ליקוטי מוהר"ן/קסג

ליקוטי מוהר"ן קסג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

לפעמים מנח הדבור ומוכן לצאת, ואינו יוצא דרך הפה, כי־אם דרך הערף, (וממש אפשר לשמע כמה פעמים שהדבור אינו יוצא דרך הפה רק דרך הערף).

כי יש שלש קלפות, והקלפות רוצים תמיד לתפס הדבור לעצמם, בפרט דבור הקדוש מאדם גדול, כי אצלם כל הדבורים יפים ונאים וחשובים, ורוצים לתפסם, מכל־שכן כשהדבור נאה באמת, כי המצריים שהיו כלם שחורים, אלו לא היתה שרה יפת תאר כל־כך, גם כן היתה חשובה בעיניהם מאד,

והדבור הוא בחינות שרה, לכל אחד לפי ערכו, יש שהוא בחינות שרה לאמתי (ברכות יג), שהוא מושל בדבור שלו על עיר ומדינה, ויש שהוא בחינת שרה על כל העולם כלו, ויש שהוא שורר בביתו,

אך אצלם, שהם בחינות מצרים, שכלם שחורים ושפלים, כל הדבורים חשובים ורוצים לתפסם. כי השלש קלפות הם שר האופים ושר המשקים ושר הטבחים, שהם תאוות אכילה ושתיה. ו"פרעה" הוא אותיות "הערף", שעומד אחורי הקדשה,

ותכף שרואין השלשה שרים הנ"ל, שהם שרי פרעה, את שרה, שהוא הדבור, אזי יפה ונאה בעיניהם, ותופסים אותו לפרעה, כמו שכתוב (בראשית יב טו): ויראו אותה שרי פרעה ויהללו אותה אל פרעה;

כי השלשה שרים הנ"ל הם קנה וושט וורידין, ותופסין הדבור להערף.

והנה כשהדבור הוא דבור הקדוש, בחינות שרה, שהיה שכינה עמה, אף שהיה צר לאברהם מאד מאד בעת שנלקחה, עם כל זה ידע ובטח בה' שהוא טובה גדולה שנתפסה לשם, שנעשה מזה נחת גדול להשם יתברך, שהוא בחינת: עת אשר שלט האדם באדם לרע לו (קהלת ח ט), שלקטה משם ניצוצות הקדושים כידוע.

אבל אם הוא דבור פשוט, חס ושלום, אפשר שיתפסו אותו לשם, וכמעט, חס ושלום, ישתקע שם אם לא שיבוא צדיק אמת, שיש לו כח להוציאו משם.

ויש אדם, שנעשה מכלו וממנו דבור, שנעשה שיחה בפי הבריות, והכל דוברין ממנו, והוא הולך נע ונד ומתפזר בפי כלם, ואצל כל אחד ואחד שבא לשם יש לו ענויים וצרות משנות,

כי אצל כל אחד יש לו פרעה לפי בחינתו, וכשבא לפי אדם גדול, שם פרעה מלך ומצרים מדינה, ושלשה שרים, אף כשהם תופסים הדבור ונופל אליהם, צר לו מאד, עם כל זה יש לו ניחא שאפשר לו למצא שם ניצוצות הקדושים, ויהיה טובה מזה.

אך כשבא לפי אנשים שפלים, ושם כשתופסים הדבור להערף והוא נופל שם, ושם מדבר שממה ציה וערבה לא עבר בה איש, אין לו עם מי לפגע, צר ומר מאד, הנפש הולכת נעה ונדה ומתפזרת בפזור הנפש בפי כמה אנשים, והוא עיף ורעב וצמא במדבר, ואין לה אכל להשיב נפשה הרעבה והצמאה, ואוכלת את עצמה, בבחינת: איש בשר זרועו יאכלו (ישעיה ט יט)

וכדמיון האיש שגבר עליו הקרירות מאד ואין לו שום כסוי לחמם עצמו ולהתעטף בו, והוא מכפל ומחבק ומכוץ עצמו, כמו־כן הנפש, אין לה שום כסוי להתעטף ולכסות עצמה, והיא בחינת: נפשם בהם תתעטף – שמתעטפת מעצמה מנה ובה, וכל־כך נתעלפה, עד שאפלו אם נותנין לה דבר מאכל, אינה יכולה לקבל לאכל, כמו החולה שמטל זמן רב בחליו, עד שנתעלף כל־כך, שאי אפשר לו לקבל שום מאכל, וכשנותנין לו, הוא דוחה ואינו יכול לקבל;

ומה נעשה, ואנחנו גרמנו לעצמנו, שלא שמענו לעצות טובות שנתן לנו השם יתברך (כי פנו אלי ערף, ולא פנים). ואז הוא חבוש בבית־האסורין, כי נתפס ונאסר שם.

ולפעמים מגביהו למעלה ומעלהו לשמים, ואחר־כך משליכו מאד למטה, כי העליה לא היתה כסדר, רק בדרך השלכה כלאחר־יד למעלה, ועל־כן נשלך למטה, כמו שכתוב (תהילים קז כו): יעלו שמים ירדו תהומות.

השם יתברך ישלח רפואת הנפש, כי בטחנו שיהיה הכל נכון, וייטיב אחריתנו, אמן:

(כל זה שמעתי מפיו הקדוש, אבל אחר־כך, כשראה דברים אלה אצלי בכתב, אמר, שדברים אלה לא כתבתים יפה כראוי.

ואמר, שכל דברים אלה מקשרים למאמר רבותינו זכרונם לברכה (ברכות נד:): ארבעה צריכין להודות, שהם מבארים במזמור ק"ז. וכפי הנראה ומובן מדבריו, שכל ארבעה הנ"ל, שהם הולכי מדברות וחבושים בבית־האסורים וחולה ויורדי־הים – הכל מרמז על צרות הנפש,

כמבאר לעיל בענין צרות הנפש, שהולכת נעה ונדה, עיף ורעב וצמא במדבר וכו', וזה בחינת תעו במדבר וכו'. וכן מדבר מענין חלי הנפש, שכל־כך נתעלפה, עד אשר אפלו אם נותנין לה דבר מאכל וכו' – וזה בחינת: כל אכל תתעב נפשם, שמדבר מחולה. וכן מדבר מענין חבוש בבית־האסורים, ומענין: יעלו שמים ירדו תהומות, שזהו בחינת יורדי הים.

ומבאר כונתו הקדושה, שמרמז כל הארבעה צריכין להודות, על ענין צרות הנפש בעבודת השם, שיש עליה מחלקת רבים, ורבים קמים עליה, וסובלת ענויים ויסורים וטלטולים גדולים וצרות משנות וכו' כנ"ל, והשם יתברך מציל אותה בכל פעם מכל הצרות, ועל זה אנו חיבים להודות תמיד.

והשם יתברך יזכנו להבין

כונתו הקדושה. (ועין ענין זה בהתורה "ויסב אלקים" בסימן ס"ב):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף