מאירי/חולין/סז/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מאירי TriangleArrow-Left.png חולין TriangleArrow-Left.png סז TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מאירי
מהרש"ל
חי' אגדות מהרש"א
מהר"ם שיף
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תולעים המתהוים בפרי בעודו מחובר לקרקע אסורים כמי ששרצו על הארץ כמו שביארנו למעלה ואם התליעו לאחר שנתלשו מותרין אף התולעים עצמם בשלא פירשו הא אם פירשו אפי' לא הגיעו לארץ אלא שקלטו מן האויר או שפרשו לגב הפרי או שלא פרשה אלא מקצתה או שפרשה חיה ומתה קודם שהגיעה לארץ בכלם אסורין מספק מתה ואחר כך פרשה יש אוסרים מפני שהם גורסין בסוגיא זו פירשה מתה מהו ונשארה בתיקו ואסורה מספק ומ"מ גדולי הרבנים מתירין שהם גורסין כאן פרשה ומתה מהו כמו שפרשה ומתה לאחר מכן אבל אם פרשה אחר שמתה פשיטא דשריא ומתוך כך נהגו רבים לאכול פולים ישנים בענין זה שירתיחו המים יפה תחלה ויתנו את הפולים לתוכם כדי שימות הרחש בתוך חורו ואפי' יצא אחר כן אין כאן איסור הואיל ומת והוא שהם סבורים על רחשים שבפולים שאין מתהוים במחובר ואף האוסרים עושים בדרך אחרת והוא שנותנין אותם תחלה במים צוננים שיפרוש כל העתיד לפרוש ואחר כך נותנין אותם במים חמים וכשמוצאן משליכן ואוכל את השאר אלא שמ"מ ראוי לאסור בכלם שמא יש מאותם הרחשים שהם מאותם שנתהוו בה במחובר וכבר ביארנו ענין זה למעלה:

תולעים הנמצאים בבשר ר"ל בתוך שיעור המוכיח שמחיים היו שם אסורים ואע"פ שממנה נתהוו ולא מן הארץ שמ"מ אין דבר חי שבבהמה ניתר בלא שחיטה ואלו אינן בני שחיטה וכל שכן הנעשין בבני מעין שיש לומר עליהם שמחוץ באו אבל דגים אם נמצאו בבשרן מותר שממנה נתהוו והרי דגים אינן בני שחיטה אבל הנמצאים במעיהם אסורים ומעתה אין צריך לומר בדג מלוח שהתליע אחר מיתה שמותר לאכלו וכן תולעים שנתהוו בבשר לאחר שחיטה וכן בגבנה מותרין כל זמן שלא פרשו לא נאסר תולעת שבבהמה אלא שנתהווה מחיים וכמו שביארנו:

ולענין ביאור לשטה זו קוקני הם תולעים הנמצאים במעי הבהמה ואמר שהם אסורים משום דמעלמא קאתו כלומר וכבר שירצו בארץ ונכנסו לשם דרך אכילה והקשה אי הכי לישתכחן דרך בית הרעי כלומר שכל הבא עם המאכל מתעכל הוא עמו ויוצא עמו והעלוה מינם ניים ועייל באוסייה כלומר דרך החוטם והילכך בין בבהמה בין בדגים אסורים שהרי אע"פ שהשמועה מתפרשת בבהמה הרי יש לאותו הטעם מקום אף לדגים והוא הדין לנמצאו בריאה ובכבד שמא דרך קנה נכנס ומורנא הוא תולעת הנמצא בתוך הבשר הן בבהמה הן בדגים וודאי לא מחוץ באו אלא שם נתהוו והוא ענין מינהו גבלי ואמר עליה דבשרא אסיר דכוורא שרי ואמר ליה מאי שנא והשיבו דבהמה בשחיטה מישתריא ונמצאו גדלים באבר מן החי והני לאו בני שחיטה נינהו אבל דגים כו' ומשום הכי בבהמה אסירן וצריך לזרקם וזהו שאמרו ואת נבלתן תשקצו לרבות דרנין שבבהמה והם התולעים הנמצאים בראש הבהמה הא כל שנתהוו בבשר הדגים או בחתיכות הבשר לאחר שחיטה או בגבנה מותרים לגמרי כל שלא פרשו הא פרשו אף על גב הגבנה או החתיכה אסורים כמו שביארנו בפירות ויש בשמועה זו פירושים אחרים אלא שאין שנוי גדול ביניהם לענין פסק ומ"מ זהו עקר הדברים ומה שתמצא לגדולי המחברים שלא מצאו היתר בדגים אלא במליח שהתליע וכן לגדולי המפרשים שלא מצאו היתר בשל בשר אף בנתהוו בה לאחר שחיטה במחילה מכבודם דברים זרים הם ואי אפשר להעמידם:

יראה מתלמוד כריתות ומעילה שהשרצים שיעור אכילתם בכזית וכן במסכת מכות והוא שבראשון של כריתות אמרו הילכך דם הנחש ובשרו מצטרפים לכזית ובפרק דם שחיטה אמרו דם שרצים לוקין עליה בכזית ובמעילה פרק קדשי מזבח אמרו שרצים לוקין עליהם בכזית אכילה כתיבא בהו ובמסכת מכות אמרו ריסק תשעה נמלים ואחד חי והשלימו לכזית וגדולי הרבנים פרשו במסכת ע"ז ובמסכת יבמות ששיעור אכילתן כשיעור טומאתן בכעדשה במסכת ע"ז כתבוה בההוא עכברא דאישתכח בשיכרא ואימרטט שפירשו שנידקדק ושיעור איסורו בכעדשה וביבמות פרק חרש כתבוה במה שאמרו שם שרצים דאיסורן במשהו ופרשו בה בכעדשה ומ"מ בתוספות פרשוה (בבריא) [בבריה] כגון נמלה וכיוצא בה אלא שחכמים אחרים פרשו לישב את הדברים שלא נאמר בהן כעדשה לענין אכילה אלא בעין אבל על ידי תערובת בכזית ואף באכילה בעין דוקא בשמנה שרצים אבל האחרים בכזית וכן כתבוה מגדולי המחברים מ"מ כל שהוא בריה חייב עליה וכמו שפירשנו בתולעים וזיזין ויבחושין ובתלמוד המערב שבמסכת נזיר אמרו והרי שמנה שרצים מטמאין בכעדשה ואכילתם בכזית ותירצו כאן לדם כאן לבשר כלומר דבדם בעינן כזית אבל בשר בכעדשה ובזה נתישבו קצת השמועות:

תולעים הנמצאים בכרוב ובסילקא ובשאר הירקות איסורן פשוט וצריך לנקרן יפה יפה ואם נמצאו בקדרה זורקן ואוכל את השאר ומה שלא נמצא סומך על שנימוחו ונתבטלו בששים וקצת גאונים (כתבו) הסכימו דרך מנהג שכל שנמצאו בקדרה מארבעה ולמעלה אוסרין את כלה:

חכמי האחרונים כתבו במסכת עבודה זרה שכל הדברים שנפש האדם קצה בהן ומואסתן כאלו הזיזין והיבחושין ושאר דברים שכתבנו נפלו בקדרה אפי' נמוחו בטלות ברוב שכלן נותני טעם לפגם הם וכל נותן טעם לפגם מותר כמו שיתבאר שם ומ"מ כל מה שאפשר לבדוק ולהסיר יעשה כן וכן הדבר נאה:

ועתה נשלם הפרק תהלה לאל:

Information.svg

מהדורה זמנית - הבהרה
אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות

הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף