ליקוטי מוהר"ן/נג

ליקוטי מוהר"ן נג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

הגעתם לליקוטי מוהר"ן תורה נג. אם התכוונתם להגות בליקוטי מוהר"ן תניינא תורה נג, אנא ראו: ליקוטי מוהר"ן/ב/נג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

גם זה לשון רבנו זכרונו לברכה: עקר הולדה תלוי בה"א, בבחינת (בראשית מז כג): הא לכם זרע. ואברהם ושרה לא הולידו, עד שהגיעו לה"א הזאת.

כי עקר הולדה – על־ידי הדעת, בבחינת (שם ד): וידע אדם וכו', וקטן אינו מוליד (סנהדרין סח:). ועקר הדעת, הינו שישתמש בדעתו, הינו שיוציא את שכלו מכח אל הפעל. כי גם לקטן יש דעת, אבל אצל הקטן עדין הדעת בכח ולא בפעל, כי לא השתמש בדעתו, ולא הוציא אותו מכח אל הפעל.

ומי שהוא שלם בדעתו, שהוציא אותו מכח אל הפעל, והשיג בדעתו מה שאפשר לדעת האדם להשיג בדעתו, אזי הוא קרוב לדעת הקדוש־ברוך־הוא, ואין חלוק בין דעת האדם לדעת השם יתברך, אלא חמשה דברים, כמובא. ואז דעתו יונק מדעת השם יתברך, שהיא בחינת ה"א, ואז מוליד:

ב

ולהשלים את דעתו, שיהא שלם בדעת, אי אפשר אלא על־ידי עסק שעוסק עם בני אדם לקרבם לעבודת השם יתברך, על־ידי־זה נשלם דעתו, כי הם מחדדין דעתו, בבחינות: ומתלמידי יותר מכלן (מכות י). ובשביל זה תלמידים נקראים בנים (ספרי פ' ואתחנן ע"פ ושננתם לבניך), כי על ידם בא ההולדה.

ובשביל זה אברהם ושרה טרחו את עצמן לגיר גרים, כי על־ידי־זה השלימו דעתם, ונתקרבו לה"א הזאת, הינו לדעת השם יתברך, וזכו לבנים. כי על־ידי גרים נתגדל דעתם, בבחינת: ומתלמידי יותר מכלם:

אבל מי שאין שלם בדעתו, והוא רחוק מדעת האדם, כל שכן מדעת השם יתברך, שהוא בחינת ה"א, ואזי הוא קטן ואין מוליד:

וזה הטעם שהצדיקים מיגעים את עצמן, ורודפים אחר בני אדם לקרבם לעבודתו יתברך. אין זה כדי להרבות כבודם, חס ושלום, אלא כדי להשלים דעתם, בבחינות: ומתלמידי יותר מכלם:

ובשביל זה ביד הצדיקים לפקד עקרות, כי הם שלמים בדעת, וקרובים לדעת עליון, ואין בין דעתם לדעת השם יתברך אלא חמשה דברים כנ"ל. וחמשה דברים, היא היא דעת השם יתברך, שמשם ההולדה:

וזה (ברכות נז:): שלשה דברים מרחיבין דעתו של אדם: אשה נאה, ודירה, וכלים.

אשה, הינו החמר מכנה בשם אשה, שיהא לו חמר ממזג במזג השוה, שיהא ראוי לקבל שכל.

ודירה נאה, הינו היראה, כמאמר (שבת לא:): חבל על מאן דלית לה דרתא, כי צריך שיהא יראת חטאו קודמת לחכמתו (אבות פ"ג).

וכלים, הינו תלמידים הגונים שיקבלו ממנו.

וכשיש לו כל אלו הכנות, יכול לבוא לשלמות הדעת:

ג

ואלו הן חמשה דברים, שנבדל מדעו מן מדענו.

הראשון, שבמדעו האחד יודע ידיעות רבות, ואין רבוי במדעו:

השני, יודע הדברים קדם המצאם, אפלו כשאין להם הויה כלל:

והשלישי, שמדעו מקיף דברים שאין להם תכלית:

והרביעי, שאין שנוי בידיעתו. ואין שנוי כשיודע הדבר בכח, ואחר־כך שב פעל:

והחמישי שידיעתו אין מוציא הדבר מאפשרותו: עד כאן לשונו ז"ל.

ד

והא לך נסחא שניה, שכתבתי בעצמי קצת מזה, כפי מה ששמעתי, וזהו:

כשאדם זוכה לשלמות הדעת, הינו שזוכה לדעת שאי אפשר לאדם לידע יותר, אזי יש הפרש בין דעת האדם בשלמות, לדעת השם יתברך, בחמש בחינות, והם מפרשים בספרים.

וצריך האדם להשתדל שיגיע לשלמות הדעת, מה שאי אפשר לאדם לידע יותר, ולא יהיה הפרש בין דעתו לדעת השם יתברך, רק בחמשה דברים אלו, שאלו חמשה דברים אי אפשר לשכל אנושי לדעת, אם לא מי שהוא למעלה ממין אנושי.

אך לזכות לשלמות הדעת הוא על־ידי גרים, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: הרבה למדתי מרבותי, ומתלמידי יותר מכלם. כי על־ידי שכל אחד מקשה ושואל, כי כל אחד יש לו מניעה לעבודת השם יתברך, וצריך להשיב לכל אחד על שאלתו, על־ידי־זה נשלם דעתו, ועל־ידי־זה זוכה לבנים,

כי קטן אינו מוליד, כי אין לו דעת השלם, אך כשזוכה לדעת השלם, זוכה לבנים. ועל כן באברהם שהוא היה מגיר אנשים, ושרה מגירת נשים (ב"ר פ' לט), על־ידי זה זכה לשלמות הדעת, שלא היה הפרש בין דעתו לדעת השם יתברך, אלא אלו החמשה דברים, ועל־ידי־זה זכה להה"א הנ"ל.

ועל־כן אברם אינו מוליד, אברהם מוליד (שם פרשה מד), כי על־ידי שלמות הדעת, שהוא בחינת ה', זכה להוליד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף