מגיד משנה/מכירה/ב

מגיד משנה ‏ מכירה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

עבד כנעני הרי הוא וכו' ונקנה בכסף או בשטר או בחזקה. משנה מפורשת פ"ק דקדושין (כ"ב:) ובהלכות:

ב

כיצד התיר וכו'. ברייתא מפורשת שם והרשב"א ז"ל כתב דדוקא כל אלו וכיוצא בהן שהן מלאכות של עבד אבל תפר לו בגד וכיוצא בזה שאינם מלאכות של עבד ה"ז כאכילת פירות ולא קנה וזה דעת הרמב"ן ז"ל וכבר נתבאר למעלה דעת רבינו שהקרקע נקנה באכילת פירות וה"ה לעבד:

וכן אם הגביה הרב את העבד וכו'. בהשגות א"א נראה מדבריו וכו'. מיהו בהלכות שלנו במחלוקת שנויה הגביהו רבו לא קנאו אמר ר"ש לא תהא כו' ואעפ"כ כתב הרשב"א ז"ל וז"ל וקי"ל כר"ש דהא נקנה אף במשיכה כדאמר שמואל ורב אשי ה"נ אמר וכ"ש בהגבהה ע"כ:

ג

תקפו והביאו אצלו. פירש"י תקפו בחזקה ומימרא דשמואל היא שם:

אבל אם קרא וכו'. שם מבואר:

ואם החזיק וכו'. זה פשוט שהוקש לקרקע והרי דינו כיוצא בו:

ד

עבד קטן הרי הוא כבהמה וכו'. מימרא דרב אסי שם.

ומ"ש ובדברים שקונין בהם את העבדים. יצא לו להרב ז"ל מההיא עובדא דאמרינן התם רב יהודה הנדואה גר שאין לו יורשים הוה [חלש] על מר זוטרא לשיולי ביה חזייה דתקיף ליה עלמא טובא א"ל לעבדיה שלוף לי מסאני ואמטינהו (לגו) ביתא וכו' ואיכא דאמרי קטן היה אלמא שהוא נקנה במה שהגדול נקנה ופשוט הוא.

ומ"ש לפיכך וכו'. מפורש שם:

ה

הבהמה בין דקה וכו'. כך היא מסקנא דסוגיא בפ"ק דקדושין (כ"ה:) זה וזה במשיכה אבל במסירה לא דטפי עדיפא משיכה ממסירה ועיקר.

ומ״ש מפני שמתחבטת. מפורש בפ' הספינה (בבא בתרא דף פ"ו:) שאני בהמה דמסרכא:

ואם הגביהה וכו'. מבואר שם דטפי עדיפא הגבהה ובההיא דר"ש דלעיל מבואר שהגבהה קונה בכ"מ זה לשון הברייתא:

אבל המשיכה אין קונין בה אלא בסימטא וכו'. דין הגבהה שקונה בכל רשות והמשיכה ברשויות אלו דוקא מימרא דאביי ורבא בהמוכר את הספינה (דף פ"ד:) מפורשת והוא ג"כ בהלכות. ומלת סימטא כתבתי בפירושה לשון רש"י פי"ז מהלכות גזילה ואבידה:

ו

כיצד קונין הבהמה במשיכה וכו' ואפילו קראה וכו'. ברייתא שם (ע"ה:) ובפ"ק דקדושין (כ"ב:).

ומ"ש כיון שעקרה יד ורגל. פסק כת"ק דברייתא ודלא כר' אחא דאמר התם עד שתהלך מלא קומתה וכן בהלכות בהמוכר את הספינה:

והוא שימשוך וכו'. בכמה מקומות מבואר פרק שור שנגח את הפרה (בבא קמא נ"א:) דבעי למימר ליה לך משוך וקני ודוקא שלא בפניו אבל בפניו לא צריך דומיא דקרקע:

ז

המוכר עדר וכו'. מימרא מפורשת שם פ' שור שנגח את הפרה (בבא קמא דף נ"ב):

ח

האומר לחבירו משוך וכו'. בהשגות א"א זהו דבר תימה וכו' וכן מצינו יטול ויזכה ויחזיק כלן לשון מתנה הן ע"כ. ובאמת שאין ראיה מההיא דקדושין דהתם אין האיש אומר לאשה לעשות דבר וכיון שכן אומר לה תתקדש שהוא להבא אחר נתינת הקדושין. א"נ דתתקדש לשון נפעל הוא תהוי מקודשת ואפשר עתה משא"כ בתקנה שהוא [פועל] (עתיד). א"נ דקדושין שאני אבל ההיא דעקוץ תאנה מתאנתי אינה כדברי הר"א ז"ל כבודו במקומו מונח דהתם לוקח הוא דאמר למוכר כדאיתא בהדיא במרובה (דף ע':) דאמר לוקח לגנב עקוץ תאנה מתאנתי בשבת ותקנה לי גנבתך וס"ד התם דה"ל גנב מתחייב בנפשו ומש"ה פטור מתשלומי ד' וה' וזה פשוט שם וההיא דיטול ויזכה וכו' בשכיב מרע היא בפ' מי שמת שהוא מדבר לאחר מיתה וכן פירש ה"ר יוסף ן' מיגש ז"ל שם דדוקא בשכיב מרע אבל בבריא לא ומ"מ יש חולקין שם. ועם כל זה לא מצינו סעד לדברי רבינו לבד זה ראה מצאתי דגרסינן בפ"ק דמציעא (דף ט') [בעי] ר' אלעזר משוך בהמה זו לקנות כלים שעליה מהו ומתמהינן לקנות מי א"ל קני אלא וקני כלים שעליה וכו' ונראה שהוא מפרש כך לקנות משמע להבא כמו לעשות לדבר וכיון שכן פשוט הוא שלא קנה אלא וקנה דמשמע עתה בעת משיכה כלומר שאינו הכרח שיהיה לאחר מכאן וכן דעת הרב בתקנה. אחר כן מצאתי מי שדקדק כן מכאן אבל רש"י ז"ל אמרה בלשון אחרת ודברי רבינו צ"ע:

ט

האומר לחבירו משוך פרה זו וכו'. זו היא מסקנא דגמרא בפירוש בפ' האשה שנפלו לה נכסים (דף פ"ב) בכתובות.

ומ"ש אפילו עומד באגם. הכוונה ברשות שאינה שלו ואינה קונה לו וה"ה לרה"ר אלא דאורחא דמילתא נקט התם בגמרא אגם שהוא מקום (מרעה) [שאינו שלו]. ובהשגות א"א נ"ל אם הפרה עומדת ברשות הלוקח וכו'. ויש לחלק דאם איתא אפילו ברה"ר אם דומה לאשה הוא אלא הכא היינו טעמא דכיון דלא אמר מעכשיו במאי יקנה במשיכה כבר כלתה משיכתו ובפירוש חילקו בתוספתא במס' כתובות בין זו לההיא דקדושין. ותו דאף בקדושין גופייהו צריכה רבא כמו שנתבאר בהלכות אישות:

וכל האומר ע"מ וכו'. זה מבואר בהרבה מקומות דהכין קיי"ל ואיתא בקדושין בהאומר (דף ס') ובגיטין במי שאחזו ובהלכות אישות נתבארו משפטי התנאין:

י

המוכר בהמה לחבירו וכו'. בבא זו ופרטיה בפרק קמא דמציעא (דף ט') ומתוך שלא ביאר הרב דין מנהיג נראה שהוא סבור דמנהיג קנה בין בעיר בין בשדה כפירש"י ז"ל והראב"ד ז"ל. וזה אם משך שכתב כאן שכבר נתבאר שהמשיכה היא בהכישה במקל ודוקא ברשות שדינו שיקנה כמ"ש למעלה כבר:

ומה שכתב או שהיתה אשה. פירש"י ז"ל טעם האשה שאין כחה יפה ודרכה לרכוב עליה פן תנתק הבהמה ממנה ואיכא דגרסינן חשובה ולא כן גירסת רבינו ורש"י ז"ל. ויתר דברי הבבא מפורשין שם בברייתא ובסוגיא:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף