מגדל עוז/קריאת שמע/ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ קריאת שמע ד

א

נשים ועבדים וקטנים וכו' עד כדי לחנכן במצות. מתניתין היא פרק מי שמתו (דף כ"א) והנה הוא מפרשה בקטן שהגיע לחינוך כפירש"י ז"ל: ואומר אני דפטורים מן התורה קאמר אבל מחנכין מדרבנן מיהא דאמרינן במסכת סוכה ס"פ לולב הגזול (דף מ"ב) לגבי קטן היודע לנענע דמחנכין מדרבנן ואין צריך לדחוק כפי' ר"ת ז"ל כד"ן:

מי שהיה לבו טרוד וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק היה קורא (דף ט"ז) :

ב

נשים ועבדים וקטנים וכו' עד כדי לחנכן במצות. מתניתין היא פרק מי שמתו (דף כ"א) והנה הוא מפרשה בקטן שהגיע לחינוך כפירש"י ז"ל: ואומר אני דפטורים מן התורה קאמר אבל מחנכין מדרבנן מיהא דאמרינן במסכת סוכה ס"פ לולב הגזול (דף מ"ב) לגבי קטן היודע לנענע דמחנכין מדרבנן ואין צריך לדחוק כפי' ר"ת ז"ל כד"ן:

מי שהיה לבו טרוד וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק היה קורא (דף ט"ז) :

ג

מי שמת לו וכו' עד ומשמר ונשמט האחר. פרק מי שמתו (דף י"ז) :

וכן החופר וכו' עד מק"ש. פרק היה קורא (דף י"ד) :

אין מוציאין את המת וכו' עד שיקבר מתו. פרק מי שמתו (דף י"ט) :

ד

מי שמת לו וכו' עד ומשמר ונשמט האחר. פרק מי שמתו (דף י"ז) :

וכן החופר וכו' עד מק"ש. פרק היה קורא (דף י"ד) :

אין מוציאין את המת וכו' עד שיקבר מתו. פרק מי שמתו (דף י"ט) :

ה

מי שמת לו וכו' עד ומשמר ונשמט האחר. פרק מי שמתו (דף י"ז) :

וכן החופר וכו' עד מק"ש. פרק היה קורא (דף י"ד) :

אין מוציאין את המת וכו' עד שיקבר מתו. פרק מי שמתו (דף י"ט) :

ו

קברו את המת וחזרו וכו' עד אלא ינחמו האבלים ואחר שיפטרו מהם יתחילו לקרות. פרק מי שמתו (דף י"ז):
כתב הראב"ד ז"ל דוקא באותן הצריכים לראות פני האבל שהם קרואים פנימיים והם הקרובים אליו עכ"ל. ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפי הקדוש הראב"ד ז"ל וכי חס ושלום נשמטה ממנו סיפא דמתניתין פרק מי שמתו (דף כ') דפליג בה ר' יהודה בברייתא שהיא המפרסמת דעת רבינו משה ז"ל כי רישא דקתני קברו את המת וכו' מיירי בכל העם והנהו לאו פטורים לגמרי נינהו וסיפא דקתני העומדים בשורה הפנימיים פטורים והחיצונים חייבים פליג עלה ר' יהודה בברייתא בגמרא ואמר הבאים מחמת האבל פטורין מחמת כבוד חייבין והיינו פטורים לגמרי ופסק כת"ק דברייתא דסתם מתניתין כוותיה אבל ברישא דמתניתין לא חילקו בין פנימיים לחיצונים כלום ור"מ ז"ל כתבה בבא בפני עצמה סמוכה לזו וכד"ן:

בני אדם העומדים בשורה וכו' עד במקומן. פרק מי שמתו (דף יז:):

ז

כל מי שהוא פטור מלקרות כו' עד שתתיישב דעתו עליו. סוף פרק היה קורא שם דף י"ו ופ' אין עומדין:
כתב הראב"ד ז"ל ומה בכך וכו' ואידך אמר דחשיב מאן ממטי אסא לבי מלכא עכ"ל. ואני אומר דברי רבינו הראב"ד ז"ל גם בזה תימה בעיני והלא הוא עצמו אמר תחלה ואין זה דומה לתפלה ואח"כ מביא ראיה מן התפלה ועוד דהא סוף פרק הקורא את המגלה עומד ויושב ובפרק אין עומדים גמרא מתניתין דהאומר מודים מודים משתקים אותו אמר ר' זירא האומר שמע שמע כאומר מודים מודים דמי ומשתקין אותו ושקלינן וטרינן עד דא"ל רב פפא לאביי ודילמא איהו הוא דלא כיון דעתיה מעיקרא ואהדר ליה וכי חברותא כלפי שמיא מי איכא אי לא כיון דעתיה מעיקרא מחינן ליה במרזפתא דנפחא עד דמכוין דעתיה אלמא בעינן דעת מיושבת לקורא ק"ש בכוונה במה שיודע ונמצא שכיון יפה ר"מ ז"ל בדין התלמוד. ומה שכתב הראב"ד ז"ל מן הזמן הזה שאין מכוונין לגבי חתן בלבד הוא שהסכימו כן רבותינו בעלי התוס' אבל לא בשאר הטרודים ואית לן טעמא רבה דשאני חתן דטריד טירדא דמצוה אבל בשאר דברים איבעי ליה לפכוחי פחדיה וחכמי התלמוד שהביא הראב"ד ז"ל מחשבה היתה באה להם לאחר שהתחילו להתפלל ועוד למה נניח משנה פשוטה דאין עומדין וכיוצא בה ומפני זה להשיב על ר"מ ז"ל ור"מ ז"ל לא אמר אלא לקרות בברכות ודרך חובה אבל אם רצה לקרות בלא ברכות וכמו שקורא בתורה כדברי הראב"ד ז"ל מי אסרו ור"מ ז"ל שלא חילק בין זה הזמן לזמן הראשונים כבר הודעתי דעתו כמה פעמים כי הוא לא בא אלא לחבר דברי התלמוד בחצרה ולשון מבואר ולכך קראו משנה תורה וצדקו דבריו כד"ן:

כל הטמאים כו' עד לעמוד בה ולפיכך בטלוה. פרק מי שמתו (דף כ"ב) :

וכבר נהגו כו' עד סוף הפרק. פרק ראשית הגז (דף קל"ז) :

ח

כל מי שהוא פטור מלקרות כו' עד שתתיישב דעתו עליו. סוף פרק היה קורא שם דף י"ו ופ' אין עומדין:
כתב הראב"ד ז"ל ומה בכך וכו' ואידך אמר דחשיב מאן ממטי אסא לבי מלכא עכ"ל. ואני אומר דברי רבינו הראב"ד ז"ל גם בזה תימה בעיני והלא הוא עצמו אמר תחלה ואין זה דומה לתפלה ואח"כ מביא ראיה מן התפלה ועוד דהא סוף פרק הקורא את המגלה עומד ויושב ובפרק אין עומדים גמרא מתניתין דהאומר מודים מודים משתקים אותו אמר ר' זירא האומר שמע שמע כאומר מודים מודים דמי ומשתקין אותו ושקלינן וטרינן עד דא"ל רב פפא לאביי ודילמא איהו הוא דלא כיון דעתיה מעיקרא ואהדר ליה וכי חברותא כלפי שמיא מי איכא אי לא כיון דעתיה מעיקרא מחינן ליה במרזפתא דנפחא עד דמכוין דעתיה אלמא בעינן דעת מיושבת לקורא ק"ש בכוונה במה שיודע ונמצא שכיון יפה ר"מ ז"ל בדין התלמוד. ומה שכתב הראב"ד ז"ל מן הזמן הזה שאין מכוונין לגבי חתן בלבד הוא שהסכימו כן רבותינו בעלי התוס' אבל לא בשאר הטרודים ואית לן טעמא רבה דשאני חתן דטריד טירדא דמצוה אבל בשאר דברים איבעי ליה לפכוחי פחדיה וחכמי התלמוד שהביא הראב"ד ז"ל מחשבה היתה באה להם לאחר שהתחילו להתפלל ועוד למה נניח משנה פשוטה דאין עומדין וכיוצא בה ומפני זה להשיב על ר"מ ז"ל ור"מ ז"ל לא אמר אלא לקרות בברכות ודרך חובה אבל אם רצה לקרות בלא ברכות וכמו שקורא בתורה כדברי הראב"ד ז"ל מי אסרו ור"מ ז"ל שלא חילק בין זה הזמן לזמן הראשונים כבר הודעתי דעתו כמה פעמים כי הוא לא בא אלא לחבר דברי התלמוד בחצרה ולשון מבואר ולכך קראו משנה תורה וצדקו דבריו כד"ן:

כל הטמאים כו' עד לעמוד בה ולפיכך בטלוה. פרק מי שמתו (דף כ"ב) :

וכבר נהגו כו' עד סוף הפרק. פרק ראשית הגז (דף קל"ז) :

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.