מגדל עוז/סוכה/ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ סוכה ה

א

הסכך של סוכה וכו' עד וכאילו אינם. פ"ק דסוכה (דף י"ד):

ב

הסכך של סוכה וכו' עד וכאילו אינם. פ"ק דסוכה (דף י"ד):

ג

הסכך של סוכה וכו' עד וכאילו אינם. פ"ק דסוכה (דף י"ד):

ד

סיככה בפשתי העץ עד מגודלי קרקע: כתב הראב"ד ז"ל טעם אחר וכו' ולא פחיתי מבלאי כלים עכ"ל: ואני אומר יפה עשה ר"מ ז"ל שחייב אדם לומר כלשון רבו וכן כתב ר"י אלפס ז"ל ואם הראב"ד ז"ל יש לו טעם בפני עצמו גם רבים אומרים טעמים אחרים אבל דברי ר"מ ורבותיו ז"ל נראין דהא אפיסקא דגדולי קרקע מייתי לה ולא אשמעתין דבלאי כלים גמרא מתניתין דהמקרה סוכתו בשפודין מסככין בחבלים של סיב ושל חלף וכיוצא בהן שהרי צורתן עומדת וכו' בירושלמי גרסינן לה סיככה בחבלים אית תניי תני כשרה ואית תניי תני פסולה מ"ד פסולה בחבלים מאן דגורס כשרה בחבלים של סיב ע"כ:

ה

סיככה בחצים עד בכל כלי קבול. הכל פ"ק דסוכה:

ו

מחצלת של קנים עד כשברי כלים: כתב הראב"ד ז"ל והברייתא חלקה וכו' ואפילו ארוגה עכ"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא כי ר"י בן גיאת סמך על אותה ברייתא דסוף פ"ק כדברי הראב"ד ז"ל ור"י אלפס ז"ל סמך על סוגיין דתלמודא וכדאסקה רב פפא ועל אותו דרך פסק ר"מ ז"ל וכן נכון כיון דתלמודא שקיל וטרי ובתר הכי אסקה רב פפא דהוא בתראה הלכתא כוותיה:

ז

נסרים שאין ברחבן עד ואם התירן כשרה. פ"ק דמס' סוכה (דף י"ד):

ואין חבילה פחותה מעשרים וחמשה בדים: כתב הראב"ד ז"ל בירושלמי מצא וכו' שמיה אגד עכ"ל: ואני אומר גם ר"י בן גיאת כתב כן וז"ל בירושלמי אין חבילה פחותה מכ"ה זרדין והכין עיקר דשמעתא ופסקה עכ"ל. ויראה לי ראיה לירושלמי דאמרינן פ"ק דע"ז גמרא מתניתין דאלו דברים וכו' ר' יהודה בן בתירא אומר אין חבילה פחותה משלשה קנים ע"כ. ואולי שיעור שתיהן שוים אלא שהלשון חלוק. ומ"ש הראב"ד ודפ"ק דסוכה גמרא מתניתין דחבלין חבלין לחוד וחבילה האמורה שם שסתם מפורשת בע"ז לחוד וזה יכול להיות לשון הירושלמי כי חבילה לחוד ושארא לחוד:

ח

נסרים שאין ברחבן עד ואם התירן כשרה. פ"ק דמס' סוכה (דף י"ד):

ואין חבילה פחותה מעשרים וחמשה בדים: כתב הראב"ד ז"ל בירושלמי מצא וכו' שמיה אגד עכ"ל: ואני אומר גם ר"י בן גיאת כתב כן וז"ל בירושלמי אין חבילה פחותה מכ"ה זרדין והכין עיקר דשמעתא ופסקה עכ"ל. ויראה לי ראיה לירושלמי דאמרינן פ"ק דע"ז גמרא מתניתין דאלו דברים וכו' ר' יהודה בן בתירא אומר אין חבילה פחותה משלשה קנים ע"כ. ואולי שיעור שתיהן שוים אלא שהלשון חלוק. ומ"ש הראב"ד ודפ"ק דסוכה גמרא מתניתין דחבלין חבלין לחוד וחבילה האמורה שם שסתם מפורשת בע"ז לחוד וזה יכול להיות לשון הירושלמי כי חבילה לחוד ושארא לחוד:

ט

נסרים שאין ברחבן עד ואם התירן כשרה. פ"ק דמס' סוכה (דף י"ד):

ואין חבילה פחותה מעשרים וחמשה בדים: כתב הראב"ד ז"ל בירושלמי מצא וכו' שמיה אגד עכ"ל: ואני אומר גם ר"י בן גיאת כתב כן וז"ל בירושלמי אין חבילה פחותה מכ"ה זרדין והכין עיקר דשמעתא ופסקה עכ"ל. ויראה לי ראיה לירושלמי דאמרינן פ"ק דע"ז גמרא מתניתין דאלו דברים וכו' ר' יהודה בן בתירא אומר אין חבילה פחותה משלשה קנים ע"כ. ואולי שיעור שתיהן שוים אלא שהלשון חלוק. ומ"ש הראב"ד ודפ"ק דסוכה גמרא מתניתין דחבלין חבלין לחוד וחבילה האמורה שם שסתם מפורשת בע"ז לחוד וזה יכול להיות לשון הירושלמי כי חבילה לחוד ושארא לחוד:

י

נסרים שאין ברחבן עד ואם התירן כשרה. פ"ק דמס' סוכה (דף י"ד):

ואין חבילה פחותה מעשרים וחמשה בדים: כתב הראב"ד ז"ל בירושלמי מצא וכו' שמיה אגד עכ"ל: ואני אומר גם ר"י בן גיאת כתב כן וז"ל בירושלמי אין חבילה פחותה מכ"ה זרדין והכין עיקר דשמעתא ופסקה עכ"ל. ויראה לי ראיה לירושלמי דאמרינן פ"ק דע"ז גמרא מתניתין דאלו דברים וכו' ר' יהודה בן בתירא אומר אין חבילה פחותה משלשה קנים ע"כ. ואולי שיעור שתיהן שוים אלא שהלשון חלוק. ומ"ש הראב"ד ודפ"ק דסוכה גמרא מתניתין דחבלין חבלין לחוד וחבילה האמורה שם שסתם מפורשת בע"ז לחוד וזה יכול להיות לשון הירושלמי כי חבילה לחוד ושארא לחוד:

יא

חבילות קטנות עד סיכך על מקום הפסול. פ"ק דמס' סוכה (דף י"ב):

וכן חצר המוקפת וכו' עד הלכה למשה מסיני. פ"ק דסוכה (דף ד'):
כתב הראב"ד ז"ל נ"ל חסר בכאן וכו' קטנה וכו' עכ"ל: ואני אומר או הספר או שהגיה בו היה חסר בטעות סופר או הקורא לפניו טעה ולא השמיע לאזני רבינו הראב"ד ז"ל או השגה זאת לא יצאה מפיו הקדוש לעולם. שהרי ר"מ ז"ל הקדים אותו הדין סמוך לזה וז"ל עירב דבר שמסככין בו בדבר שאין מסככין בו וסיכך בשניהם אע"פ שהכשר יתר על הפסול פסולה סיכך בזה לעצמו וזה לעצמו זה בצד זה אם יש בסכך פסול ג' טפחים במקום אחד בין באמצע בין מן הצד פסולה בד"א בסוכה קטנה אבל בגדולה סכך פסול באמצע פוסל בד' טפחים פחות מיכן כשרה ומן הצד פוסל בד' אמות ופחות מכאן כשרה כיצד בית שנפחת באמצעו וסיכך על מקום הפחת וכן חצר המוקפת וכו' הכל כמו שהעתקתי וסידר סדר יפה לכל אלו ההלכות והשמיענו דין דופן עקומה הלכה למשה מסיני כמו שהוברר סוף גמרא פסקא ראשונה דפ"ק דסוכה: וגם על זה כתב הראב"ד ז"ל ראיתי ששנה בדבר זה שני פעמים והוציאו ממה שאמר בגמרא וכי סכיך הרבה מהם מאי הוי והא קא מצטרף סכך פסול וכו' ומשני בשחבטן והוא מפרש זה המחבר שהפרידן זה מזה הכשר בעצמו והפסול בעצמו ואם הלכה נקבל ואע"פ שיש להקשות עליו ממה שאמרו תחתונה כשרה ועליונה פסולה וקיימה עליונה למעלה מעשרים אצטריכא ליה מהו דתימא נגזור דילמא מצטרף סכך פסול וכו' קמ"ל והכא ליכא עירוב כלל מ"מ אנו יש לנו פי' אחר עכ"ל: ואני עתה רואה מזה במה שכתבתי שהקורא לפניו לא השמיע לאזנו כי הדין הראשון שכתב אם יש בסכך פסול ג' טפחים במקום אחד וכל חלוקיו באמצע או בסוף כמו שנסחתי וכמו שמפורש פ"ק דסוכה גמרא מתני' דהרחיק את הסכוך מן הכותל מדברי רבה דאמר אשכחתינהו לרבנן דבי רב. ואין צורך לדחוק דבריו ולומר מכלל נאמרו אלא מפורשין נאמרו ומה ששנה פעם שנית הוא אם אין בסכך פסול ג' טפחים במקום אחד וז"ל סיכך בדבר פסול ודבר כשר זה בצד זה ואין במקום אחד מסכך הפסול רחב ג' טפחים אלא פחות וכו' עד כפרוץ הוא נחשב ודין חבטן וקצצן כתב בדין העושה סוכתו תחת האילן בזה הפרק על סדר התלמוד פ"ק דסוכה. עתה ראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר על השגת רבינו הראב"ד ז"ל אם יצא מפיו הטהור ומה שאתה רואה זה מבואר תבין כי דברי ר"מ מקובלים בהלכה מסודרין פ"ק דסוכה ואין לי צורך עוד להשיב על מוצאותיו. ובפי' חבטן אמת רבו הפירושים בו וכבר הם חקוקים לנו בשיטת רבותינו בעלי התוספות ז"ל פ"ק דסוכה גמרא מתני' דהעושה סוכתו תחת האילן וגמרא מתני' דהדלה עליה את הגפן ואין לי צורך להביאה הנה:

יב

חבילות קטנות עד סיכך על מקום הפסול. פ"ק דמס' סוכה (דף י"ב):

וכן חצר המוקפת וכו' עד הלכה למשה מסיני. פ"ק דסוכה (דף ד'):
כתב הראב"ד ז"ל נ"ל חסר בכאן וכו' קטנה וכו' עכ"ל: ואני אומר או הספר או שהגיה בו היה חסר בטעות סופר או הקורא לפניו טעה ולא השמיע לאזני רבינו הראב"ד ז"ל או השגה זאת לא יצאה מפיו הקדוש לעולם. שהרי ר"מ ז"ל הקדים אותו הדין סמוך לזה וז"ל עירב דבר שמסככין בו בדבר שאין מסככין בו וסיכך בשניהם אע"פ שהכשר יתר על הפסול פסולה סיכך בזה לעצמו וזה לעצמו זה בצד זה אם יש בסכך פסול ג' טפחים במקום אחד בין באמצע בין מן הצד פסולה בד"א בסוכה קטנה אבל בגדולה סכך פסול באמצע פוסל בד' טפחים פחות מיכן כשרה ומן הצד פוסל בד' אמות ופחות מכאן כשרה כיצד בית שנפחת באמצעו וסיכך על מקום הפחת וכן חצר המוקפת וכו' הכל כמו שהעתקתי וסידר סדר יפה לכל אלו ההלכות והשמיענו דין דופן עקומה הלכה למשה מסיני כמו שהוברר סוף גמרא פסקא ראשונה דפ"ק דסוכה: וגם על זה כתב הראב"ד ז"ל ראיתי ששנה בדבר זה שני פעמים והוציאו ממה שאמר בגמרא וכי סכיך הרבה מהם מאי הוי והא קא מצטרף סכך פסול וכו' ומשני בשחבטן והוא מפרש זה המחבר שהפרידן זה מזה הכשר בעצמו והפסול בעצמו ואם הלכה נקבל ואע"פ שיש להקשות עליו ממה שאמרו תחתונה כשרה ועליונה פסולה וקיימה עליונה למעלה מעשרים אצטריכא ליה מהו דתימא נגזור דילמא מצטרף סכך פסול וכו' קמ"ל והכא ליכא עירוב כלל מ"מ אנו יש לנו פי' אחר עכ"ל: ואני עתה רואה מזה במה שכתבתי שהקורא לפניו לא השמיע לאזנו כי הדין הראשון שכתב אם יש בסכך פסול ג' טפחים במקום אחד וכל חלוקיו באמצע או בסוף כמו שנסחתי וכמו שמפורש פ"ק דסוכה גמרא מתני' דהרחיק את הסכוך מן הכותל מדברי רבה דאמר אשכחתינהו לרבנן דבי רב. ואין צורך לדחוק דבריו ולומר מכלל נאמרו אלא מפורשין נאמרו ומה ששנה פעם שנית הוא אם אין בסכך פסול ג' טפחים במקום אחד וז"ל סיכך בדבר פסול ודבר כשר זה בצד זה ואין במקום אחד מסכך הפסול רחב ג' טפחים אלא פחות וכו' עד כפרוץ הוא נחשב ודין חבטן וקצצן כתב בדין העושה סוכתו תחת האילן בזה הפרק על סדר התלמוד פ"ק דסוכה. עתה ראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר על השגת רבינו הראב"ד ז"ל אם יצא מפיו הטהור ומה שאתה רואה זה מבואר תבין כי דברי ר"מ מקובלים בהלכה מסודרין פ"ק דסוכה ואין לי צורך עוד להשיב על מוצאותיו. ובפי' חבטן אמת רבו הפירושים בו וכבר הם חקוקים לנו בשיטת רבותינו בעלי התוספות ז"ל פ"ק דסוכה גמרא מתני' דהעושה סוכתו תחת האילן וגמרא מתני' דהדלה עליה את הגפן ואין לי צורך להביאה הנה:

יג

חבילות קטנות עד סיכך על מקום הפסול. פ"ק דמס' סוכה (דף י"ב):

וכן חצר המוקפת וכו' עד הלכה למשה מסיני. פ"ק דסוכה (דף ד'):
כתב הראב"ד ז"ל נ"ל חסר בכאן וכו' קטנה וכו' עכ"ל: ואני אומר או הספר או שהגיה בו היה חסר בטעות סופר או הקורא לפניו טעה ולא השמיע לאזני רבינו הראב"ד ז"ל או השגה זאת לא יצאה מפיו הקדוש לעולם. שהרי ר"מ ז"ל הקדים אותו הדין סמוך לזה וז"ל עירב דבר שמסככין בו בדבר שאין מסככין בו וסיכך בשניהם אע"פ שהכשר יתר על הפסול פסולה סיכך בזה לעצמו וזה לעצמו זה בצד זה אם יש בסכך פסול ג' טפחים במקום אחד בין באמצע בין מן הצד פסולה בד"א בסוכה קטנה אבל בגדולה סכך פסול באמצע פוסל בד' טפחים פחות מיכן כשרה ומן הצד פוסל בד' אמות ופחות מכאן כשרה כיצד בית שנפחת באמצעו וסיכך על מקום הפחת וכן חצר המוקפת וכו' הכל כמו שהעתקתי וסידר סדר יפה לכל אלו ההלכות והשמיענו דין דופן עקומה הלכה למשה מסיני כמו שהוברר סוף גמרא פסקא ראשונה דפ"ק דסוכה: וגם על זה כתב הראב"ד ז"ל ראיתי ששנה בדבר זה שני פעמים והוציאו ממה שאמר בגמרא וכי סכיך הרבה מהם מאי הוי והא קא מצטרף סכך פסול וכו' ומשני בשחבטן והוא מפרש זה המחבר שהפרידן זה מזה הכשר בעצמו והפסול בעצמו ואם הלכה נקבל ואע"פ שיש להקשות עליו ממה שאמרו תחתונה כשרה ועליונה פסולה וקיימה עליונה למעלה מעשרים אצטריכא ליה מהו דתימא נגזור דילמא מצטרף סכך פסול וכו' קמ"ל והכא ליכא עירוב כלל מ"מ אנו יש לנו פי' אחר עכ"ל: ואני עתה רואה מזה במה שכתבתי שהקורא לפניו לא השמיע לאזנו כי הדין הראשון שכתב אם יש בסכך פסול ג' טפחים במקום אחד וכל חלוקיו באמצע או בסוף כמו שנסחתי וכמו שמפורש פ"ק דסוכה גמרא מתני' דהרחיק את הסכוך מן הכותל מדברי רבה דאמר אשכחתינהו לרבנן דבי רב. ואין צורך לדחוק דבריו ולומר מכלל נאמרו אלא מפורשין נאמרו ומה ששנה פעם שנית הוא אם אין בסכך פסול ג' טפחים במקום אחד וז"ל סיכך בדבר פסול ודבר כשר זה בצד זה ואין במקום אחד מסכך הפסול רחב ג' טפחים אלא פחות וכו' עד כפרוץ הוא נחשב ודין חבטן וקצצן כתב בדין העושה סוכתו תחת האילן בזה הפרק על סדר התלמוד פ"ק דסוכה. עתה ראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר על השגת רבינו הראב"ד ז"ל אם יצא מפיו הטהור ומה שאתה רואה זה מבואר תבין כי דברי ר"מ מקובלים בהלכה מסודרין פ"ק דסוכה ואין לי צורך עוד להשיב על מוצאותיו. ובפי' חבטן אמת רבו הפירושים בו וכבר הם חקוקים לנו בשיטת רבותינו בעלי התוספות ז"ל פ"ק דסוכה גמרא מתני' דהעושה סוכתו תחת האילן וגמרא מתני' דהדלה עליה את הגפן ואין לי צורך להביאה הנה:

יד

חבילות קטנות עד סיכך על מקום הפסול. פ"ק דמס' סוכה (דף י"ב):

וכן חצר המוקפת וכו' עד הלכה למשה מסיני. פ"ק דסוכה (דף ד'):
כתב הראב"ד ז"ל נ"ל חסר בכאן וכו' קטנה וכו' עכ"ל: ואני אומר או הספר או שהגיה בו היה חסר בטעות סופר או הקורא לפניו טעה ולא השמיע לאזני רבינו הראב"ד ז"ל או השגה זאת לא יצאה מפיו הקדוש לעולם. שהרי ר"מ ז"ל הקדים אותו הדין סמוך לזה וז"ל עירב דבר שמסככין בו בדבר שאין מסככין בו וסיכך בשניהם אע"פ שהכשר יתר על הפסול פסולה סיכך בזה לעצמו וזה לעצמו זה בצד זה אם יש בסכך פסול ג' טפחים במקום אחד בין באמצע בין מן הצד פסולה בד"א בסוכה קטנה אבל בגדולה סכך פסול באמצע פוסל בד' טפחים פחות מיכן כשרה ומן הצד פוסל בד' אמות ופחות מכאן כשרה כיצד בית שנפחת באמצעו וסיכך על מקום הפחת וכן חצר המוקפת וכו' הכל כמו שהעתקתי וסידר סדר יפה לכל אלו ההלכות והשמיענו דין דופן עקומה הלכה למשה מסיני כמו שהוברר סוף גמרא פסקא ראשונה דפ"ק דסוכה: וגם על זה כתב הראב"ד ז"ל ראיתי ששנה בדבר זה שני פעמים והוציאו ממה שאמר בגמרא וכי סכיך הרבה מהם מאי הוי והא קא מצטרף סכך פסול וכו' ומשני בשחבטן והוא מפרש זה המחבר שהפרידן זה מזה הכשר בעצמו והפסול בעצמו ואם הלכה נקבל ואע"פ שיש להקשות עליו ממה שאמרו תחתונה כשרה ועליונה פסולה וקיימה עליונה למעלה מעשרים אצטריכא ליה מהו דתימא נגזור דילמא מצטרף סכך פסול וכו' קמ"ל והכא ליכא עירוב כלל מ"מ אנו יש לנו פי' אחר עכ"ל: ואני עתה רואה מזה במה שכתבתי שהקורא לפניו לא השמיע לאזנו כי הדין הראשון שכתב אם יש בסכך פסול ג' טפחים במקום אחד וכל חלוקיו באמצע או בסוף כמו שנסחתי וכמו שמפורש פ"ק דסוכה גמרא מתני' דהרחיק את הסכוך מן הכותל מדברי רבה דאמר אשכחתינהו לרבנן דבי רב. ואין צורך לדחוק דבריו ולומר מכלל נאמרו אלא מפורשין נאמרו ומה ששנה פעם שנית הוא אם אין בסכך פסול ג' טפחים במקום אחד וז"ל סיכך בדבר פסול ודבר כשר זה בצד זה ואין במקום אחד מסכך הפסול רחב ג' טפחים אלא פחות וכו' עד כפרוץ הוא נחשב ודין חבטן וקצצן כתב בדין העושה סוכתו תחת האילן בזה הפרק על סדר התלמוד פ"ק דסוכה. עתה ראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר על השגת רבינו הראב"ד ז"ל אם יצא מפיו הטהור ומה שאתה רואה זה מבואר תבין כי דברי ר"מ מקובלים בהלכה מסודרין פ"ק דסוכה ואין לי צורך עוד להשיב על מוצאותיו. ובפי' חבטן אמת רבו הפירושים בו וכבר הם חקוקים לנו בשיטת רבותינו בעלי התוספות ז"ל פ"ק דסוכה גמרא מתני' דהעושה סוכתו תחת האילן וגמרא מתני' דהדלה עליה את הגפן ואין לי צורך להביאה הנה:

יז

פרש עליה בגד מלמעלה עד בתוך הבית והעליונה כשרה. פ"א ופ"ב דסוכה:

בד"א שהתחתונה פסולה עד על ידי הדחק: כתב הראב"ד ז"ל יפה עשה כו' ע"י הדחק עכ"ל: ואני אומר מאחר שהראב"ד ז"ל מסייעו די אין דבריהם צריכין חזוק:

אבל אם אין גבהה עד היא נתרת. פ"ק דסוכה (דף ט'):

יח

פרש עליה בגד מלמעלה עד בתוך הבית והעליונה כשרה. פ"א ופ"ב דסוכה:

בד"א שהתחתונה פסולה עד על ידי הדחק: כתב הראב"ד ז"ל יפה עשה כו' ע"י הדחק עכ"ל: ואני אומר מאחר שהראב"ד ז"ל מסייעו די אין דבריהם צריכין חזוק:

אבל אם אין גבהה עד היא נתרת. פ"ק דסוכה (דף ט'):

יט

פרש עליה בגד מלמעלה עד בתוך הבית והעליונה כשרה. פ"א ופ"ב דסוכה:

בד"א שהתחתונה פסולה עד על ידי הדחק: כתב הראב"ד ז"ל יפה עשה כו' ע"י הדחק עכ"ל: ואני אומר מאחר שהראב"ד ז"ל מסייעו די אין דבריהם צריכין חזוק:

אבל אם אין גבהה עד היא נתרת. פ"ק דסוכה (דף ט'):

כ

פרש עליה בגד מלמעלה עד בתוך הבית והעליונה כשרה. פ"א ופ"ב דסוכה:

בד"א שהתחתונה פסולה עד על ידי הדחק: כתב הראב"ד ז"ל יפה עשה כו' ע"י הדחק עכ"ל: ואני אומר מאחר שהראב"ד ז"ל מסייעו די אין דבריהם צריכין חזוק:

אבל אם אין גבהה עד היא נתרת. פ"ק דסוכה (דף ט'):

כא

פרש עליה בגד מלמעלה עד בתוך הבית והעליונה כשרה. פ"א ופ"ב דסוכה:

בד"א שהתחתונה פסולה עד על ידי הדחק: כתב הראב"ד ז"ל יפה עשה כו' ע"י הדחק עכ"ל: ואני אומר מאחר שהראב"ד ז"ל מסייעו די אין דבריהם צריכין חזוק:

אבל אם אין גבהה עד היא נתרת. פ"ק דסוכה (דף ט'):

כב

פרש עליה בגד מלמעלה עד בתוך הבית והעליונה כשרה. פ"א ופ"ב דסוכה:

בד"א שהתחתונה פסולה עד על ידי הדחק: כתב הראב"ד ז"ל יפה עשה כו' ע"י הדחק עכ"ל: ואני אומר מאחר שהראב"ד ז"ל מסייעו די אין דבריהם צריכין חזוק:

אבל אם אין גבהה עד היא נתרת. פ"ק דסוכה (דף ט'):

כג

מטה שבתוך הסוכה עד סוף הפרק. הכל פרק הישן (דף כ'):

כד

מטה שבתוך הסוכה עד סוף הפרק. הכל פרק הישן (דף כ'):

כה

מטה שבתוך הסוכה עד סוף הפרק. הכל פרק הישן (דף כ'):

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.