מגדל עוז/שכנים/ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ שכנים ח

א

המבקש להוציא זיז כו' עד אין בעל הזיז יכול לעכב עליו. פרק חזקת הבתים (דף נ"ט):

ב

המבקש להוציא זיז כו' עד אין בעל הזיז יכול לעכב עליו. פרק חזקת הבתים (דף נ"ט):

ג

היה הזיז שהוציא רחבו טפח וכו' ואם רצה להרחיב כו' שישתמש בזיז: כתב הראב"ד ז"ל איני מודה לו בזה וכו': ואני אומר לא זו בלבד פרק חזקת הבתים אלא כל חזקה שאין עמה טענה אינה חזקה וכן פירש רבינו יהוסף הלוי בן מיגש וגם ר"מ ז"ל תלמידו כתבה לפניך:

ד

המעמיד סולם קטן עד באין אצלו לרשותו. הכל פרק חזקת הבתים:

רצה בעל הגג לעקור וכו' עד לקלוח המים: כתב הראב"ד ז"ל זה הדרך אינו מחוור וכו': ואני אומר מתוך לשונו משמע שאינו מפרש פירוש מזחילה כאשר פירשה רבינו יהוסף הלוי בן מיגש בקבלת רבותיו נ"ע ובאותו פירוש פירשה ר"מ ז"ל פרק חזקת הבתים וגם בעל הערוך באורך ועיקר הדבר שמקבלת כל מי הגג והולכת לכל ארכו של גג וזורקתן רחוק מן הכותל ולפעמים היא עומדת באמצעית הגג לארכו או לרחבו ומקבלת כל המים וזורק לחוץ מן הכותל ברחוק ד"א כשהיא מזחילה של בנין העשויה באבנים היוצאין מן הכותל כעין אמלתראות ולפעמים זוחלין ויורדין בגוף הכותל והיא נקראת עתה אצלנו בא"י סיארל"א בלשון ערבי ובא לומר שיש למזחילה חזקה ואין בעל החצר יכול למנעו מלהוריד שם המים וגם זכה בעל החצר במים שאם רצה בעל הגג להסיר הורדת המים מעל זה החצר ולהורידה למקום אחר אינו יכול שכמו שהוא זכה באויר החצר כך זכה בעל החצר בגוף המים ומה שאמר עוד למה ימנע בעל החצר לבעל המזחילה מלקצרו הטעם מפני שכל מה שהוא ארוך יותר מרחיק המים מלהסמיך לכותל וכשמקצרו מריעים המים את הכותל ומלחלחין אותה ומה שאמר אם רצה הוא להתריע כותלו מה לו לבעל החצר הוא בהיפך כמו שפירשתי ומזה הלשון משמע מה שפירשתי שאינו מפרש מזחילה כאשר פירשוה הם ז"ל וקבלנוה אנחנו ואנחנו משתמשים בה בכל יום זו צורתה כפשוטה ושל בנין כזה שהכותל עולה ומתרחבת באבנים עד שתהיה המזחילה נתונה על גבי האבנים היוצאין וילכו המים מן הכותל ברחוק וזה פשוט ומה שאמר שהן דברי אמורא מה בכך כ"ש שמפורשין יותר מן המשנה ועל כן נכונים דברי ר"מ ז"ל בכללן ואם הראב"ד ז"ל יש לו פירוש אחר בהלכה אנחנו כך קבלנו:

ה

המעמיד סולם קטן עד באין אצלו לרשותו. הכל פרק חזקת הבתים:

רצה בעל הגג לעקור וכו' עד לקלוח המים: כתב הראב"ד ז"ל זה הדרך אינו מחוור וכו': ואני אומר מתוך לשונו משמע שאינו מפרש פירוש מזחילה כאשר פירשה רבינו יהוסף הלוי בן מיגש בקבלת רבותיו נ"ע ובאותו פירוש פירשה ר"מ ז"ל פרק חזקת הבתים וגם בעל הערוך באורך ועיקר הדבר שמקבלת כל מי הגג והולכת לכל ארכו של גג וזורקתן רחוק מן הכותל ולפעמים היא עומדת באמצעית הגג לארכו או לרחבו ומקבלת כל המים וזורק לחוץ מן הכותל ברחוק ד"א כשהיא מזחילה של בנין העשויה באבנים היוצאין מן הכותל כעין אמלתראות ולפעמים זוחלין ויורדין בגוף הכותל והיא נקראת עתה אצלנו בא"י סיארל"א בלשון ערבי ובא לומר שיש למזחילה חזקה ואין בעל החצר יכול למנעו מלהוריד שם המים וגם זכה בעל החצר במים שאם רצה בעל הגג להסיר הורדת המים מעל זה החצר ולהורידה למקום אחר אינו יכול שכמו שהוא זכה באויר החצר כך זכה בעל החצר בגוף המים ומה שאמר עוד למה ימנע בעל החצר לבעל המזחילה מלקצרו הטעם מפני שכל מה שהוא ארוך יותר מרחיק המים מלהסמיך לכותל וכשמקצרו מריעים המים את הכותל ומלחלחין אותה ומה שאמר אם רצה הוא להתריע כותלו מה לו לבעל החצר הוא בהיפך כמו שפירשתי ומזה הלשון משמע מה שפירשתי שאינו מפרש מזחילה כאשר פירשוה הם ז"ל וקבלנוה אנחנו ואנחנו משתמשים בה בכל יום זו צורתה כפשוטה ושל בנין כזה שהכותל עולה ומתרחבת באבנים עד שתהיה המזחילה נתונה על גבי האבנים היוצאין וילכו המים מן הכותל ברחוק וזה פשוט ומה שאמר שהן דברי אמורא מה בכך כ"ש שמפורשין יותר מן המשנה ועל כן נכונים דברי ר"מ ז"ל בכללן ואם הראב"ד ז"ל יש לו פירוש אחר בהלכה אנחנו כך קבלנו:

ו

מי שהוריד מי גגו עד סוף הפרק. הכל פ"ק דב"ב:

ז

מי שהוריד מי גגו עד סוף הפרק. הכל פ"ק דב"ב:

ח

מי שהוריד מי גגו עד סוף הפרק. הכל פ"ק דב"ב:

ט

מי שהוריד מי גגו עד סוף הפרק. הכל פ"ק דב"ב:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.