מגדל עוז/מאכלות אסורות/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מגדל עוזTriangleArrow-Left.png מאכלות אסורות TriangleArrow-Left.png ה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
יצחק ירנן
מעשה רקח
קרית ספר
שער המלך


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


א[עריכה]

מפי השמועה למדו עד אבל לא בטמאים. בספרי פרשת ראה ופרק גיד הנשה (דף ק"א ק"ב) :

ב[עריכה]

אחד אבר שיש בו בשר וגידין ועצמות וכו'. עד משום אבר מן החי: כתב הראב"ד ז"ל תימה הוא זה וכו': ואני אומר זה תלמוד ערוך אלא שצריכא תלמוד דגרסינן ס"פ גיד הנשה (דף ק"ב) אמר רב אבר מן החי (צריך כזית מ"ט) אכילה כתיב ביה ופירש"י ז"ל דאע"ג דתרי קראי כתיבי (כדלקמן בההיא שמעתא) חד לאבר מן החי (מדכתיב ולא תאכל הנפש עם הבשר) וחד לבשר מן החי (מדכתיב ובשר בשדה טרפה לא תאכלו) לא תימא דאיתרבי אבר אע"ג דאין בו שיעור אלא ודאי יש בו שיעור בעינן דאין אכילה פחותה מכזית ואקשינן עלה מברייתא דקתני בה דמיחייב בכל שהוא ומוקמינן לה במשהו בשר גידין ועצמות ופירש"י ז"ל דלהכי פלגינהו קרא לאבר מן החי ולבשר מן החי דמיחייב אאבר אע"ג דאין בו שיעור ואבשר אע"פ שאינו אבר. ורבותינו בעלי התוס' ז"ל נתנו טעם באבר דכיון דנפיק לן מקרא דולא תאכל הנפש עם הבשר בעינן דבר שלם דומיא דנפש שיהא בו בשר וגידין ועצמות. וזה תירוץ לתימת הראב"ד ז"ל וידוע ג"כ ומקובל בידינו מרבותינו בעלי התוס' ז"ל באבר שיש בו חמש זיתים ואכל אחד מהם שהוא חייב כדאסיקנא בהאי פירקא לגבי גיד ועל דרכים האלו כתב ר"מ ז"ל שהאבר שאין בו עצם בין שחתך כולו בין שחתך מקצתו הרי זה אסור משום אבר מן החי והיינו כדרב יהודה ואח"כ כתב שהאבר שיש בו עצם אינו חייב עליו עד שיפרוש כברייתו עכ"ל דרך כלל וחזר ופרטו כדרך חכמי המחברים וז"ל שאם פירש מן החי הבשר בלבד חייב עליו משום טריפה כמו שביארנו ולא משום אבר מן החי עכ"ל. והיינו כפירוש רש"י וטעם רבותינו בעלי התוס' ז"ל משום דילפינן ליה מבשר בשדה טרפה וחזר עוד וביאר האוכל אבר מן החי לוקה עליו ואפי' אכל אבר שלם אם יש בו כזית חייב פחות מכזית פטור עכ"ל. והיינו כפירש"י ז"ל מדפלגינהו בקראי וכפי מה שידוע מדברי רבינו בעלי התוס' ז"ל ומקובל לנו וכדמשמע ממלתיה דרב יהודה היכא דליכא באבר בשר גידין ועצמות כמו הלשון וכיוצא בו וחזר עוד ופרט ביאור מפורסם חתך מן האבר כברייתו כזית ואכלו לוקה אע"פ שאין בו בשר אלא כל שהוא עכ"ל. והיינו כדפריקנא לברייתא בגמ' נמצאו דבריו פרוטים בכללים ופרטים נפרטים בתלמוד ערוך מקוצר מן הארוך ותירוץ התמיה בלשון קצר:

ג[עריכה]

ואין העצמות והגידין מצטרפין בו לכזית. פא"ט:
כתב הראב"ד ז"ל ולמה ליה למכתב הכי וכו': ואני אומר גם זה תימה במה שכתבתי ותריץ ואימא הכי התם כי לא חלקו לא שינהו מברייתו ומתחייב משום אבר וכיון דנתחלקו נתבטל ממנו תורת אבר ומ"ה מיפטר אבל הכא שינהו מברייתו שהפריש מן הבשר מן העצמות והגידין ושינהו מברייתו ונשאר עליו תורת בשר וסד"א נצטרפו גידין ועצמות לכזית קמ"ל דכזית בשר ממש בעינן כדר' יהודה וכהני פירוקי דברייתא דלעיל וכן דקדק ר"מ ז"ל בלשונו וביארו. הביטה וראה בעיניך ציירו ציור אחד ביאר בזה הפרק להחזק הבדק בשמעתא דפרק גיד הנשה בסופו עיקרו ונופו:

ה[עריכה]

תלש אבר מן החי עד ואכלו לוקה שלש. פרק גיד הנשה (דף ק"ב) :

ו[עריכה]

בשר המדולדל בבהמה עד שהוא בתוך מעיה. הכל פ' בהמה המקשה (דף ע"ג) :

אבל אם חתך כו' עד ולא יצא. פרק אלו טריפות (דף נ"ה) :

עובר שהוציא ידו כו' עד וחותך מקום החתך. פרק בהמה המקשה (דף ס"ח) וסופו פרק כל הבשר:

ז[עריכה]

בשר המדולדל בבהמה עד שהוא בתוך מעיה. הכל פ' בהמה המקשה (דף ע"ג) :

אבל אם חתך כו' עד ולא יצא. פרק אלו טריפות (דף נ"ה) :

עובר שהוציא ידו כו' עד וחותך מקום החתך. פרק בהמה המקשה (דף ס"ח) וסופו פרק כל הבשר:

ח[עריכה]

בשר המדולדל בבהמה עד שהוא בתוך מעיה. הכל פ' בהמה המקשה (דף ע"ג) :

אבל אם חתך כו' עד ולא יצא. פרק אלו טריפות (דף נ"ה) :

עובר שהוציא ידו כו' עד וחותך מקום החתך. פרק בהמה המקשה (דף ס"ח) וסופו פרק כל הבשר:

ט[עריכה]

בשר המדולדל בבהמה עד שהוא בתוך מעיה. הכל פ' בהמה המקשה (דף ע"ג) :

אבל אם חתך כו' עד ולא יצא. פרק אלו טריפות (דף נ"ה) :

עובר שהוציא ידו כו' עד וחותך מקום החתך. פרק בהמה המקשה (דף ס"ח) וסופו פרק כל הבשר:

י[עריכה]

בשר המדולדל בבהמה עד שהוא בתוך מעיה. הכל פ' בהמה המקשה (דף ע"ג) :

אבל אם חתך כו' עד ולא יצא. פרק אלו טריפות (דף נ"ה) :

עובר שהוציא ידו כו' עד וחותך מקום החתך. פרק בהמה המקשה (דף ס"ח) וסופו פרק כל הבשר:

יא[עריכה]

כל אבר עובר שיצא וחתכו קודם שחיטה עד אינו לוקה: כתב הראב"ד ז"ל זה שיבוש שהרי אמר למעלה וכו' הואיל ויש בו לאו דטריפה עכ"ל: ואני אומר המקרא לא גמר זאת הפיסקא לפניו שאילו גמר והשמיע לאזניו לא כתב לשון שבוש עליו, וז"ל אחר שחיטה האוכלו אינו חייב ואם מתה הבהמה ואח"כ חתכו האוכלו לוקה משום אבר מן החי עכ"ל. הנך רואה בעיניך כי לוקה ואינו לוקה משום אבר מן החי וכדברי ראב"ד ז"ל וכולא פירקא בהכי כתביה וחבריה אלא ודאי לאו כרוכלא לכתוב וליזיל. ומה שהקשה מה צורך היינו משום דסד"א כיון דאיכא סרך לשון טריפה באסמכתא דקרא דובשר בשדה טרפה ליפקע מיניה איסור אבר מן החי קמ"ל וכדאיתא פרק גיד הנשה להדיא ודוק ותשכח:

יב[עריכה]

עובר שהוציא אבר עד טהורה. פרק בהמה המקשה (דף ס"ט) :

יג[עריכה]

השוחט בהמה מעוברת ומצא בה שליל בין חי בין מת הרי זה מותר באכילה כו' עד כולה אסורה. פ' בהמה המקשה:
כתב הראב"ד ז"ל מכדי קי"ל דשליא אינו אוכל וכו': ואני אומר כבר פירש ר"מ ז"ל והטעם למען ידע כל משכיל מאין הוציא הדין הזה וז"ל שמא שליא זו שיצתה מקצתה הלך לו ולד שהיה בה וולד זה שנמצא בבטן הלכה השליא שלו ואין צריך לומר שאם לא נמצא בבטן ולד כלל שהשליא כולה אסורה עכ"ל. ועתה פקח עיניך ובין לפניך שכל דבריו תלמוד ערוך סוף בהמה המקשה (דף ע"ז) דתנן השוחט את הבהמה ומצא בה שליא נפש יפה תאכל אותה ע"כ. וזהו מ"ש ר"מ ז"ל והתחיל לתמוה הראב"ד ז"ל ואין בזה חולק כלל אלא שאתה צריך לדעת דה"מ בשלא יצתה אפילו מקצתה לחוץ אבל אם יצתה אסורה תדע דאמרינן בגמ' עלה מנא הני מילי דתנו רבנן כל בהמה תאכלו לרבות את השליא יכול אפי' יצתה מקצתה ת"ל אותה אותה ולא שליתה ע"כ. אלמא יצתה אפילו מקצתה נאסרה ובתר הכי תנן שליא שיצתה מקצתה אסורה באכילה כסימן ולד באשה כך סימן ולד בבהמה. ע"כ למדנו כי אפילו כשיש שם ולד נאסרה ביציאתה כמו הולד עצמו כמו ששנינו היוצא אסור ומה שבפנים מותר. וזה ממש כלשון ר"מ ז"ל לא פחות ולא יתר וממילא נסתלקה קושית הראב"ד ז"ל. ומ"ש הוא מדאמרינן עלה בגמ' אמר ר"א ל"ש וכו' ושקלינן וטרינן עלה עד דאסיקנא דר"א לחומרא אמרה והכי אתמר אמר ר"א ל"ש אלא שאינה קשורה בולד אבל קשורה בולד אין חוששין לולד אחר כו' ותניא כותיה דר"א המפלת כמין בהמה וחיה ועוף ושליא עמהן בזמן שקשורה בהן אין חוששין לולד אחר אינה קשורה בהן הריני מטיל עליהן חומר שני ולדות שאני אומר שמא נימוח שפיר של שליא ונימוחה שליא של שפיר ע"כ, וקי"ל כר"א דתניא כוותיה, ומעתה לטעמיה נמי הכי איתיה כטעמיה דברייתא ועיניך רואות כי דברי ר"מ ז"ל ולשון הגמ' אחד הוא:

יד[עריכה]

מצא בה עובר חי עד סוף הפרק. פרק בהמה המקשה (דף ע"ד) :

טו[עריכה]

מצא בה עובר חי עד סוף הפרק. פרק בהמה המקשה (דף ע"ד) :


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.