מגדל עוז/עירובין/א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ עירובין א

א

חצר שיש בה וכו' עד רה"י הוא. הלכה רווחת היא:

וכן הדין במדינה עד קבועים להן. בירושלמי פ"ק דעירובין ומקצתו פרק עושין פסין (דף כ"א):

ב

חצר שיש בה וכו' עד רה"י הוא. הלכה רווחת היא:

וכן הדין במדינה עד קבועים להן. בירושלמי פ"ק דעירובין ומקצתו פרק עושין פסין (דף כ"א):

ג

חצר שיש בה וכו' עד רה"י הוא. הלכה רווחת היא:

וכן הדין במדינה עד קבועים להן. בירושלמי פ"ק דעירובין ומקצתו פרק עושין פסין (דף כ"א):

ד

ומפני מה תיקן שלמה דבר זה כו' עד רה"י. כן נמצא בתשובה לרבינו האי גאון ז"ל ובהלכות גדולות שחיבר רב יהודאי גאון ז"ל:

ומה הוא העירוב וכו' עד לרה"ר. פ' מי שהוציאוהו (דף מ"ט):

העירוב שעושין עד בשאר אוכלין. פרק חלון (דף פ"א) ופרק הדר:

בכל אוכל וכו' עד ומשתתפים בו. פ' בכל מערבין (דף כ"ו) בראשו:

וכמה שיעור וכו' עד לכולן. פ' חלון (דף פ'):

ה

ומפני מה תיקן שלמה דבר זה כו' עד רה"י. כן נמצא בתשובה לרבינו האי גאון ז"ל ובהלכות גדולות שחיבר רב יהודאי גאון ז"ל:

ומה הוא העירוב וכו' עד לרה"ר. פ' מי שהוציאוהו (דף מ"ט):

העירוב שעושין עד בשאר אוכלין. פרק חלון (דף פ"א) ופרק הדר:

בכל אוכל וכו' עד ומשתתפים בו. פ' בכל מערבין (דף כ"ו) בראשו:

וכמה שיעור וכו' עד לכולן. פ' חלון (דף פ'):

ו

ומפני מה תיקן שלמה דבר זה כו' עד רה"י. כן נמצא בתשובה לרבינו האי גאון ז"ל ובהלכות גדולות שחיבר רב יהודאי גאון ז"ל:

ומה הוא העירוב וכו' עד לרה"ר. פ' מי שהוציאוהו (דף מ"ט):

העירוב שעושין עד בשאר אוכלין. פרק חלון (דף פ"א) ופרק הדר:

בכל אוכל וכו' עד ומשתתפים בו. פ' בכל מערבין (דף כ"ו) בראשו:

וכמה שיעור וכו' עד לכולן. פ' חלון (דף פ'):

ז

ומפני מה תיקן שלמה דבר זה כו' עד רה"י. כן נמצא בתשובה לרבינו האי גאון ז"ל ובהלכות גדולות שחיבר רב יהודאי גאון ז"ל:

ומה הוא העירוב וכו' עד לרה"ר. פ' מי שהוציאוהו (דף מ"ט):

העירוב שעושין עד בשאר אוכלין. פרק חלון (דף פ"א) ופרק הדר:

בכל אוכל וכו' עד ומשתתפים בו. פ' בכל מערבין (דף כ"ו) בראשו:

וכמה שיעור וכו' עד לכולן. פ' חלון (דף פ'):

ח

ומפני מה תיקן שלמה דבר זה כו' עד רה"י. כן נמצא בתשובה לרבינו האי גאון ז"ל ובהלכות גדולות שחיבר רב יהודאי גאון ז"ל:

ומה הוא העירוב וכו' עד לרה"ר. פ' מי שהוציאוהו (דף מ"ט):

העירוב שעושין עד בשאר אוכלין. פרק חלון (דף פ"א) ופרק הדר:

בכל אוכל וכו' עד ומשתתפים בו. פ' בכל מערבין (דף כ"ו) בראשו:

וכמה שיעור וכו' עד לכולן. פ' חלון (דף פ'):

ט

ומפני מה תיקן שלמה דבר זה כו' עד רה"י. כן נמצא בתשובה לרבינו האי גאון ז"ל ובהלכות גדולות שחיבר רב יהודאי גאון ז"ל:

ומה הוא העירוב וכו' עד לרה"ר. פ' מי שהוציאוהו (דף מ"ט):

העירוב שעושין עד בשאר אוכלין. פרק חלון (דף פ"א) ופרק הדר:

בכל אוכל וכו' עד ומשתתפים בו. פ' בכל מערבין (דף כ"ו) בראשו:

וכמה שיעור וכו' עד לכולן. פ' חלון (דף פ'):

י

כל אוכל עד אינו ראוי לאכילה: כתב הראב"ד ז"ל לא נאמר זה אלא בתרדין עכ"ל: ואני אומר הלכה זאת פרק בכל מערבין נשנית כולה ודברי ר"מ ז"ל יש להם על מה שיסמוכו דגרסינן התם אמר רב המנונא מערבין בתרדין חיין ואקשינן איני והאמר רב חסדא סילקא חייא קטיל גברא חייא ופרקינן ההיא בבשיל ולא בשיל א"ד אמר רב המנונא אין מערבין בתרדין חיין דאמר ר"ח סלקא חייא קטיל גברא חייא והדרינן לאקשויי והא קא חזינן דאכלי אינשי ופרקינן התם בבשיל ולא בשיל ופירש"י ז"ל כי קאמר רב המנונא אין מערבין בבשיל ולא בשיל עכ"ל. והוא ז"ל פסק כלישנא בתרא וכפי פירש"י ז"ל שקיבל מרבותיו וכיון דחזינא תלמודא דמקשינן או מסייע מסלקא לתרדין שמעינן ודאי דתרוייהו שוין אינון ותרויהון מיקרון ירק סתם בהך ברייתא דקתני ליטרא ירק דאי שארא הא מפרשן בשמייהו להדיא ולכך כתב בסוף דבריו והתרדין הן בכלל ירק ומערבין בהן נראה שהוא מדקדק כפי מ"ש:

עלי בצלים וכו' עד כיוצא בזה. פרק בכל מערבין:

וכל האוכלין מצטרפין לשיעור השיתוף. פ"ד דמעילה:
כתב הראב"ד ז"ל אני איני אומר כן כו' אלא ש"מ לכתחילה אינו בא אלא ממין אחד והמזכה לבני מבוי אינו מזכה אלא ממין אחד מיהו בסוף הקלו בו וכו': ואני אומר לא הבנתי דבריו אלו שהרי שתוף ועירוב תחומין שוין הן בקנין ושיעור וכ"כ ר"מ ז"ל פ"ו וריש פירקין נמי הכי תנן בכל מערבין ומשתתפין וכן שנינו פרק חלון ופי' התם בהדיא בברייתא בכל מערבין עירובי תחומין ובכל משתתפין שתופי מבואות ולא אמרו לערב בפת אלא עירובי חצירות בלבד אלמא שוין הן נמי משמע במתניתין דפרק כיצד משתתפין דקבעי' שיעוריה דעירובי תחומין להדיא מזון שתי סעודות כשיעור השיתוף וכן במינן דאילו עירובי חצרות פת שלימה בעיא ואפילו בכאיסר סגי כר' יהושע דמתניתין פרק חלון ובפרק בכל מערבין בשמעתין דשיעורו שארי מינין דאיתנהו בשתוף מבוי ותחומין גרסינן אמר רבא הריני כבן עזאי בשוקי טבריא א"ל ההוא מרבנן תפוחים בכמה א"ל וכי מערבין בתפוחים ומהדר תלמודא ולא והתניא כל האוכלים מצטרפים לפסול את הגויה בכחצי פרס ובמזון שתי סעודות לעירוב דהיא משנה ג"כ בפ"ד דמסכת מעילה תא חזי דמדמקשי תלמודא אהדדי על כרחין דינן שוה בצירוף דאל"כ מאי מקשי האי דינא לחוד והאי דינא לחוד ותלמודא נמי איבעי ליה לפרוקי הכי התם בעירובי תחומין כי קאמינא אנא בשתופי מבואות ועוד דאמתני' קמייתא דפירקין קיימינן דקתני להו בהדדי בכל מערבין ומשתתפין אלא ודאי יפה כתב ר"מ ז"ל ואם רבינו הראב"ד ז"ל יש לו דרך אחרת לא ירדתי לסוף דעתו. ומה שצוה רבינו הרב לדקדק כן הוא פרק הדר וחשב למצוא מרגלית משום דדייק אביי יין ויין ראוי ליערב יין ושמן אין ראוי ליערב וסוגיין דמהדרי לאשכוחי האי סברא ושקלא וטריא ביש ברירה. ובעיני אין המרגלית מאירה דהא אביי לגבי רבא הוא דבעי לאפלוגי וק"ל בכוליה תלמודא אביי ורבא הלכתא כרבא בר מיע"ל קג"ם ואדרבא מצאתי לי שם עזר כנגדו דמייתי תלמודא סייעתא לרבא מהא דתניא מערבין בחצר בפת ואם רצו להשתתף בפת משתתפין מערבין בחצירות ומשתתפין במבוי שלא ישכח תורת עירוב מן התינוקות דברי ר"מ וחכ"א או מערבין או משתתפין ואסיקנא אמר רב הונא אמר רב הלכה כר"מ וכו' עד כאן לא פליגי רבנן עליה דר"מ אלא במערבין או משתתפין אבל בשאר מילי מודו והא קמן שאין מחלק במיני העירובין אלא בין חצירות לשתוף אבל תחומין ושתופי מבואות כהדדי נינהו וכמ"ש ר"מ ז"ל:

יא

כל אוכל עד אינו ראוי לאכילה: כתב הראב"ד ז"ל לא נאמר זה אלא בתרדין עכ"ל: ואני אומר הלכה זאת פרק בכל מערבין נשנית כולה ודברי ר"מ ז"ל יש להם על מה שיסמוכו דגרסינן התם אמר רב המנונא מערבין בתרדין חיין ואקשינן איני והאמר רב חסדא סילקא חייא קטיל גברא חייא ופרקינן ההיא בבשיל ולא בשיל א"ד אמר רב המנונא אין מערבין בתרדין חיין דאמר ר"ח סלקא חייא קטיל גברא חייא והדרינן לאקשויי והא קא חזינן דאכלי אינשי ופרקינן התם בבשיל ולא בשיל ופירש"י ז"ל כי קאמר רב המנונא אין מערבין בבשיל ולא בשיל עכ"ל. והוא ז"ל פסק כלישנא בתרא וכפי פירש"י ז"ל שקיבל מרבותיו וכיון דחזינא תלמודא דמקשינן או מסייע מסלקא לתרדין שמעינן ודאי דתרוייהו שוין אינון ותרויהון מיקרון ירק סתם בהך ברייתא דקתני ליטרא ירק דאי שארא הא מפרשן בשמייהו להדיא ולכך כתב בסוף דבריו והתרדין הן בכלל ירק ומערבין בהן נראה שהוא מדקדק כפי מ"ש:

עלי בצלים וכו' עד כיוצא בזה. פרק בכל מערבין:

וכל האוכלין מצטרפין לשיעור השיתוף. פ"ד דמעילה:
כתב הראב"ד ז"ל אני איני אומר כן כו' אלא ש"מ לכתחילה אינו בא אלא ממין אחד והמזכה לבני מבוי אינו מזכה אלא ממין אחד מיהו בסוף הקלו בו וכו': ואני אומר לא הבנתי דבריו אלו שהרי שתוף ועירוב תחומין שוין הן בקנין ושיעור וכ"כ ר"מ ז"ל פ"ו וריש פירקין נמי הכי תנן בכל מערבין ומשתתפין וכן שנינו פרק חלון ופי' התם בהדיא בברייתא בכל מערבין עירובי תחומין ובכל משתתפין שתופי מבואות ולא אמרו לערב בפת אלא עירובי חצירות בלבד אלמא שוין הן נמי משמע במתניתין דפרק כיצד משתתפין דקבעי' שיעוריה דעירובי תחומין להדיא מזון שתי סעודות כשיעור השיתוף וכן במינן דאילו עירובי חצרות פת שלימה בעיא ואפילו בכאיסר סגי כר' יהושע דמתניתין פרק חלון ובפרק בכל מערבין בשמעתין דשיעורו שארי מינין דאיתנהו בשתוף מבוי ותחומין גרסינן אמר רבא הריני כבן עזאי בשוקי טבריא א"ל ההוא מרבנן תפוחים בכמה א"ל וכי מערבין בתפוחים ומהדר תלמודא ולא והתניא כל האוכלים מצטרפים לפסול את הגויה בכחצי פרס ובמזון שתי סעודות לעירוב דהיא משנה ג"כ בפ"ד דמסכת מעילה תא חזי דמדמקשי תלמודא אהדדי על כרחין דינן שוה בצירוף דאל"כ מאי מקשי האי דינא לחוד והאי דינא לחוד ותלמודא נמי איבעי ליה לפרוקי הכי התם בעירובי תחומין כי קאמינא אנא בשתופי מבואות ועוד דאמתני' קמייתא דפירקין קיימינן דקתני להו בהדדי בכל מערבין ומשתתפין אלא ודאי יפה כתב ר"מ ז"ל ואם רבינו הראב"ד ז"ל יש לו דרך אחרת לא ירדתי לסוף דעתו. ומה שצוה רבינו הרב לדקדק כן הוא פרק הדר וחשב למצוא מרגלית משום דדייק אביי יין ויין ראוי ליערב יין ושמן אין ראוי ליערב וסוגיין דמהדרי לאשכוחי האי סברא ושקלא וטריא ביש ברירה. ובעיני אין המרגלית מאירה דהא אביי לגבי רבא הוא דבעי לאפלוגי וק"ל בכוליה תלמודא אביי ורבא הלכתא כרבא בר מיע"ל קג"ם ואדרבא מצאתי לי שם עזר כנגדו דמייתי תלמודא סייעתא לרבא מהא דתניא מערבין בחצר בפת ואם רצו להשתתף בפת משתתפין מערבין בחצירות ומשתתפין במבוי שלא ישכח תורת עירוב מן התינוקות דברי ר"מ וחכ"א או מערבין או משתתפין ואסיקנא אמר רב הונא אמר רב הלכה כר"מ וכו' עד כאן לא פליגי רבנן עליה דר"מ אלא במערבין או משתתפין אבל בשאר מילי מודו והא קמן שאין מחלק במיני העירובין אלא בין חצירות לשתוף אבל תחומין ושתופי מבואות כהדדי נינהו וכמ"ש ר"מ ז"ל:

יג

וכבר ביארנו עד בגבולין. הכל פרק בכל מערבין (דף ל"א):

יד

וכבר ביארנו עד בגבולין. הכל פרק בכל מערבין (דף ל"א):

טו

וכבר ביארנו עד בגבולין. הכל פרק בכל מערבין (דף ל"א):

טז

כיצד מערבין וכו' עד במרפסת. פ' חלון (דף פ"א) ופרק כיצד משתתפין (דף פ"ה):
כתב הראב"ד ז"ל במקומות הללו וכו' ומסתברא דבעינן כגרוגרת לכל אחד ואחד באותה חלה עכ"ל: ואני אומר כבר רבו בזה הפירושים והגירסאות והדעות ונתפשטו המנהגות במקומות ואיני רואה בדברי הראב"ד ז"ל השגה שאצטרך להציל ר"מ ז"ל כי הוא פסק כרבי יהושע בפ' חלון וכ"ה בירושלמי כדבריו אלא שאני אומר ראוי להניח כל מקום ומקום על מנהגו כי מנהג ישראל תורה היא כל זמן שיש להם על מה שיסמוכו בהלכה וכמו שאמרו נהרא נהרא ופשטיה. ומנהגנו לקחת חלה שלימה שיש בה שיעור שתי סעודות ולזכות עליה ולערב בה אפילו לאלף. שוב מצאתי לרשב"א ז"ל שהסכים כן בנמוקי עירובין שלו:

או בבית שאין בו ארבע אמות וכו'. פ"ק דסוכה (דף ג'):

וכשמקבץ העירוב מברך כו' עד מבית לבית בשבת. בהלכות גדולות:

ויש לקטן לגבות הפת. פרק בכל מערבין:

ובית שמניחין וכו'. פרק מי שהוציאוהו גמרא ממתניתין דהיו שנים (דף מ"ט):

ואם היו רגילין כו' עד שלום. פרק הנזקין (דף ס'):

יז

וכיצד משתתפין כו' עד מרובין. פרק חלון (דף פ"א):

ומניחין הכל וכו' עד ה"ז שתוף. פרק חלון ופרק כיצד משתתפין ופרק הנזקין ובירושלמי:

אבל אם הניח כו'. פרק כיצד משתתפין:

ואם הניח הכלי עד למבוי בשבת. פרק חלון (דף ע"ט):

יח

חלקו העירוב כו' עד בכלי אחד מותר. פרק מי שהוציאוהו (דף מ"ט):

המשתתפין וכו' עד מכירין בפת. פרק חלון (דף פ'):

בני חבורה כו' עד בחצר. פרק כיצד משתתפין (דף פ"ה):

יט

חלקו העירוב כו' עד בכלי אחד מותר. פרק מי שהוציאוהו (דף מ"ט):

המשתתפין וכו' עד מכירין בפת. פרק חלון (דף פ'):

בני חבורה כו' עד בחצר. פרק כיצד משתתפין (דף פ"ה):

כ

לקח אחד מכל כו' עד מבע"י. פרק חלון (דף פ"א):

ומערבים עירובי חצירות כו' עד מן הלילה. פ' במה מדליקין (דף כ"ח):

ולעולם צריך וכו' עד סוף הפרק. פ' בכל מערבין (דף ל"ד):

כא

לקח אחד מכל כו' עד מבע"י. פרק חלון (דף פ"א):

ומערבים עירובי חצירות כו' עד מן הלילה. פ' במה מדליקין (דף כ"ח):

ולעולם צריך וכו' עד סוף הפרק. פ' בכל מערבין (דף ל"ד):

כב

לקח אחד מכל כו' עד מבע"י. פרק חלון (דף פ"א):

ומערבים עירובי חצירות כו' עד מן הלילה. פ' במה מדליקין (דף כ"ח):

ולעולם צריך וכו' עד סוף הפרק. פ' בכל מערבין (דף ל"ד):

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.