ליקוטי מוהר"ן/מח

ליקוטי מוהר"ן מח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

הגעתם לליקוטי מוהר"ן תורה מח. אם התכוונתם להגות בליקוטי מוהר"ן תניינא תורה מח, אנא ראו: ליקוטי מוהר"ן/ב/מח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

לשון רבנו זכרונו לברכה על אשר מעלתם בי וכו' במי מריבת קדש מדבר צין וכו': (דברים לב נא)

צירי זה בחינת: וייצר – יצירה לטב יצירה לביש; יצירה לשכר יצירה לענש (זוהר בראשית דף כז. ובברכות סא), בחינת דין ורחמים.

וזה בחינת בינה, ששם נוצר הולד, כמו שכתוב (משלי ב): כי אם לבינה תקרא. ושם שני בחינות: חסד ודין, כי משם דינין מתערין.

והיא בחינת סכה, כמו שכתוב (תהילים קלט יג): תסכני בבטן אמי. והיא בחינת כח התפלה, מה שמתפללין בכח, כל עצמותי תאמרנה וכו' (תהילים לה י). והוא בחינת סכה, כמו שכתוב (איוב י): בגידים ועצמות תסוככני. כי כח שאדם מכניס בתבות הם כ"ח אתון דעבדא דבראשית, שבהם נברא העולם. ועשרה מאמרות שבהם נברא העולם (אבות פ"ה), מקבלין כח מכ"ח אתון אלו.

והדבורים שאדם מדבר בכח, הם עצמן הדבורים של הקדוש־ברוך־הוא. וזה בחינת (ישעיה נא): ואשים דברי בפיך; כי הם עצמם דבר ה', והם כח מעשיו (תהלים קיא).

והמאמרות שבהם נברא העולם, הם בחינת חסד, כמו שכתוב (תהלים פט): כי אמרתי עולם חסד יבנה; והחסד הוא בחינת סכה, בחינת חבוק. וזה: ואשים דברי בפיך – אזי: ובצל ידי כסיתיך, שהיא בחינת סכה, שהיא בחינת צל יד, חבוק יד ימין (זוהר פנחס ריד:):

אבל הדבורים שאינם דבורים קדושים, אזי גורם שנתעורר סכת נוצרים, סכת עכו"ם, כמו שכתוב (תהילים קמד ח): אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר, שהוא חבוק דסטרא אחרא.

וזה פרוש (שם לא): תצפנם בסכה מריב לשונות – כי כשלשונות של עכו"ם גוברים, חס ושלום, אזי השכינה היא ריב עם קדשא בריך הוא, כמו שכתוב בתקונים (תיקון כא דף מד:): שמעו הרים ריב, דאיהי ריב על בנהא בגלותא. כי בארץ־ישראל איהי רבי (שם דף מה:), שנתהפך אתון "ריב" ונעשה "רבי".

ועקר ארץ־ישראל – על־ידי כח מעשיו, כמו שכתוב (תהילים קיא ו): כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים. אבל כשכח הזה, הינו בחינת סכה, נפגם, אזי גוברים אמות העולם, גובר ימין שקר, ונעשה מ"רבי" "ריב", אזי איהי ריב על בנהא, שגלו משלחן אביהם ומארצם יצאו:

ב

ובשביל זה, סכה, הינו תפלה בכח, היא סגלה לבנים. ובשביל זה תכף אחר סכות – שמיני עצרת, שהנוקבא עוצרת וקולטת הטפה, שלא תפיל (כמבואר בפע"ח בסופו בכוונות שמיני עצרת).

וזה בחינת: תסכני בבטן אמי; הינו בחינת סכה נעשה בחינת עבור. ובשביל זה: ותתפלל חנה על ה' (שמואל־א א) – על דיקא, שהיא בחינת סכה.

גם ארץ־ישראל סגלה לבנים, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ר"ה טז:): לך לך מארצך, ושם תזכה לבנים. כי נחלת ה' בנים (תהילים קכז ג), וזה מחמת: שכר פרי הבטן, שכר סכה, בחינת תסכני בבטן אמי.

כי עקר ארץ־ישראל הוא על ידי כח מעשיו, כמו שכתוב: כח מעשיו וכו' לתת להם נחלת וכו'. וכח הזה הוא בחינת סכה, כל עצמותי תאמרנה, בחינת: בגידים ועצמות תסוככני, בחינת: ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך:

ג

וזה בחינת (מיכה ו):

הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט – זה הדין (כשדרז"ל מכות כד), בחינת: שמאלו תחת לראשי (שיר השירים ב ו).

ואהבת חסד – זה בחינות חסדים הפנימיים.

והצנע לכת – זה בחינות מקיפים, בחינת סכה.

כי דפנות הסכה הם שתים כהלכתן, שהם נצח והוד, ושלישית אפלו טפח (סוכה ו:), שהוא בחינות יסוד. וזה בחינות: והצנע לכת, והצנע – זה בחינות יסוד, מגלה טפח ומכסה טפח (נדרים כ:); ולכת – זה בחינות נצח והוד.

עם ה' אלקיך – זה בחינת ארץ־ישראל, כי כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוקי (כתובות קי:), כי ארץ־ישראל נעשה מכח מעשיו כנ"ל:

ד

ולעתיד לבוא שיתנסו אמות העולם על־ידי מצות סכה, אז נתקים (צפניה ג ט): אז אהפך אל כל העמים שפה ברורה. שפה – ראשי תבות של שכר פרי הבטן, הינו בחינת סכה כנ"ל.

גם אז נתהפך ריב לשונות, ולא יהיה בחינת ריב כנ"ל, ויהיה שפה אחת לעבדו שכם אחד. ואז יתגבר אמת, כמו שכתוב (משלי יב יט): שפת אמת תכון לעד; הינו, אפלו עכו"ם יחזרו לעבדו שכם אחד.

וזה (בראשית ד ז): אם תיטיב – שאת, ראשי־תבות שפת אמת תכון. ואם לא תיטיב – לפתח חטאת רובץ, ראשי־תבות רחל למפרע בחזרת אנפין, בחינת ריב, שהיא ריב בגלותא, דמתגברין אמין דעלמא, ריב לשונות, אשר פיהם דבר שוא וכו':

ה

וזה פרוש:

במי מריבת – זה בחינת מי החסדים, בחינת סכה, שמצלת מריב לשונות, כמו שכתוב: תצפנם בסכה מריב לשונות כנ"ל.

קדש תרגומו רקם, לשון רקם וציר, בחינת צירי כנ"ל, שממנו יצירת הולד.

מדבר צין – לשון ציני הר הברזל, לשון תמרים (סוכה לב:), לשון תמורה וחלוף.

פרוש, כי הקדוש־ברוך־הוא צוה להם שידברו אל הסלע, כדי שילמדו ישראל קל־וחמר על שכר וענש, כפרוש רש"י, והם [פגמו] בהדבור, וגרמו, חס ושלום, התגברות של הריב לשונות, וגרמו התגברות ימין שקר, כמו שכתוב: אשר פיהם דבר שוא וכו'.

וזה פרוש: צין, לשון תמורה, תמורת קדש, תמורת צירי, תמורת סכה דקדשה, נעשה סכה בקלפה, חס ושלום. ובשביל זה ענשם:

כי מנגד תראה ושמה לא תבוא, כי ארץ־ישראל הוא מכח מעשיו כנ"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף