לקוטי שלמה/ברכות/יט/ב
לקוטי שלמה ברכות יט ב
איסורא ממונא לא ילפינן. על קושיית פני יהושע כאן עי' מש"כ בבא מציעא (כ' ע"ב):
הרי שהי' כה"ג ונזיר. בשואל ומשיב (מ"ד ח"ב תשוב' קס"ב) איך משכחת כה"ג ונזיר הא כה"ג מגלח בכל ערב שבת כדאי' פרק כהן גדול ונזיר אסור בגלוח, ותי' דמה"ת גם כה"ג מגלח בכל למ"ד יום, וגילוח דע"ש רק סלסול:
ת"ש ולאחותו. בתומים (סי' כ"ח אות י"ב) הקשה מ"פ בשלמא בכלאים דהבזיון נגע לנושא הבגד הוא צריך למחול על כבודו בשביל כבוד שמים דגם בזקן ואינו לפי כבודו דעת הרמב"ם (פי"א גזילה הי"ג) דיכול למחול ע"כ לקיים מצות השבה ומשו"ה פושט בשוק אבל במת מצוה דבזיון נגע לאחרים מי ימחול. ולרמב"ם (סוף הל' כלאים) דמיירי כאן דמוצא כלאים בבגד חבירו א"ש ולע"ד דגם גבי כלאים לא לבדו נגע הבזיון כי אם מין האנושי בכללו נבזה אם אדם א' ערום בשוק, ע"ד דמצינו קבורה משום בזיוני, וכתב רמב"ן ע"פ קללת אלקים תלוי (דברים כא כג) אפי' אם קרובים רוצים בבזיונו מ"מ מין האנושי נבזה עי"ז וכן בסנהדרין (מ"ו ע"ב) אי משום בזיוני לאו כל כמיני' לומר לא בעינא רק בזקן ואינו לפי כבודו יכול למחול דהוא בזיון קטון כמ"ש תוס' ר"פ שבועת העדות (שבועות ל: ד"ה אבל) וכמה נושאי משא בשוקא:
ובסוגי' זו עיין נודע ביהודה מהדורה קמא אורח חיים (תשובה ל"ה) ובחסד לאברהם (חיו"ד קי"א) ובכתב סופר (יו"ד ח"ב קס"ט):