ליקוטי מוהר"ן/קא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ליקוטי מוהר"ן TriangleArrow-Left.png קא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

הגעתם לליקוטי מוהר"ן תורה קא. אם התכוונתם להגות בליקוטי מוהר"ן תניינא תורה קא, אנא ראו: ליקוטי מוהר"ן/ב/קא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

בקרוב עלי מרעים לאכל את בשרי צרי ואיבי לי המה כשלו ונפלו.

הענין הוא כך, כי ביה ה' צור עולמים (ישעיה כו) – הינו בראשית ברא, כי בתורה שנקראת ראשית ברא עולמים (ב"ר פ"א).

כי יו"ד הוא השכל של התורה, והא הוא אותיות של התורה, שהוא חמשה חמשי תורה, בחינת חמשת מוצאות הפה. והינו בי"ה ה' צור עולמים, הינו בהתורה שהיא בחינת י"ק כנ"ל, ברא כל העולמים כנ"ל.

ב[עריכה]

וכתיב (יחזקאל לד לא): אדם אתם, ודרשו רבותינו זכרונם לברכה (יבמות סא): אתם קרויין אדם, ואין עכו"ם קרויין אדם. כי יש ע' אנפין נהירין, ויש ע' אנפין חשוכין.

כי יש שני כחות, כמו שדרשו רבותינו זכרונם לברכה (יומא עב:) על פסוק: וזאת התורה אשר שם משה: זכה – נעשה לו סם חיים, לא זכה – נעשה לו סם מות. סם חיים, הוא אנפין נהירין. סם מות, הוא אנפין חשוכין, כמו שכתוב (איכה ג ו): במחשכים הושיבני כמתי עולם. ומן אנפין חשוכין, יש לעכו"ם יניקה.

וכל עכו"ם יש להם כל המדות רעות, רק כל אמה ואמה כרוך אל מדה אחת יותר מכל המדות. וזה (דברים לג ב): הופיע מהר פארן וכו', שרצה הקדוש־ברוך־הוא לתן התורה לכל הברואים, וכל אחד ואחד לא רצה לקבלה, מחמת ששמעו שאותה מדה שהם כרוכים אחריה אסרה תורה (ספרי פ' וזאת הברכה, עי' זוהר בלק קצג).

וכל מי שיש בו מדות רעות, הוא נכנע תחת אותם העכו"ם, שהם כרוכים ומקשרים לאותם המדות רעות. וזהו (אבות פ"ג): כל הפורק ממנו על תורה, נותנין עליו על מלכות ועל דרך ארץ; הינו שעבוד בגשמיות, שזהו בחינת על מלכות. וגם דרך ארציות, דהינו המדות רעות של העכו"ם, שזהו בחינת על דרך ארץ. כי על־ידי שפרק ממנו על תורה, שהיא בחינת ע' אנפין נהירין, על־ידי־זה מתגברין עליו בחינת ע' אנפין חשוכין, שהם השעבוד והמדות רעות של העכו"ם, שזהו בחינת על מלכות ועל דרך ארץ כנ"ל.

אבל כל המקבל עליו על תורה, מעבירין ממנו על מלכות ועל דרך ארץ; הינו מי שלומד בעיון, שמעין ומבין חכמות התורה, שזהו בחינת אנפין נהירין, בחינת (קהלת ח א): חכמת אדם תאיר פניו, על־ידי־זה מעבירין ממנו על מלכות ועל דרך ארץ, כי נתבטל ממנו השעבוד והתאוות והמדות רעות שלהם, שהם בחינת אנפין חשוכין, על־ידי שקבל עליו על תורה, שהיא בחינת אנפין נהירין כנ"ל.

כי כל מה שאדם משיג בשכלו, הוא בחינת אנפין נהירין, ומה שאינו משיג, הוא בחינת אנפין חשוכין. ועל כן כשזוכה לעין בתורה, עד שמשיג חכמות התורה, שאזי הוא בבחינת אנפין נהירין, אז נכנעין המדות והתאוות של העכו"ם, שנאחזין בבחינת אנפין חשוכין כנ"ל.

וזהו בחינת (דברים לב ח): יצב גבולות עמים למספר בני ישראל. למספר, הוא לשון ספיר ונהיר, בחינת (שמות כד י): לבנת הספיר. הינו: אחר אנפין נהירין, שהם בחינת מספר בני ישראל, אחריהם: יצב גבולות עמים, שהם בחינת אנפין חשוכין כנ"ל:

ג[עריכה]

ובכל אדם ואדם בעצמו יש בחינת אנפין נהירין, שהם בחינת קדשת ישראל עם קדוש, הרחוקים בשרשם מכל המדות והתאוות. ויש בו אחיזת השבעים עכו"ם, שהם בחינת אנפין חשוכין, שהם בחינת התאוות ומדות רעות, שכלם הם מבחינת השבעים עכו"ם, שהם אנפין חשוכין. כמו שכתוב (תהלים קו): ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם; שהינו שמערב במדות רעות שבו, שנמשכין מן הגוים כנ"ל.

וכשאדם עובר עברה, חס ושלום, אז העברה והעוון נחקק על עצמותיו, כמו שכתוב (יחזקאל לב כז): ותהי עו‍נותם על עצמותם. ואי אפשר לו לצאת מזה, כי אם על־ידי התורה, שהיא בחינת אנפין נהירין, שהיא ההפך מכל התאוות והמדות, שהם בחינת אנפין חשוכין, שמשם נמשכין כל העברות, חס ושלום.

כי צריך האדם להתיגע בתורה ולהמית עצמו עליה, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות סג:) על פסוק (במדבר יט יד): זאת התורה אדם כי ימות באהל – אין התורה מתקימת אלא במי שממית עצמו עליה, דהינו עצמיותו, שהם בחינת המדות רעות והתאוות רעות, שמהם כל הפגמים החקוקים על עצמותיו כנ"ל. כי צריך להתיגע בהתורה עד שיזכה להבין אותה, דהינו שיצא מבחינת אנפין חשוכין, שהם בחינת חשכות והסתרת הידיעה, לבחינת אנפין נהירין, שהם בחינת ידיעת והשגת התורה כנ"ל.

ואז נקרא אדם, בחינת: זאת התורה אדם, הינו על־ידי התורה נקרא אדם, בחינת: אתם קרויים אדם ואין העכו"ם קרויים אדם. כי עקר שם אדם זוכין על־ידי התורה, שהיא בחינת אנפין נהירין, שהיא ההפך מכל המדות והתאוות רעות, שעל־שם זה נקראים אדם, בחינת: זאת התורה אדם. אבל העכו"ם הרחוקים מחכמות התורה, מאנפין נהירין, כי הם בחינת אנפין חשוכין, כי הם משקעים בכל המדות רעות ותאוות רעות, על כן אין קרויים אדם וכנ"ל.

כי עקר בחינת אדם, הוא בחינת השכל האמתי שזוכין להשיג, דהינו חכמות התורה הקדושה. כי יש שלש שכליות: דהינו שכל פשוט, שהוא בחינת חכמה, בחינת (תהילים קד כד): כלם בחכמה עשית. וכשלומד ומבין, זה נקרא בינה. ואחר־כך כשיודע התורה, זה נקרא דעת כידוע. ושלש שכליות אלו, הם בחינת ידים לתורה: בחינת יד הגדולה ויד החזקה ויד הרמה, שבהם מתקבלת התורה.

ואלו השלשה שכליים, הם בחינת שלש פעמים י"ק. כי י"ק הם חכמה ובינה, שהם תרין רעין דלא מתפרשין (זוהר ויקרא ד' האזינו רצ), שהם כלולים בכל אחד מהשלש שכליות הנ"ל, ושלש פעמים י"ק הוא גימטריא אדם. נמצא שעקר שם אדם, הוא בחינת השכל האמתי, דהינו חכמות התורה, שהוא בחינת אנפין נהירין, בחינת הרחקת ושבירת כל התאוות ומדות רעות כנ"ל:

ד[עריכה]

וזהו: בקרב עלי מרעים – זה בחינת תרין רעין דלא מתפרשין, שהם בחינת י"ק, שהוא חכמת התורה, בחינת אדם. צריך לאכל את בשרי – הינו לאכל ולהמית העצמיות שלי, כי אין התורה מתקימת אלא במי שממית עצמו עליה כנ"ל.

ואזי ממילא צרי ואיבי לי המה כשלו ונפלו – כי כל הצרים והאויבים שנאחזין באנפין חשוכין, נכשלים ונופלים. כי נתבטלים בחינת האנפין חשוכין, וזוכה לאנפין נהירין, שהוא חכמות התורה, שהוא בחינת י"ה, בחינת תרין רעין דלא מתפרשין, שעל שם זה דיקא נקראין ישראל אדם כנ"ל. ואז כל הצרים והאויבים שנאחזין באנפין חשוכין, בתאוות ומדות רעות, נכשלים ונופלים, כי זכה לאנפין נהירין כנ"ל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף