ליקוטי מוהר"ן/רעו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
דע, כי אכילת שבת אינה בשביל שביעה כלל, רק בגין דיתברכון כלהו שתא יומין, כמובא בזהר (יתרו פח), כי מאכילת שבת נשפעין ונתברכין כל ששת הימים.
כי עקר השביעה – בשבת, כי סומא אין לו שבע, כמו שלמדו רבותינו זכרונם לברכה (יומא עד:) מפסוק: המאכילך מן במדבר למען ענתך וכו'. ופסיעה גסה נוטלת מאור עיניו של אדם ומהדר לה בקדושא דבי שמשי (ברכות מג:). נמצא שעקר שלמות מאור עינים הוא בשבת, ועל כן אז השביעה, כי השביעה על ידי ראית עינים כנ"ל.
וזה: פוסעים בו פסיעה קטנה, סועדים בו לברך שלש פעמים; הינו שבשבת פוסעים פסיעה קטנה, שעל ידי זה המאור עינים בשלמות, שעל ידי זה השביעה כנ"ל. ועל כן מה שסועדים בו שלש פעמים, הוא רק לברך, דהינו בגין דיתברכון כל שתא יומין כנ"ל, אבל בשביל שבת עצמו לא היה צריך לאכל כל כך שלש פעמים, כי בשבת השביעה, רק הוא לברך כנ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |