מגדל עוז/שבת/יז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ שבת יז

א

מבוי שיש לו שלשה כותלים עד הרי הוא כמפולש. פ"ק דעירובין (דף י"א) ופ' כל גגות (דף צ"ג):

ב

מבוי שיש לו שלשה כותלים עד הרי הוא כמפולש. פ"ק דעירובין (דף י"א) ופ' כל גגות (דף צ"ג):

ג

מבוי שיש לו שלשה כותלים עד הרי הוא כמפולש. פ"ק דעירובין (דף י"א) ופ' כל גגות (דף צ"ג):

ד

מבוי שהוא שוה מתוכו עד מרה"ר. פרק הזורק (דף ק'):
כתב הראב"ד דוקא במדרון המתלקט עשרה מתוך ארבע שהוא כמחיצה והכי איתא בתוספתא עכ"ל, (הסופר השמיט):

מבוי שצדו האחד כלה לים עד שרטון. פ"ק דעירובין (דף ח'):

מבוי שהוא מפולש כו' עד של רחבה. פרק מבוי:
כתב הראב"ד ז"ל מסתברא אם יש דיורים ברחבה וכו' ומחיצות דהכא מהני להתם עכ"ל: ואני אומר עיקר ההלכות אלו יצטרך למעיין להבין תוכן הסברות והענינים יתבונן שם ויגדיל תורה ויאדיר ואני לא באתי להבחין בחבור הזה בדעות הגדולים וחכמים והבאתי כמה טעמים רק להראות מראות הצובאות דעות ר"מ ז"ל והמקומות שהן קבועות:

ה

מבוי שהוא שוה מתוכו עד מרה"ר. פרק הזורק (דף ק'):
כתב הראב"ד דוקא במדרון המתלקט עשרה מתוך ארבע שהוא כמחיצה והכי איתא בתוספתא עכ"ל, (הסופר השמיט):

מבוי שצדו האחד כלה לים עד שרטון. פ"ק דעירובין (דף ח'):

מבוי שהוא מפולש כו' עד של רחבה. פרק מבוי:
כתב הראב"ד ז"ל מסתברא אם יש דיורים ברחבה וכו' ומחיצות דהכא מהני להתם עכ"ל: ואני אומר עיקר ההלכות אלו יצטרך למעיין להבין תוכן הסברות והענינים יתבונן שם ויגדיל תורה ויאדיר ואני לא באתי להבחין בחבור הזה בדעות הגדולים וחכמים והבאתי כמה טעמים רק להראות מראות הצובאות דעות ר"מ ז"ל והמקומות שהן קבועות:

ו

מבוי שהוא שוה מתוכו עד מרה"ר. פרק הזורק (דף ק'):
כתב הראב"ד דוקא במדרון המתלקט עשרה מתוך ארבע שהוא כמחיצה והכי איתא בתוספתא עכ"ל, (הסופר השמיט):

מבוי שצדו האחד כלה לים עד שרטון. פ"ק דעירובין (דף ח'):

מבוי שהוא מפולש כו' עד של רחבה. פרק מבוי:
כתב הראב"ד ז"ל מסתברא אם יש דיורים ברחבה וכו' ומחיצות דהכא מהני להתם עכ"ל: ואני אומר עיקר ההלכות אלו יצטרך למעיין להבין תוכן הסברות והענינים יתבונן שם ויגדיל תורה ויאדיר ואני לא באתי להבחין בחבור הזה בדעות הגדולים וחכמים והבאתי כמה טעמים רק להראות מראות הצובאות דעות ר"מ ז"ל והמקומות שהן קבועות:

ז

אין המבוי ניתר עד כלבוד. פרק קמא דעירובין (דף ה'):

מבוי שהכשירו בקורה עד רוח רביעית: כתב הראב"ד ז"ל הא מילתא קשיא לי טובא וכו' להטעינו קורה עכ"ל: ואני אומר מתוך דבריו נראה שגורס שהכשרו בלא יו"ד בין השי"ן והרי"ש ונוקד השי"ן והה"א כל אחד בקמץ קטן כזה שֶהֶכשרו, כלומר שדין הכשר המבוי בכך, ור"מ ז"ל לא כן דעתו אלא בחירק תחת הה"א והשי"ן, וגם בדקתי בספר המוגה מכתיבת ידו והוא כתיב ביו"ד בין השי"ן והרי"ש כלומר שהכשירו אותו בכך ואע"פ שהיה צריך הכשר אחר ותפס לשון הגמרא כמנהגו וכן הוא אצלנו לשון הגירסא פ"ק דעירובין גמרא מתני' דהכשר מבוי אמר רב יהודה מבוי שלא נשתתפו בו וכו' ושקלינן וטרינן עד דאסיקנא אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב יהודה מבוי שאינו ראוי לשיתוף הכשירו בלחי הזורק לתוכו חייב הכשירו בקורה הזורק לתוכו פטור אלמא קסבר לחי משום מחיצה וקורה משום היכר וכן אמר וכו' דוק מינה דמבוי מפולש מיירי שהיה צריך לחי ודבר אחר דהיינו צ"פ כדמוכח סוגין להדיא וכן פירש"י ז"ל שאינו ראוי לשיתוף מפולש לחי משום מחיצה וקסבר ג' מחיצות דאורייתא עכ"ל. ועל דרך זה פירש כל הסוגיא ומה שלא פירש ר"מ ז"ל לפי שהוא מובן מסידור הלכות הפרק וכן מנהגו בכל החבור:

ח

אין המבוי ניתר עד כלבוד. פרק קמא דעירובין (דף ה'):

מבוי שהכשירו בקורה עד רוח רביעית: כתב הראב"ד ז"ל הא מילתא קשיא לי טובא וכו' להטעינו קורה עכ"ל: ואני אומר מתוך דבריו נראה שגורס שהכשרו בלא יו"ד בין השי"ן והרי"ש ונוקד השי"ן והה"א כל אחד בקמץ קטן כזה שֶהֶכשרו, כלומר שדין הכשר המבוי בכך, ור"מ ז"ל לא כן דעתו אלא בחירק תחת הה"א והשי"ן, וגם בדקתי בספר המוגה מכתיבת ידו והוא כתיב ביו"ד בין השי"ן והרי"ש כלומר שהכשירו אותו בכך ואע"פ שהיה צריך הכשר אחר ותפס לשון הגמרא כמנהגו וכן הוא אצלנו לשון הגירסא פ"ק דעירובין גמרא מתני' דהכשר מבוי אמר רב יהודה מבוי שלא נשתתפו בו וכו' ושקלינן וטרינן עד דאסיקנא אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב יהודה מבוי שאינו ראוי לשיתוף הכשירו בלחי הזורק לתוכו חייב הכשירו בקורה הזורק לתוכו פטור אלמא קסבר לחי משום מחיצה וקורה משום היכר וכן אמר וכו' דוק מינה דמבוי מפולש מיירי שהיה צריך לחי ודבר אחר דהיינו צ"פ כדמוכח סוגין להדיא וכן פירש"י ז"ל שאינו ראוי לשיתוף מפולש לחי משום מחיצה וקסבר ג' מחיצות דאורייתא עכ"ל. ועל דרך זה פירש כל הסוגיא ומה שלא פירש ר"מ ז"ל לפי שהוא מובן מסידור הלכות הפרק וכן מנהגו בכל החבור:

ט

אין המבוי ניתר עד כלבוד. פרק קמא דעירובין (דף ה'):

מבוי שהכשירו בקורה עד רוח רביעית: כתב הראב"ד ז"ל הא מילתא קשיא לי טובא וכו' להטעינו קורה עכ"ל: ואני אומר מתוך דבריו נראה שגורס שהכשרו בלא יו"ד בין השי"ן והרי"ש ונוקד השי"ן והה"א כל אחד בקמץ קטן כזה שֶהֶכשרו, כלומר שדין הכשר המבוי בכך, ור"מ ז"ל לא כן דעתו אלא בחירק תחת הה"א והשי"ן, וגם בדקתי בספר המוגה מכתיבת ידו והוא כתיב ביו"ד בין השי"ן והרי"ש כלומר שהכשירו אותו בכך ואע"פ שהיה צריך הכשר אחר ותפס לשון הגמרא כמנהגו וכן הוא אצלנו לשון הגירסא פ"ק דעירובין גמרא מתני' דהכשר מבוי אמר רב יהודה מבוי שלא נשתתפו בו וכו' ושקלינן וטרינן עד דאסיקנא אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב יהודה מבוי שאינו ראוי לשיתוף הכשירו בלחי הזורק לתוכו חייב הכשירו בקורה הזורק לתוכו פטור אלמא קסבר לחי משום מחיצה וקורה משום היכר וכן אמר וכו' דוק מינה דמבוי מפולש מיירי שהיה צריך לחי ודבר אחר דהיינו צ"פ כדמוכח סוגין להדיא וכן פירש"י ז"ל שאינו ראוי לשיתוף מפולש לחי משום מחיצה וקסבר ג' מחיצות דאורייתא עכ"ל. ועל דרך זה פירש כל הסוגיא ומה שלא פירש ר"מ ז"ל לפי שהוא מובן מסידור הלכות הפרק וכן מנהגו בכל החבור:

י

שני כתלים וכו' עד בהכשר רה"ר. פ"ק דעירובין (דף ו'):

מותר לטלטל עד את מינו ונעור: כתב הראב"ד ז"ל שיבוש הוא זה וכו' דבין לחיים אסור: ואני אומר אדרבה אפכא מסתברא סוגיין כר"מ ז"ל פ"ק דעירובין גמרא מתני' קמא בשמעתין דלחיים דגרסינן (דף ט') תני רבי זכאי קמיה דר' יוחנן בין לחיים ותחת הקורה כרמלית אמר ליה פוק תני לברא אמר אביי מסתברא מילתיה דר' יוחנן כלומר שהוא מתיר תחת הקורה אבל בין לחיים אסור, ורבא אמר בין לחיים נמי מותר, אלמא מדקאמרינן נמי מכלל דלחיים וקורה לדידיה חד טעמא נינהו ועוד דשקלו וטרו עד אמר אביי מנא אמינא לה דאמר רב חמא בר גוריא אמר רב תוך הפתח צריך לחי אחר להתירו וכ"ת דאית ביה ד' על ד' והאמר רב חנן בר רבא אמר רב תוך הפתח אע"פ שאין בו ד' על ד' צריך לחי אחר להתירו ומהדרינן ורבא אמר לך התם דפתוח לכרמלית ומתמהינן אבל לרה"ר מאי שרי כלומר לדעת רבא יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא בתמיה ופריק אין מצא מין את מינו וניעור אלמא על כרחך לדעת רבא כל היכא דמצא מין את מינו ניעור ולא שנא קורה ולא שנא לחיים. ובזה עלה דעת ר"מ ז"ל על נכון. שוב מצאתי למורי רשב"א ז"ל שהסכים כר"י אלפס והוציא דבריו מדעת רבותינו בעלי התוס' ומדעתו ואמר עליו שיפה כיון וסייעו מטעם זה:

יא

שני כתלים וכו' עד בהכשר רה"ר. פ"ק דעירובין (דף ו'):

מותר לטלטל עד את מינו ונעור: כתב הראב"ד ז"ל שיבוש הוא זה וכו' דבין לחיים אסור: ואני אומר אדרבה אפכא מסתברא סוגיין כר"מ ז"ל פ"ק דעירובין גמרא מתני' קמא בשמעתין דלחיים דגרסינן (דף ט') תני רבי זכאי קמיה דר' יוחנן בין לחיים ותחת הקורה כרמלית אמר ליה פוק תני לברא אמר אביי מסתברא מילתיה דר' יוחנן כלומר שהוא מתיר תחת הקורה אבל בין לחיים אסור, ורבא אמר בין לחיים נמי מותר, אלמא מדקאמרינן נמי מכלל דלחיים וקורה לדידיה חד טעמא נינהו ועוד דשקלו וטרו עד אמר אביי מנא אמינא לה דאמר רב חמא בר גוריא אמר רב תוך הפתח צריך לחי אחר להתירו וכ"ת דאית ביה ד' על ד' והאמר רב חנן בר רבא אמר רב תוך הפתח אע"פ שאין בו ד' על ד' צריך לחי אחר להתירו ומהדרינן ורבא אמר לך התם דפתוח לכרמלית ומתמהינן אבל לרה"ר מאי שרי כלומר לדעת רבא יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא בתמיה ופריק אין מצא מין את מינו וניעור אלמא על כרחך לדעת רבא כל היכא דמצא מין את מינו ניעור ולא שנא קורה ולא שנא לחיים. ובזה עלה דעת ר"מ ז"ל על נכון. שוב מצאתי למורי רשב"א ז"ל שהסכים כר"י אלפס והוציא דבריו מדעת רבותינו בעלי התוס' ומדעתו ואמר עליו שיפה כיון וסייעו מטעם זה:

יב

בכל עושין לחיים וכו' עד כל שהוא. פ' מבוי (דף ט"ו) ופ' חלון (דף פ'):

בכל עושין קורה וכו' עד מן האשרה: כתב הראב"ד ז"ל אם עביו כל שהוא וכו' וכיון דהוי מיכתת לא קאי כלל: ואני אומר דברי ר"מ ז"ל תלמוד ערוך הם ומקצתם רמז הראב"ד דגרסי' פ' חלון בסוף גמרא מתני' דמתבן שבין שתי חצרות אתמר רב חייא בר אשי אמר רב עושין לחי אשרה ור"ל אמר עושין קורה אשרה מ"ד קורה כ"ש לחי ומאן דאמר לחי אבל קורה כתותי מיכתת שיעורא ע"כ. וק"ל כותיה דרב לגבי ר"ל. חדא כי בחידוש גדול קבלנו דרב ור"י הלכה כר"י דהא רב גדול מדר"י הוה אלא שגדל ר"י בסבת הנשיא כשעלה לא"י הרבה ישיבה והרבה חכמה הא לאו הכי מן הדין היה לפסוק כרב שהיה בבחרותו והכי איתא בסדר תנאים ואמוראים מעתה ראוי לומר שהלכה כמותו לגבי ר"ל דהא קי"ל בפ' החולץ ובכמה מקומות דר"ל ור"י בכ"מ הלכה כר"י בר מהני תלת ונוקים בהא רב במקום ר"י. ועוד דקאי כרבה דאמרינן לעיל כדפליג עליה דרב חסדא בהאי פירקא סוף גמ' מתני' דנפרץ הכותל אילן מותר ואשרה אסורה דקיימי בשיטתיה דרבא דלעיל פ"ק שכתבתי דאמר קורה משום היכר ולחי משום מחיצה ובראש השנה פ' ראוהו ב"ד גמרא מתני' דהתוקע לתוך הבור נמי גרסינן א"ר יהודה בשופר של עבודת כומ"ז לא יתקע ואם תקע יצא בשופר של עיר הנדחת לא יתקע ואם תקע לא יצא מאי טעמא עיר הנדחת כתותי מיכתת שיעורא ובסוכה פ' לולב הגזול סוף שמעתין אמרין לולב של אשרה פסול ומוקמינן לה באשרה דמשה ומתמיהין על מתניתין דקתני של אשרה פסול והא אמר רבא לולב של עבודת כומ"ז לא יטול ואם נטל כשר ופרקינן מתני' באשרה דמשה עסקינן דכתותי מיכתת שיעורא דיקא נמי דקתני דומיא דעיר הנדחת ש"מ. וענין דבר הצריך שיעור מפורש סוף פ' כיסוי הדם דאמר ר' זירא ואיתימא רבה בר ירמיה מכסין בעפר עיר הנדחת ואקשינן ואמאי איסורי הנאה נינהו ופריק רבא מצות לאו ליהנות נתנו ואותיב רב ניחומי לרבינא מהני דשופר של עבודת כומ"ז לא יתקע ולולב של עבודת כומ"ז לא יטול מאי לאו אם נטל ואם תקע לא יצא ופרקינן לא אם תקע ואם נטל יצא והדר אקשי והתניא אם תקע לא יצא אם נטל לא יצא ופריק רב אשי הכי השתא התם שיעורא בעיא ועבודת כומ"ז כתותי מיכתת שיעורא הכא כ"ש דכי מיכתת טפי מעלי לכסוי ובפ' מצות חליצה גמ' מתניתין דחלצה בסנדל שאינו שלו פסק ג"כ רבא הלכתא דאם חלצה בסנדל של תקרובת עבודת כוכבים ומזלות ושל עיר הנדחת חליצתה פסולה וטעמא משום דכתותי מיכתת שיעורא. ומה שהקשה הראב"ד ז"ל כבר תירצוה רבותינו בעלי התוספות פרק חלון ואמרו לגבי קורה דכתותי מיכתת שיעורא ואע"ג דלחי נמי שיעורא דגבהו י' מיהו קורה יש בה שיעור אורך ושיעור רחב אורך כרחבה של מבוי שלא תהא רחוקה מכותל מבוי שלשה וכן סולם דלעיל לא אמרינן מיכתת שיעורא משום דלא בעיא שיעור ברוחב עכ"ל. ובזה מתורץ כל שהקשה הראב"ד ז"ל ומה שכתב בלחי כל שהו מפורש הוא בשמעתין פ"ק דעירובין אפילו כחוט הסרבל ועל כן עלו דברי ר"מ ז"ל נכוחים בלא קושיא וכן הסכים ר"י אלפס ומורינו ורבינו הגדול רמב"ן ז"ל בספר המלחמות ומורי הרשב"א ז"ל ואם הראב"ד ז"ל פסק כרב חסדא דפליג עליה דרבה וכאביי לגבי דרבא וכמו שכתבתי בסמוך ועמד בשיטת הר"ז בעל המאור ז"ל:

יג

בכל עושין לחיים וכו' עד כל שהוא. פ' מבוי (דף ט"ו) ופ' חלון (דף פ'):

בכל עושין קורה וכו' עד מן האשרה: כתב הראב"ד ז"ל אם עביו כל שהוא וכו' וכיון דהוי מיכתת לא קאי כלל: ואני אומר דברי ר"מ ז"ל תלמוד ערוך הם ומקצתם רמז הראב"ד דגרסי' פ' חלון בסוף גמרא מתני' דמתבן שבין שתי חצרות אתמר רב חייא בר אשי אמר רב עושין לחי אשרה ור"ל אמר עושין קורה אשרה מ"ד קורה כ"ש לחי ומאן דאמר לחי אבל קורה כתותי מיכתת שיעורא ע"כ. וק"ל כותיה דרב לגבי ר"ל. חדא כי בחידוש גדול קבלנו דרב ור"י הלכה כר"י דהא רב גדול מדר"י הוה אלא שגדל ר"י בסבת הנשיא כשעלה לא"י הרבה ישיבה והרבה חכמה הא לאו הכי מן הדין היה לפסוק כרב שהיה בבחרותו והכי איתא בסדר תנאים ואמוראים מעתה ראוי לומר שהלכה כמותו לגבי ר"ל דהא קי"ל בפ' החולץ ובכמה מקומות דר"ל ור"י בכ"מ הלכה כר"י בר מהני תלת ונוקים בהא רב במקום ר"י. ועוד דקאי כרבה דאמרינן לעיל כדפליג עליה דרב חסדא בהאי פירקא סוף גמ' מתני' דנפרץ הכותל אילן מותר ואשרה אסורה דקיימי בשיטתיה דרבא דלעיל פ"ק שכתבתי דאמר קורה משום היכר ולחי משום מחיצה ובראש השנה פ' ראוהו ב"ד גמרא מתני' דהתוקע לתוך הבור נמי גרסינן א"ר יהודה בשופר של עבודת כומ"ז לא יתקע ואם תקע יצא בשופר של עיר הנדחת לא יתקע ואם תקע לא יצא מאי טעמא עיר הנדחת כתותי מיכתת שיעורא ובסוכה פ' לולב הגזול סוף שמעתין אמרין לולב של אשרה פסול ומוקמינן לה באשרה דמשה ומתמיהין על מתניתין דקתני של אשרה פסול והא אמר רבא לולב של עבודת כומ"ז לא יטול ואם נטל כשר ופרקינן מתני' באשרה דמשה עסקינן דכתותי מיכתת שיעורא דיקא נמי דקתני דומיא דעיר הנדחת ש"מ. וענין דבר הצריך שיעור מפורש סוף פ' כיסוי הדם דאמר ר' זירא ואיתימא רבה בר ירמיה מכסין בעפר עיר הנדחת ואקשינן ואמאי איסורי הנאה נינהו ופריק רבא מצות לאו ליהנות נתנו ואותיב רב ניחומי לרבינא מהני דשופר של עבודת כומ"ז לא יתקע ולולב של עבודת כומ"ז לא יטול מאי לאו אם נטל ואם תקע לא יצא ופרקינן לא אם תקע ואם נטל יצא והדר אקשי והתניא אם תקע לא יצא אם נטל לא יצא ופריק רב אשי הכי השתא התם שיעורא בעיא ועבודת כומ"ז כתותי מיכתת שיעורא הכא כ"ש דכי מיכתת טפי מעלי לכסוי ובפ' מצות חליצה גמ' מתניתין דחלצה בסנדל שאינו שלו פסק ג"כ רבא הלכתא דאם חלצה בסנדל של תקרובת עבודת כוכבים ומזלות ושל עיר הנדחת חליצתה פסולה וטעמא משום דכתותי מיכתת שיעורא. ומה שהקשה הראב"ד ז"ל כבר תירצוה רבותינו בעלי התוספות פרק חלון ואמרו לגבי קורה דכתותי מיכתת שיעורא ואע"ג דלחי נמי שיעורא דגבהו י' מיהו קורה יש בה שיעור אורך ושיעור רחב אורך כרחבה של מבוי שלא תהא רחוקה מכותל מבוי שלשה וכן סולם דלעיל לא אמרינן מיכתת שיעורא משום דלא בעיא שיעור ברוחב עכ"ל. ובזה מתורץ כל שהקשה הראב"ד ז"ל ומה שכתב בלחי כל שהו מפורש הוא בשמעתין פ"ק דעירובין אפילו כחוט הסרבל ועל כן עלו דברי ר"מ ז"ל נכוחים בלא קושיא וכן הסכים ר"י אלפס ומורינו ורבינו הגדול רמב"ן ז"ל בספר המלחמות ומורי הרשב"א ז"ל ואם הראב"ד ז"ל פסק כרב חסדא דפליג עליה דרבה וכאביי לגבי דרבא וכמו שכתבתי בסמוך ועמד בשיטת הר"ז בעל המאור ז"ל:

וכמה רוחב הקורה וכו' עד כלבוד הוא. הכל פרק קמא דעירובין:

נפרץ המבוי וכו' עד רה"י גמורה. פ"ק דעירובין (דף ה') פ' כל גגות (דף צ"ד):

מבוי שצדו האחד ארוך וכו' עד אין צריך להביא קורה אחרת. הכל פ"ק דעירובין (דף ח'):

יד

וכמה רוחב הקורה וכו' עד כלבוד הוא. הכל פרק קמא דעירובין:

נפרץ המבוי וכו' עד רה"י גמורה. פ"ק דעירובין (דף ה') פ' כל גגות (דף צ"ד):

מבוי שצדו האחד ארוך וכו' עד אין צריך להביא קורה אחרת. הכל פ"ק דעירובין (דף ח'):

טו

וכמה רוחב הקורה וכו' עד כלבוד הוא. הכל פרק קמא דעירובין:

נפרץ המבוי וכו' עד רה"י גמורה. פ"ק דעירובין (דף ה') פ' כל גגות (דף צ"ד):

מבוי שצדו האחד ארוך וכו' עד אין צריך להביא קורה אחרת. הכל פ"ק דעירובין (דף ח'):

טז

וכמה רוחב הקורה וכו' עד כלבוד הוא. הכל פרק קמא דעירובין:

נפרץ המבוי וכו' עד רה"י גמורה. פ"ק דעירובין (דף ה') פ' כל גגות (דף צ"ד):

מבוי שצדו האחד ארוך וכו' עד אין צריך להביא קורה אחרת. הכל פ"ק דעירובין (דף ח'):

יז

וכמה רוחב הקורה וכו' עד כלבוד הוא. הכל פרק קמא דעירובין:

נפרץ המבוי וכו' עד רה"י גמורה. פ"ק דעירובין (דף ה') פ' כל גגות (דף צ"ד):

מבוי שצדו האחד ארוך וכו' עד אין צריך להביא קורה אחרת. הכל פ"ק דעירובין (דף ח'):

יח

וכמה רוחב הקורה וכו' עד כלבוד הוא. הכל פרק קמא דעירובין:

נפרץ המבוי וכו' עד רה"י גמורה. פ"ק דעירובין (דף ה') פ' כל גגות (דף צ"ד):

מבוי שצדו האחד ארוך וכו' עד אין צריך להביא קורה אחרת. הכל פ"ק דעירובין (דף ח'):

יט

וכמה רוחב הקורה וכו' עד כלבוד הוא. הכל פרק קמא דעירובין:

נפרץ המבוי וכו' עד רה"י גמורה. פ"ק דעירובין (דף ה') פ' כל גגות (דף צ"ד):

מבוי שצדו האחד ארוך וכו' עד אין צריך להביא קורה אחרת. הכל פ"ק דעירובין (דף ח'):

כ

וכמה רוחב הקורה וכו' עד כלבוד הוא. הכל פרק קמא דעירובין:

נפרץ המבוי וכו' עד רה"י גמורה. פ"ק דעירובין (דף ה') פ' כל גגות (דף צ"ד):

מבוי שצדו האחד ארוך וכו' עד אין צריך להביא קורה אחרת. הכל פ"ק דעירובין (דף ח'):

כא

וכמה רוחב הקורה וכו' עד כלבוד הוא. הכל פרק קמא דעירובין:

נפרץ המבוי וכו' עד רה"י גמורה. פ"ק דעירובין (דף ה') פ' כל גגות (דף צ"ד):

מבוי שצדו האחד ארוך וכו' עד אין צריך להביא קורה אחרת. הכל פ"ק דעירובין (דף ח'):

כב

וכמה רוחב הקורה וכו' עד כלבוד הוא. הכל פרק קמא דעירובין:

נפרץ המבוי וכו' עד רה"י גמורה. פ"ק דעירובין (דף ה') פ' כל גגות (דף צ"ד):

מבוי שצדו האחד ארוך וכו' עד אין צריך להביא קורה אחרת. הכל פ"ק דעירובין (דף ח'):

כג

וכמה רוחב הקורה וכו' עד כלבוד הוא. הכל פרק קמא דעירובין:

נפרץ המבוי וכו' עד רה"י גמורה. פ"ק דעירובין (דף ה') פ' כל גגות (דף צ"ד):

מבוי שצדו האחד ארוך וכו' עד אין צריך להביא קורה אחרת. הכל פ"ק דעירובין (דף ח'):

כד

וכמה רוחב הקורה וכו' עד כלבוד הוא. הכל פרק קמא דעירובין:

נפרץ המבוי וכו' עד רה"י גמורה. פ"ק דעירובין (דף ה') פ' כל גגות (דף צ"ד):

מבוי שצדו האחד ארוך וכו' עד אין צריך להביא קורה אחרת. הכל פ"ק דעירובין (דף ח'):

כה

וכן שתי קורות עד קורה אחרת. פ"ק דעירובין (דף י'):
כתב הראב"ד ז"ל לשון הגמרא וכו': ואני אומר אין לשון הגמרא מכריח באחד מהן בפירוש הנכון ושניהם כאחד טובים:

כו

וכן שתי קורות עד קורה אחרת. פ"ק דעירובין (דף י'):
כתב הראב"ד ז"ל לשון הגמרא וכו': ואני אומר אין לשון הגמרא מכריח באחד מהן בפירוש הנכון ושניהם כאחד טובים:

כז

באר שעשה וכו' עד אמה ושליש. פ"ק דעירובין ועיקר פרק עושין פסין (דף י"ז י"ח):

היה במקום אחד עד מאליה. פרק עושין פסין:

כח

באר שעשה וכו' עד אמה ושליש. פ"ק דעירובין ועיקר פרק עושין פסין (דף י"ז י"ח):

היה במקום אחד עד מאליה. פרק עושין פסין:

כט

באר שעשה וכו' עד אמה ושליש. פ"ק דעירובין ועיקר פרק עושין פסין (דף י"ז י"ח):

היה במקום אחד עד מאליה. פרק עושין פסין:

ל

באר שעשה וכו' עד אמה ושליש. פ"ק דעירובין ועיקר פרק עושין פסין (דף י"ז י"ח):

היה במקום אחד עד מאליה. פרק עושין פסין:

לא

באר שעשה וכו' עד אמה ושליש. פ"ק דעירובין ועיקר פרק עושין פסין (דף י"ז י"ח):

היה במקום אחד עד מאליה. פרק עושין פסין:

לב

באר שעשה וכו' עד אמה ושליש. פ"ק דעירובין ועיקר פרק עושין פסין (דף י"ז י"ח):

היה במקום אחד עד מאליה. פרק עושין פסין:

לג

הזורק מרה"ר עד והזורק לתוכן חייב. פ"ק דשבת:

ומותר להשקות הבהמה עד שמה מחיצה. פ' עושין פסין:

מבוי שניטלה וכו' עד שנפרץ לכרמלית. פ' כל גגות (דף צ'):

לד

הזורק מרה"ר עד והזורק לתוכן חייב. פ"ק דשבת:

ומותר להשקות הבהמה עד שמה מחיצה. פ' עושין פסין:

מבוי שניטלה וכו' עד שנפרץ לכרמלית. פ' כל גגות (דף צ'):

לה

אכסדרה בבקעה וכו' עד והזורק מר"ה לתוכה פטור. פרק כל גגות:
כתב הראב"ד ז"ל זה שבוש: ואני אומר פה קדוש יאמר דבר זה והלא זה מפורש פרק כל גגות גמ' מתני' דחצר שנפרצה דגרסינן אתמר אכסדרה בבקעה רב אמר מותר לטלטל בכולה ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בד' אמות לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם וקי"ל הלכתא כרב ואם דעתו לומר דהא קי"ל ג' מחיצות דאורייתא וכ"ש דפי תקרה יורד וסותם ומעתה אמאי פטור הזורק לתוכה וכמו שהקשה לגבי מבוי שהכשירו בקורה זה כבר תירצו אותה רבותינו הראשונים ז"ל לעיל גבי מתני' דחצר שנפרצה לר"ה דאסיקנא בפלוגתא דר' אליעזר ורבנן ומרה"ר לתוכה פטור ותמיה להון ז"ל דהא איכא ג' מחיצות וקי"ל פ"ק דג' מחיצות דאורייתא להיות תורת רה"י עליהן וא"כ אמאי פטור ותירצו דהתם במבוי הפתוח לכרמלית אבל בפתוח לרה"ר פטור וכן כתב מורי הרשב"א ז"ל וכן נ"ל מלשון הגמרא דאמרינן אכסדרה בבקעה ובקעה כרמלית היא כדאיתא פ"ק בברייתא דד' רשויות לשבת ודין זריקה איתא להדיא פ"ק דעירובין גמרא מתניתין דהכשר מבוי בשמעתא דלשון ים דמבוי שהכשירו בקורה הזורק לתוכו פטור דאע"ג דשקלינן וטרינן עלה טובא ואסיקנא כדכתיבנא לעיל פשטא דכולה סוגיין הכי איתא ועיקר תלמודא הכי ס"ל וטעמא רבה איכא דהא בין קורה בין תקרה אנן סהדי דלאו סתימה היא כלל ואפילו במקצת ולא דמיא ללחי דהוי סתימא במקצת ולכך נגעו בו משום מחיצה אבל קורה אינה אלא משום היכר וכדרבא והם אמרו והם אמרו וכמ"ש בזה הפרק ולפיכך הזורק פטור אבל אסור ככל פטורא דשבת וזהו דעת ר"מ ז"ל על נכון שכתב על זה הדין ונתן טעם על זה הלשון והזורק מרה"ר לתוכה פטור כזורק למבוי סתום שיש לו קורה עכ"ל. וכן מצאתי בספר המוגה בחתימת יד ר"מ ז"ל ושמא אם היה כתוב כן בהעתקת ראב"ד ז"ל לא היה אומר על ר"מ ז"ל שהיה משתבש ולכן סמך לו בסידור דבריו ז"ל זה הדין שבאותה השמועה:

בית או חצר שנפרץ כו' עד לטלטל בכולו: פרק כל גגות (דף צ"ד) בשמועה הנזכרת בסמוך:

לו

האצבע שמשערין בו וכו' עד ד' אצבעות. בכמה מקומות בתלמוד מזכיר כן אגב שטפיה ובמנחות פ' התכלת (דף מ"ב):

וכל אמה האמורה וכו' עד סוף הפרק. פ"ק דעירובין (דף ג') ובמנחות פ' התכלת:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.