מגדל עוז/נחלות/ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מגדל עוזTriangleArrow-Left.png נחלות TriangleArrow-Left.png ט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


א[עריכה]

האחין שעדיין כו' עד השכר לאמצע. בבתרא פרק מי שמת (דף קמ"ג):

ב[עריכה]

היו היורשין גדולים עד השביחו לאמצע. במציעא פרק המפקיד (דף ל"ט) ובבתרא פרק מי שמת:

אמרו ראו מה שהניח לנו אבא וכו' עד השבח לאמצע: כתב הראב"ד ז"ל אין זו הגירסא שלנו ולא של הרב ז"ל וזה שבוש הוא עכ"ל: ואני אומר גם זה לא יצא מפי הראב"ד ז"ל לעולם כי המשנה שלימה ותלמוד ערוך הוא בבבא בתרא פ' מי שמת דתנן הניח בנים גדולים וקטנים השביחו גדולים את הנכסים השביחו לאמצע ואם אמרו ראו מה שהניח לנו אבא והרי אנו עושין ואוכלים השביחו לעצמן ע"כ ואמרינן עלה בגמ' אמר רב חביבא בריה דרב יוסף בריה דרבא משמיה דרבא לא שנו אלא ששבחו נכסים מחמת נכסים אבל שבחו נכסים מחמת עצמן שבחו לעצמן ואקשינן עלה איני והא אמר רבי חנינא אפילו הניח להם אביהם אודייני השכר לאמצע והא אודייני דמחמת עצמו הוא ופרקינן שאני אודייני דלנטירותא הוא דעבידא ואפילו קטנים נמי מצו מנטרי בה ע"כ. ור"י אלפס גורס מימרא דרב חביבא והשמיט קושיא דר' חנינא ופירוקה משום דלא נפקא ליה מינה אלא מילתא דפשיטות ועוד דלישנא דמתני' משמע הכי דקתני והשביחו גדולים ולא קתני והשביחו סתמא דמשמע גדולים דוקא הוא דמצו משבחי אבל קטנים לא מצו משבחי וכן הוא בכל הספרים שראיתי אלא ודאי הכותב הזה מתחיל היה ולא עיין גמרא מתניתין קמייתא אלא גמר פסקא בתרייתא ואם אמרה כו' דגרסינן עלה עובדא דרב ספרא שביק אבוה כו' ולא ידע ללכת אל עיר:

ג[עריכה]

וכן אם היתה אשתו עד השבח שלה. פרק מי שמת:

ד[עריכה]

מי שירש את אביו וכו' עד שמין לו כאריס: כתב הראב"ד ז"ל ואם ידע מה בכך וכו': ואני אומר גם זה לא יצא מפיו דאטו שבוי מאן דכר שמיה הכא ועוד לאו היינו עובדא דפרק המפקיד דמרי בר איסק אתא ליה אחא מבי חוזאה אמר ליה אחוך אנא פלג לי אמר ליה לא ידענא לך כו' עד אייתי סהדי דאחוה הוא א"ל רב חסדא זיל פלוג ליה אמר ליה נפלוג לי נמי בפרדיסא ובוסתני דשתל אמר ליה שפיר קאמר לך דתנן הניח בנים גדולים וקטנים כו' ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דאסיקנא אהדרוה לרב חסדא אמר להו מי דמי התם ברשות ב"ד נחית הכא לאו ברשות בית דין נחית ועוד קטן הוא ואין מורידין קרוב לנכסי קטן אהדרוה לקמיה דרב אמי אמר ליה לא סיימו קמאי דקטן הוה ע"כ. וכתב ר"י אלפס והלכתא כרב חסדא וקושיא אדאביי ליתא משום דקטן הוה ואין מורידין קרוב לנכסי קטן הלכך אף על גב דלא ידע דאיתיה דנחיל השביח לאמצע אבל גדול דלא ידע דאיתיה דנחיל גביה לא השביח לאמצע אלא שמין לו כאריס עכ"ל. וזהו לשון ר"מ ז"ל אות באות ועיניך רואות מעתה אתה תבחר ולא אני אם יש להטות ימין ושמאל להאמין כי יצא דבר זה מפי קדוש זה חס ושלום וחס ליה ולגובריה תדע שאפילו אחד מבקיאי תלמידיו ירגיש שזה היה דעת ר"מ ז"ל שהרי סמך לו וכן אח שירד לנכסי קטן וכו' עד לא פחות ולא יתר:

ה[עריכה]

אחד מן האחים וכו' עד בעיסתן. הכל בפרק חזקת הבתים (דף נ"ב) והבבות הראשונות גם פרק מי שמת:

ו[עריכה]

אחד מן האחים וכו' עד בעיסתן. הכל בפרק חזקת הבתים (דף נ"ב) והבבות הראשונות גם פרק מי שמת:

ז[עריכה]

אחד מן האחים וכו' עד בעיסתן. הכל בפרק חזקת הבתים (דף נ"ב) והבבות הראשונות גם פרק מי שמת:

ח[עריכה]

אחד מן האחים וכו' עד בעיסתן. הכל בפרק חזקת הבתים (דף נ"ב) והבבות הראשונות גם פרק מי שמת:

ט[עריכה]

אחד מן האחים וכו' עד הרי הוא לאמצע. פרק גט פשוט (דף קמ"ג)  :

י[עריכה]

בד"א באחים מפני שחזקתן וכו' עד ואין צריך להביא ראיה: כתב הראב"ד ז"ל והיאך גובה בו וכו': ואני אומר מחלוקת ישנה היא גם בין רבותינו בעלי התוספות ז"ל ולכולם יש פנים בהלכה וראיות רבות שונות לפי השיטות ומאחר שהוא לא פירש דבריו למה אפרשם אני די לי בשלי להוכיח כי דברי ר"מ ז"ל מפורשים בתלמוד פ' גט פשוט כפירוש רבו:

יא[עריכה]

אחד מן האחים שנטל כו' עד בין רבים. פרק מי שמת (דף קמ"ד):

יב[עריכה]

מי שמת והניח כו' עד מה שנתן להם אביהם נתן. פרק יש נוחלין (דף קל"ט):

יג[עריכה]

השיא האב את בנו עד והרי הוא לאמצע: כתב הראב"ד ז"ל לא ידעתי מהו וכו': ואני אומר הלכה זו פרק מי שמת (דף קמ"ד) והפירוש הזה נכון בהכי מתפיסת הבית יצא ולתפיסת הבית חזר והסברא שאומר הראב"ד ז"ל אדרבה אפכא מסתברא כי יכולין לומר ומי יודע מה ילד יום או שמא לא ישאו בתולות או לא יזדמן או יבא דבר אחד מכל הדברים המונעין חזרת השושבינות ונמצאו אלו מפסידים חלקם לפיכך נוחלין מיד:

יד[עריכה]

השיא האב את בנו עד והרי הוא לאמצע: כתב הראב"ד ז"ל לא ידעתי מהו וכו': ואני אומר הלכה זו פרק מי שמת (דף קמ"ד) והפירוש הזה נכון בהכי מתפיסת הבית יצא ולתפיסת הבית חזר והסברא שאומר הראב"ד ז"ל אדרבה אפכא מסתברא כי יכולין לומר ומי יודע מה ילד יום או שמא לא ישאו בתולות או לא יזדמן או יבא דבר אחד מכל הדברים המונעין חזרת השושבינות ונמצאו אלו מפסידים חלקם לפיכך נוחלין מיד:

טו[עריכה]

גדול האחין שהיה לובש כו' עד סוף הפרק. פרק יש נוחלין (דף קל"ט):


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.