מגדל עוז/יום טוב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מגדל עוזTriangleArrow-Left.png יום טוב TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
בינה לעתים
בני בנימין
מעשה רקח
קובץ על יד החזקה
קרית ספר
שער המלך
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


א[עריכה]

אפרוח שנולד ביו"ט עד אפילו שלא נולד. פ"ק דביצה:

בהמות שיוצאות עד אנשי העיר עליהן. פרק משילין (דף מ'):

ב[עריכה]

אפרוח שנולד ביו"ט עד אפילו שלא נולד. פ"ק דביצה:

בהמות שיוצאות עד אנשי העיר עליהן. פרק משילין (דף מ'):

ג[עריכה]

וכן בהמות קדשים עד ולמחר מתיר או אוסר: כתב הראב"ד ז"ל ואפילו נולד וכו' ביו"ט עכ"ל: ואני אומר מחלוקת זה תלוי בנוסחת הספרים כי ר"מ ז"ל גורס כלשון ראשון שפירש"י ז"ל בברייתא גמרא מתניתין דבכור שנפל לבור ת"ר בכור תם שנפל לבור וכו' פרק אין צדין (דף כ"ז). והראב"ד גורס בכור שנפל לבור וכלשון שני שפירש"י ז"ל שם אפילו היה בעל מום מבעוד יום ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם:

ד[עריכה]

בכור שנולד עד שוחט ואוכל. פרק אין צדין (דף כ"ו):
כתב הראב"ד ז"ל ולמה אין רואין וכו' מפני שמחת יו"ט עכ"ל: ואני אומר גם את זה מצאתי מחלוקותם לפי הגירסא כי הראב"ד נמשך אחר הגירסא הגורסת במעשה דאמי ורדינאה רבי אמי מאתמול הוה חזי כי היכי דלא נטרח ביו"ט לטעמו הראשון ובטעם השני נמשך אחר הלשון המפורסם ריש ביצה ובכל מקום דרב לא מוקי אמורא עילויה מיומא לחבריה משום שכרות. ור"מ ז"ל לא נתכנו לו אלו הטעמים לכתבן כי לא הוקבעו בגמרא כלל על ענין זה כי עיקר ההלכה הזאת פרק אין צדין גמרא מתני' דבכור שנפל לבור ובמעשה דאמי ורדינאה בספרינו לשון טורח ולא לשון טלטול אלא לגבי פלוגתא דב"ש וב"ה באומר זה וזה אני נוטל גמרא מתני' דאין מוליכין את הסולם פ"ק דביצה (דף כ"ו) גם הטעם השני לא הוזכר בהלכה זאת כלל ולא שייך בה לפי דעתי דהא קמן דאסיקנא בכולה שמעתין דהוי חזי מבעוד יום והוי מודי ביום טוב עצמו ולפיכך נתכנה דרכו:

בכור שנפל לבור עד ביו"ט. פרק אין צדין (דף ל"ז):

אותו ואת בנו עד התירו להערים. פ' משילין (דף כ"ד):

בהמת חולין עד כשרה ותאכל. המביא (דף ל"ד):

ה[עריכה]

אווזין ותרנגולין עד צריך לנענע. פרק אין צדין:

זימן שחורים עד כנגד קנו בשוה. פ"א דביצה (דף י'):

ו[עריכה]

אווזין ותרנגולין עד צריך לנענע. פרק אין צדין:

זימן שחורים עד כנגד קנו בשוה. פ"א דביצה (דף י'):

ז[עריכה]

דגים שבביברין עד מפני שדעתו עליהן: כתב הראב"ד ז"ל זה אינו נכון וכו': ואני אומר פקח עיניך וארמוז כוונתו וזהו כי מה שאומר התלמוד בקשיא דחיה אחיה ועופות אעופות כאן בביבר גדול כאן בביבר קטן אינו אלא אליבא דת"ק דמתני' אבל לרשב"ג לא צריכין לההוא תירוצא כלל דהא לא קשיא ליה ולא מידי לדעתיה ובפירוש אסיקנא אמר רב יוסף אמר ר"י אמר שמואל הלכה כרשב"ג ופוסק התלמוד דברי ת"ק פיסקא בפני עצמן ודברי רשב"ג בפני עצמן מעתה יפה עשה שלא חילק. ומה שזכר בביברין גדולים כיון יפה כי לדברי ת"ק כן העמידה התלמוד להדיא וכבר שאל אביי מרב יוסף בפיסקא רשב"ג הלכה מכלל דפליגי ואמר ליה מאי נפקא לך מינה ואע"ג דדחקינן למימר גמרא גמור זמורתא תהא מ"מ למדנו שהלכה כרשב"ג בין פליגי בין לא פליגי ולפיכך דקדק ר"מ ז"ל לשונו עיקר ולא תלה דבריו אלא במחוסרין צידה ולפיכך דקדק ר"מ ז"ל לשונו ופי' בביברין גדולים בדגים אבל אחיה ועוף דקדק וכתב ביברין סתם כלשון הברייתות בגמרא, ועוד כיון לאפוקי מדין סוכר אמת המים שאמר רבה בר רב הונא אמר רב בסמוך. גם מה שכתב הראב"ד ז"ל ואפ"ה דגים אין צדין והטעם מפני שהן מכוסין מן העין תמה אני אם דבר זה יצא מפיו חדא דהא אסיקנא מתניתין דאין צדין דגים מן הביברין בביבר גדול לדברי הכל דוק מינה הא ביבר קטן צדין והיינו כרשב"ג דפסקינן כותיה וכי הוי ביבר קטן לא מיחסר צידה וכדמשמע סוגיין כי פריך היכי דמי ביבר קטן ועוד דהא בההיא דאמר רב הסוכר אמת המים ולמחר השכים ומצא בה דגים מותר מכוסין מן העין הם ואפ"ה מותרים לכך הסכמתי כדעת ר"מ ז"ל:

ח[עריכה]

מצודות חיה ועוף עד מערב יו"ט. פרק אין צדין (דף כ"ד):

הסוכר אמת המים עד מותרין. פרק אין צדין (דף כ"ה):

ט[עריכה]

בית שהוא מלא עד לא יטול. פרק המביא כדי יין (דף ל"א):

כותי שהביא תשורה לישראל עד מותר לישראל אחר. פרק אין צדין ופרק בכל מערבין (דף ל"ט מ'):

י[עריכה]

בית שהוא מלא עד לא יטול. פרק המביא כדי יין (דף ל"א):

כותי שהביא תשורה לישראל עד מותר לישראל אחר. פרק אין צדין ופרק בכל מערבין (דף ל"ט מ'):

יא[עריכה]

עצים שנשרו עד ומסיקן. פ"ק דביצה (דף ד'):

ערימת התבן עד ומפני שהוא נולד. פ' המביא כדי יין (דף ל') וסוף פרק במה מדליקין (דף כ"ט):

וכן כלים שנשברו מערב. פרק במה מדליקין:

כיוצא בו אגוזים ושקדים שאכלן וכו' עד ויש נוסחאות שכתוב בהן אם אכלן מבערב אין מסיקין בקליפיהן שהרי הוקצו ואם אכלן ביו"ט מסיקין מפני שהן מוכנין ע"ג האוכל: כתב הראב"ד ז"ל מעולם לא שמענו זאת הנוסחא עכ"ל: ואני אומר לא נפלאת היא שהגיעו לידו נסחאות אשר לא הגיעו לידינו שהרי זכה לבא בידו מן הנוסחא שנכתבו בימי מחברי התלמוד בגוילים כספרי תורה שלנו וגם במקרא ספר תורה שהיו מגיהין ממנו בעזרה המכונה לבן אשר וגם היא נוסחא טובה וישרה ומקובלת על הלב ומסתייעא מן הנוסחא שלנו בשמעתין דמסיקין בכלים גמרא מתניתין דפתילת הבגד שקיפלה פרק במה מדליקין דאסיקנא בארמייתא דחזיין אגב אימייהו:

יב[עריכה]

עצים שנשרו עד ומסיקן. פ"ק דביצה (דף ד'):

ערימת התבן עד ומפני שהוא נולד. פ' המביא כדי יין (דף ל') וסוף פרק במה מדליקין (דף כ"ט):

וכן כלים שנשברו מערב. פרק במה מדליקין:

כיוצא בו אגוזים ושקדים שאכלן וכו' עד ויש נוסחאות שכתוב בהן אם אכלן מבערב אין מסיקין בקליפיהן שהרי הוקצו ואם אכלן ביו"ט מסיקין מפני שהן מוכנין ע"ג האוכל: כתב הראב"ד ז"ל מעולם לא שמענו זאת הנוסחא עכ"ל: ואני אומר לא נפלאת היא שהגיעו לידו נסחאות אשר לא הגיעו לידינו שהרי זכה לבא בידו מן הנוסחא שנכתבו בימי מחברי התלמוד בגוילים כספרי תורה שלנו וגם במקרא ספר תורה שהיו מגיהין ממנו בעזרה המכונה לבן אשר וגם היא נוסחא טובה וישרה ומקובלת על הלב ומסתייעא מן הנוסחא שלנו בשמעתין דמסיקין בכלים גמרא מתניתין דפתילת הבגד שקיפלה פרק במה מדליקין דאסיקנא בארמייתא דחזיין אגב אימייהו:

יג[עריכה]

קוץ רטוב הרי הוא וכו' עד ומדליקין שם. פרק המביא (דף ל"ג):

ומביאין עצים וכו' עד הרי זה מוקצה: כתב הראב"ד ז"ל ואיכא למימר דסמוך וכו': ואני אומר על כל פנים יש לכל הדברים סוף שמעתין קמייתא דהמביא כדי יין (דף ל"א) הנוסחאות הישנות משונות מן המחודשות ולפיהן רבו הסברות וגם רבותינו בעלי התוספות נחלקו עם רש"י ז"ל בזה:

יד[עריכה]

קוץ רטוב הרי הוא וכו' עד ומדליקין שם. פרק המביא (דף ל"ג):

ומביאין עצים וכו' עד הרי זה מוקצה: כתב הראב"ד ז"ל ואיכא למימר דסמוך וכו': ואני אומר על כל פנים יש לכל הדברים סוף שמעתין קמייתא דהמביא כדי יין (דף ל"א) הנוסחאות הישנות משונות מן המחודשות ולפיהן רבו הסברות וגם רבותינו בעלי התוספות נחלקו עם רש"י ז"ל בזה:

טו[עריכה]

עלי קנים ועלי גפנים עד מוכנים. פרק המביא כדי יין (דף ל"א):

בהמה שמתה עד יזיזנה ממקומה. פרק אין צדין (דף כ"ז):

טז[עריכה]

עלי קנים ועלי גפנים עד מוכנים. פרק המביא כדי יין (דף ל"א):

בהמה שמתה עד יזיזנה ממקומה. פרק אין צדין (דף כ"ז):

יז[עריכה]

דגים ועופות עד אסור לטלטלו. ריש פרק אין צדין (דף כ"ג) וסוף מסכת ביצה (דף מ'):

המכניס עפר וכו' עד סוף הפרק. פרק קמא דביצה (דף ב'):

יח[עריכה]

דגים ועופות עד אסור לטלטלו. ריש פרק אין צדין (דף כ"ג) וסוף מסכת ביצה (דף מ'):

המכניס עפר וכו' עד סוף הפרק. פרק קמא דביצה (דף ב'):


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.