ליקוטי מוהר"ן/קעז

ליקוטי מוהר"ן קעז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ו'יאמר יי סלחתי כדברך (במדבר יד כ) –

ראשי־תבות כוסי. כדברך – דבר ראשי תבות: דשנת בשמן ראשי.

כי יש צדיקים אמתיים, שיש להם כח, כששותין יין לפעמים, למחל עוונות על ידי זה. כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה (יומא עו), שיין יש לו שני בחינות: זכה – נעשה ראש, וכשנעשה ראש שהוא בחינות מחין, על־ידי־זה הוא יכול לכפר עוונות, כמו שכתוב (משלי טז יד): ואיש חכם יכפרנה,

וזהו: ויאמר ה' סלחתי כדברך, כי "דבר" הוא ראשי־תבות: ד'שנת ב'שמן ר'אשי כנ"ל, שהיא בחינת שלמות המחין, (שהם בחינת (שמות ל כה): שמן משחת קדש, בחינת (תהילים קלג ב): כשמן הטוב על הראש, כידוע).

וזה: ויאמר ה' סלחתי כדברך, שהוא ראשי־תבות כוסי כנ"ל. וזהו: סלחתי כדברך, שהסליחה כד'ב'ר'ך דיקא. כפי בחינת דשנת בשמן ראשי שאתה זוכה, הינו כפי המחין שזוכה הצדיק האמת על־ידי שתית היין, כמו כן זוכה לסליחות עוונות, כי עקר הסליחה – על־ידי החכמה והמחין הקדושים שמקבל בבחינת: ואיש חכם יכפרנה כנ"ל.

וזהו: דשנת בשמן ראשי כוסי רויה (תהילים כג ה), בחינת: באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה (שם סו); כי כן היה אצל העגל (שמות לב כ): וישרף את העגל וכו' ויזר על פני המים:

ב

האמנם אלם (תהילים נח ב) – שנעשה האמנות אלם, שאין לו דבור להתפאר, כי צריכין לעשות דבור להאמנות, שיוכל להתפאר למעלה, ונעשה אלקים. כי י"ה הם המוחין,

וזה תלוי בשמירת הברית, כי שבטי יה עדות לישראל – על פגם הברית, (כמובא בפרוש רש"י פרשת פינחס):

ג

בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה. מלכות הוא בחינת כבוד, כמו שכתוב (תהילים קמה יא): כבוד מלכותך יאמרו; והוא בחינת רצון, כי רצונו של אדם זהו כבודו (ירושלמי פאה פ"א).

וכשהאדם מסתפק ומתרצה ברצון השם יתברך, רק כמו שהוא יתברך רוצה, אזי ממליך מלכותה, כי עקר המלכות – מהרצון כנ"ל, וזהו: בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה – כי עקר המלכות הוא מהרצון כנ"ל.

אבל כשרוצה האדם איזה רצון אחר חוץ מרצון השם יתברך, על ידי זה נעשה מלכות אחרים של העכו"ם, וכפי הרצון האחר, כן נעשה איזה מלכות לאיזה עכו"ם,

כי צריך האדם לבטל רצונו לגמרי נגד רצון השם יתברך, שלא יהיה לו שום רצון אחר, רק כמו שרוצה השם יתברך, הן שיהיה לו ממון ובנים, הן לאו חס ושלום, והן כל שאר הרצונות, לא ירצה שום רצון אחר, רק כמו שרוצה השם יתברך:

ד

יתגדל ויתקדש שמה רבא.

יתגדל – תגי דל, שהוא: תגי, כתר. דל, בחינת יעקב שהוא עקב בחינת דל. ובחינת ישראל הוא בחינת תגי, כי שרית עם אלקים וכו (בראשית לב כט).

ויתקדש – ת"ק שדי.

רבא – באר. ומשביע לכל חי רצון: (כל אלו הדברים לא נכתבו מהם כי אם ראשי פרקים, כי בשעת אמירת אלו הדברים הנוראים, לא זכינו שיבארם לנו היטב, כדרכו תמיד, רק אמרם במהירות בדרך רמז בעלמא, ורמז לנו כאן כל הכונות של קדיש המבארים בכונות האר"י ז"ל וכנ"ל. ואין אתנו יודע עד מה באור הדברים האלה):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף