מגדל עוז/שחיטה/יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ שחיטה יא

א

כל בהמה או עוף עד ימכרנה לישראל. פרק א"ט:

ב

כל בהמה או עוף עד ימכרנה לישראל. פרק א"ט:

ג

כל בהמה חיה ועוף בחזקת בריאים כו' עד על אותו דבר בלבד. פרק הכל שוחטין (דף י"א) :

ד

כיצד כגון שנשמט עד וכן אם נמצא אבעבוע וכו' עד וצריך בדיקה: כתב הראב"ד ז"ל ברוב דברים לא יחדל פשע וכו': ואני אומר זאת מחלוקת ישנה פרק א"ט גבי ההיא דבעא מיניה רבה בר בר חנא משמואל העלתה צמחים מהו ועמדו ר"י אלפס ורש"י ורבותינו בעלי התוס' ז"ל בשיטת ר"מ ז"ל ואין זה רבוי דברים חס ושלום אלא זכרון דברים בלבד שהוא הולך לפי שיטתו שכתבתי למעלה גבי מחט שנמצאת בכבד וקופא לבר או לגאו כי נקיבת הסמפון בלבד אוסרת ושם הארכתי בס"ד ומה שהקשה הראב"ד מסמפון שניקב לחבירו טריפה יש לי לומר כ"ש אם ניקב לבשר וסברא היא ונמצא ר"מ ז"ל מתיישב על דבריו:

ה

כיצד כגון שנשמט עד וכן אם נמצא אבעבוע וכו' עד וצריך בדיקה: כתב הראב"ד ז"ל ברוב דברים לא יחדל פשע וכו': ואני אומר זאת מחלוקת ישנה פרק א"ט גבי ההיא דבעא מיניה רבה בר בר חנא משמואל העלתה צמחים מהו ועמדו ר"י אלפס ורש"י ורבותינו בעלי התוס' ז"ל בשיטת ר"מ ז"ל ואין זה רבוי דברים חס ושלום אלא זכרון דברים בלבד שהוא הולך לפי שיטתו שכתבתי למעלה גבי מחט שנמצאת בכבד וקופא לבר או לגאו כי נקיבת הסמפון בלבד אוסרת ושם הארכתי בס"ד ומה שהקשה הראב"ד מסמפון שניקב לחבירו טריפה יש לי לומר כ"ש אם ניקב לבשר וסברא היא ונמצא ר"מ ז"ל מתיישב על דבריו:

ו

מן הדין היה על דרך זו שאם נמצאה הריאה וכו' עד המנהג הפשוט וכו': כתב הראב"ד ז"ל אינן נראים וכו': ואני אומר רבים וגדולים בחכמה ובמנין ומהם גאונים מימים קדמונים פ' אלו טרפות בשמעתין דאמר רבא הני תרתי אוני דסריכן להדדי לית להו בדיקותא ורבו שם הדעות והפירושים והספקות ולכך הסכימו על כל בעל נפש שלא יאכל בשר עד שיבדוק תחלה. ותמה אני איך כתב הראב"ד שאינן נראין והלא הוכחתי אני על כל דבר ודבר ממה שהזכיר מאין מוצאו והם דברים פשוטים בגמרא ואולי חשב הכותב שלא אמר ז"ל הדברים הנראין אלא על מה שלפניו והוא לא אמרן אלא על שלפני פניו שהן דברים הנראים מן התלמוד מ"מ המנהג הפשוט כו' כלומר וראוי ללכת באותו המנהג לצאת ידי שמים להחמיר וגם מה שכתב הראב"ד ז"ל על ר"מ שחזר ממה שאמר למעלה ר"ל ממה שאמר פ"י שלא יסמוך אדם על דבר חכמתו ורפואתו אלא על דברי חכמים חשב הכותב היה דעתו על מה שלפניו כמו שכתבתי והוא לא כתב אלא על דרך היראה והחומרא ובהסכמת הגאונים והנבונים הראשונים והאחרונים:

ז

מן הדין היה על דרך זו שאם נמצאה הריאה וכו' עד המנהג הפשוט וכו': כתב הראב"ד ז"ל אינן נראים וכו': ואני אומר רבים וגדולים בחכמה ובמנין ומהם גאונים מימים קדמונים פ' אלו טרפות בשמעתין דאמר רבא הני תרתי אוני דסריכן להדדי לית להו בדיקותא ורבו שם הדעות והפירושים והספקות ולכך הסכימו על כל בעל נפש שלא יאכל בשר עד שיבדוק תחלה. ותמה אני איך כתב הראב"ד שאינן נראין והלא הוכחתי אני על כל דבר ודבר ממה שהזכיר מאין מוצאו והם דברים פשוטים בגמרא ואולי חשב הכותב שלא אמר ז"ל הדברים הנראין אלא על מה שלפניו והוא לא אמרן אלא על שלפני פניו שהן דברים הנראים מן התלמוד מ"מ המנהג הפשוט כו' כלומר וראוי ללכת באותו המנהג לצאת ידי שמים להחמיר וגם מה שכתב הראב"ד ז"ל על ר"מ שחזר ממה שאמר למעלה ר"ל ממה שאמר פ"י שלא יסמוך אדם על דבר חכמתו ורפואתו אלא על דברי חכמים חשב הכותב היה דעתו על מה שלפניו כמו שכתבתי והוא לא כתב אלא על דרך היראה והחומרא ובהסכמת הגאונים והנבונים הראשונים והאחרונים:

המנהג הפשוט בישראל כך הוא עד ואבא מרי מן האוסרין ואני מן המתירין. מצאתי בחבור ההשגות שכתב בשם ר"מ ז"ל אפילו במקום רביצתה וכו' אוסרין אותה וכתב עליו הראב"ד זהו אונא לאומא ואין שומעין לו שהגאונים הגדולים התירוה עכ"ל: ואני אומר גם אלינו הגיעו ספרי חבור ר"מ ז"ל והיה כתוב במקצתם כך אבל לאחר שזכיתי לבא בארץ הצבי זכיתי להגיה ספרי מן הספרים שהוגהו מכתיבתו בחתימת ידו דקדקתי ולא היה כתוב בהם ובהיותי מחפש מצאתי ספרים הרבה שהיה כתוב בגליון מבחוץ עם שאר דברים מוסכמים מהחכמים שהוא לא חברן ולא הזכירם בחבורו וידעתי כי לא היתה מאתו אך אמנם אפילו היה מכתיבתו אין בכך כלום כי הכותב לא כתב דבר קיים אלא מדרכי [הסברא] בלבד:

ומיעוט מקומות מתירין אפילו נדבקה בעצם לבדו ואני אוסר: כתב הראב"ד ז"ל אני מתיר וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה ומלחמה מקדם ערוכה והמחמיר תע"ב:

ח

המנהג הפשוט בישראל כך הוא עד ואבא מרי מן האוסרין ואני מן המתירין. מצאתי בחבור ההשגות שכתב בשם ר"מ ז"ל אפילו במקום רביצתה וכו' אוסרין אותה וכתב עליו הראב"ד זהו אונא לאומא ואין שומעין לו שהגאונים הגדולים התירוה עכ"ל: ואני אומר גם אלינו הגיעו ספרי חבור ר"מ ז"ל והיה כתוב במקצתם כך אבל לאחר שזכיתי לבא בארץ הצבי זכיתי להגיה ספרי מן הספרים שהוגהו מכתיבתו בחתימת ידו דקדקתי ולא היה כתוב בהם ובהיותי מחפש מצאתי ספרים הרבה שהיה כתוב בגליון מבחוץ עם שאר דברים מוסכמים מהחכמים שהוא לא חברן ולא הזכירם בחבורו וידעתי כי לא היתה מאתו אך אמנם אפילו היה מכתיבתו אין בכך כלום כי הכותב לא כתב דבר קיים אלא מדרכי [הסברא] בלבד:

ומיעוט מקומות מתירין אפילו נדבקה בעצם לבדו ואני אוסר: כתב הראב"ד ז"ל אני מתיר וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה ומלחמה מקדם ערוכה והמחמיר תע"ב:

ט

המנהג הפשוט בישראל כך הוא עד ואבא מרי מן האוסרין ואני מן המתירין. מצאתי בחבור ההשגות שכתב בשם ר"מ ז"ל אפילו במקום רביצתה וכו' אוסרין אותה וכתב עליו הראב"ד זהו אונא לאומא ואין שומעין לו שהגאונים הגדולים התירוה עכ"ל: ואני אומר גם אלינו הגיעו ספרי חבור ר"מ ז"ל והיה כתוב במקצתם כך אבל לאחר שזכיתי לבא בארץ הצבי זכיתי להגיה ספרי מן הספרים שהוגהו מכתיבתו בחתימת ידו דקדקתי ולא היה כתוב בהם ובהיותי מחפש מצאתי ספרים הרבה שהיה כתוב בגליון מבחוץ עם שאר דברים מוסכמים מהחכמים שהוא לא חברן ולא הזכירם בחבורו וידעתי כי לא היתה מאתו אך אמנם אפילו היה מכתיבתו אין בכך כלום כי הכותב לא כתב דבר קיים אלא מדרכי [הסברא] בלבד:

ומיעוט מקומות מתירין אפילו נדבקה בעצם לבדו ואני אוסר: כתב הראב"ד ז"ל אני מתיר וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה ומלחמה מקדם ערוכה והמחמיר תע"ב:

י

המנהג הפשוט בישראל כך הוא עד ואבא מרי מן האוסרין ואני מן המתירין. מצאתי בחבור ההשגות שכתב בשם ר"מ ז"ל אפילו במקום רביצתה וכו' אוסרין אותה וכתב עליו הראב"ד זהו אונא לאומא ואין שומעין לו שהגאונים הגדולים התירוה עכ"ל: ואני אומר גם אלינו הגיעו ספרי חבור ר"מ ז"ל והיה כתוב במקצתם כך אבל לאחר שזכיתי לבא בארץ הצבי זכיתי להגיה ספרי מן הספרים שהוגהו מכתיבתו בחתימת ידו דקדקתי ולא היה כתוב בהם ובהיותי מחפש מצאתי ספרים הרבה שהיה כתוב בגליון מבחוץ עם שאר דברים מוסכמים מהחכמים שהוא לא חברן ולא הזכירם בחבורו וידעתי כי לא היתה מאתו אך אמנם אפילו היה מכתיבתו אין בכך כלום כי הכותב לא כתב דבר קיים אלא מדרכי [הסברא] בלבד:

ומיעוט מקומות מתירין אפילו נדבקה בעצם לבדו ואני אוסר: כתב הראב"ד ז"ל אני מתיר וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה ומלחמה מקדם ערוכה והמחמיר תע"ב:

יא

ויש מקומות שנופחין הריאה כו' עד ואין אומרים נקובה היתה כו' עד מפני פישוט המנהג: כתב הראב"ד ז"ל יש שחולקין על הריאה עכ"ל: ואני אומר אמת הוא שיש חולקין בה פ"ק דחולין גבי בא זאב ונטל בני מעים כו' שרצו לומר דוקא שאר בני מעים שאינן עלולין בסירכות אבל ריאה שהיא עלולה בסירכות ודאי חיישינן ואנחנו לא ראינו בדעתנו לחלק ולא שמענו מרבותינו דהא סתם בני מעים קאמר לא שנא ריאה ולא שנא שארא:

יב

ויש מקומות שנופחין הריאה כו' עד ואין אומרים נקובה היתה כו' עד מפני פישוט המנהג: כתב הראב"ד ז"ל יש שחולקין על הריאה עכ"ל: ואני אומר אמת הוא שיש חולקין בה פ"ק דחולין גבי בא זאב ונטל בני מעים כו' שרצו לומר דוקא שאר בני מעים שאינן עלולין בסירכות אבל ריאה שהיא עלולה בסירכות ודאי חיישינן ואנחנו לא ראינו בדעתנו לחלק ולא שמענו מרבותינו דהא סתם בני מעים קאמר לא שנא ריאה ולא שנא שארא:

יג

ויש מקומות שנופחין הריאה כו' עד ואין אומרים נקובה היתה כו' עד מפני פישוט המנהג: כתב הראב"ד ז"ל יש שחולקין על הריאה עכ"ל: ואני אומר אמת הוא שיש חולקין בה פ"ק דחולין גבי בא זאב ונטל בני מעים כו' שרצו לומר דוקא שאר בני מעים שאינן עלולין בסירכות אבל ריאה שהיא עלולה בסירכות ודאי חיישינן ואנחנו לא ראינו בדעתנו לחלק ולא שמענו מרבותינו דהא סתם בני מעים קאמר לא שנא ריאה ולא שנא שארא:

יד

ויש מקומות שנופחין הריאה כו' עד ואין אומרים נקובה היתה כו' עד מפני פישוט המנהג: כתב הראב"ד ז"ל יש שחולקין על הריאה עכ"ל: ואני אומר אמת הוא שיש חולקין בה פ"ק דחולין גבי בא זאב ונטל בני מעים כו' שרצו לומר דוקא שאר בני מעים שאינן עלולין בסירכות אבל ריאה שהיא עלולה בסירכות ודאי חיישינן ואנחנו לא ראינו בדעתנו לחלק ולא שמענו מרבותינו דהא סתם בני מעים קאמר לא שנא ריאה ולא שנא שארא:

טו

יש מקומות שאם נמצאו שם וכו' עד סוף הפרק. פ' א"ט:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.