ליקוטי מוהר"ן/קיב

ליקוטי מוהר"ן קיב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

הגעתם לליקוטי מוהר"ן תורה קיב. אם התכוונתם להגות בליקוטי מוהר"ן תניינא תורה קיב, אנא ראו: ליקוטי מוהר"ן/ב/קיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה, ופתח התבה בצדה תשים, תחתים שנים ושלישים תעשה (בראשית ו טז):

פרש רש"י: צהר – יש אומרים אבן טוב ויש אומרים חלון:

הנה ידוע, כי: סביב רשעים יתהלכון (תהילים יב ט); כי הסטרא אחרא מסבבת הקדשה, כי את זה לעמת זה עשה.

ובפרט מי שכבר נמשך אחר עברות, חס ושלום, ונמשך אחר הסטרא אחרא, ושם מקומו, חס ושלום, והם מסבבין אותו מכל צד. וכאשר יעורר רוחו לשוב אל ה', קשה לו מאד להתפלל ולדבר דבורים לפני ה', כי הן מסבבין אותו מכל צד, לכל אחד לפי ענינו כנ"ל.

ומחמת שאי אפשר לו להוציא דבור לפני אלקים בדחילו ורחימו וחיות כראוי, לכן כל הדבורים והתפלות שהוא מדבר לא יוכלו לבקע המחצות והמסכים המבדילים לעלות למעלה, ונשארים למטה תחת המסכים. עד אשר יזכה וישוב באמת, וידבר דבורים הראויין להתקבל בדחילו ורחימו מעמקא דלבא בהתעוררות גדול, אזי מבקע הדבור המאיר את כל המחצות והמסכים המבדילים, ויעלו עמו כל הדבורים שהיו מנחים למטה עד הנה.

אך איך יזכה לזה, העקר שהכל תלוי בו הוא אמת – לילך בדרך אמת לפי מדרגתו, כי חותמו של הקדוש־ברוך־הוא אמת (שבת נה יומא סט), והוא יסוד הכל, כי אמת הוא ראש תוך סוף.

וכיון שהוא במדרגת אמת, אזי כביכול נתלבש בו אור השם יתברך בעצמו, אשר חותמו אמת, ואז נאמר עליו: ה' אורי וישעי (תהילים כז א). וכיון שה' אור לו, יוכל למצא פתחים הרבה לצאת מהחשך והגלות שהוא סגור שם. כי באמת יש שם פתחים הרבה, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (יומא לח: מנחות כט:): הבא לטמא – פותחין לו, יש לו פתחים הרבה.

וכיון שנמצא שם פתחים, היה יכלת לצאת, רק הכסיל בחשך הולך (קהלת ב יד), ולא יראה הפתחים לצאת, והוא אסור וקשור שם, ולא יתנו לו לצאת. עד אשר יזכה לדבר דבורי אמת לפני ה', אזי הדבורים מאירים, וה' אור לו כנ"ל.

ואזי: פתח דבריך יאיר מבין פתיים (תהילים קיט קל), כי הדבורים המאירים, הינו דבורי אמת כנ"ל, הם מראין לו הפתח. והינו דסים: מבין פתיים – כי הפתיים הנתונין בחשך, ולא יראו לצאת, יבינו ויראו הפתח לצאת מהחשך, כמו שכתוב (ישעיה מט ט): לאמר לאסורים צאו, לאשר בחשך הגלו.

אך צריך שיהיה האמת אמת גמור, ברור וצלול בלי שום דפי. והמשכיל המבין יש לו להתפלל כל ימיו, שיזכה פעם אחד כל ימי חייו, לדבר דבור אחד של אמת לפני ה' כראוי. ויש בזה כמה מדרגות, ומי שזוכה לבחינות אמת האמתי, אזי ה' אור לו, ואזי הוא מאיר בעצמו, כי נתלבש בו אור ה'.

אך מי שעדין לא הגיע למדרגה עליונה של אמת, ועל כל זה הוא במדרגה של אמת, אף כי אינו מאיר בעצמו, מאחר שלא הגיע לאמת הנכון, על כל זה האמת הועיל שיוכל אחר להאיר בו. וגם בזה מדרגות וענינים, יבינם המשכיל בעצמו:

ב

והנה ידוע שיש שלשה עולמות: עולם המלאכים והגלגלים והגשמי, והשם יתברך מחיה ומקים כלם ברצונו. ומי שזוכה לאמת, וה' אור לו, כביכול, הוא מקים העולם, ונותן שפע לכל השלשה עולמות.

והינו דכתיב צהר תעשה לתבה – כלומר שתדבר דבורי אמת המאירים. ועל זה פרש רש"י:

יש אומרים אבן טוב וכו' ויש אומרים חלון, זהו שאמרנו כי יש שתי מדרגות, מי שהוא במדרגת אמת האמתי, הוא מאיר בעצמו. וזה יש אומרים אמרי אמת, שהם אבן טוב שמאיר מעצמו. ויש אומרים שהם אמרי אמת, אך לא במדרגה הנ"ל והם חלון, כי יוכל אחר להאיר בו כמו בחלון.

כי זה החלוק שבין אבן טוב לחלון, כי האבן טוב מאיר מעצמו, והחלון אין מאיר מעצמו, רק שדבר אחר כגון השמש וכיוצא בה יוכל להאיר בו.

והינו ואל אמה – כי הדבור נקרא אמה, אמה ראשי־תבות: אש מים – שהדבור כלול מהם – והה' הוא חמשת מוצאות הפה. והינו: ואל אמה – שתדבר דבורים

אשר תכלנה מלמעלה – מלשון (תהלים פד): כלתה נפשי, שיהיה נכספין להם למעלה, שיהיו דבורי אמת המאירים.

ואזי: ופתח התבה בצדה תשים, וצדה, היא מלשון (בראשית כה כח): ציד בפיו, והינו היצר הרע והסטרא אחרא.

וזה, שתזכה לעשות פתח בהסטרא אחרא והחשך המסבבין מכל צד. כלומר שאתה צריך לזהר לעשות פתח מכון ממש בצדה, כלומר כנגד הסטרא אחרא, שנקראת צדה. כי כמו התגברות הצדה והסטרא אחרא, כן לפי זה מכון ממש אתה צריך לעשות פתח התבה, הינו דבורי אמת כנ"ל, והבן היטב:

ג

ועקר הכונה, שכאשר הוא משקע בתכלית התגברות החשך והקלפה, והוא כלוא ומסגר בתוך החשך אפלה, המסבבת ומקפת אותו מכל צדי צדדים בכמה סבובים רחמנא לצלן, ואין לו שום פתח ותקנה ותחבולה לצאת מתוך החשך, אזי עקר עצתו – שימשיך עצמו להאמת, ויביט על האמת לאמתו, ויבקש רק האמת האמתי.

וכנגד זה אין שום חשך וסבוב שיחשיך לו, כי האמת הוא השם יתברך בעצמו, והוא בחינות: ה' אורי. וכיון שה' אור לו, אין שום חשך שיחשיך אותו, ובודאי יזכה לראות הפתחים לצאת מהחשך, בבחינות: פתח דבריך יאיר מבין פתיים כנ"ל, והבן היטב.

והעקר – שבתפלתו ותחנתו ובקשתו, אף־על־פי שאי אפשר לו לדבר שום דבור בתפלה ותחנונים, מגדל החשך והבלבול המסבב אותו מאד מאד מכל צד, אף על פי כן, על כל פנים יראה לדבר הדבור באמת, באיזה מדרגה נמוכה שהוא. כגון למשל, שיאמר: "ה' הושיעה" באמת. אף־על־פי שאינו יכול לדבר בהתלהבות והתעוררות כראוי, אף־על־פי־כן יאמר הדבור באמת, כפי מה שהוא.

ועל־ידי הדבור האמת, יזכה לראות הפתחים שבתוך החשך, ועל־ידי־זה יזכה לצאת מחשך לאור, ולהתפלל כראוי, וכנ"ל. (ועין לעיל כל זה בהתורה "תהמת יכסימו" בסימן ט.)

ד

גם בזה שיזכה לבקע פתח לצאת, יזכה גם אחרים עמו, לעורר לתשובה רשעים אחרים, להוציאם מהחשך והגלות שהם אסורים שם.

וזהו גם כן בחינת:

ופתח התבה בצדה תשים – שתעשה פתח באותם שהם מן הצד, כלומר שהם מצד אחר, ולא מצד הקדשה, רק מסטרא אחרא. והוא יעשה פתח לעורר לבם להשיבם לצאת מהחשך. ואזי:

תחתים שניים ושלישים – הינו השלשה עולמות כנ"ל,

תעשה – כי אתה תקימם באמת כנ"ל:

ה

ויש בכלל דברים הנ"ל ענינים גבוהים בענין התפלה, לכל אחד לפי מדרגתו. ובענין זה נכלל ענין כוכבים ומזלות, איך נעשים בבחינת התפלה, והוא נותן שפע לכל דבר. וענין מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (ב"ר פ' י): אין לך כל עשב שאין לו כוכב וכו', כי הוא משפיע לכל בדבוריו האמתיים.

וענין נוסחאות התפלה, כי יש י"ב שערים כידוע, וצריך להעלות תפלתו לשער השבט שלו, כי אם יגיע לשער שבט אחר לא יוכל לעלות.

וזהו (במדבר כד יז): דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל. וקם – אין עמידה אלא תפלה (ברכות ו:). והינו: שבט מישראל – שצריך להעלות תפלתו לשער שבטו, והינו: דרך כוכב מיעקב כנ"ל. ובזה נעשה זווג למעלה, ודרך הוא בחינות זווג, מלשון (בראשית ו יב): כי השחית כל בשר את דרכו.

והינו שנצטער אבא בנימין כל ימיו על תפלתו שתהא סמוכה למטתו (ברכות ה:), כי איש למטה אבותיו תשלחו – שצריך לשלח התפלה למטה אבותיו, הינו לשבט שלו כנ"ל. והינו: שתהא סמוכה למטתי – למטה שלו.

ועל מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום, כי אמרו חכמינו זכרונם לברכה (ב"ב כה:): הרוצה להחכים – ידרים; להעשיר – יצפין. ובכל דבר, טוב הממצע כידוע, כי טוב תורה עם דרך ארץ (אבות פ"ב) (הינו חכמה ועשירות).

והינו בין צפון לדרום, שתהא ממצע בין שניהם, התפלה שהוא בחינת מטתו כנ"ל. (הינו בין חכמה ועשר, שהן בחינת צפון ודרום כנ"ל: הרוצה להחכים – ידרים, ולהעשיר – יצפין).

וזהו: ופתח התבה בצדה תשים – שתתפלל דבורי אמת, שיעלו למקומם לשער שבט שלו. והינו:

בצדה תשים – שתשים הפתח התבה, הינו דבורי אמת של התפלה, בצדה – בצד שלה, בשער שבטו המגיע לו, והענין עמק: (עין כל זה בסימן ט' הנ"ל)

ו

שיך לעיל, למה שכתוב שם:

כי באמת יש שם פתחים הרבה, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: הבא לטמא – פותחין לו, יש לו פתחים הרבה. וכיון שנמצא שם פתחים (הינו הפתחים שנפל על ידם), היה יכלת לצאת, רק הכסיל בחשך הולך וכו', עין שם.

ואז כששמעתי מפיו הקדוש כל הענין הנ"ל, דברתי עמו, זכרונו לברכה, שלכאורה קשה על זה, כי הלא רבותינו זכרונם לברכה אמרו שם (במנחות כט:): מפני מה נברא העולם הזה בה', מפני שדומה לאכסדרה (פרש רש"י: שפתוח מתחתיו), שכל הרוצה לצאת – יצא (פרש רש"י: שכל הרוצה לצאת ממנו לתרבות רעה יוצא). ומאי טעמא תליא כרעה, דאי הדר בתשובה מעילי לה (ופרש רש"י: מעלין לה בפתח העליון, בין רגל שבתוכו לגגו). וליעילו בהך, לא מסתיעי מלתא וכו' (ופרש רש"י: וליעילו בהך, פתח התחתון דנפק בה. לא מסתיעא מלתא, דהבא לטהר בעי סיועא מפני יצר הרע, הלכך עבדי לה סיועא פתח יתרה).

נמצא מבאר כאן, שאי אפשר לצאת מהטמאה ולשוב בתשובה על־ידי הפתח שנפל דרך שם, כמבאר היטב בגמרא ובפרוש רש"י הנ"ל. ולכאורה זה סותר למה שכתוב למעלה, שיכולין לצאת מהטמאה על ידי הפתחים שיש בהטמאה בעצמה, כנ"ל.

ואמר: יפה הקשית. והשיב כלאחר יד, שיש בזה דברים בגו, כי אם יזכה לראות הפתחים שיש שם, הוא יכול לצאת דרך הפתחים של נפילת חברו. כי הירידה והנפילה של זה הוא בחינת עליה של זה, והבן. הינו, לפעמים מה שנחשב נפילה וירידה אצל חברו שהוא במדרגה גבוהה יותר, נחשב אצלו בחינת עליה, לגבי מדרגתו השפלה. על כן, אף על פי שאי אפשר לעלות דרך הפתחים שנפל הוא בעצמו דרך שם, רק דרך פתח הגבוה יותר, כמבאר בגמרא הנ"ל, אף־על־פי־כן אם היה זוכה לראות הפתחים שיש בהטמאה בעצמה, היה יכול לעלות משם, דרך הפתחים של חברו הגבוה ממנו שנפל על ידם, כי הירידה והנפילה של חברו נחשב אצלו עליה כנ"ל.

אבל אי אפשר לזכות לראות הפתחים שיש שם, ולעלות משם על ידם, כי־אם על ידי האמת, על ידי שירגיל עצמו לדבר בתפלתו הדבור באמת כפי מה שהוא. אף על פי שהחשך והמניעות והבלבולים מסבבין ומקיפין אותו מכל צד ומצדי צדדים, ומבלבלין אותו מאד מאד עד שאינו יכול להתפלל כלל, אף־על־פי־כן על כל פנים יראה לדבר הדבור באמת באיזה מדרגה שהוא כנ"ל,

וכן יראה להמשיך את עצמו תמיד אל האמת לאמתו וכנ"ל. ועל ידי זה יזכה שיאיר לו השם יתברך בעצמו, ויראה הפתחים שיש שם, ויזכה לצאת מחשך לאור גדול וכנ"ל. עין שם היטב היטב.

ואמר לי אז, שעל־ידי עצה זאת יכולין להיות איש כשר באמת כל ימי חייו. כי תמיד איך שהוא יכולין להחיות את עצמו ולהחזיק את עצמו על ידי זה, על ידי האמת שהוא אור השם יתברך בעצמו, אשר גם כל חשך לא יחשיך ממנו, כי אין שום טמאה וסטרא אחרא בעולם, שלא יהיה שם פתחים לצאת משם, רק שאין רואין אותן, מחמת גודל החשכות שיש שם,

אבל על ידי האמת מאיר לו השם יתברך בעצמו, ויזכה לראות ולמצא פתח תקוה גם בעמק נפילתו, לצאת מאפלה לאורה, ולהתקרב אליו יתברך באמת תמיד. אמן ואמן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף