מגדל עוז/מאכלות אסורות/י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ מאכלות אסורות י

א

כל איסורין שאמרנו עד והערלה והטבל. פ"ק דקדושין ופ' האיש מקדש (דף נ"ז נ"ח) :

ב

החדש כיצד כו' עד עצם היום הזה. במס' מנחות פ' ר' ישמעאל (דף ע') :

וכל האוכל כזית חדש כו' עד המקדש קיים. פ' ר' ישמעאל (דף ס"ח) וסוף ערלה:

משקרב העומר עד כל היום כולו אסור מה"ת. פ' ר' ישמעאל:

ובזמן הזה כו' עד מד"ס. פ' יו"ט של ר"ה (דף ל') :

ג

האוכל לחם וקלי וכו' עד בלאוין חלוקין זה מזה. פ"ק דכריתות (דף ה') :

ד

כל תבואה שהשרישה וכו' עד מה"ת. פ' ר' ישמעאל במנחות (דף ע') :

ה

תבואה שהשרישה אחר שקרב העומר עד אבל מכין אותו מכת מרדות: כתב הראב"ד ז"ל זה שיבוש ומי יתירם לאלו וכו': ואני אומר חייב אני לדבר ולהשיב על ענין זה. תחלה אודיע כי זאת הבעיא במסכת מנחות פ' ר' ישמעאל (דף ס"ט) גמרא מתני' דהעומר מתיר במדינה וכו' דגרסינן בעי רבא בר רב חנין חטים שזרען בקרקע עומר מתירן או אין עומר מתירן ושיילינן היכי דמי אי דאשרוש תנינא אי דלא אשרוש תנינא אם השרישו קודם לעומר עומר מתירן ואם לאו אסורין עד שיבא עומר הבא ומהדרינן לא צריכא דחצדינהו וזרעינהו קודם לעומר ואתא עומר חליף עלייהו וקא מבעיא ליה מהו לנקוטי ומיכל מיניה כמאן דשדיין בכדא דמו ושרנהו עומר או דילמא בטיל להו אגב קרקע ופירש"י ז"ל דחצדינהו וזרעינהו קודם לעומר דלא שרנהו עומר דאשתקד ולא השרישו בשעת עומר זה. מהו לנקוטי ללקוט מהן קודם השרשתן כמאן דשדיין בכדא דמיין דהא דאמרן ואם לאו אסורין עד שיבא עומר הבא בגידולייהו קא מיירי או דילמא בטלינהו אגב ארעא וכי לקיט להו כגידולין דמו עכ"ל. וסליקא בתיקו. הנה עיניך רואות שזה כדברי ר"מ ז"ל אות באות ואדרבה לפירוש הראב"ד יש לי להקשות אי דאשרוש קודם העומר כי חזר וזרען מאי הוי תנינא אם השרישו קודם לעומר עומר מתירן אלמא בהשרשה תליא מלתא ולא קא מפליג בין חזר וזרען ללא חזר וזרען וכיון דמיירי למלקטינהו ולאתויינהו מה לי טמנן בקרקע מה לי טמנן בכדין של חרס ונימא עומר שעבר התירן אלא ודאי דברי ר"מ ז"ל נכונים:

וכן שבולת התבואה כו' עד קודם העומר. פ' ר' ישמעאל (דף ס"ח) :

ו

כלאי הכרם עד מד"ס. בקדושין פ"ק ופרק האיש מקדש (דף נ"ז) ובפסחים פ' כל שעה (דף כ"ו) ובמס' כלאים ובכמה מקומות:

ובהלכות כלאים יתבאר כו' עד אינו מקדש. סוף מסכת ערלה ופרק כל שעה ובספרי:

ז

כלאי הכרם עד מד"ס. בקדושין פ"ק ופרק האיש מקדש (דף נ"ז) ובפסחים פ' כל שעה (דף כ"ו) ובמס' כלאים ובכמה מקומות:

ובהלכות כלאים יתבאר כו' עד אינו מקדש. סוף מסכת ערלה ופרק כל שעה ובספרי:

ח

כלאי הכרם עד מד"ס. בקדושין פ"ק ופרק האיש מקדש (דף נ"ז) ובפסחים פ' כל שעה (דף כ"ו) ובמס' כלאים ובכמה מקומות:

ובהלכות כלאים יתבאר כו' עד אינו מקדש. סוף מסכת ערלה ופרק כל שעה ובספרי:

ט

הערלה כיצד וכו' עד לוקה מה"ת. בת"כ ובסוף יבמות (דף קכ"ב) ופ' אין מעמידין (דף ל"ה) :

י

בד"א בנוטע בא"י כו' עד ודברים המותרין. פ"ק דקדושין (דף ל"ז) וסוף מס' ערלה ובירושלמי:

יא

ספק ערלה וכלאי הכרם כו' עד ואין צ"ל בחו"ל. פ"ק דקדושין (דף ל"ח) וסוף מס' ערלה:

יב

ספק ערלה וכלאי הכרם כו' עד ואין צ"ל בחו"ל. פ"ק דקדושין (דף ל"ח) וסוף מס' ערלה:

יג

חבית יין הנמצאת טמונה כו' עד והצניעם שם. פ"ב דב"ב (דף כ"ד) :

יד

נכרי וישראל שהיו משותפין בנטיעה אם הם וכו' עד ובלבד שלא יבאו לחשבון: כתב הראב"ד ז"ל אנו מפרשים באותו מעשה וכו': ואני אומר פי' ר"מ ז"ל שמענו וקבלנו פ' לפני אידיהן (דף כ"ב) ואין אני רואה בו קושיא לפני הסוגיא ואם הראב"ד ז"ל ראה לעצמו הפירוש ההוא יישר כחו:

טו

יראה לי שאין דין נטע רבעי עד ואין לדבר זה עיקר. כן כתב רב אחא משבחא ז"ל וכן השיב ר' יצחק בעל התוס' בתשובה ונסתייע ממאי דאמרי' כל המיקל בארץ הלכה כמותו בחו"ל אלמא כיון דאיכא מ"ד דאפי' בארץ אינו נוהג אלא בכרם מן הדין שלא ינהוג בחו"ל וק"ו הדברים כמ"ש ר"מ ז"ל:

טז

פירות שנה רביעית עד נטע רבעי. פ' כיצד מברכין (דף ל"ז) עיקרם ושאר הדברים כתב רב אחא משבחא וגם רב יהודאי גאון ז"ל כן כתב וכן השיב ר"י בעל התוס' בתשובה:

ואח"כ פודה את כולן וכו' עד להוראה זו. בשאלות ותשובות רב יהודאי גאון ז"ל:
כתב הראב"ד ז"ל זה תימא וכו': ואני אומר שמועה זו שמואל אמרה והלכה רווחת היא במציעא פ' הזהב (דף נ"ז) ובכמה מקומות בתלמוד דאמר שמואל הקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה מחולל ולא פרוטה ממש ואיכא למימר כי ילפינן קדש קדש ממעשר שני היינו בזמן שבית המקדש קיים בין לכסף בין לשאר דקדוקים אבל בזמה"ז לא וכן יש עושין מעשה בזמננו והוא הנכון דהא שוה קאמר ולא פרוטה וה"נ מוקי לה להדיא במס' ערכין (דף כ"ט) בזמה"ז ואפילו לכתחלה:

יז

פירות שנה רביעית עד נטע רבעי. פ' כיצד מברכין (דף ל"ז) עיקרם ושאר הדברים כתב רב אחא משבחא וגם רב יהודאי גאון ז"ל כן כתב וכן השיב ר"י בעל התוס' בתשובה:

ואח"כ פודה את כולן וכו' עד להוראה זו. בשאלות ותשובות רב יהודאי גאון ז"ל:
כתב הראב"ד ז"ל זה תימא וכו': ואני אומר שמועה זו שמואל אמרה והלכה רווחת היא במציעא פ' הזהב (דף נ"ז) ובכמה מקומות בתלמוד דאמר שמואל הקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה מחולל ולא פרוטה ממש ואיכא למימר כי ילפינן קדש קדש ממעשר שני היינו בזמן שבית המקדש קיים בין לכסף בין לשאר דקדוקים אבל בזמה"ז לא וכן יש עושין מעשה בזמננו והוא הנכון דהא שוה קאמר ולא פרוטה וה"נ מוקי לה להדיא במס' ערכין (דף כ"ט) בזמה"ז ואפילו לכתחלה:

יח

פירות שנה רביעית עד נטע רבעי. פ' כיצד מברכין (דף ל"ז) עיקרם ושאר הדברים כתב רב אחא משבחא וגם רב יהודאי גאון ז"ל כן כתב וכן השיב ר"י בעל התוס' בתשובה:

ואח"כ פודה את כולן וכו' עד להוראה זו. בשאלות ותשובות רב יהודאי גאון ז"ל:
כתב הראב"ד ז"ל זה תימא וכו': ואני אומר שמועה זו שמואל אמרה והלכה רווחת היא במציעא פ' הזהב (דף נ"ז) ובכמה מקומות בתלמוד דאמר שמואל הקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה מחולל ולא פרוטה ממש ואיכא למימר כי ילפינן קדש קדש ממעשר שני היינו בזמן שבית המקדש קיים בין לכסף בין לשאר דקדוקים אבל בזמה"ז לא וכן יש עושין מעשה בזמננו והוא הנכון דהא שוה קאמר ולא פרוטה וה"נ מוקי לה להדיא במס' ערכין (דף כ"ט) בזמה"ז ואפילו לכתחלה:

יט

הטבל כיצד כו' עד ובתרומת מעשר. בתוספתא פ"ק דזבחים (דף י"ב) ופ' הנשרפין (דף פ"ג) ופ"ב דבכורים (משנה ג') ופרק הלוקח:
כתב הראב"ד ז"ל סברא היא זו וכו': ואני אומר הלכה זו פ"ק דזבחים (דף י"ב) עיקרה דמוכח חיוב מיתה מולא יחללו את קדשי בני ישראל וכו' בעתיד לתרום הכתוב מדבר ובספרי פרשת ראה ובסנהדרין פרק אלו הנשרפין ומה שכתב הראב"ד ז"ל על חיוב מלקות שכתב ר"מ ז"ל שהיא סברא תמה אני במי שהכל לפניו מסודר כשולחן ערוך איך יתלה תלמוד המסודר בגמ' על דרך הסברא וגם אני כתבתי שכל מ"ש הוא מסודר בגמרא אלא א"כ פירשו וגם זה מסודר במס' מכות דגרסי' פ' ואלו הן הלוקין (דף ט"ז) גמרא מתניתין דאכל טבל כו' אמר רב אכל טבל טבול למעשר עני לוקה כמאן כי האי תנא דתניא ר' יוסי אומר יכול לא יהא חייב אלא על הטבל שלא הורם ממנו כל עיקר הורם ממנו תרומה גדולה ולא הורם ממנו מעשר ראשון מעשר ראשון ולא מעשר שני ואפילו מעשר עני מנין ת"ל לא תוכל לאכול בשעריך ולהלן הוא אומר ואכלו בשעריך ושבעו מה להלן מעשר עני אף כאן מעשר עני ואמר רחמנא לא תוכל ע"כ. וה"נ איתא בסיפרי פרשת ראה דגרסי' ר"י הגלילי אומר יכול לא יהא חייב אלא על טבל שלא הורם ממנו כל עיקר הורם ממנו תרומה ולא הורם ממנו מעשר כו' כלשון פרק הלוקין וכיון דקתני תרומה התם אחד תרומה גדולה ואחד תרומת מעשר במשמע דאינון בחיוב מיתה מג"ש דחלול חלול ותרוייהו מקרו קדש ותרומה ולא יחללו את שם קדשי תרוייהו משמע ובפרק הלוקין לא הוזכר טבל תרומה כלל משום דהוי במיתה אלא טבל מעשר דהוי במלקות ובשיטפא דתלמודא אשכחן דפריק הכא בשטבל טבל לתרומה גדולה ולתרומת מעשר עסיקינן אלמא כי הדדי נינהו וזה פשוט:

כ

הטבל כיצד כו' עד ובתרומת מעשר. בתוספתא פ"ק דזבחים (דף י"ב) ופ' הנשרפין (דף פ"ג) ופ"ב דבכורים (משנה ג') ופרק הלוקח:
כתב הראב"ד ז"ל סברא היא זו וכו': ואני אומר הלכה זו פ"ק דזבחים (דף י"ב) עיקרה דמוכח חיוב מיתה מולא יחללו את קדשי בני ישראל וכו' בעתיד לתרום הכתוב מדבר ובספרי פרשת ראה ובסנהדרין פרק אלו הנשרפין ומה שכתב הראב"ד ז"ל על חיוב מלקות שכתב ר"מ ז"ל שהיא סברא תמה אני במי שהכל לפניו מסודר כשולחן ערוך איך יתלה תלמוד המסודר בגמ' על דרך הסברא וגם אני כתבתי שכל מ"ש הוא מסודר בגמרא אלא א"כ פירשו וגם זה מסודר במס' מכות דגרסי' פ' ואלו הן הלוקין (דף ט"ז) גמרא מתניתין דאכל טבל כו' אמר רב אכל טבל טבול למעשר עני לוקה כמאן כי האי תנא דתניא ר' יוסי אומר יכול לא יהא חייב אלא על הטבל שלא הורם ממנו כל עיקר הורם ממנו תרומה גדולה ולא הורם ממנו מעשר ראשון מעשר ראשון ולא מעשר שני ואפילו מעשר עני מנין ת"ל לא תוכל לאכול בשעריך ולהלן הוא אומר ואכלו בשעריך ושבעו מה להלן מעשר עני אף כאן מעשר עני ואמר רחמנא לא תוכל ע"כ. וה"נ איתא בסיפרי פרשת ראה דגרסי' ר"י הגלילי אומר יכול לא יהא חייב אלא על טבל שלא הורם ממנו כל עיקר הורם ממנו תרומה ולא הורם ממנו מעשר כו' כלשון פרק הלוקין וכיון דקתני תרומה התם אחד תרומה גדולה ואחד תרומת מעשר במשמע דאינון בחיוב מיתה מג"ש דחלול חלול ותרוייהו מקרו קדש ותרומה ולא יחללו את שם קדשי תרוייהו משמע ובפרק הלוקין לא הוזכר טבל תרומה כלל משום דהוי במיתה אלא טבל מעשר דהוי במלקות ובשיטפא דתלמודא אשכחן דפריק הכא בשטבל טבל לתרומה גדולה ולתרומת מעשר עסיקינן אלמא כי הדדי נינהו וזה פשוט:

כא

אזהרה לאוכל טבל עד מכת מרדות. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף פ"ג) ובמכות פ' הלוקין (דף ט"ז) :

כב

הטבל והחדש כו' עד ועל הענבים שלהם. פ' העור והרוטב (דף ק':) ופ' בתרא דמס' תרומות:

כג

ויש בקדשים איסורין וכו' עד סוף הפרק. שנויין בכלל במס' מכות פ' אלו הן הלוקין (דף כ"ג) ומקצתן במס' סנהדרין פ' אלו הן הנשרפין (דף פ"ג) :

כד

ויש בקדשים איסורין וכו' עד סוף הפרק. שנויין בכלל במס' מכות פ' אלו הן הלוקין (דף כ"ג) ומקצתן במס' סנהדרין פ' אלו הן הנשרפין (דף פ"ג) :

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.