לבושי שרד/חושן משפט/כח
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
בסמ"ע סק"ד. דע"י עדותן יצטרך לשבע שלהשטות וכו'. נ"ב כשטען השבעה א"צ לשבע על השבעה רק ישבע שאינו חייב כמבואר בסי' פ"א סעיף י'"ד ובהשטאה צריך לשבע ג"כ שכיון להשטות אם לא שטוען להד"ם כמבואר שם סעיף א' ובזה מבואר דברי הסמ"ע:
בש"ך ס"ק י"ד. וז"ל והכי מוכח נמי בריש פ"ק גיטין דף ג' וכו'. נ"ב גם קשה מאוד על המחבר שסובר כאן כהרמב"ם דאין העד מועיל רק מדרבנן ובסימן נ"א סעיף ב' הביא ג"כ דעת הרמב"ם דאם טוען פרעתי נגד ע"א בשטר הוי ליה משוילי"מ וע"ש בסמ"ע הטעם משום דכל מקום ששני עדים מחייבים ממון ע"א מחייב שבועה וא"כ לדעת המחבר והרמב"ם כשאין שני עדים מחייבים ממון בשטר רק מדרבנן ג"כ ע"א אינו יכול לחייב ג"כ שבועה והרי בסימן ע"ה סעיף ד' פסק המחבר גופיה דבשבועה דרבנן לא אמרינן משויל"ם ובאמת דעת הרמב"ם מוכח דגם בשד"ר אמרינן מתוך. אבל על המחבר קשה דהא דין דכאן ודסימן נ"א ובסימן ע"ה סותרים זא"ז וצע"ג ודו"ק היטב:
סעיף ט"ו ברמ"א. רק להשקיט וכו'. עיין כנ"י סימן פ"ג:
סמ"ע ס"ק נ"ג בסוף הדיבור. אליבא דאינך אמוראי וכו'. נ"ב הוא הדעה הראשונה שכתב המחבר דבמדי"ה ושלחו מהני משמע ששלחו לבד לא מהני אלא דבגמרא אין מוכרח לומר דפליגי רק הרי"ף הכי ס"ל וע"ש.
ומ"ש בריש הס"ק וז"ל אדלעיל. לא הבנתי מה רצה בזה ולא נפרש כפשוטו דקאי אמ"ש המחבר דבמדי"ה ושלחו מהני מוכח דשלחו לבד לא מהני ע"ז כתב וי"א דשלחו לבד מהני וצ"ע ודו"ק היטב:
מחבר סעיף כ"ג. אם ירצו הציבור וכו'. עיין כנ"י סימן פ"ח:
סמ"ע ס"ק כ"א. דוקא שמעידין שניהם על הלואה בעינן וכו'. עיין בט"ז כאן ובמאיר נתובים סימן פ"ו: