מגדל עוז/שופר/א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ שופר א

א

וכל השופרות פסולין חוץ מקרן הכבש. א"א הפריז על מדותיו אלא מצוה בכפופין ואם תקע בשל יעל יצא. (חסר):

ג

ואין בקול דין גזל. א"א ואפילו יהיה בו דין גזל יום תרועה יהיה לכם מ"מ הכי איתא בירושלמי (הסופר השמיט):

וכן שופר של עולה עד תקיעה של מצוה. פ' ראוהו ב"ד (דף כ"ח):

שופר של ר"ה עד בזויות עליו. פ' יו"ט של ר"ה (דף ל"ב):

ד

ואין בקול דין גזל. א"א ואפילו יהיה בו דין גזל יום תרועה יהיה לכם מ"מ הכי איתא בירושלמי (הסופר השמיט):

וכן שופר של עולה עד תקיעה של מצוה. פ' ראוהו ב"ד (דף כ"ח):

שופר של ר"ה עד בזויות עליו. פ' יו"ט של ר"ה (דף ל"ב):

ה

שיעור השופר כדי שיאחזנו עד שלא במינו פסול עד הרי זה כשר. פרק ראוהו בית דין:
כתב הראב"ד ז"ל לא הסכים לירושלמי והכי גרסינן וכו' עכ"ל: ואני אומר אפשר שהסכים עם הירושלמי ופירשו יפה על דרך הבבלי בנשתייר רובו פרק ראוהו ב"ד וכלשון רבותיו נ"ע גמרא מתני' דשופר שנסדק וכר' נתן דאמר ניקב וסתמו במינו כשר ועלה א"ר יוחנן והוא שנשתייר רובו ואם מעכב את התקיעה לדברי הכל פסול כמתני' וגם כן פסקו ר"ח ובה"ג ורוב הגאונים ורבותינו בעלי התוס' ז"ל ואם בודאי יחלקו הבבלי והירושלמי גם ברוך יהיה כי כמה פעמים כתבתי שהסכימו הראשונים לסמוך על הבבלי לפי שרבינא ורב אשי שסידרו הבבלי היו יודעין ורגילין בירושלמי ואילו היו מקובלים שכן הלכה היו קובעים אותה בבבלי. שוב מצאתי להרמב"ן ז"ל הסכים כן בספר המלחמות שלו והאריך בפירוש עכוב התקיעה והירושלמי ואין להוסיף על דבריו ור"מ ז"ל לא חשש להאריך כדרכו שקראו משנה תורה ואינו מאריך אבל מקצר ומפרשיו יפרשו דבריו על דרך שפירשו התלמוד:

קדחו בזכרותו עד סוף הפרק. פ' ראוהו בית דין (דף כ"ז):

ו

שיעור השופר כדי שיאחזנו עד שלא במינו פסול עד הרי זה כשר. פרק ראוהו בית דין:
כתב הראב"ד ז"ל לא הסכים לירושלמי והכי גרסינן וכו' עכ"ל: ואני אומר אפשר שהסכים עם הירושלמי ופירשו יפה על דרך הבבלי בנשתייר רובו פרק ראוהו ב"ד וכלשון רבותיו נ"ע גמרא מתני' דשופר שנסדק וכר' נתן דאמר ניקב וסתמו במינו כשר ועלה א"ר יוחנן והוא שנשתייר רובו ואם מעכב את התקיעה לדברי הכל פסול כמתני' וגם כן פסקו ר"ח ובה"ג ורוב הגאונים ורבותינו בעלי התוס' ז"ל ואם בודאי יחלקו הבבלי והירושלמי גם ברוך יהיה כי כמה פעמים כתבתי שהסכימו הראשונים לסמוך על הבבלי לפי שרבינא ורב אשי שסידרו הבבלי היו יודעין ורגילין בירושלמי ואילו היו מקובלים שכן הלכה היו קובעים אותה בבבלי. שוב מצאתי להרמב"ן ז"ל הסכים כן בספר המלחמות שלו והאריך בפירוש עכוב התקיעה והירושלמי ואין להוסיף על דבריו ור"מ ז"ל לא חשש להאריך כדרכו שקראו משנה תורה ואינו מאריך אבל מקצר ומפרשיו יפרשו דבריו על דרך שפירשו התלמוד:

קדחו בזכרותו עד סוף הפרק. פ' ראוהו בית דין (דף כ"ז):

ז

שיעור השופר כדי שיאחזנו עד שלא במינו פסול עד הרי זה כשר. פרק ראוהו בית דין:
כתב הראב"ד ז"ל לא הסכים לירושלמי והכי גרסינן וכו' עכ"ל: ואני אומר אפשר שהסכים עם הירושלמי ופירשו יפה על דרך הבבלי בנשתייר רובו פרק ראוהו ב"ד וכלשון רבותיו נ"ע גמרא מתני' דשופר שנסדק וכר' נתן דאמר ניקב וסתמו במינו כשר ועלה א"ר יוחנן והוא שנשתייר רובו ואם מעכב את התקיעה לדברי הכל פסול כמתני' וגם כן פסקו ר"ח ובה"ג ורוב הגאונים ורבותינו בעלי התוס' ז"ל ואם בודאי יחלקו הבבלי והירושלמי גם ברוך יהיה כי כמה פעמים כתבתי שהסכימו הראשונים לסמוך על הבבלי לפי שרבינא ורב אשי שסידרו הבבלי היו יודעין ורגילין בירושלמי ואילו היו מקובלים שכן הלכה היו קובעים אותה בבבלי. שוב מצאתי להרמב"ן ז"ל הסכים כן בספר המלחמות שלו והאריך בפירוש עכוב התקיעה והירושלמי ואין להוסיף על דבריו ור"מ ז"ל לא חשש להאריך כדרכו שקראו משנה תורה ואינו מאריך אבל מקצר ומפרשיו יפרשו דבריו על דרך שפירשו התלמוד:

קדחו בזכרותו עד סוף הפרק. פ' ראוהו בית דין (דף כ"ז):

ח

שיעור השופר כדי שיאחזנו עד שלא במינו פסול עד הרי זה כשר. פרק ראוהו בית דין:
כתב הראב"ד ז"ל לא הסכים לירושלמי והכי גרסינן וכו' עכ"ל: ואני אומר אפשר שהסכים עם הירושלמי ופירשו יפה על דרך הבבלי בנשתייר רובו פרק ראוהו ב"ד וכלשון רבותיו נ"ע גמרא מתני' דשופר שנסדק וכר' נתן דאמר ניקב וסתמו במינו כשר ועלה א"ר יוחנן והוא שנשתייר רובו ואם מעכב את התקיעה לדברי הכל פסול כמתני' וגם כן פסקו ר"ח ובה"ג ורוב הגאונים ורבותינו בעלי התוס' ז"ל ואם בודאי יחלקו הבבלי והירושלמי גם ברוך יהיה כי כמה פעמים כתבתי שהסכימו הראשונים לסמוך על הבבלי לפי שרבינא ורב אשי שסידרו הבבלי היו יודעין ורגילין בירושלמי ואילו היו מקובלים שכן הלכה היו קובעים אותה בבבלי. שוב מצאתי להרמב"ן ז"ל הסכים כן בספר המלחמות שלו והאריך בפירוש עכוב התקיעה והירושלמי ואין להוסיף על דבריו ור"מ ז"ל לא חשש להאריך כדרכו שקראו משנה תורה ואינו מאריך אבל מקצר ומפרשיו יפרשו דבריו על דרך שפירשו התלמוד:

קדחו בזכרותו עד סוף הפרק. פ' ראוהו בית דין (דף כ"ז):

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.