ליקוטי מוהר"ן/פב

ליקוטי מוהר"ן פב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

הגעתם לליקוטי מוהר"ן תורה פב. אם התכוונתם להגות בליקוטי מוהר"ן תניינא תורה פב, אנא ראו: ליקוטי מוהר"ן/ב/פב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

איתא בגמרא:

הנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים, עליהם הכתוב אומר: ואהביו כצאת השמש בגבורתו: (שבת פח:)

הנה נודע, כי יש שלש קלפות: רוח סערה, וענן גדול, ואש מתלקחת. וקלפת נגה היא בין השלש קלפות ובין הקדשה. ולפעמים נכללת בקדשה, ולפעמים נכללת בקלפה, והיא בבחינת נשמת העשוקים, ודי למבין.

וזהו בחינת סדרי בראשית, שלש שני ערלה, כנגד השלש קלפות הנ"ל, ורבעי הוא כנגד נגה. והוא בחינות חשמ"ל, כי לפעמים נכללת במ"ל אורות. וזהו סוד מילה, כי יש שלש עורות, הם שלש קלפות, ועור דק רביעי, בחינת נגה.

וכל החרפות הבאים לאדם, הם משלש קלפות הנ"ל. ומפני זה אמרו אחי דינה לאנשי שכם (בראשית לד): לא נוכל לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה, כי חרפה היא לנו.

וגם יהושע אחר מל את ישראל שנית, אמר (יהושע ה): היום גלתי את חרפת ישראל. כי עקר החרפות באים מבחינת ערלה, שהיא בחינת שלש קלפות הנ"ל.

ועל כן כשנולד יוסף, אמרה אמו (בראשית ל): אסף אלקים את חרפתי. כי בהתגלות בחינת יוסף, שהוא בחינת קדשת הברית, בחינת מילה כנודע, נאספו החרפות, הינו השלש קלפות כנ"ל.

וזהו כונת רחיצת מים חמין בערב־שבת־קדש, כי אז קלפות נגה נכללת בקדשה, ואז חפצים גם השלש קלפות לעלות לאחז בקדשה, ואז יורדים בחינת (שה"ש ח): שלהבת יה, ומכוה אותן שלא יאחזו בקדשה, והוא בחינת מים חמין. והוא כונת נטילת צפרנים בערב־שבת־קדש כנודע:

ב

וזהו פרוש הגמרא:

הנעלבים ואינם עולבים – ואז הוא בחינת ח"ש, הוא שתיקה;

שומעין חרפתם ואינם משיבים – כנ"ל;

ועושין מאהבה – כי לפעמים שתיקה של האדם כדי לעשות יסורים לשכנגדו, ואז הוא בחינת זו נכלל בקלפה. אבל כשהוא מאהבה, אז הוא בחינת ח"ש נכללת בקדשה.

עליהם הכתוב אומר: ואהביו כצאת השמש בגבורתו – היא בחינת שלהבת יה כנ"ל:

[פרוש, שעל־ידי ששומעין חרפתם ואינם משיבים, על־ידי־זה דוחים בחינת השלש קלפות הנ"ל, שהם בחינת ערלה, בחינת חרפה כנ"ל. ונכללים בבחינת חשמ"ל על־ידי השתיקה, שהיא בחינת ח"ש, כי הוא דוחה החרפה על־ידי שאינו רוצה לריב ולחרף את חברו. שזהו בחינת מ"ל, בחינת מילה, שהיא בטול הערלה, שהיא בחינת חרפה. בחינת שלש קלפות הטמאות הנ"ל.

וזהו חשמל – ח"ש מ"ל. הינו השתיקה, שהיא בחינת מילה, בחינת בטול החרפה, שהיא בחינת ערלה כנ"ל.

וזהו: ועושים מאהבה – כי זאת השתיקה שהיא בחינת חשמ"ל, זהו בחינת נגה הנ"ל, שיש בה שני בחינות, לפעמים נכללת בקדשה, ולפעמים נכללת בקלפה, בתוך השלש קלפות הנ"ל, שהם בחינת חרפה כנ"ל.

הינו כי לפעמים הוא שותק לחברו, כדי לעשות לו יסורים ביותר, נמצא שבזאת השתיקה הוא מחרף את חברו ביותר, ואז נכללת השתיקה, בחינת נגה, בקלפה, בבחינת חרפה כנ"ל. אבל כשעושה מאהבה, ששותק מאהבה, מחמת שאינו רוצה לביש ולחרף את חברו, אזי בחינת נגה נכללת בקדשה.

ועל כן עליהם הכתוב אומר: ואהביו כצאת השמש בגבורתו, זהו בחינת שלהבת י"ה הנ"ל, שעל־ידי־זה נכלל נגה בקדשה, בבחינת חשמ"ל כנ"ל]

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף