מגדל עוז/גירושין/ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ גירושין ו

א

האשה שעושה שליח כו' עד הוא הנקרא שליח הבאה. פרק התקבל (דף ס"ג ס"ד) היא משנה שלימה ותלמוד ערוך ואף כי נחלקו מקצת רבותינו על עדי השליחות לפי דעתי הדין עמו וכבר הארכתי בו בשיטתי פ' התקבל גמרא מתני' דהאשה שאמרה התקבל דמשמע התם בשליחות קבלה צריך אבל לא בשליחות הולכה והבאה ודינן שוה כדמפורש ריש פ' התקבל:

ב

האשה שעושה שליח כו' עד הוא הנקרא שליח הבאה. פרק התקבל (דף ס"ג ס"ד) היא משנה שלימה ותלמוד ערוך ואף כי נחלקו מקצת רבותינו על עדי השליחות לפי דעתי הדין עמו וכבר הארכתי בו בשיטתי פ' התקבל גמרא מתני' דהאשה שאמרה התקבל דמשמע התם בשליחות קבלה צריך אבל לא בשליחות הולכה והבאה ודינן שוה כדמפורש ריש פ' התקבל:

ג

האשה שעושה שליח כו' עד הוא הנקרא שליח הבאה. פרק התקבל (דף ס"ג ס"ד) היא משנה שלימה ותלמוד ערוך ואף כי נחלקו מקצת רבותינו על עדי השליחות לפי דעתי הדין עמו וכבר הארכתי בו בשיטתי פ' התקבל גמרא מתני' דהאשה שאמרה התקבל דמשמע התם בשליחות קבלה צריך אבל לא בשליחות הולכה והבאה ודינן שוה כדמפורש ריש פ' התקבל:

ד

האשה שעושה שליח כו' עד הוא הנקרא שליח הבאה. פרק התקבל (דף ס"ג ס"ד) היא משנה שלימה ותלמוד ערוך ואף כי נחלקו מקצת רבותינו על עדי השליחות לפי דעתי הדין עמו וכבר הארכתי בו בשיטתי פ' התקבל גמרא מתני' דהאשה שאמרה התקבל דמשמע התם בשליחות קבלה צריך אבל לא בשליחות הולכה והבאה ודינן שוה כדמפורש ריש פ' התקבל:

ה

ואין האשה מתגרשת עד שליח הובאה. גיטין פרק הזורק (דף ע"ז) :

ו

הכל כשרים לשליחות הגט עד אינו גט. פ"ב דגיטין (דף כ"ג) ופ' התקבל:

ז

אבל הנשים וכו' אבל הפסולים כו' בד"א כו' עד בעבירה מן התורה אינו גט. פ"ב דגיטין (דף כ"ד) וסוף פ"ב דיבמות:
כתב הראב"ד ז"ל ואם נתקיים בחותמיו וכו'. ואני אומר כי תחלת כל דבר אתה צריך לדעת מה שהקדים ר"מ ז"ל פ"ב ושנה פ"ד שבאלו ההלכות כי כ"מ שנאמר בחבור הזה פסול הוא מדבריהם וכ"מ שנאמר אינו גט בטל הוא מן התורה ומעתה הט אזנך ושמע ונעמיד דברי ר"מ ז"ל על מכונו ששנינו פ"ב דגיטין (דף כ"ג) הכל כשרים להביא את הגט חוץ מחרש שוטה וקטן וסומא ועכו"ם עוד שנינו אף הנשים שאינן נאמנות לומר מת בעלה נאמנות להביא את גיטה חמותה ובת חמותה וצרתה ויבמתה ובת בעלה מה בין גט למיתה שהכתב מוכיח ומייתי לה להאי משנה בתרייתא פ' התקבל ואסיקנא דבין הולכה והבאה בשליחותן שוין כאחד. עוד שנינו סוף פ"ק דר"ה (דף כ"ב) אלו הן הפסולין המשחק בקוביא ומלוי בריבית ומפריחי יונים וסוחרי שביעית ועבדים זה הכלל כל עדות שאין האשה כשרה לה אף הם אינם כשרים לה ואמרינן בגמ' הא אשה כשרה לה אף הם כשרים לה א"ר אשי זאת אומרת גזלן דדבריהם כשר לעדות אשה ומקשינן נמי מהא דרב מנשיא סוף פ"ב דיבמות אלמא הלכה קבועה היא, למדנו מלשון הכל דמתניתין ושאר המשניות והגמרא על תחלת הכשר זאת הפיסקא אשר כתב ר"מ ז"ל. עוד שנינו סוף פ"ב דיבמות (דף כ"ה) המביא גט ממדינת הים כו' [מת הרגתיו וכו'] לא ישא את אשתו ושקלינן וטרינן עלה בגמרא ואסיקנא הוא ניהו דלא ישא את אשתו הא לאחר תנשא ולא אמרינן רשע הוא והתורה אמרה אל תשת רשע עד וקי"ל כרבא דאמר אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע וגזלן דאורייתא פסול לעדות אשה אבל דדבריהם כשר לעדות אשה כמו שהוכחתי מדרב מנשיא וכ"כ ר"י אלפס ז"ל שם בה' יבמות למדנו על פסקא ראשונה אשר כתב ר"מ ז"ל שהפסולים בעבירה מדברי תורה פסולים להבאת גט וכולה סוגיין דהתם ה"נ מוכחא. ומ"ש ואם הביאו ה"ז פסול בד"א בשנתקיים הגט כו' הוכיח כן מהא דגרסינן סוף פ"ב דיבמות גמרא רישא דאותה משנה שכתבתי המביא גט ממדינת הים טעמא דממדינת הים דעליה קא סמכינן כלומר שאומר בפני נכתב ובפני נחתם ואפילו בא הבעל וערער לא חיישינן ליה כדאמרינן פ"ק דגיטין אבל מארץ ישראל דלאו עליה סמכינן ישא את אשתו כלומר שאין אנו סומכין אלא על קיום הגט בחותמיו כדאיתא נמי התם פ"ק דגיטין ור"י אלפס ז"ל הביא זאת הסוגיא בהלכות להשמיענו שכן הלכה וכן מוכח סוף פ"ב דמתני' גמרא דאף הנשים שכתבתי דאקשינן והא תניא כשם שאין נאמנות לומר מת בעלה כך אין נאמנות להביא גיטה ופרקינן אמר רב יוסף ל"ק כאן בארץ כאן בחו"ל בארץ דלאו אדיבורה דידה סמכינן מהימנא בחו"ל דאדיבורה דידה קא סמכינן לא מהימנא אמר ליה אביי אדרבה איפכא מסתברא בארץ דאי אתי בעל ומערער משגחינן ביה דאיכא למימר לקלקולה קא מיכוונה לא מהימנא בחו"ל דאי אתי בעל ומערער לא משגחינן ביה מהימנא ותניא כוותיה דאביי וכ"פ ר"י אלפס ז"ל ובזה עלו כל דבריו כהוגן בלא קושיא כלל כד מעיינת בהו שפיר:

ח

היה השליח קטן עד וסופו בדעת. פ"ב דגיטין (דף כ"ג) :

ט

האשה שעשתה שליח עד משל בעלה. פ' התקבל (דף ס') :

וקטנה אינה עושה שליח וכו' עד שאינו בן דעת גמור. פרק התקבל ופרק האיש מקדש:
כתב הראב"ד ז"ל זה הטעם אין לו לא טעם ולא ריח וכו': ואני אומר לא ירדתי לסוף דעתו חדא שאם היה לטעם הזה עיקר היה לו להביאו בתלמוד ואני לא מצאתיו ועוד כי אע"פ שיהיה סברא מ"מ זיל בתר עיקר דמנא לן למימר מה אתם בני דעת בשלמא מה אתם בני ברית שאמר התלמוד ידענו שבאו בברית אנשים ונשים וטף ואשר איננו עמנו בסיני אלא בני דעת מנלן ובודאי גם הקטנים הנולדים והעתידים להולד וגם הגרים שעתידים להתגייר נצטוו בכך ואע"פ שאין להם דעת אבל הטעם שכתב ר"מ ז"ל טוב הוא ומצאתיו מפורש. ואתה דע לך עיקר הדין מפורש היא משנה פשוטה בגיטין פרק התקבל (דף ס"ה) דתנן קטנה שאמרה התקבל לי גיטי אינו גט עד שיגיע גט לידה לפיכך אם רצה הבעל לחזור יחזור שאין קטן עושה שליח ע"כ. ובמס' קדושין פרק האיש מקדש (דף מ"ד) גמרא מתניתין דהאיש מקדש את בתו כשהיא נערה גרסינן בעא מיניה רבא מר"נ נערה מהו שתעשה שליח לקבל גיטה מיד בעלה וכו' [ידה] כיד אביה דמיא מה אביה משוי שליח אף היא נמי משויא שליח או דילמא כחצר אביה דמיא ועד דמטי גיטא לידה לא מיגרשא ושקיל וטרי עלה ומסיק דפשיט ליה לרבא דידה כיד אביה דמיא הכי קא מיבעיא ליה מי אלימא [ידה] כיד אביה לשוויי איהי שליח או לא ופשטינן אין עושה שליח ואותבינן עלה מהאי משנה פרק התקבל שכתבתי קטנה שאמרה התקבל לי גיטי אינו גט עד שיגיע גט לידה ודייק מינה דוקא קטנה הא נערה ה"ז גט ופריק לה הכא במאי עסקינן בשאין לה אב והדר שקלי וטרי עליה עד דאסקא חסורי מיחסרא והכי קתני קטנה שאמרה התקבל לי גיטי אינו גט עד שיגיע גט לידה הא נערה ה"ז גט בד"א בשאין לה אב אבל (אם) יש לה אב [אמר אביה צא וקבל לבתי גיטה ורוצה בעל לחזור לא] יחזור. ור"י אלפס הביא המשנה בהל' גיטין כפשוטה אבל בה' קדושין גמרא מתני' דהאיש מקדש את בתו כשהיא נערה וגם בגיטין גמרא מתני' דנערה המאורסה היא ואביה מקבלין הביא הכל ופסק בזאת המסקנא וגם רבותינו הראשונים ז"ל נחלקו בו הרבה ואין צורך להאריך בזה כאן. אך הנה עיניך רואות כי טעם ר"מ ז"ל מפורש במשנה גיטין ובגמרא קדושין. וגם פקח עיניך וראה חכמתו של ר"מ ז"ל שראה את הנולד כי יבא זמן שלא יתגלה טעם דברו ופי' בלשונו באורך הטעם דמס' קדושין דאע"פ דחצרה קונה לה גיטה לגלות מקום מוצאו כמו שביארתי כמה פעמים והדין עמו דהא ודאי גם אקטנה שייך ההוא טעמא דהא מייתי לה עלה וזה מפורש ותלמוד ערוך:

י

האשה שעשתה עד תתגרש ודאי. פרק התקבל:

יא

האשה שעשתה עד תתגרש ודאי. פרק התקבל:

יב

האשה שעשתה עד תתגרש ודאי. פרק התקבל:

יג

האשה שעשתה עד תתגרש ודאי. פרק התקבל:

יד

שליח שהביא גט עד שתחתיו הוא קם. פ"ב דגיטין (דף י"ט) :

לפיכך אם נתנו השליח עד ספק מגורשת. פ"ב דגיטין:
כתב הראב"ד ז"ל דברים בגו וכו': ואני אומר זה ביאור יפה הוא ומלמד זכות על ר"מ ז"ל אלא שהוא כתב בקצרה כפי מה שקיבל פ"ב דגיטין (דף י"ט) כפי מימרא דאמימר משמיה דרב דימי מנהרדעא הני בי תרי דיהבי גיטא קמייהו צריכי למקרייה ואם באנו לפרשה צריכי לכתחלה הא דיעבד כשר קשיא לן מדאותבו עליה מהא דתניא ה"ז גיטך נטלתו וזרקתו לים או לאור או לכל דבר האבד וחזר ואמר (לה) שטר פסים הוא שטר אמנה הוא מגורשת ולא כל הימנו לאסרה ואי אמרת צריכי למקרי לבתר דקריוה מי מצי אמר לה הכי ופרקינן לא צריכא לבתר דקריוה עייליה לבי ידיה ואפקיה מהו דתימא חלופי חלפיה קמ"ל דא"כ היה לו לתרץ הא לכתחלה הא דיעבד, וגם אין אנו יכולין לפרש שיהיה בטל לגמרי דהא אסיקנא קמ"ל דמשמע קמ"ל דכשר ואין אנו יכולין לפרש דכשר לכתחלה דהא פ' האשה רבה (דף נ"א) ביבמות גמרא מתני' דנשאת שלא ברשות מותרת לחזור לו גרסינן א"ר ששת כי ניים ושכיב רב אמרה להא שמעתא הלכה מכלל דפליגי מאי הוה לה למעבד מאנס אנסה ושקיל וטרי עלה לאקשויי עד אמר רבא ת"ש כתב סופר גט לאיש ושובר לאשה וטעה ונתן גט לאשה ושובר לאיש ונתנו זה לזה וזה לזה ולאחר זמן הרי הגט יוצא מתחת ידי האיש והשובר מתחת ידי האשה תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בהו אמאי (התם נמי) נימא מאי ה"ל למעבד ופרקינן איבעי לה לאקרויי לגיטא והדר אמר רב אשי ת"ש שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה אמאי נימא מאי הוה לה למעבד ופרקינן איבעי לה לאקרויי לגיטא ע"כ. אלמא משמע מכל הני דהגט פסול ובטל לגמרי ותירצו בזה ר"ת ור"י ורבותינו בעלי התוס' ז"ל תירוצין וחברו בו סברות מהם לפסול ומהם להכשיר ור"מ ז"ל סובר כי מאחר ששלוחו של אדם כמותו אין הפרש בין הבעל לשליח בענין זה ומאחר שסוגיות משונות ומוכיחות זו בהפך מזו ראוי לומר שהיא ספק מגורשת. ועוד דבההיא סוגיא דיבמות אסיקא רב פפא סבר למעבד עובדא דמאי הוה לה למיעבד א"ל רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא והא תניא הני מתנייתא א"ל ולא שנינהו א"ל אשינויי ליקו ולסמוך ע"כ. אלמא מסמך לא סמכינן על הני שינויי למעבד עובדא ולאו אכשורי מכשרינן הלכך הויא לה ספק מגורשת וכבר ביאר פ"י דין ספק מגורשת שלא תנשא ואם נשאת תצא והולד ממזר מפני שהיא ספק ערוה וכיון שגירש את אשתו בגט פסול או שהיתה ספק מגורשת ורצה להחזירה הרי זו מותרת לבעלה וא"צ לחדש הנשואין ולברך ז' ברכות ולכתוב כתובה עד שתתגרש גירושין גמורין עכ"ל. וזהו דעת ר"ת ז"ל וזו הסכמה נכונה ומחוורא וכמלתא דאמימר גופה פסק פ"א כברייתא דנטלתו וזרקתו לים ובקריאות כר"ת ז"ל בזאת המימרא דאמימר וכזאת המסקנא הוסיף לפסוק כאן ופ"ה דה' שגגות ופי"ג דהל' א"ב:

טו

עבר השליח ונתן הגט עד ה"ז גט כשר. ריש פ"ק דגיטין (דף ה') :

טז

שליח שנטל עד אינו יכול לבטלה. פרק התקבל:

אע"פ שחזר בתוך כדי דבור עד ה"ז גט כשר. פרק יש נוחלין (דף קכ"ט) וסוף מס' נדרים:

יז

היה מחזר ומבקש עד אפילו בפני שנים אחרים. פ' השולח (דף ל"ג) :

שלח הגט ביד שנים עד בטל הגט. ריש פרק השולח (דף ל"ג) :
כתב הראב"ד ז"ל הא לא מיחוורא וכו': ואני אומר כך מצאתי במקצת ספרי ההשגות ובספרים אחרים כתוב הא מחוורא שהרי וכו'. ולדעתי שהלשון הזה לא בכל הספרים ט"ס הוא ולעולם לא יצא מפי הראב"ד ז"ל אלא כך כתב הא מיחוורא שהרי ק"ל כרבי דאמר עדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה ואומר וכו' וכך הוא שנויה פ' השולח (דף ל"ג) דגרסינן ת"ר אמר לעשרה כתבו גט לאשתי יכול לבטל זה שלא בפני זה דברי רבי רשב"ג אומר אינו יכול לבטל אלא זה בפני זה ושיילינן במאי קא מיפלגי ומהדרינן בעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה קא מיפלגי רבי סבר עדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה ואי אזלו הנך וכתבי ויהבי ליכתבו וניתבו רבן שמעון ב"ג סבר עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה והנך לא ידעי ואזלי וכתבי ויהבי ושרו א"א לעלמא ואב"א דכ"ע עדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה וכו' עד דאיבעיא להו כולכם מהו ואתו למפשט מהא דאמר לשנים תנו גט לאשתי יכול לבטל זה שלא בפני זה דברי רבי רשב"ג אומר אינו יכול לבטל אלא זה בפני זה ואסיקנא (אמר) רבא אמר ר"נ הלכה כרבי בשתיהן ולפירוקא בתרא דברי הכל הוא דעדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה וכ"פ ר"י אלפס וכל המפרשים ז"ל ורובן פירשו אפילו לכתחלה כפירש"י ז"ל דאין כאן משום חשש ממזרים ולא משום תקנת עגונה הא קמן דכתבו שליחות הוא וק"ל כרבי ולכך בא הראב"ד ז"ל לחזק דברי ר"מ ז"ל ולגלות טעמו ודעתו, ומי שלא ידע תורף ההלכה הזו ועומק פירושה (לא) הבין דברי הראב"ד ז"ל כפשוטן והעתיקן וטעה במכתבו ואם אולי כתב כן כמ"ש בספרים היה לו פירוש אחר או גירסא אחרת ואנכי לא ידעתי וגם חקרתי במה שהשיג על ר"י אלפס ז"ל במסכת גיטין ולא ראיתי שהשיגו בזה:

יח

היה מחזר ומבקש עד אפילו בפני שנים אחרים. פ' השולח (דף ל"ג) :

שלח הגט ביד שנים עד בטל הגט. ריש פרק השולח (דף ל"ג) :
כתב הראב"ד ז"ל הא לא מיחוורא וכו': ואני אומר כך מצאתי במקצת ספרי ההשגות ובספרים אחרים כתוב הא מחוורא שהרי וכו'. ולדעתי שהלשון הזה לא בכל הספרים ט"ס הוא ולעולם לא יצא מפי הראב"ד ז"ל אלא כך כתב הא מיחוורא שהרי ק"ל כרבי דאמר עדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה ואומר וכו' וכך הוא שנויה פ' השולח (דף ל"ג) דגרסינן ת"ר אמר לעשרה כתבו גט לאשתי יכול לבטל זה שלא בפני זה דברי רבי רשב"ג אומר אינו יכול לבטל אלא זה בפני זה ושיילינן במאי קא מיפלגי ומהדרינן בעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה קא מיפלגי רבי סבר עדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה ואי אזלו הנך וכתבי ויהבי ליכתבו וניתבו רבן שמעון ב"ג סבר עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה והנך לא ידעי ואזלי וכתבי ויהבי ושרו א"א לעלמא ואב"א דכ"ע עדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה וכו' עד דאיבעיא להו כולכם מהו ואתו למפשט מהא דאמר לשנים תנו גט לאשתי יכול לבטל זה שלא בפני זה דברי רבי רשב"ג אומר אינו יכול לבטל אלא זה בפני זה ואסיקנא (אמר) רבא אמר ר"נ הלכה כרבי בשתיהן ולפירוקא בתרא דברי הכל הוא דעדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה וכ"פ ר"י אלפס וכל המפרשים ז"ל ורובן פירשו אפילו לכתחלה כפירש"י ז"ל דאין כאן משום חשש ממזרים ולא משום תקנת עגונה הא קמן דכתבו שליחות הוא וק"ל כרבי ולכך בא הראב"ד ז"ל לחזק דברי ר"מ ז"ל ולגלות טעמו ודעתו, ומי שלא ידע תורף ההלכה הזו ועומק פירושה (לא) הבין דברי הראב"ד ז"ל כפשוטן והעתיקן וטעה במכתבו ואם אולי כתב כן כמ"ש בספרים היה לו פירוש אחר או גירסא אחרת ואנכי לא ידעתי וגם חקרתי במה שהשיג על ר"י אלפס ז"ל במסכת גיטין ולא ראיתי שהשיגו בזה:

יט

וכן מי שאמר לשנים עד ואין המוסר מודעא ולא המבטל מודעא צריך קנין. בערכין פרק האומר משקלי עלי (דף כ"א) ופרק חזקת הבתים (דף ל"ב) :

כ

וכן מי שאמר לשנים עד ואין המוסר מודעא ולא המבטל מודעא צריך קנין. בערכין פרק האומר משקלי עלי (דף כ"א) ופרק חזקת הבתים (דף ל"ב) :

כא

השולח גט ביד שליח עד יבטל בפירוש. פ' השולח (דף ל"ב) :

כב

השולח גט ביד שליח עד יבטל בפירוש. פ' השולח (דף ל"ב) :

כג

השולח גט ביד שליח עד יבטל בפירוש. פ' השולח (דף ל"ב) :

כד

השולח גט ביד שליח עד יבטל בפירוש. פ' השולח (דף ל"ב) :

כה

השולח גט ביד שליח עד יבטל בפירוש. פ' השולח (דף ל"ב) :

כו

מי ששלח גט לאשתו עד ותנשא בו. בגיטין פרק השולח (דף ל"ב) ובקדושין פרק האומר (דף נ"ט) :

כז

מי ששלח גט לאשתו עד ותנשא בו. בגיטין פרק השולח (דף ל"ב) ובקדושין פרק האומר (דף נ"ט) :

כח

וכן המביא גט והניח הבעל עד קודם שיגיע הגט לידה וכו'. בגיטין פ' כל הגט (דף כ"ח) :

כט

וכן המביא גט והניח הבעל עד קודם שיגיע הגט לידה וכו'. בגיטין פ' כל הגט (דף כ"ח) :

ל

הבעל ששלח גט לאשתו עד שליח קבלה. זה הדבר מפורש פרק אלמנה נזונית שלהי גמרא מתני' דאלמנה בין מן האירוסין בין מן הנשואין ובסוף פ"ב דגיטין (דף כ"ד) מקשי תלמודא להדיא אשה מכי מטי גיטא לידה איגרשה לה מכלל דפשיטא ליה לתלמודא הכי וגם בירושלמי פ"ק דמציעא אמרה רבי ביסנא וכתבה ר"י אלפס שם גמרא מתניתין דמציאת בנו ובתו כו' וגם הוא גילה דעתו שם ובסוף כתובות בהלכה משנה ראשונה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.