מגדל עוז/קריאת שמע/ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ קריאת שמע ב

א

הקורא את שמע ולא כיון כו' עד בפסוק ראשון. פרק היה קורא (דף יד) :

כל אדם קוראין כו' עד על גבי בהמה. פרק קמא דברכות (דף יא) :

ואסור לקרות ק"ש עד וקורא. כתב הראב"ד ז"ל ויותר טוב אם ישכב וצריך לעשות כן אם יוכל עכ"ל. ואני אומר איני מבין לשונו שהרי ר"מ ז"ל זה לשונו בבריא אבל קורא הוא והוא שוכב על צידו ולא כתב נוטה מעט על צדו אלא בחולה שאינו יכול לשכב או בבעל בשר וכדאסיקנא בגמרא שאני רבי יוחנן דבעל בשר הוה וכן התבוננתי בירושלמי וכד"ן:

ב

הקורא את שמע ולא כיון כו' עד בפסוק ראשון. פרק היה קורא (דף יד) :

כל אדם קוראין כו' עד על גבי בהמה. פרק קמא דברכות (דף יא) :

ואסור לקרות ק"ש עד וקורא. כתב הראב"ד ז"ל ויותר טוב אם ישכב וצריך לעשות כן אם יוכל עכ"ל. ואני אומר איני מבין לשונו שהרי ר"מ ז"ל זה לשונו בבריא אבל קורא הוא והוא שוכב על צידו ולא כתב נוטה מעט על צדו אלא בחולה שאינו יכול לשכב או בבעל בשר וכדאסיקנא בגמרא שאני רבי יוחנן דבעל בשר הוה וכן התבוננתי בירושלמי וכד"ן:

ג

מי שהיה וכו' עד מהלך. כן פי' בירושלמי בשמועה ראשונה דפ"ב דברכות ובאגדת אלה הדברים פרשת ואתחנן אמר כן רב יהודה אמר רב להדיא וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס':

היה ישן מצערין אותו כו' עד ומברך לפניה ולאחריה. פ"ב דברכות (דף יד) :

ד

מי שהיה וכו' עד מהלך. כן פי' בירושלמי בשמועה ראשונה דפ"ב דברכות ובאגדת אלה הדברים פרשת ואתחנן אמר כן רב יהודה אמר רב להדיא וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס':

היה ישן מצערין אותו כו' עד ומברך לפניה ולאחריה. פ"ב דברכות (דף יד) :

ה

היה עוסק בתלמוד תורה כו' עד ולאחריה. פ"א דשבת (דף ט) :

היה עוסק בצרכי רבים כו' עד לקרות. פרק קמא דשבת (דף י) :

היה עוסק באכילה או שהיה במרחץ כו' עד ואם היה מתירא שמא יעבור זמן הקריאה ופסק וקרא הרי זה משובח. פ"ק דשבת שם ופ' לולב הגזול (דף לח) :
כתב הראב"ד ז"ל לא כי אלא מפסיק וקורא וכו' ואיתא להא מילתא וכו' במסכת ברכות עכ"ל: ואני אומר יודע אני שהראב"ד ז"ל בקי בחדרי תורה וממולא ביראה כנגד רמז"ל ודברים אלו איני יודע מה הן והלא הלכות אלו פ"ק דשבת גמרא ומתניתין דלא ישב אדם לפני הספר ושם שנינו ואם התחילו אין מפסיקין ומייתינן לה פרק לולב הגזול גבי גמ' ומתניתין דמי שבא בדרך ואין בידו לולב וכו' לאקשויי על מאי דקתני מתניתין נוטלו על שלחנו דמשמע דאפי' התחילו מפסיקין ובהני דפרק קמא דשבת קתני אם התחילו אין מפסיקין ופרקינן הא דאיכא שהות ביום הא דליכא שהות ביום ושקיל וטרי עד דאסיק דילמא מצוה להפסיק ואי לא פסיק כו' עד דמסיק אלא א"ר זירא לעולם כדאמרינן מעיקרא והא דאורייתא והא דרבנן והכי סלקא שמעתא דמוקי לה ביום טוב שני מדרבנן והבין מזה רמז"ל בשכלו הזך לענין ק"ש דהוי דומיא דלולב דאורייתא שמפסיקין למצוה דהיינו מצוה מן המובחר דשמעתין ובלשון ר"מ ז"ל הרי זה משובח ואע"ג דהדר מסיק אלא דמשמע שסתר כל הראשונות היינו דוקא לחיוב הפסקה כשאין שם שהות ביום בודאי שהשעה עוברת בלי ספק אבל כשהוא מתירא לא קא הדר ביה והדקדוק יפה הוא ולשון צח וכמדומה לי שראיתי כך בלשון הירושלמי. ומה שרמוז פ"ק דברכות ופרק כיצד מברכין אין בו נפקותא לענין זה ואם הראב"ד ז"ל רצה לפרש חובה יכול וכדאי הוא. אך כדברי רמז"ל ד"ן:

ו

היה עוסק בתלמוד תורה כו' עד ולאחריה. פ"א דשבת (דף ט) :

היה עוסק בצרכי רבים כו' עד לקרות. פרק קמא דשבת (דף י) :

היה עוסק באכילה או שהיה במרחץ כו' עד ואם היה מתירא שמא יעבור זמן הקריאה ופסק וקרא הרי זה משובח. פ"ק דשבת שם ופ' לולב הגזול (דף לח) :
כתב הראב"ד ז"ל לא כי אלא מפסיק וקורא וכו' ואיתא להא מילתא וכו' במסכת ברכות עכ"ל: ואני אומר יודע אני שהראב"ד ז"ל בקי בחדרי תורה וממולא ביראה כנגד רמז"ל ודברים אלו איני יודע מה הן והלא הלכות אלו פ"ק דשבת גמרא ומתניתין דלא ישב אדם לפני הספר ושם שנינו ואם התחילו אין מפסיקין ומייתינן לה פרק לולב הגזול גבי גמ' ומתניתין דמי שבא בדרך ואין בידו לולב וכו' לאקשויי על מאי דקתני מתניתין נוטלו על שלחנו דמשמע דאפי' התחילו מפסיקין ובהני דפרק קמא דשבת קתני אם התחילו אין מפסיקין ופרקינן הא דאיכא שהות ביום הא דליכא שהות ביום ושקיל וטרי עד דאסיק דילמא מצוה להפסיק ואי לא פסיק כו' עד דמסיק אלא א"ר זירא לעולם כדאמרינן מעיקרא והא דאורייתא והא דרבנן והכי סלקא שמעתא דמוקי לה ביום טוב שני מדרבנן והבין מזה רמז"ל בשכלו הזך לענין ק"ש דהוי דומיא דלולב דאורייתא שמפסיקין למצוה דהיינו מצוה מן המובחר דשמעתין ובלשון ר"מ ז"ל הרי זה משובח ואע"ג דהדר מסיק אלא דמשמע שסתר כל הראשונות היינו דוקא לחיוב הפסקה כשאין שם שהות ביום בודאי שהשעה עוברת בלי ספק אבל כשהוא מתירא לא קא הדר ביה והדקדוק יפה הוא ולשון צח וכמדומה לי שראיתי כך בלשון הירושלמי. ומה שרמוז פ"ק דברכות ופרק כיצד מברכין אין בו נפקותא לענין זה ואם הראב"ד ז"ל רצה לפרש חובה יכול וכדאי הוא. אך כדברי רמז"ל ד"ן:

ז

מי שירד לטבול וכו' עד וקורא במקומו. פ' מי שמתו (דף כב) :

הקורא ק"ש לא ירמוז בעיניו כו' עד הרי זה מגונה. פרק קמא דיומא (דף יט) ובהלכות ר"י אלפס ז"ל הביאו פ' היה קורא:

וצריך להשמיע לאזניו כו' עד ואם לא דקדק יצא. פרק היה קורא (דף יו) :

ח

מי שירד לטבול וכו' עד וקורא במקומו. פ' מי שמתו (דף כב) :

הקורא ק"ש לא ירמוז בעיניו כו' עד הרי זה מגונה. פרק קמא דיומא (דף יט) ובהלכות ר"י אלפס ז"ל הביאו פ' היה קורא:

וצריך להשמיע לאזניו כו' עד ואם לא דקדק יצא. פרק היה קורא (דף יו) :

ט

כיצד ידקדק יזהר כו' עד ולא יניח הנד לפיכך צריך ליתן ריוח כו' עד הכנף פתיל. פרק היה קורא (שם) :
כתב הראב"ד ז"ל ולא ידעתי כו' כדי שלא תבלע האל"ף בעי"ן עכ"ל: ואני אומר אין זו חוסר ידיעה חלילה וכי מי שגולות עליות וגולות תחתיות מגולות לו יאמר לא ידעתי דקדוק הנקדנים והחכם הר"ר דוד קמחי ז"ל חיבר בזה שער אחד קרא שמו שער השב"א בתחלת עט סופר וכך קבלנו דרכו שכל שב"א הנחטפת נקראת נחה וכן כל אות נחטפת בין בסוף תיבה בין באמצע תיבה וכשהיא מתנענעת כגון הבאה בראש תיבה או הבאה באמצע תיבה אחר תנועה גדולה נקראת נדה ופקח עיניך וראה לשון הגמרא כמו שפירשו רמז"ל יפה שכתב לפיכך צריך ליתן ריוח בין כל שתי אותיות הדומות שאחת מהן סוף התיבה והאחרת תחלת תיבה הסמוכה כגון על לבבך עכ"ל. וכן בפ' היה קורא בפי' המשנה דקרא ולא דקדק כו' ושם כתב שא"א להתברר בכתב אלא ילך אצל חכם ויברר לו והנני מבאר כפי כחי והבן כי למ"ד בכל נחה ולמ"ד לבבך נעה ונדה ואם יניע ויניד למ"ד בכל יחתכנה תחת לשונו ויחלטנה מן מלת בכל ויתננה במלת לבבך ויראה כמו שקורא בכה לבבך וכן אם יניח למ"ד לבבך בעודה בכפו יבלענה עם למ"ד בכל שהיא נחה וא"א להוציא שתי נחים כאחד ונראה כמו שקורא בכל בבך וכן בכולן ומזה תבין לנשבע ה' ולכל היוצאים ממוצא אחת עם כל הנוספים בירושלמי על הבבלי אלא הראב"ד ז"ל לא רצה להעמיק בזכות רמז"ל וחישד עליו מושכל ראשון ואני כבר כתבתי כמה פעמים שרמז"ל לא חיבר אלא מה שנתפרסם ואין לי לדבר עליו ולחבר רק שאני אומר כד"ן:

וצריך להתיז זיי"ן של תזכרו. כלומר שלא תראה סמ"ך. בירושלמי:

וצריך להאריך בדל"ת כו' עד וצריך שלא יחטוף בחי"ת כו'. פ' היה קורא (דף יג) :
כתב הראב"ד ז"ל ויש מוסיפין שלא יאריך באל"ף שלא יראה כאומר אי חד עכ"ל: ואני קבלתי מרבותי שקבלו איש מפי איש מפי הגאונים ז"ל בברכות פ' היה קורא כי האל"ף כמעט חוטפים אותה למיעוט ההתבוננות בה ומאריכים בחי"ת שליש ובדל"ת שני שלישים והנסתר בו סוד מופלא חברתיו בכתר שם טוב שלי בס"ד עכ"ל הרמב"ן ז"ל:

י

קורא אדם את שמע בכל לשון כו' עד ומדקדק באותו הלשון כמו שהוא מדקדק אם קראה בלשון הקודש. פ' היה קורא דף י"ג ופ' אלו נאמרים (דף לב) :
כתב הראב"ד ז"ל אין זה מקובל על הדעת לפי שכל הלשונות פירוש הן ומי ידקדק אחר פירושו עכ"ל. ואני אומר כך קבלנו זה פ' היה קורא ופ' אלו נאמרין כי בין לגבי גט אשה או שאר שטרות שהכשיר בכל לשון חוץ מלשון הקדש שצריך לדקדק באותו הלשון שלא יצא משמעות הדבר מענין לענין וכן כתב הר"ם ז"ל כל דבר ודבר במקומו. ושאמר הראב"ד ז"ל מי ידקדק אחר פירושו ידוע הוא כי הבקי ידקדק אלא שא"א להכתב אבל על פה יכולתי לציירו. ונמצא זה הענין תמיד בכל הלשונות ששמענו בלועזות ואינה צריכה לפנים ובכך נמצא דברי רמז"ל נכון וקיים כד"ן. וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס' וכן כתב הרשז"ל מקוצי בחבור המצות:

יא

הקורא למפרע כו' עד בתורה. פ' היה קורא דף ט"ו:

קרא פסוק וחזר וקראו כו' עד משתקין אותו. פ' אין עומדין (דף לג) :

קראה סירוגין יצא כו' עד בפסוק ראשון. פרק הקורא את המגלה למפרע דף י"ז:

ספק קרא ק"ש כו' עד למקום שטעה. פ' מי שמתו:

יב

הקורא למפרע כו' עד בתורה. פ' היה קורא דף ט"ו:

קרא פסוק וחזר וקראו כו' עד משתקין אותו. פ' אין עומדין (דף לג) :

קראה סירוגין יצא כו' עד בפסוק ראשון. פרק הקורא את המגלה למפרע דף י"ז:

ספק קרא ק"ש כו' עד למקום שטעה. פ' מי שמתו:

יג

הקורא למפרע כו' עד בתורה. פ' היה קורא דף ט"ו:

קרא פסוק וחזר וקראו כו' עד משתקין אותו. פ' אין עומדין (דף לג) :

קראה סירוגין יצא כו' עד בפסוק ראשון. פרק הקורא את המגלה למפרע דף י"ז:

ספק קרא ק"ש כו' עד למקום שטעה. פ' מי שמתו:

נעלם ממנו עד סוף הפ'. הכל פרק היה קורא (דף טז) :

יד

נעלם ממנו עד סוף הפ'. הכל פרק היה קורא (דף טז) :

טו

נעלם ממנו עד סוף הפ'. הכל פרק היה קורא (דף טז) :

טז

נעלם ממנו עד סוף הפ'. הכל פרק היה קורא (דף טז) :

יז

נעלם ממנו עד סוף הפ'. הכל פרק היה קורא (דף טז) :

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.