מגדל עוז/נדרים/ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ נדרים ו

א

האומר לחבירו הנאה עד אם עבר אינו לוקה. פ' אין בין המודר (דף ל"ב ל"ג)  :

ב

האומר לחבירו הנאה עד אם עבר אינו לוקה. פ' אין בין המודר (דף ל"ב ל"ג)  :

ג

אין בין מודר הנאה כו' עד שמשאילין אותם שם בחנם. פ"ק דמגילה (דף ח') ופ' אין בין המודר:

ד

ראובן שנאסר עליו כו' עד אינה בכלל איסורי הנאה. פ' אין בין המודר ופ' שני דייני גזירות:

לפיכך מותר לזון את אשתו כו' עד שהגיע ליד ראובן. פ' אין בין המודר (דף ל"ג) ובירושלמי פ' שני דייני גזירות (דף ל"ה)  :

ה

היה שמעון כהן כו' עד נתח טוב: כתב הראב"ד ז"ל זה הפירוש לא ידעתי מאין לו וכו': ואני אומר איני יודע ואיני מבין אלה הדברים כי הפירוש היה לו בקבלה מפי רבותיו נכון הוא מאד על פי השמועות שבפרק אין בין המודר הנאה (דף מ"א:) דתנן ואוכל עמו על השלחן אבל לא מן התמחוי אבל אוכל עמו מן התמחוי החוזר ובגמרא אמר ר' יוסי בר חנינא מן התמחוי החוזר לבעל הבית. וזה פשוט וגם הירושלמי כך הוא בגרסתו תני מן התמחוי החוזר מהו תמחוי החוזר תמן אמרין פסגתא רבנן דהכא אמרין תמחוי שיש בו לאכול ולשבוע ולהותיר תני מן הכוס החוזר אי זהו כוס החוזר תמן אמרין קונדיטון ורבנן דהכא אמרין מליי מיסירוא וקדחין ושתיין ומחזירין ע"כ. והוא נאות לפירוש ר"מ ז"ל בעיני ומאי דתני קמייתא שייך על לשון תמחוי השנוי במשנתנו ומאי דתני בתרייתא שייך על לשון כוס אלא דתנא ירושלמאה נקיט לישנא קלילא ולדעתי כי גירסת הראב"ד היתה משונה משלנו בין הבבלית בין הירושלמית אבל שלנו מדוייקת ומקובלת מזמן רבותינו הראשונים ז"ל:

ו

היה שמעון כהן כו' עד נתח טוב: כתב הראב"ד ז"ל זה הפירוש לא ידעתי מאין לו וכו': ואני אומר איני יודע ואיני מבין אלה הדברים כי הפירוש היה לו בקבלה מפי רבותיו נכון הוא מאד על פי השמועות שבפרק אין בין המודר הנאה (דף מ"א:) דתנן ואוכל עמו על השלחן אבל לא מן התמחוי אבל אוכל עמו מן התמחוי החוזר ובגמרא אמר ר' יוסי בר חנינא מן התמחוי החוזר לבעל הבית. וזה פשוט וגם הירושלמי כך הוא בגרסתו תני מן התמחוי החוזר מהו תמחוי החוזר תמן אמרין פסגתא רבנן דהכא אמרין תמחוי שיש בו לאכול ולשבוע ולהותיר תני מן הכוס החוזר אי זהו כוס החוזר תמן אמרין קונדיטון ורבנן דהכא אמרין מליי מיסירוא וקדחין ושתיין ומחזירין ע"כ. והוא נאות לפירוש ר"מ ז"ל בעיני ומאי דתני קמייתא שייך על לשון תמחוי השנוי במשנתנו ומאי דתני בתרייתא שייך על לשון כוס אלא דתנא ירושלמאה נקיט לישנא קלילא ולדעתי כי גירסת הראב"ד היתה משונה משלנו בין הבבלית בין הירושלמית אבל שלנו מדוייקת ומקובלת מזמן רבותינו הראשונים ז"ל:

ז

היה שמעון כהן כו' עד נתח טוב: כתב הראב"ד ז"ל זה הפירוש לא ידעתי מאין לו וכו': ואני אומר איני יודע ואיני מבין אלה הדברים כי הפירוש היה לו בקבלה מפי רבותיו נכון הוא מאד על פי השמועות שבפרק אין בין המודר הנאה (דף מ"א:) דתנן ואוכל עמו על השלחן אבל לא מן התמחוי אבל אוכל עמו מן התמחוי החוזר ובגמרא אמר ר' יוסי בר חנינא מן התמחוי החוזר לבעל הבית. וזה פשוט וגם הירושלמי כך הוא בגרסתו תני מן התמחוי החוזר מהו תמחוי החוזר תמן אמרין פסגתא רבנן דהכא אמרין תמחוי שיש בו לאכול ולשבוע ולהותיר תני מן הכוס החוזר אי זהו כוס החוזר תמן אמרין קונדיטון ורבנן דהכא אמרין מליי מיסירוא וקדחין ושתיין ומחזירין ע"כ. והוא נאות לפירוש ר"מ ז"ל בעיני ומאי דתני קמייתא שייך על לשון תמחוי השנוי במשנתנו ומאי דתני בתרייתא שייך על לשון כוס אלא דתנא ירושלמאה נקיט לישנא קלילא ולדעתי כי גירסת הראב"ד היתה משונה משלנו בין הבבלית בין הירושלמית אבל שלנו מדוייקת ומקובלת מזמן רבותינו הראשונים ז"ל:

ח

היה שמעון כהן כו' עד נתח טוב: כתב הראב"ד ז"ל זה הפירוש לא ידעתי מאין לו וכו': ואני אומר איני יודע ואיני מבין אלה הדברים כי הפירוש היה לו בקבלה מפי רבותיו נכון הוא מאד על פי השמועות שבפרק אין בין המודר הנאה (דף מ"א:) דתנן ואוכל עמו על השלחן אבל לא מן התמחוי אבל אוכל עמו מן התמחוי החוזר ובגמרא אמר ר' יוסי בר חנינא מן התמחוי החוזר לבעל הבית. וזה פשוט וגם הירושלמי כך הוא בגרסתו תני מן התמחוי החוזר מהו תמחוי החוזר תמן אמרין פסגתא רבנן דהכא אמרין תמחוי שיש בו לאכול ולשבוע ולהותיר תני מן הכוס החוזר אי זהו כוס החוזר תמן אמרין קונדיטון ורבנן דהכא אמרין מליי מיסירוא וקדחין ושתיין ומחזירין ע"כ. והוא נאות לפירוש ר"מ ז"ל בעיני ומאי דתני קמייתא שייך על לשון תמחוי השנוי במשנתנו ומאי דתני בתרייתא שייך על לשון כוס אלא דתנא ירושלמאה נקיט לישנא קלילא ולדעתי כי גירסת הראב"ד היתה משונה משלנו בין הבבלית בין הירושלמית אבל שלנו מדוייקת ומקובלת מזמן רבותינו הראשונים ז"ל:

ט

היה שמעון כהן כו' עד נתח טוב: כתב הראב"ד ז"ל זה הפירוש לא ידעתי מאין לו וכו': ואני אומר איני יודע ואיני מבין אלה הדברים כי הפירוש היה לו בקבלה מפי רבותיו נכון הוא מאד על פי השמועות שבפרק אין בין המודר הנאה (דף מ"א:) דתנן ואוכל עמו על השלחן אבל לא מן התמחוי אבל אוכל עמו מן התמחוי החוזר ובגמרא אמר ר' יוסי בר חנינא מן התמחוי החוזר לבעל הבית. וזה פשוט וגם הירושלמי כך הוא בגרסתו תני מן התמחוי החוזר מהו תמחוי החוזר תמן אמרין פסגתא רבנן דהכא אמרין תמחוי שיש בו לאכול ולשבוע ולהותיר תני מן הכוס החוזר אי זהו כוס החוזר תמן אמרין קונדיטון ורבנן דהכא אמרין מליי מיסירוא וקדחין ושתיין ומחזירין ע"כ. והוא נאות לפירוש ר"מ ז"ל בעיני ומאי דתני קמייתא שייך על לשון תמחוי השנוי במשנתנו ומאי דתני בתרייתא שייך על לשון כוס אלא דתנא ירושלמאה נקיט לישנא קלילא ולדעתי כי גירסת הראב"ד היתה משונה משלנו בין הבבלית בין הירושלמית אבל שלנו מדוייקת ומקובלת מזמן רבותינו הראשונים ז"ל:

י

ומותר ראובן לשתות כוס של תנחומין עד שאין בהן הנייה: כתב הראב"ד ז"ל ואיך אין בו הנאה וכו': ואני אומר לא יצא דבר זה מפי הראב"ד ז"ל ושמא הכותב היה סבור שר"מ ז"ל היה מדבר בכוס של שמעון והוא לא אמר אלא בכוס של ראובן ומקבלו מידו של ראובן כמו כוס תנחומין ועל כן כתב וכן כו' וגם בגמרא דוזן את אשתו פרק אין בין המודר (דף ל"ח:) הכי איתמרו תרוייהו משום אחד דגרסינן א"ר ירמיה א"ר יוחנן המודר הנאה מחבירו מותר להשקות (לו) כוס של שלום מאי היא הכא תרגומו כוס של בית האבל במערבא תרגמו כוס של בית המרחץ ע"כ. אלמא תרוייהו מטעם אחד הם ודין שוה לשניהם ומש"ה מייתי לה בתר המדיר את בנו לת"ת דכולהו משום דלא חשיבי הנאה פרישו להו רבוותא ואף למאן דפריש משום בטול ת"ת מפרשי דהני מלאכות לא חשיבי ולית בהו בטול ושייכי טעמייהו כהדדי וכדברי ר"מ ז"ל וזה פשוט:

יא

ואסור ראובן בגחלתו של שמעון ומותר בשלהבת שלו. פרק אין בין המודר:

יב

היה לשמעון מרחץ עד הרי זה מותר. פרק השותפין (דף מ"ו)  :

יג

ואסור לראובן לאכול כו' עד גזירה שמא יסייענו. פ' אין בין המודר (דף מ"ב)  :

המדיר את בנו מפני שאינו עוסק בתורה וכו' עד ודברים אלו אינן חשובין לגבי הבן: כתב הראב"ד ז"ל הוא מפרש לת"ת שמדירו הנאה מפני שאינו עוסק בתורה וכו': ואני אומר חייב אדם לומר כלשון רבו ור"מ ז"ל כך קיבל הפירוש הזה פרק אין בין המודר וכמו שכתבתי למעלה בזה הפרק וגם הרמב"ן ז"ל הביא שני הפירושים בהלכותיו ואף כי הסכים בהסכמת הראב"ד ז"ל והביא ראיות מתוספתא דבכורות וירושלמי דבכורים:

יד

ואסור לראובן לאכול כו' עד גזירה שמא יסייענו. פ' אין בין המודר (דף מ"ב)  :

המדיר את בנו מפני שאינו עוסק בתורה וכו' עד ודברים אלו אינן חשובין לגבי הבן: כתב הראב"ד ז"ל הוא מפרש לת"ת שמדירו הנאה מפני שאינו עוסק בתורה וכו': ואני אומר חייב אדם לומר כלשון רבו ור"מ ז"ל כך קיבל הפירוש הזה פרק אין בין המודר וכמו שכתבתי למעלה בזה הפרק וגם הרמב"ן ז"ל הביא שני הפירושים בהלכותיו ואף כי הסכים בהסכמת הראב"ד ז"ל והביא ראיות מתוספתא דבכורות וירושלמי דבכורים:

טו

ואסור לראובן לאכול כו' עד גזירה שמא יסייענו. פ' אין בין המודר (דף מ"ב)  :

המדיר את בנו מפני שאינו עוסק בתורה וכו' עד ודברים אלו אינן חשובין לגבי הבן: כתב הראב"ד ז"ל הוא מפרש לת"ת שמדירו הנאה מפני שאינו עוסק בתורה וכו': ואני אומר חייב אדם לומר כלשון רבו ור"מ ז"ל כך קיבל הפירוש הזה פרק אין בין המודר וכמו שכתבתי למעלה בזה הפרק וגם הרמב"ן ז"ל הביא שני הפירושים בהלכותיו ואף כי הסכים בהסכמת הראב"ד ז"ל והביא ראיות מתוספתא דבכורות וירושלמי דבכורים:

טז

ואסור לראובן לאכול כו' עד גזירה שמא יסייענו. פ' אין בין המודר (דף מ"ב)  :

המדיר את בנו מפני שאינו עוסק בתורה וכו' עד ודברים אלו אינן חשובין לגבי הבן: כתב הראב"ד ז"ל הוא מפרש לת"ת שמדירו הנאה מפני שאינו עוסק בתורה וכו': ואני אומר חייב אדם לומר כלשון רבו ור"מ ז"ל כך קיבל הפירוש הזה פרק אין בין המודר וכמו שכתבתי למעלה בזה הפרק וגם הרמב"ן ז"ל הביא שני הפירושים בהלכותיו ואף כי הסכים בהסכמת הראב"ד ז"ל והביא ראיות מתוספתא דבכורות וירושלמי דבכורים:

יז

ואסור לראובן לאכול כו' עד גזירה שמא יסייענו. פ' אין בין המודר (דף מ"ב)  :

המדיר את בנו מפני שאינו עוסק בתורה וכו' עד ודברים אלו אינן חשובין לגבי הבן: כתב הראב"ד ז"ל הוא מפרש לת"ת שמדירו הנאה מפני שאינו עוסק בתורה וכו': ואני אומר חייב אדם לומר כלשון רבו ור"מ ז"ל כך קיבל הפירוש הזה פרק אין בין המודר וכמו שכתבתי למעלה בזה הפרק וגם הרמב"ן ז"ל הביא שני הפירושים בהלכותיו ואף כי הסכים בהסכמת הראב"ד ז"ל והביא ראיות מתוספתא דבכורות וירושלמי דבכורים:

יח

מי שנשבע ונדר שלא ידבר וכו' עד סוף הפרק. מ"ש בסוף דבריו וכן הורו הגאונים מוכיח שמתשובתם היתה לו והוא האמת שכן הורו ז"ל וגם לדורות הבאים אחריהם גדולים וחכמים נ"ע הסכימו כן בחבוריהם:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.