מגדל עוז/שלוחין ושותפין/ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ שלוחין ושותפין ח

א

הנותן ביצים לבעל התרנגולים כו' עד בתוך זמן זה. פרק איזהו נשך (דף ס"א) :

וכן השם בהמה על המפטם עד על מחצית השכר מותר: כתב הראב"ד ז"ל דבר זה אינו מחוור וכו': ואני אומר תמה אני על דברים אלו אם יצאו מפי הראב"ד ז"ל שהרי ר"מ ז"ל מפרש כל אלו החילוקים ויותר מהם על דברי התלמוד פרק איזהו נשך ואף לדברי הכותב הואיל והוא עצמו נעשה מפרש ומציע הצעה מפורשת מה לי לטעון ואף כי ההצעה אינה צריכה כלל לפי ההלכה וזה פשוט:

היו למפטם וכו' עד כמות שהן. הכל פרק איזהו נשך:

מקום שנהגו וכו' עד להעלות שכר הבהמה מעלין: כתב הראב"ד ז"ל האי פירושא לא נהיר אלא לבהמה וכו': ואני אומר זו אינה השגה כי אם הפירוש הזה אינו מחוור בעיניו מחוור הוא בעיני גדולים וחכמים מחוכמים ראשונים והאחרונים וגם אנחנו כך קבלנו מפי רבותינו ואין שכר כתף אצלנו נופל אלא בנושאי משא על כתפיהם והם נקראים כתפים אבל בעגלים קטנים כתיב בזרועו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל ועוד דא"כ למה עושה מהן התלמוד שתי בבות בעיקר ההלכה פרק איזהו נשך דומיא דמקום שנהגו להעלות ולדות כו' שגם ר"מ ז"ל כתבו בסמוך אלא מר מאי דשמיע ליה קאמר ומר מאי דשמיע ליה קאמר וכולם דברי אלהים חיים הם:

מקום שנהגו להעלות ולדות כו' עד עליו להביא ראיה. פרק איזהו נשך:

ב

הנותן ביצים לבעל התרנגולים כו' עד בתוך זמן זה. פרק איזהו נשך (דף ס"א) :

וכן השם בהמה על המפטם עד על מחצית השכר מותר: כתב הראב"ד ז"ל דבר זה אינו מחוור וכו': ואני אומר תמה אני על דברים אלו אם יצאו מפי הראב"ד ז"ל שהרי ר"מ ז"ל מפרש כל אלו החילוקים ויותר מהם על דברי התלמוד פרק איזהו נשך ואף לדברי הכותב הואיל והוא עצמו נעשה מפרש ומציע הצעה מפורשת מה לי לטעון ואף כי ההצעה אינה צריכה כלל לפי ההלכה וזה פשוט:

היו למפטם וכו' עד כמות שהן. הכל פרק איזהו נשך:

מקום שנהגו וכו' עד להעלות שכר הבהמה מעלין: כתב הראב"ד ז"ל האי פירושא לא נהיר אלא לבהמה וכו': ואני אומר זו אינה השגה כי אם הפירוש הזה אינו מחוור בעיניו מחוור הוא בעיני גדולים וחכמים מחוכמים ראשונים והאחרונים וגם אנחנו כך קבלנו מפי רבותינו ואין שכר כתף אצלנו נופל אלא בנושאי משא על כתפיהם והם נקראים כתפים אבל בעגלים קטנים כתיב בזרועו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל ועוד דא"כ למה עושה מהן התלמוד שתי בבות בעיקר ההלכה פרק איזהו נשך דומיא דמקום שנהגו להעלות ולדות כו' שגם ר"מ ז"ל כתבו בסמוך אלא מר מאי דשמיע ליה קאמר ומר מאי דשמיע ליה קאמר וכולם דברי אלהים חיים הם:

מקום שנהגו להעלות ולדות כו' עד עליו להביא ראיה. פרק איזהו נשך:

ג

הנותן ביצים לבעל התרנגולים כו' עד בתוך זמן זה. פרק איזהו נשך (דף ס"א) :

וכן השם בהמה על המפטם עד על מחצית השכר מותר: כתב הראב"ד ז"ל דבר זה אינו מחוור וכו': ואני אומר תמה אני על דברים אלו אם יצאו מפי הראב"ד ז"ל שהרי ר"מ ז"ל מפרש כל אלו החילוקים ויותר מהם על דברי התלמוד פרק איזהו נשך ואף לדברי הכותב הואיל והוא עצמו נעשה מפרש ומציע הצעה מפורשת מה לי לטעון ואף כי ההצעה אינה צריכה כלל לפי ההלכה וזה פשוט:

היו למפטם וכו' עד כמות שהן. הכל פרק איזהו נשך:

מקום שנהגו וכו' עד להעלות שכר הבהמה מעלין: כתב הראב"ד ז"ל האי פירושא לא נהיר אלא לבהמה וכו': ואני אומר זו אינה השגה כי אם הפירוש הזה אינו מחוור בעיניו מחוור הוא בעיני גדולים וחכמים מחוכמים ראשונים והאחרונים וגם אנחנו כך קבלנו מפי רבותינו ואין שכר כתף אצלנו נופל אלא בנושאי משא על כתפיהם והם נקראים כתפים אבל בעגלים קטנים כתיב בזרועו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל ועוד דא"כ למה עושה מהן התלמוד שתי בבות בעיקר ההלכה פרק איזהו נשך דומיא דמקום שנהגו להעלות ולדות כו' שגם ר"מ ז"ל כתבו בסמוך אלא מר מאי דשמיע ליה קאמר ומר מאי דשמיע ליה קאמר וכולם דברי אלהים חיים הם:

מקום שנהגו להעלות ולדות כו' עד עליו להביא ראיה. פרק איזהו נשך:

ד

הנותן ביצים לבעל התרנגולים כו' עד בתוך זמן זה. פרק איזהו נשך (דף ס"א) :

וכן השם בהמה על המפטם עד על מחצית השכר מותר: כתב הראב"ד ז"ל דבר זה אינו מחוור וכו': ואני אומר תמה אני על דברים אלו אם יצאו מפי הראב"ד ז"ל שהרי ר"מ ז"ל מפרש כל אלו החילוקים ויותר מהם על דברי התלמוד פרק איזהו נשך ואף לדברי הכותב הואיל והוא עצמו נעשה מפרש ומציע הצעה מפורשת מה לי לטעון ואף כי ההצעה אינה צריכה כלל לפי ההלכה וזה פשוט:

היו למפטם וכו' עד כמות שהן. הכל פרק איזהו נשך:

מקום שנהגו וכו' עד להעלות שכר הבהמה מעלין: כתב הראב"ד ז"ל האי פירושא לא נהיר אלא לבהמה וכו': ואני אומר זו אינה השגה כי אם הפירוש הזה אינו מחוור בעיניו מחוור הוא בעיני גדולים וחכמים מחוכמים ראשונים והאחרונים וגם אנחנו כך קבלנו מפי רבותינו ואין שכר כתף אצלנו נופל אלא בנושאי משא על כתפיהם והם נקראים כתפים אבל בעגלים קטנים כתיב בזרועו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל ועוד דא"כ למה עושה מהן התלמוד שתי בבות בעיקר ההלכה פרק איזהו נשך דומיא דמקום שנהגו להעלות ולדות כו' שגם ר"מ ז"ל כתבו בסמוך אלא מר מאי דשמיע ליה קאמר ומר מאי דשמיע ליה קאמר וכולם דברי אלהים חיים הם:

מקום שנהגו להעלות ולדות כו' עד עליו להביא ראיה. פרק איזהו נשך:

ה

הנותן ביצים לבעל התרנגולים כו' עד בתוך זמן זה. פרק איזהו נשך (דף ס"א) :

וכן השם בהמה על המפטם עד על מחצית השכר מותר: כתב הראב"ד ז"ל דבר זה אינו מחוור וכו': ואני אומר תמה אני על דברים אלו אם יצאו מפי הראב"ד ז"ל שהרי ר"מ ז"ל מפרש כל אלו החילוקים ויותר מהם על דברי התלמוד פרק איזהו נשך ואף לדברי הכותב הואיל והוא עצמו נעשה מפרש ומציע הצעה מפורשת מה לי לטעון ואף כי ההצעה אינה צריכה כלל לפי ההלכה וזה פשוט:

היו למפטם וכו' עד כמות שהן. הכל פרק איזהו נשך:

מקום שנהגו וכו' עד להעלות שכר הבהמה מעלין: כתב הראב"ד ז"ל האי פירושא לא נהיר אלא לבהמה וכו': ואני אומר זו אינה השגה כי אם הפירוש הזה אינו מחוור בעיניו מחוור הוא בעיני גדולים וחכמים מחוכמים ראשונים והאחרונים וגם אנחנו כך קבלנו מפי רבותינו ואין שכר כתף אצלנו נופל אלא בנושאי משא על כתפיהם והם נקראים כתפים אבל בעגלים קטנים כתיב בזרועו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל ועוד דא"כ למה עושה מהן התלמוד שתי בבות בעיקר ההלכה פרק איזהו נשך דומיא דמקום שנהגו להעלות ולדות כו' שגם ר"מ ז"ל כתבו בסמוך אלא מר מאי דשמיע ליה קאמר ומר מאי דשמיע ליה קאמר וכולם דברי אלהים חיים הם:

מקום שנהגו להעלות ולדות כו' עד עליו להביא ראיה. פרק איזהו נשך:

ו

בעל שהוריד אריסין עד כאריס. בכתובות פרק האשה שנפלו לה נכסים (דף פ' ע"א):

ז

האחין או היורשין וכו' עד כשותפין לכל דבר: כתב הראב"ד ז"ל לא האירו דבריו וכו': ואני אומר הוא לימד לתלמידיו דרך קצרה ובלשון כולל ואורו יהל שכתב ירושת מורישן ומה לי אם ירשו אחיהם מה לי אם ירשו אחיהם מה לי אחותם ומה לי אמותם ומה שהורגל בתלמוד ירשו את אביהן אורחא דקרא נקט ומאי דשכיח טפי והכי איתא פרק מי שמת בבלי וירושלמי ובירושלמי דשקלים (דף ט"ז ע"ב):

אחד מן האחין או השותפין שנפל לאומנות וכו' חלה אחד מהם ונתרפא כו' ואם חלה בפשיעה עד משל עצמו. פרק מי שמת (דף קמ"ד):
כתב הראב"ד ז"ל גם בזה קיצר מאד עכ"ל: ואני אומר כמה פעמים שבחתי גם אני מעשיו ופרסמתי דרכיו שלימד בדרך קצרה אורך הגמרא ולא חשש לדקדוקי הסברא בזה החיבור ולכך קראו משנה תורה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.