ליקוטי מוהר"ן/מג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ליקוטי מוהר"ן TriangleArrow-Left.png מג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

הגעתם לליקוטי מוהר"ן תורה מג. אם התכוונתם להגות בליקוטי מוהר"ן תניינא תורה מג, אנא ראו: ליקוטי מוהר"ן/ב/מג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

אך יש שני מיני זווגים, הינו זווג דקדשה, הוא התקשרות לצדיקים ואל התורה ואל השם יתברך, זה נמשך מדעת דקדשה. וזווגים של עברה, נמשכים מדעת דקלפה.

והדבור הוא התגלות הדעת, כי אין יודעים מה שבדעת אלא על־ידי הדבור, כמו שכתוב (תהילים יט ג): ולילה ללילה יחוה דעת. יחוה מלשון דבור, שהדבור מדבר מה שבדעת. וכשרשע מדבר ומוציא מפיו הבלים, מוליד אוירים ארסיים של נאוף, והשומע ממנו הדבורים, ונושם נשימות, מכניס בגופו אלו האוירים.

ולפיכך, בבלעם, שהוא בחינות דעת דקלפה, כמו שדרשו חכמינו זכרונם לברכה (ספרי פ' וזאת הברכה, ובזוהר שמות דף כא: בלק דף קצג:): על פסוק: לא קם כמשה וכו' – בישראל לא קם, אבל באמות קם, ומנו בלעם. כי משה הוא דעת, ולזה נקרא דורו דור דעה (ויקרא רבה פ"ט).

ולכך כשנטלו מואב עצה ממדין, אמרו להם: אין כחו אלא בפה, כי הפה הוא התגלות הדעת. אמר מואב: אף אנו נבוא עליהם באדם שכחו בפה. כי הוא גם כן דעת דקלפה, כמו שכתוב (קהלת ז יד): את זה לעמת זה עשה אלקים.

וזה שכתוב (במדבר כד טז): ויודע דעת עליון; ודרשו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות ז): שידע מתי הקדוש־ברוך־הוא כועס.

כי כשהדעת אינו בישוב, אזי יש כעס, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (פסחים סו:): כל הכועס חכמתו מסתלקת ממנו. ולפיכך כשכעס משה רבנו עליו השלום, על אנשי הצבא כשבאו ממדין, נסתלק ממנו הדעת, והצרך אלעזר לומר הלכות טבילות כלים. וכשהדעת שלם, אזי אין כעס, כמו שכתוב (ישעיה יא ט): לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי, כי מלאה הארץ דעה.

ובלעם היה מסתכל בדעת דקלפה, שהוא מותרות של דעת עליון, וכשמשתנה, ידע שהקדוש־ברוך־הוא בכעס.

נמצא שבלעם הוא דעת דקלפה, ועל־ידי דבוריו הוליד אוירים ארסיים של נאוף. לזה כשבאו ממלחמת מדין, נאמר (במדבר לא טו-טז): ויקצף משה על פקודי החיל, ויאמר החייתם כל נקבה, הן הנה היו בדבר בלעם. בדבר דיקא, כי על־ידי דבריו, שהוא התגלות הדעת שלו, הוליד נאוף במדין.

ולפיכך כשבאו ממלחמות מדין כתיב (שם): ויקרבו אל משה ראשי הפקדים וכו', ויאמרו ונקרב את קרבן ה' וכו', לכפר על נפשותינו לפני ה'. ודרשו רבותינו זכרונם לברכה (שבת סד), שכך אמרו: אף־על־פי שמידי עברה יצאנו, מידי הרהור לא יצאנו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף