מגדל עוז/חובל ומזיק/א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ חובל ומזיק א

א

החובל בחבירו חייב כו' עד ושבת ובושת. ר"פ החובל (דף פ"ג) :

וחמשה דברים אלו כו' עד כדין כל המזיקין. בגיטין פרק הנזקין:

ב

נזק כיצד שאם קטע כו' עד או לחבלות יש כופר. פ' החובל:

ג

נזק כיצד שאם קטע כו' עד או לחבלות יש כופר. פ' החובל:

ד

וכן זה שנאמר שם בחובל בחבירו עד ולכך נאמר לא תחוס עינך. בירושלמי דפ' החובל בב"ק:

ה

ומנין שזה שנאמר באיברים עין וכו' עד במבושיו. פ' החובל:

אבל המבייש חבירו בלא כוונה פטור כו' עד מן היפה שבנכסיו. פ' כיצד הרגל:

בד"א שהישן חייב לשלם וכו' עד הוא המועד שפשע. בירושלמי דפ' כיצד הרגל ור"י אלפס ז"ל הביאו בהלכות:

ו

ומנין שזה שנאמר באיברים עין וכו' עד במבושיו. פ' החובל:

אבל המבייש חבירו בלא כוונה פטור כו' עד מן היפה שבנכסיו. פ' כיצד הרגל:

בד"א שהישן חייב לשלם וכו' עד הוא המועד שפשע. בירושלמי דפ' כיצד הרגל ור"י אלפס ז"ל הביאו בהלכות:

ז

ומנין שזה שנאמר באיברים עין וכו' עד במבושיו. פ' החובל:

אבל המבייש חבירו בלא כוונה פטור כו' עד מן היפה שבנכסיו. פ' כיצד הרגל:

בד"א שהישן חייב לשלם וכו' עד הוא המועד שפשע. בירושלמי דפ' כיצד הרגל ור"י אלפס ז"ל הביאו בהלכות:

ח

ומנין שזה שנאמר באיברים עין וכו' עד במבושיו. פ' החובל:

אבל המבייש חבירו בלא כוונה פטור כו' עד מן היפה שבנכסיו. פ' כיצד הרגל:

בד"א שהישן חייב לשלם וכו' עד הוא המועד שפשע. בירושלמי דפ' כיצד הרגל ור"י אלפס ז"ל הביאו בהלכות:

ט

ומנין שזה שנאמר באיברים עין וכו' עד במבושיו. פ' החובל:

אבל המבייש חבירו בלא כוונה פטור כו' עד מן היפה שבנכסיו. פ' כיצד הרגל:

בד"א שהישן חייב לשלם וכו' עד הוא המועד שפשע. בירושלמי דפ' כיצד הרגל ור"י אלפס ז"ל הביאו בהלכות:

י

ומנין שזה שנאמר באיברים עין וכו' עד במבושיו. פ' החובל:

אבל המבייש חבירו בלא כוונה פטור כו' עד מן היפה שבנכסיו. פ' כיצד הרגל:

בד"א שהישן חייב לשלם וכו' עד הוא המועד שפשע. בירושלמי דפ' כיצד הרגל ור"י אלפס ז"ל הביאו בהלכות:

יא

ומנין שזה שנאמר באיברים עין וכו' עד במבושיו. פ' החובל:

אבל המבייש חבירו בלא כוונה פטור כו' עד מן היפה שבנכסיו. פ' כיצד הרגל:

בד"א שהישן חייב לשלם וכו' עד הוא המועד שפשע. בירושלמי דפ' כיצד הרגל ור"י אלפס ז"ל הביאו בהלכות:

יב

מי שנפל מן הגג כו' עד ופטור מן הבושת. פ' החובל ומייתי לה פ' כיצד הרגל:

נפל ברוח שאינה מצויה כו' עד חייב בבשת. ביבמות פ' הבא על יבמתו:

יג

שנים שחבלו. פ' המניח:

יד

המתכוין לבייש את הקטן כו' עד בשת של עבד. פרק החובל (דף נ"ד):

טו

היתה אבן מונחת לו עד חייב בחמשה דברים. סוף פרק כיצד הרגל:

ואפילו נכנס לרשות חבירו עד שניהם פטורין. פרק שור שנגח את הפרה (דף מ"ח):

טז

היתה אבן מונחת לו עד חייב בחמשה דברים. סוף פרק כיצד הרגל:

ואפילו נכנס לרשות חבירו עד שניהם פטורין. פרק שור שנגח את הפרה (דף מ"ח):

יז

המבקע עצים ברה"ר עד ופטור מן הבושת. פ' המניח את הכד (דף ל"ב):

יח

כשם שאומדין למיתה עד כמו שיתבאר: כתב הראב"ד ז"ל יפה אמר וכו': ואני אומר שפיר קנסיה וה"נ משמע במסכת שבועות פרק כל הנשבעין והביאור פ"ה:

יט

הברזל אין לו אומד עד ואין צ"ל להזיק. במסכת סנהדרין פרק אלו הנשרפין:

הזורק אבן ולאחר שיצא עד סוף הפרק. בב"ק פרק המניח את הכד (דף ל"ג):

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.