מגדל עוז/נדרים/ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ נדרים ה

א

ראובן שאמר לשמעון עד כמו שביארנו. הכל פ' השותפין (דף מ"ז)  :

ב

ראובן שאמר לשמעון עד כמו שביארנו. הכל פ' השותפין (דף מ"ז)  :

ג

ראובן שאמר לשמעון עד כמו שביארנו. הכל פ' השותפין (דף מ"ז)  :

ד

האומר לחבירו ככרי זו עד אינה עתה שלו. פ' אין בין המודר (דף ל"ד)  :

ה

אמר לו פירות אלו עד שהן ברשותו. פ' אין בין המודר ופ' השותפין (דף מ"ו מ"ז)  :

ו

האומר לבנו עד אסורין עליך. בנדרים פ' אין בין המודר (דף ל"ח) ובב"ק פ' הגוזל עצים (דף ק"ח)  :

ז

אסר בנו בהנייתו וכו' עד כמו שהתנה: כתב הראב"ד ז"ל מה צריך לתנאו וכו': ואני אומר איני מבין מה הם אלה הדברים וכי היאך לא הוצרכנו הלא כתבתי כמה פעמים כי זה החבור לכך קראו משנה תורה לפי שהוא חיבור בקצרה אורך הגמרא וזה משמע הוא ס"פ השותפין דמס' נדרים ופומבדיתאי ורב אשי פליגי עליה דרב נחמן בהא והוצרכנו לדעת דאע"ג דרב אשי דהוא בתרא לכאורה פליג עליה דר"נ הלכתא כר"נ דאמר קני על מנת להקנות קני משום דראיה קני משום דסודרא דקא מייתי דייקא כוותיה וכי דייקת ארב אשי לאו לאפלוגי אלא לדחויי אתא תדע דקאמר אמר רב אשי ואי לפלוגי הוה ליה למימר רב אשי אמר ואפ"ה אהדריה רב נחמן שפיר לפום הלכתא ואתא לאשמועינן דהבן עצמו מותר ליהנות בהם כשבנו יהיה ת"ח כדר"נ וגם שבן בנו מותר בהן בהיותו ת"ח שלא תאמר על האב אסורין ועל כל מאן דאתי מחמתיה. ואותה שרמז הראב"ד ז"ל שבלא תנאי אנו אומרים יתן לבנו או לאחיו יש לי לומר כבר כתב אותה ר"מ ז"ל בסמוך לזאת וכמו שהיא שנויה בפ' הגוזל עצים (דף ק"ח) דתנן האומר לבנו קונם שאי אתה נהנה משלי אם מת יירשנו בחייו ובמותו אם מת לא יירשנו ויחזיר לבניו או לאחיו (ואם אינו רוצה) או שאין לו לוה ובעלי חובות באין ונפרעין ע"כ. ומייתי לה ס"פ אין בין המודר ומחלק בין האומר נכסי עליך דמשמע בעוד שהם שלי וכי נתנם לו הא לאו דידיה נינהו השתא ושרו וכן נמי משמע עליך אסירי אבל לבאים מכחך שרו לאומר נכסים סתם או נכסים אלו שאסרם עליו ועל הבאים מכחו לעולם וכדמשמע סוגיין ס"פ אין בין המודר גמרא מתני' דפורע את חובו כו' וכמו שכתב הרמב"ן ז"ל בהל' נדרים ובהאי פיסקא דילן גרסינן בזה ס"פ השותפין דמסכת נדרים ההוא גברא דהוה שמיט בריה כיפי דכיתנא אסרינהו לנכסיה עליה כו' ואלמלא תנאה דבתר הכי לא היה יכול לא להקנותם ולא ליתנם ואע"ג דאמר ליה יירש אותם וכדמשמע סוגיין דהתם וכן דקדק ר"מ ז"ל לשונו וראה והשתאה איך לא נצטרך לדעת דבר שהתלמוד צריך לישא וליתן בשני פרקים באורך והגאונים והראשונים ז"ל נחלקו כמו שחיבר רמב"ן ז"ל בהלכות נדרים ולכך עשה ר"מ ז"ל יפה שגילה דעתו בקוצר:

ח

זה הבן האסור בירושת אביו וכו' עד כמו שיתבאר. בב"ק פרק הגוזל עצים (דף ק"ח ק"ט) ובנדרים פרק אין בין המודר:

ט

מי שנאסר עליו עד וכן כל כיוצא בזה. פרק הנודר מן המבושל (דף נ"ב)  :

לפיכך האומר בשר זה עד נאסר הכל. בירושלמי ופ' הנודר מן המבושל (דף נ"ז נ"ח)  :

מפני שיש לו להשאל כו' עד בהל' מאכלות אסורות. פ' הנודר מן הירק (דף נ"ז)  :

י

מי שנאסר עליו עד וכן כל כיוצא בזה. פרק הנודר מן המבושל (דף נ"ב)  :

לפיכך האומר בשר זה עד נאסר הכל. בירושלמי ופ' הנודר מן המבושל (דף נ"ז נ"ח)  :

מפני שיש לו להשאל כו' עד בהל' מאכלות אסורות. פ' הנודר מן הירק (דף נ"ז)  :

יא

מי שנאסר עליו עד וכן כל כיוצא בזה. פרק הנודר מן המבושל (דף נ"ב)  :

לפיכך האומר בשר זה עד נאסר הכל. בירושלמי ופ' הנודר מן המבושל (דף נ"ז נ"ח)  :

מפני שיש לו להשאל כו' עד בהל' מאכלות אסורות. פ' הנודר מן הירק (דף נ"ז)  :

יב

מי שנאסר עליו עד וכן כל כיוצא בזה. פרק הנודר מן המבושל (דף נ"ב)  :

לפיכך האומר בשר זה עד נאסר הכל. בירושלמי ופ' הנודר מן המבושל (דף נ"ז נ"ח)  :

מפני שיש לו להשאל כו' עד בהל' מאכלות אסורות. פ' הנודר מן הירק (דף נ"ז)  :

יג

האומר פירות אלו עד אסור בחילופיהן ובגידוליהן. פ' הנודר מן הירק (דף נ"ב) ופ' הנודר מן המבושל:

ואין צ"ל במשקין היוצאין מהם. פ' השותפין דנדרים (דף מ"ז)  :

יד

נדר או נשבע כו' עד כמו שביארנו. פ' הנודר מן הירק (דף נ"ז)  :

והספק. פ' הנודר מן המבושל (דף נ"ב) גמרא מתני' הנודר מן היין ומייתי לה בכמה דוכתי:

טו

נדר או נשבע כו' עד כמו שביארנו. פ' הנודר מן הירק (דף נ"ז)  :

והספק. פ' הנודר מן המבושל (דף נ"ב) גמרא מתני' הנודר מן היין ומייתי לה בכמה דוכתי:

טז

האוסר פירותיו על חבירו וכו' עד ואם עבר ונהנה נהנה. פ' הנודר מן הירק (דף נ"ז נ"ח)  :
כתב הראב"ד ז"ל לפי הגמ' גידולין אינן ספק וכו': ואני אומר אמת הוא כי כן משמע מפשט לשון הגמ' בנדרים פ' השותפין (דף מ"ז) והביאה הרמב"ן ז"ל בהלכות פ' הנודר מן הירק דבעי לה רמי בר חמא אמר קונם פירות אלו על פלוני מהו בחילופיהן כו' עד או דילמא משום דחילופיהן כגידולין דמו לא שנא הוא ולא שנא חבירו כו' אלמא פשטא דתלמודא פשיטא ליה ובס"פ הנודר מן הירק (דף נ"ח נ"ט) בחלופין דקא מבעיא ליה לא איפשיטא. מיהו רבינו שמשון ורבותינו בעלי התוס' ז"ל כולם הסכימו כדעת רבינו משה ז"ל דהאי דקאמר תלמודא הכי לאו משום דפשוט ליה גידולין מחלופין דהא בהדי הדדי מיתניין פ' הנודר מן הירק לגבי קונם אלא משום דבעיין שייכא נמי בשאר איסורין לבד מקונמות כגון ערלה וכיוצא בה תדע דהא בעי למפשטה ממתני' דערלה דקתני המקדש בערלה אינה מקודשת. וגם מה שהקשה הראב"ד ז"ל מזה וזה גורם מותר יש לי לומר דלא עדיף זה וזה גורם טפי משיעורא דששים ושאר שיעורי דרבנן דקא מבטלי איסורא וכי מעיינת ביה שפיר חד טעמא נינהו ואפ"ה בדבר שיש לו מתירין לא נתנו בו חכמים שיעור אלא אפילו בכל שהוא אסור ואמרינן להדיא בשמעתין בתרייתא דהנודר מן הירק גבי נטילת תערובת מערלה וכלאי הכרם דקונמות כיון דמצי לשיולי עלייהו כדבר שיש לו מתירין שוינהו רבנן ובהכי ניחא הכל שפיר. שוב מצאתי לרמב"ן ז"ל שכתבן בהלכותיו פרק הנודר מן המבושל מעורבות זו עם זו והאריך בכך להשמיענו שטעם אחד הם:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.