מגדל עוז/שכנים/א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ שכנים א

א

אחד הקונה מחבירו עד אלא ישארו שותפין בגוף. הכל פ"ק דב"ב (דף ב):

היאך הם עושים וכו' ואם אינו עשוי לשכר כו' ואין אדם עשוי לטרוח כו' ואם מרחץ הוא עד להשתמש בו: כתב הראב"ד ז"ל כמה זה הדין רחוק מדעתי וכו': ואני אומר אטו סברא דידיה היא דרביה רבינו יהוסף הלוי בן מיגש ז"ל היא שפירש כן בב"ב פ"ק במלתיה דר"נ דאמר לית דינא דגוד או איגוד וז"ל ומצי נתבע למימר ליה לא מיגר אגרנא מינך ולאו אוגורי אוגירנא לך אלא עמוד אתה בשלך ואני אעמוד בשלי הילכך לר"נ האי חצר אי לאגרא קיימא מוגרי לה לעלמא ופלגי ליה לאגרא תרווייהו ואי לדירה קיימא כיון דקי"ל היזק ראייה שמיה היזק לא מצו למידר בהדי הדדי אלא דאיר בה האי חד שתא והאי חד שתא ולא מצי למימר חד מינייהו ונידור אנא בה חד ירחא ואת חד ירחא משום דא"ל כל תלתין יומין לא מצינא דאטרח והילכך דאיר האי חד שתא והאי חד שתא ואי מרחץ ניהו אי עביד לאגרא אגרי ליה תרווייהו ופלגי ליה לאגרא ואי לא עביד לאגרא עיילי ליה תרווייהו ולא מצי חד למימר ליה לחבריה עול את ביומא דילך ואנא ביומא דילי עבידנא מאי דבעינא או עיילנא ביה או מוגרנא ליה משום דא"ל האיך אנא בכל יומא בעינא דאיעול את אי ניחא לך למיעל בהדאי עול דמרחץ לית ביה משום היזק ראיה משום דכולהו אינשי הכי הוא דרחצי ואי נמי לא ניחא לך דתיעול בהדאי הא אפשר לפלוגינהו דהא ליכא למימר דכוליה יומא בעיא למרחץ אבל למפלגינהו ליומי בהדאי ולאפקוען ההוא יומא דמטי לך לית לך רשותא משום דכל יומא ויומא קבעינא למרחץ דמה לי הפקעה טובא מה לי הפקעה פורתא כי היכי דלית לך למימר גוד או איגוד ולאפקועי מינאי ההוא יומא דקא מטי לך אבל ודאי אי מידי דלא אפשר לאשתמושי בהדי הדדי נינהו אי נמי אפשר ואיכא עליה דחד מינייהו פסידא בהאי התם כיון דלא אפשר לאשתמושי ודאי פלגי להו ליומי דאמרינן א"ל רבא לר"נ לדידך דאמרת לית דינא דגוד או איגוד בכור ופשוט שהניח להם אביהם עבד ובהמה טמאה היאך עושין כלומר בשלמא פשוט ופשוט דשוו חלקייהו אהדדי אפשר דהויא להו מלאכה דמצטרכי לה תרווייהו ומשתמשי בהאי עבד ובהמה טמאה בהדי הדדי אלא בכור ופשוט דלא שוו חלקייהו בהדדי היכי עבדי שאני אומר עובד לזה יום אחד ולזה שני ימים אלמא היכא דאפשר להו לאישתמושי בהדי הדדי וליכא עליה דחד מינייהו פסידא או היזקא משתמש ואי לא פלגי להו ליומי ואע"ג דהא דר"נ ליתא איצטריכינן לברורי טעמיה דנפשוט מינה לרב יהודה היכא דלא בעי חד מינייהו לאוגוריה לחבריה אלא כל חד מינייהו אמר איגוד דה"נ דינייהו עכ"ל. הנה זה פשוט שדבריו הם דברי רבותיו נ"ע ומה שהקשה הראב"ד ז"ל שיאמר לו שיסבול היזק ראיה י"ל היאך יסבול דבר שאינו יכול תדע שהרי אין לה חזקה כדלקמן וגדולה מזאת כי אפילו קנו ממנו הורה ר"ת ז"ל שאין הקניין מועיל בזה כלום ויכול לחזור בו שיאמר כסבור הייתי שאוכל לסבול ואיני יכול ומה שתמה עוד שאם אין לו מקום לפנות מה תהא עליו יש לי לומר והא דתנן פ' גט פשוט ומייתי לה בשמעתין פ"ק דבתרא עשיר ועני שהניח להם אביהם מרחץ ובית הבד כו' אתמהה והעני שאין לו לקנות עבדים שירחצו בתוכו מה תהא עליו ואע"פ כן לא חשש התלמוד על זה בשמעתין פ"ק דבתרא וכן מי שאבד לו דרך שדהו יפרח באויר לפי שאין מרחמין בדין והכא נמי אית לן למימר יחזור על הפתחים וישכרו לו בית ויפנה אמנם בעיקר הדין ולעשות מעשה היה נ"ל שהכל לפי ראות עיני הדיין אם זה רגיל לרחוץ עצמו בכל יום או בכל שבוע או בכל חדש יעשה אבל אם אינו רגיל עד היום בכך ועתה אומר לשנות מנהגו אין שומעין לו כדאמרינן גבי מי שיש לו בור בחצרו של חבירו נכנס בשעה שבני אדם נכנסין ויוצא בשעה שדרך בני אדם לצאת וכן לגבי שכירות אמרינן במציעא פרק המוכר הכל כמנהג המדינה ובכוליה תלמודא גברא דעביד למיגר ומר אורחיה בהכי אבל הואיל והסכימו על זה שני המאורות הגדולים ר"ם ורבו אין מלה בלשוני ואתה תבחר ולא אני:

ג

אחד השוכר מחבירו מקצת חצר כו' עד חולקין: כתב הראב"ד ז"ל וגם זה הדין נפשו אותה וכו': ואני אומר גם בזאת אטו דידיה היא מרביה קבלה שפירש כן גבי הא דתנן פרק גט פשוט ומייתי לה פ"ק דבתרא בשמעתין דגוד או איגוד שני אחים עשיר ועני שהניח להם אביהם מרחץ ובית הבד אם עשאן לשכר השכר לאמצע כו' אלמא שכירות הוא ופשטינן מיניה ועוד נ"ל סיוע לזאת הסברא דאמרינן כדרך שאמרו בלקוחות כך אמרו בשכירות ועוד דבב"מ פרק הזהב (דף נ"ו) גמרא מתניתין דאלו דברים שאין להם אונאה כו' גרסינן בעי ר' זירא שכירות יש לה אונאה או אין לה אונאה א"ל אביי ממכר אמר רחמנא והאי ביומיה מכירה הויא ע"כ והכי סלקא שמעתא לדברי הכל דהא ליכא מאן דפליג עליה וכ"פ גם ר"ח ז"ל ריש פ"י דהלכות שכירות ופי"ג דהלכות מכירה ותו לא מידי:

ד

אי זהו דין חלוקה עד סוף הפרק. הכל פרק קמא דבתרא:

ה

אי זהו דין חלוקה עד סוף הפרק. הכל פרק קמא דבתרא:

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.