מגדל עוז/מזוזה/ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ מזוזה ו

א

עשרה תנאים כו' עד ויהיו לו דלתות. פרק הקומץ רבה (דף ל"ג) :
כתב הראב"ד ז"ל שיהיו לו דלתות לא נאמר וכו' קבע דשי ברישא עכ"ל. זא"ת היא מהשאלו"ת ששל"חו לפנ"יו חכ"מי לונ"יל: ואני אומר היכר ציר בפני עצמו וקביעת דלתות בפני עצמן והכי מוכחת סוגיין דפרק הקומץ רבה דגרסינן ואמר רב יהודה במזוזה הלך אחר היכר ציר מאי היכר ציר אמר רב יהודה אמר שמואל אבקאתא היכי דמי כגון פיתחא דבין תרי בתים בין בי גברי לבי נשי ע"כ בהיכר ציר. ובתר הכי גרסינן ריש גלותא בנה ביתא אמר ליה לרב נחמן קבע לי מזוזתא אמר ליה תלי דשי ברישא עד כאן בדלתות. ואי סלקא דעתך דהאי עובדא דרב נחמן משום היכר ציר אמר ליה לריש גלותא אמאי אמר ליה תלי דשי ברישא הוה ליה למימר עביד ציר ברישא אלא שמע מינה דציר מיעבד הוה עביד אלא דשי הוא דאכתי לא תליא והיינו דאתא לאשמועינן דדלתות מעכבות ועוד כי אמר ריש גלותא בנה ביתא דמשמע שמחמת בנין הבית הוצרך למזוזה אמאי לא קאמר פתח פיתחא בין בי גברי לבי נשי או בנה ביתא והוה בה פתחא בין בי גברי לבי נשי אלא שמע מינה דלא משום ציר דבין גברי לנשי הוה אלא דלתות דבנין הבית הם גורמין ומעכבין. ומטעם זה הצריך ר"מ ז"ל דלתות עם הקבלה שהיתה בידו והדין עמו ועוד דהא בעינן וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך אלמא מזוזה ושער תחלה ואחר כך וכתבתם כד"ן. ורש"י ז"ל פירש טעם אחר דילפינן מציצית דבעינן תעשה ולא מן העשוי ואי הוה קבע מזוזה והדר קבע דשי הוה ליה מן העשוי וכי מעיינת בה שפיר היינו טעמא דידיה גופיה אלא דאייתי לה מן הצד ודברי רש"י ז"ל קבלה ואולי גם על זה סמך ר"מ ז"ל. ואחרי שכתבתי זה באה לידי תשובת עצמו שהשיב בחייו לחכמי לוניל ז"ל על לשון ההשגה הזאת בעצמה ושמחתי באשר היה לבבי עם לבבו והעתקתי תשובתו בלשונו למען ירוץ הקורא בו. וז"ל תשובה מה שאמרתם משום ציר וכו' (עיין בכ"מ לשון התשובה) לא מזוזה דעלמא עד כאן לשון תשובתו אות באות תיבה בתיבה ואתה המעיין התבונן בדברים לשמן ותראה איך יצאו הדברים מפי אומרן ואיך הוצעו כהלכתן:

ויהיה גובה השער עשר טפחים או יותר כו' עד ועשוי לדירת קבע. פרק קמא דיומא (דף י' י"א) :

ב

בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה. פרק קמא דסוכה (דף ח') :

ואם יש בו כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות כו' עד חייב במזוזה:

אכסדרה והוא המקום כו' עד את המזוזה. פרק הקומץ רבה (דף ל"ג) :

ג

בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה. פרק קמא דסוכה (דף ח') :

ואם יש בו כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות כו' עד חייב במזוזה:

אכסדרה והוא המקום כו' עד את המזוזה. פרק הקומץ רבה (דף ל"ג) :

ד

בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה. פרק קמא דסוכה (דף ח') :

ואם יש בו כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות כו' עד חייב במזוזה:

אכסדרה והוא המקום כו' עד את המזוזה. פרק הקומץ רבה (דף ל"ג) :

ה

בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה. פרק קמא דסוכה (דף ח') :

ואם יש בו כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות כו' עד חייב במזוזה:

אכסדרה והוא המקום כו' עד את המזוזה. פרק הקומץ רבה (דף ל"ג) :

ו

הר הבית כו' עד לדירת אדם. פרק קמא דיומא (דף י"א י"ב) :

בית שער אכסדרה ומרפסת והגינה והדיר פטורין מן המזוזה מפני שאינן עשויים לדירה. פרק הקומץ רבה (דף ל"ג) :
כתב הראב"ד ז"ל תמיה אני על שער הגינה שפטר וכו' ולא שער הגינה עכ"ל. ואני אומר הלכה זו פרק הקומץ רבה מידייקא שפיר דגרסינן תנו רבנן בית שער הפתוח לגינה ולקיטונית רבי יוסי אומר נידון כקיטונית וחכמים אומרים נידון כאויר רב ושמואל דאמרי תרוייהו מגינה לבית דכ"ע לא פליגי דחייב מאי טעמא ביאה דבית הוא כי פליגי מבית לגינה מר סבר גינה עיקר ומר סבר קיטונית עיקר רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו מבית לגינה כולי עלמא לא פליגי דפטור מאי טעמא פתחא דגינה הוא כי פליגי מגינה לבית מר סבר ביאה דבית הוא ומר סבר כולה אדעתא דגינה הוא דעבידא אביי ורבא עבדי כרבה ורב יוסף ורב אשי עביד כרב ושמואל לחומרא עכ"ל הגמרא. ופקח עיניך וראה דלכולהו תנאי ואמוראי כי הויא פתחא דגינה בלחוד פטורה כדברי ר"מ ז"ל שנכונים ומובנים ונראים לעין וכן פירש רש"י ז"ל. ומה שהקשה הראב"ד ז"ל איני משיב עליו ברצוני כי ידעתי קוטנו עבה ממתני והיה יכול לתרצה לכמה פנים אם ירצה וגם אני לא באתי בזה החיבור לתרץ מה שיקשה הוא או אחרים על הגמרא אלא מה שיקשה על ר"מ ז"ל אבל מה אעשה שאני אשתוק מדרך הענוה ואולי יחשדני הרואה לדעת אחרת שאיני חושש לדבריו חלילה לי וחס ליה לזרעיה דאבא ורחמנא ליצלן מהאי דעתא על כן נראה לי לתרץ דסד"א גינה לטיול עבידא והיינו דירתו וליחייב קמ"ל וכן דיר סד"א למילתיה חשיבא וכדירה דמיא קמ"ל ולא דמיא לבית מקורה דההיא אורחא לקרוייה וכיון שלא קרהו לא נעשית עדיין מחשבתו לגמרי אבל דיר וגינה נגמרה מחשבתו למילתייהו כד"ן:

ז

הר הבית כו' עד לדירת אדם. פרק קמא דיומא (דף י"א י"ב) :

בית שער אכסדרה ומרפסת והגינה והדיר פטורין מן המזוזה מפני שאינן עשויים לדירה. פרק הקומץ רבה (דף ל"ג) :
כתב הראב"ד ז"ל תמיה אני על שער הגינה שפטר וכו' ולא שער הגינה עכ"ל. ואני אומר הלכה זו פרק הקומץ רבה מידייקא שפיר דגרסינן תנו רבנן בית שער הפתוח לגינה ולקיטונית רבי יוסי אומר נידון כקיטונית וחכמים אומרים נידון כאויר רב ושמואל דאמרי תרוייהו מגינה לבית דכ"ע לא פליגי דחייב מאי טעמא ביאה דבית הוא כי פליגי מבית לגינה מר סבר גינה עיקר ומר סבר קיטונית עיקר רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו מבית לגינה כולי עלמא לא פליגי דפטור מאי טעמא פתחא דגינה הוא כי פליגי מגינה לבית מר סבר ביאה דבית הוא ומר סבר כולה אדעתא דגינה הוא דעבידא אביי ורבא עבדי כרבה ורב יוסף ורב אשי עביד כרב ושמואל לחומרא עכ"ל הגמרא. ופקח עיניך וראה דלכולהו תנאי ואמוראי כי הויא פתחא דגינה בלחוד פטורה כדברי ר"מ ז"ל שנכונים ומובנים ונראים לעין וכן פירש רש"י ז"ל. ומה שהקשה הראב"ד ז"ל איני משיב עליו ברצוני כי ידעתי קוטנו עבה ממתני והיה יכול לתרצה לכמה פנים אם ירצה וגם אני לא באתי בזה החיבור לתרץ מה שיקשה הוא או אחרים על הגמרא אלא מה שיקשה על ר"מ ז"ל אבל מה אעשה שאני אשתוק מדרך הענוה ואולי יחשדני הרואה לדעת אחרת שאיני חושש לדבריו חלילה לי וחס ליה לזרעיה דאבא ורחמנא ליצלן מהאי דעתא על כן נראה לי לתרץ דסד"א גינה לטיול עבידא והיינו דירתו וליחייב קמ"ל וכן דיר סד"א למילתיה חשיבא וכדירה דמיא קמ"ל ולא דמיא לבית מקורה דההיא אורחא לקרוייה וכיון שלא קרהו לא נעשית עדיין מחשבתו לגמרי אבל דיר וגינה נגמרה מחשבתו למילתייהו כד"ן:

אם היו הבתים החייבין כו' עד עשויין לדירת קבע. פרק הקומץ רבה (דף ל"ג) ופרק קמא דיומא (דף י"א) :

שתי סוכות של יוצרים כו' עד לפי שאין לה קבע. פ"ק דסוכה (דף ח') :
כתב הראב"ד ז"ל אף הפנימית אין לה קבע עכ"ל: ואני אומר זה שכתב ר"מ ז"ל תלמוד ערוך פ"ק דסוכה ואנו רגילין לפרש כי הפנימית עיקר קבע דירת היוצר שם לאכול ולשתות ולישן שם אבל החיצונה אינה אלא למכור כחנויות שבשוקים בסמוך שפטורות, ואם מפני שהיא סוכה אמר הראב"ד ז"ל תמה אני והלא בריש מסכת סוכה נחלקו אי סוכה דירת עראי בעינן או קבע דאלמא יש קבע לסוכה ובמינה קא אמרינן כד"ן:

החנויות שבשוקים כו' עד לדירה בית שיש לה פתחים כו' עד קובעין את המזוזה. פרק הקומץ רבה (דף ל"ד) :

ח

אם היו הבתים החייבין כו' עד עשויין לדירת קבע. פרק הקומץ רבה (דף ל"ג) ופרק קמא דיומא (דף י"א) :

שתי סוכות של יוצרים כו' עד לפי שאין לה קבע. פ"ק דסוכה (דף ח') :
כתב הראב"ד ז"ל אף הפנימית אין לה קבע עכ"ל: ואני אומר זה שכתב ר"מ ז"ל תלמוד ערוך פ"ק דסוכה ואנו רגילין לפרש כי הפנימית עיקר קבע דירת היוצר שם לאכול ולשתות ולישן שם אבל החיצונה אינה אלא למכור כחנויות שבשוקים בסמוך שפטורות, ואם מפני שהיא סוכה אמר הראב"ד ז"ל תמה אני והלא בריש מסכת סוכה נחלקו אי סוכה דירת עראי בעינן או קבע דאלמא יש קבע לסוכה ובמינה קא אמרינן כד"ן:

החנויות שבשוקים כו' עד לדירה בית שיש לה פתחים כו' עד קובעין את המזוזה. פרק הקומץ רבה (דף ל"ד) :

ט

אם היו הבתים החייבין כו' עד עשויין לדירת קבע. פרק הקומץ רבה (דף ל"ג) ופרק קמא דיומא (דף י"א) :

שתי סוכות של יוצרים כו' עד לפי שאין לה קבע. פ"ק דסוכה (דף ח') :
כתב הראב"ד ז"ל אף הפנימית אין לה קבע עכ"ל: ואני אומר זה שכתב ר"מ ז"ל תלמוד ערוך פ"ק דסוכה ואנו רגילין לפרש כי הפנימית עיקר קבע דירת היוצר שם לאכול ולשתות ולישן שם אבל החיצונה אינה אלא למכור כחנויות שבשוקים בסמוך שפטורות, ואם מפני שהיא סוכה אמר הראב"ד ז"ל תמה אני והלא בריש מסכת סוכה נחלקו אי סוכה דירת עראי בעינן או קבע דאלמא יש קבע לסוכה ובמינה קא אמרינן כד"ן:

החנויות שבשוקים כו' עד לדירה בית שיש לה פתחים כו' עד קובעין את המזוזה. פרק הקומץ רבה (דף ל"ד) :

י

אם היו הבתים החייבין כו' עד עשויין לדירת קבע. פרק הקומץ רבה (דף ל"ג) ופרק קמא דיומא (דף י"א) :

שתי סוכות של יוצרים כו' עד לפי שאין לה קבע. פ"ק דסוכה (דף ח') :
כתב הראב"ד ז"ל אף הפנימית אין לה קבע עכ"ל: ואני אומר זה שכתב ר"מ ז"ל תלמוד ערוך פ"ק דסוכה ואנו רגילין לפרש כי הפנימית עיקר קבע דירת היוצר שם לאכול ולשתות ולישן שם אבל החיצונה אינה אלא למכור כחנויות שבשוקים בסמוך שפטורות, ואם מפני שהיא סוכה אמר הראב"ד ז"ל תמה אני והלא בריש מסכת סוכה נחלקו אי סוכה דירת עראי בעינן או קבע דאלמא יש קבע לסוכה ובמינה קא אמרינן כד"ן:

החנויות שבשוקים כו' עד לדירה בית שיש לה פתחים כו' עד קובעין את המזוזה. פרק הקומץ רבה (דף ל"ד) :

יא

אם היו הבתים החייבין כו' עד עשויין לדירת קבע. פרק הקומץ רבה (דף ל"ג) ופרק קמא דיומא (דף י"א) :

שתי סוכות של יוצרים כו' עד לפי שאין לה קבע. פ"ק דסוכה (דף ח') :
כתב הראב"ד ז"ל אף הפנימית אין לה קבע עכ"ל: ואני אומר זה שכתב ר"מ ז"ל תלמוד ערוך פ"ק דסוכה ואנו רגילין לפרש כי הפנימית עיקר קבע דירת היוצר שם לאכול ולשתות ולישן שם אבל החיצונה אינה אלא למכור כחנויות שבשוקים בסמוך שפטורות, ואם מפני שהיא סוכה אמר הראב"ד ז"ל תמה אני והלא בריש מסכת סוכה נחלקו אי סוכה דירת עראי בעינן או קבע דאלמא יש קבע לסוכה ובמינה קא אמרינן כד"ן:

החנויות שבשוקים כו' עד לדירה בית שיש לה פתחים כו' עד קובעין את המזוזה. פרק הקומץ רבה (דף ל"ד) :

יב

והיכן קובעים את המזוזה כו' עד חייב במזוזה. פרק הקומץ רבה (דף ל"ד) :
כתב הראב"ד ז"ל הגע עצמך שהיה שער גבוה מניחה כנגד כתיפיו ודיו עכ"ל: ואני אומר כי ר"מ ז"ל לא פסק כן לפי שבבבלי לא חילק וגם ר"י אלפס ז"ל לא הביאו בהלכותיו מוכח שאין הלכה כמותו דהא בבבלי סתמא קתני ובריש עירובין נמי כי מיירי בגובה הפתחים לא רמיזא וכד"ן:

יג

חייב אדם להזהר כו' עד בדרכי מישרים. פרק הקומץ רבה (דף ל"ג) :

אמרו חכמים הראשונים כו' עד סוף הפרק. פרק התכלת (דף מ"ג) ופרק ב"מ (דף ל"ב) :

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.