא עד אחר שימלא הסל אבל מפני השב אבידה לבעלים וכו' מאומן לאומן. פירוש משורה לשורה. לשון המשנה וכולן לא אמרו אלא בשעת מלאכה ובגירסת ההלכות אלא בשעת גמר מלאכה אבל מפני השב אבידה לבעלים אמרו הפועלין אוכלין בהליכתן מאומן לאומן ובחזירתן מן הגת. ונראה שרבינו מפרש גמר מלאכה בכאן משנתמלא הסל אבל מפני השב אבידה שלא יאכלו בשעת עשיית המלאכה אמרו שיאכלו בעודן ממלאין הסל בהליכתן משורה לשורה או בהחזירתן הסל שנפצו לגת. ובהשגות א"א לא ידעתי מאין וכו':

ג

המבטל מלאכתו וכו' מפי השמועה למדו כל זמן וכו'. בהשגות א"א דברים הללו אין להם שורש וכו' והרמב"ן פירש הברייתא שאין הכוונה אלא להוציא עודר ומקשקש או מנכש בעשבים שאינן עושין בגמר מלאכה שאינן אוכלין כמו שנתבאר בגמרא וכתב על דברי רבינו וכמדומה לי שטעה בפירוש ברייתא זו שבספרי ורש"י ז"ל פירש המשנה שהבאתי למעלה כך וכולן לא אמרו שיאכל אלא בשעה שהוא עסוק במלאכה ולא שישב ויאכל לומר הרי מנעתי את עצמי עד כאן ולא בטלתי עכשיו אשב לי ע"כ לשונו וקרובין דבריו לדברי רבינו:

וכן פועל וכו'. זה פשוט בכתוב ופיטור המלקות במה שהוא חייב בתשלומין הוא בפרק אלו הן הלוקין:

ד

החולב והמחבץ וכו'. ברייתא ומשנה שם (דף פ"ט):

המנכש בבצלים וכו'. ברייתא שם:

ואין צריך לומר שומרי וכו'. גם זה שם ופסק כשמואל וכרב אשי דסייעיה לומר שאינן אוכלין אפילו מהלכות מדינה:

ה

הבודל בתמרים ובגרוגרות. ברייתא שם ופירש"י ז"ל שמדובקות זו בזו ומבדילן במגריפה עכ"ל:

והעושה בחטים וכו' שעדיין לא נגמר מלאכתן לחלה. ובהשגות א"א טעה הוא וכל האומרים כן וכו'. ובגמרא הביאו ברייתא שאמרה מה דייש מיוחד שלא נגמרה מלאכתו למעשר וכו' יצא הבודל בתמרים ובגרוגרות שנגמרה מלאכתו למעשר תניא אידך דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמר מלאכתו לחלה וכו' יצא הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתו לחלה והקשו [ותיפוק ליה משום מעשר] והיתה המסקנא כרוך ותני דייש מה דייש מיוחד שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה ופועל אוכל בו אף כל שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה ופועל אוכל בו [יצא הבודל בתמרים ובגרוגרות והלש והמקטף והאופה שנגמר מלאכתן למעשר ולחלה ואין פועל אוכל בו] עכ"ל הגמרא ופירש רש"י ז"ל כרוך ותני שאילו תננהי חדא חדא משמע טפי דדוקא קאמר משהגיעו לעונת המעשר אינו אוכל אף על פי שלא נתחייבו עדיין בחלה אלא כיון דמערבי להו משמע דהראוי למעשרות ולא לחלה כגון פירות האילן משהגיעו לעונת המעשרות אינו אוכל אבל הראוי לחלה כגון תבואה אוכל עד שהגיע לחיוב חלה יצא המקטף שנגמרה מלאכתו למאוחר שבו. זהו תורף פירושו והוא כדברי רבינו והר"א ז"ל סובר דחלה שלא בדוקא הוזכרה כאן אלא בשיטפא דלישנא דמשנגמרה מלאכתו למעשר בכל דבר אין פועל אוכל בו ודברי רבינו ורש"י עיקר שאם כדברי הר"א לא היה לו להזכיר חלה כלל ועוד דנקט בתבואה מלאכה שנגמרה לחלה ולא נקט בורר בחטים דומיא דבודל בתמרים:

ואין הפועל וכו'. כבר נתבאר זה והכוונה דבר שאין בו חלה משנגמרה למעשר ושיש בו חלה עד שנגמרה לחלה:

נתפרסו עגוליו וכו'. משנה שם (דף צ"ג) ופירוש ואם לא הודיען לא ששכרן סתם לעשות לו מלאכה דבכי ה"ג אמאי מעשר ומאכילן אלא כגון שאמר לו תחלה השתכר לדרוס בעיגולין סבורין שזו היא תחילתן דריסתן ועדיין לא נגמרה מלאכתן ואם לא יאכלו יהיה מקח טעות לפיכך מעשר ומאכילן וכן פירש רש"י ז"ל ומוכרח הוא בסוגיית הגמרא:

אין הפועלין אוכלין בשל הקדש. מפורש שם בברייתא (דף פ"ט):

ז

שכר פועלים וכו'. משנה (דף צ"ג) ופירוש לא הודיען ששכרן לבצור כרם ולא הודיען שהוא נטע רבעי ולפיכך (מעשר) [פודה] ומאכילן שאם הודיען שמא לא היו נשכרין עמו והרי זה כמקח טעות כנ"ל:

ח

הקוצר והדש והזורה והבורר וכו'. זה פשוט והבורר הוא כפי שיטתו הנזכרת לפי שלא נגמרה מלאכתו לחלה וקצת מלאכות אלו נזכרו בגמרא שם בביאור:

ט

שומרי גתות וערמות וכו' מהלכות מדינה. משנה (דף צ"א ע"ב) וגמרא כשמואל ורב אשי:

אבל אם וכו'. סתם משנה דלא כר"י בר' יהודה:

י

היה עושה וכו'. משנה שם:

והעושה בגפן זו אינו אוכל בגפן אחרת. בעיא דלא איפשיטא שם והלכתא אינו אוכל וכן כתוב בהלכות:

ולא יאכל ענבים ודבר אחר. ברייתא שם:

ולא יאכל בפת ולא במלח. ברייתא שם (דף פ"ט ע"ב):

ואם קצץ וכו' עד בין בכל דבר שירצה. בהשגות א"א דוקא אחת אחת סופת במלח עראי וכו'. והנראה אלי שרבינו לא הכניס עצמו בכאן בדין המעשר אלא בדינו עם בעל הבית ובודאי דבשתים חייב לעשר וכבר כתב רבינו זה בארוכה פרק חמישי מהלכות מעשרות ומכל מקום בדינו עם בעל הבית אוכל כמה שירצה ומעשר וכ"כ הרמב"ן קצץ א' א' אוכל ב' ב' לא יאכל פירוש דלא יאכל משום מעשר ולא יאכל עד שיעשר קאמר אבל מעשר הוא משלו אם ירצה ע"כ וביאור לשון רבינו שכתב ואם קצץ עם בעל הבית על שיעור מה שיאכל תמצאנו פ"ה מהלכות מעשרות:

אסור לפועל למוץ ענבים וכו'. ברייתא שם (דף פ"ז ע"ב):

ולא יהיו בניו וכו'. פירוש לא מיבעיא הוא דאיכא בטול מלאכה אלא אפילו אשתו ובניו לא יעשו. ובהשגות א"א בעיא דלא איפשיטא ע"כ וכן הוא מבואר בהלכות ומפני שלא נפשטה כתב הרב בפשיטות לא יהבהבו דעל פועל להביא ראייה וכ"כ כל המפרשים ז"ל:

יא

אסור לפועל לאכול ממה וכו'. ברייתא שם:

ומותר לו וכו'. ברייתא שם (דף צ"א ע"ב):

ויש לו לאכול וכו'. משנה שם כחכמים:

היה משמר ד' וה' וכו'. פירוש כבר נתבאר שמשמר בתלוש אוכל מהלכות מדינה ופירש"י ז"ל ד' וה' ערמות של ה' אנשים והדין ברייתא שם (דף צ"ג):

יב

הפועלים שלא הלכו וכו'. מימרא שם (דף צ"ח):

יג

פועל שאמר וכו'. פלוגתא בגמ' ופסק כתנא דידן דאמר משל שמים הוא אוכל לדידיה זכי ליה רחמנא לאחריני לא כדאיתא בהלכות:

ואפילו נזיר וכו'. שם:

יד

פועל שהיה וכו'. משנה שם (דף צ"ג) ופירוש עבדיו עבדים כנענים ופסק כסתם משנה כדאיתא בהלכות:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף