כף החיים/יורה דעה/מג

כף החיים ‏ יורה דעה מג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] ניטל הטחול כשרה. בין ע"י חולי או ביד או שנברא חסר. או"ה כלל נ"ב או' י"א. כנה"ג בהגה"ט סוף או' א'.

ב

ב) והיינו חולי שהקטינה דטחול לא מטריף בהקטין ואין שיעור לגדלתה אבל אם ניטל בחולי שנימוקה טרפה דהא מתחלה נימוק בסומכיה והיינו נרקב בשר שהרופא גורדו ומיטרף ואיך תחזור לכשרותה בניטל ולכן באמת טרפה והש"ע סמך עצמו אכוליא (לקמן סי' מ"ד סעי' ו') פליתי סי' מ"ד סוף או' ח' מיהו הענ"ה סי' כ"ב או' ב' ובספרו שש"א סי' מ"ד או' ה' חולק ודעתו להכשיר אפי' ניטל בחולי שנימוקה יעו"ש. אבל המחב"ר בסי' זה או' יו"ד הסכים לדברי הפליתי וחלק על דברי הרב יקותיאל סי' ן' או' ב' שהכשיר. וכ"פ חכ"א כלל י"ח או' ח' כדבר הפליתי. זב"ש או' א' תו"ז סי' נ"ט או' ט"ו. ועיין לקמן סעי' ב' בהגה.

ג

ג) [סעיף ב'] הטחול ראשו האחד עב וכו' ואם ניקב במקום העב וכו' והא דבניטל כשרה ובניקב טרפה משום דבניקב הוא מכאיבה יותר ושוב אינה חיה אבל נחתך אינה מכאיבה כ"כ וכשרה. ב"י. לבוש. זב"ת או' ב' והפרישה או' ב' כתב דליקב גרע דמחמת הנקב ירקב ג"כ הכרס שמונחת עליו משא"כ בנחתך יעו"ש. והב"ד כנה"ג בהגב"י או' י"א. זב"ת שם.

ד

ד) שם. אם ניקב בראש העב וכו' ואעפ"י שבצד העב יש ג"כ ברוחב קצת דק מ"מ אסור שם. ט"ז סק"א. וכ"כ השל"ה דף ע"ה ע"א. כנה"ג בהגה"ט או' ו' פר"ח או' א' הל"פ בסעי' ג' מש"ז או' א' וכתב דכונת הט"ז הוא פשוט דבחלק העב יש בצדדיו ובראשו דקות והכל נכלל בשם עב וטרפה בכ"מ שניקב שם. מחב"ר או' ב' חכ"א כלל י"ח סוף או' א' זב"ת סוף או' ב' ענ"ה סי' כ"ב או' ד' ביא"ב בשפ"ז או' א' קומץ שם. וכן בצד הדק כשרש בכל הצד ההוא. של"ה שם. כנה"ג שם. ביא"ב שם.

ה

ה) הטחול יש לו עור דק בגופו ע"ג בשר שלו ועוד יש עליו קרום על צד העב שלו ואיני מגופו אלא הוא ככסוי עליו כמ"ש בש"ע סי' ס"ד סעי' יו"ד ואם ניקב הטחול הגם דהקרום ההוא שעליו הוא שלם ולא ניקב טרפה. ט"ז סק"ב. כנה"ג בהגה"ט או' ה' פר"ח או' א' הל"פ בסעי' ב' בל"י או' ב' שה"מ או' א' זר"א או' קל"ד. מש"ז או' ב' וכתב דכונת הט"ז הוא פשוט דה"ק אם לא נשאר עובי דינר רק בצירוף עם קרום שעל הטחול שהוא חלב טמא כמבואר סי' ס"ד סעי' יו"ד שאין זה משלים. וכ"כ המחב"ר סוף או' ג' בשם כמה פו' ענ"ה שם או' ו' תו"ז סי' נ"ט או' ה' ביא"ב בשפ"ז או' ד' בי"צ בעמ"ז או' א' קומץ שם בעשרון או' ט"ו. אבל עור הדק שבגופו מצטרף לדינר זהב לכ"ע. ענ"ה שם.

ו

ו) אם נמצא באיזה גליל עגלים שיש להם נקב מפולש בטחול בראש העב וסביב הנקב מבפנים מקיף עור הטחול וניכר שנבראת כן ובכל פעם נמצא הנקב במקום א' ואומרים קצת אנשים שכן דרכן של רוב עגלים יש להכשיר. ט"ז סק"ב. וכ"כ בתשו' צ"צ סי' ע"א להכשיר. וכ"כ פ"ת או' ב' בשם כמה פו' מיהו הש"ך בנה"כ כתב להשיג על דברי הט"ז הנז' וכ"כ הפר"ח או' ב' להשיג. וכ"כ הרב תורת יקותיאל סי' ן' או' ב' שה"מ או' ג' וכתב התב"ש או' א" דהשגתם אינו כ"א אם נמצא כך בעגל או מיעוט עגלים דלסברת הט"ז אפי' כך רק בא' כשר מטעמים שכתב אבל אם עמדנו על החקירה שבאותו גליל רוב העגלים כך הוא ואנו רואים שיתר העגלים שלא נשחטו רובן קיימים וגדלים כדרך כל הארץ ופרים ורבים על הארץ ונתברר בירור גמור שכך הוא ואז נראים הדברים שאין זה נקב רק דרך גידולו כך אין לאסור רוב העגלים שנשחטו ונמצאו כך מיהו צריך ליזהר שיהיה בירור גמור דרובייהי הכי איתנהו והנשארים שעומדים לגדל מתגדלים ככל שאר בהמות כבשאר גלילות להיות גסות ולא שכיחא בהו מיתה ופרים ורבים ואם א"א לעמוד על הבירור אין להקל יעו"ש. וכ"כ המש"ז סוף או' ב' מחב"ר או' ד' ענ"ה שם או' יו"ד. זב"ש או' ג' תו"ז שם או' ז' קומץ שם או' י"ב. זבחי צדק או' ה' ומיהו בהפ"מ כל שיש צד והוכחה קצת דהיינו רביתייהו אף אם יש צד להפך יש להקל ועל המורה מוטל לחקור לברר הדבר והיה ה' עם השופט. מחב"ר שם. ענ"ה שם. זבחי צדק שם.

ז

ז) ואם נמצא על הטחול במקום העב בשר יותרת כמו יד עיין לקמן בהגה לסעי' ה' ובדברינו לשם.

ח

ח) שם. אם נשאר תחתיו כעובי דינר זהב מותר. ואותו עובי שנשאר צריך שיהיה דוקא מבשר הטחול עצמו ואינו מועיל בסתימת חלב או בשר אחר. או"ה כלל נ"ב או' ד' ט"ז סק"ג. ש"ך סי' מ"ו סק"ג. כנה"ג בהגה"ט סוף או' יו"ד. לה"פ או' ד' הל"פ בסעי' ב' כריתי או' ב' מש"ז או' ג' זב"ת או' ג' חכ"א כלל י"ח או' ג' ביא"ב בשפ"ז או' ד' בי"צ בעמ"ז או' א' קומץ שם או' י"א. זבחי צדק או' ו'.

ט

ט) שם. אבל אם ניקב הדק כשרה. ומיירי שאין מחט לפנינו מונח שם דאי יש מחט ודאי לא עדיף מכבד או טרפשא דכבדא דיש חשש שמא נכנס מבחוץ אחר שנקבה הושט וטרפה. ומיהו אם נתחב לפנינו מבחוץ ופגע !בטחול דידוע שלא ניקבו א' מהאברים הפנימיים יש להכשיר. ט"ז סק"ד. ש"ך סק"א. כנה"ג בהגה"ט או' ג' פר"ח או' ב' שו"ג או' ג' תו"ז שם או' ג' זבחי צדק או' ז'.

י

י) שם הגה. ואפי' נחתך במקום הדק כשרה. ואם נחתך במקום עוביו יש מי שמתיר ויראה לי שהוא אסור מספק. טור. והוא מדברי הרשב"א כמ"ש ב"י. ומיהו עיין במחב"ר או' ו' מה שהאריך בזה וכתב זאת עולה מן המדב"ר דהגאון בה"ג והרי"ף והרמב"ם והרא"ש והרוקח ורב שמואל בן חפני גאון בשערים וא"ז לא גרסי בגמ' אלא שינויא קמא ונחתך היינו ניקב וא"כ נחתך בסומכיה טרפה מן הדין ולא מספק כמ"ש הרשב"א ולא דרך חומרא כמ"ש רי"ו וזהו דעת מרן ב"י וכו' יעו"ש.

יא

יא) ואם נחתך כל מקום העב ונשאר מקום הדק לבד מחובר בצד השני כדרכו טרפה. תב"ש או' ג' שפ"ד או' ב' מחב"ר או' ז' ענ"ה שם או' י"ד. תו"ז שם אי' י"א. זבחי צדק או' ט'.

יב

יב) ואם נחתך כל הטחול ולא נשתייר ממנו אלא משהו הפר"ת או' א' כתב להכשיר מכח ס"ס והענ"ה שם או' י"ג פקפק בהיתר זה יעו"ש ונראה דאם ניטל כל הטחול הקולשיה והסומכיה ולא נשתייר אלא משהו מסומכיה זהו ודאי יש להטריף דלא כפר"ת אבל אם ניטל כל הטחול הקולשיה והסומכיה ולא נשתייר כ"א משהו מן הקולשיה יש להכשיר. זבחי צדק או' יו"ד.

יג

יג) שם בהגה. נקרעה הטחול או נימוקה וכו' כל זה מיירי בראשה העב. ש"ך סק"ג. פר"ח או' ה' לה"פ או' ו' שפ"ד או' ג' זב"ת או' ז' ופשוט הוא דכל הלקותא אינו פוסל כ"א בראש העב ולא במקום הדק ואפי' נימוקה שם לא אמרינן דיתקלקל יותר. שפ"ד שם. זבחי צדק או' י"א.

יד

יד) שם בהגה. או לקתה בשינוי בשר וכו' ודוקא כשהבשר לקוי מחמת השינוי אבל מחמת השינוי לחוד אין טרפה דאין שינוי מראה פוסל כלל בטחול אם לא בנפלה לאור כמ"ש לקמן סי' נ"ב. רש"ל פא"ט סי' פ"ה. ט"ז סק"ה בשם רש"ל וב"ח. ש"ך סק"ד. כנה"ג בהגב"י או' ט' פר"ח או' ו' לה"פ או' ז' הל"פ בסעי' ב' בל"י או' ז' כריתי או' ה' מש"ז או' ה' שו"ג או' ה' נוב"י חי"ד סי' י"ג. מחב"ר או' ח' וכתב דלא כתב"ש. חכ"א כלל י"ח או' ד' זב"ת או' ו' זב"ש או' ב' או"ז שם או' ט"ז. קומץ שם בעשרון או' י"ח. זבחי צדק או' י"ב.

טו

טו) מיהו אם נתמסמס הבשר במקצת עובי ותחתיו שלם כעובי דינר זהב ויש על מקום השלם מבחוץ שינוי מראה וכשגוררין המוגלא והבשר בלוי עדיין נשאר שינוי מראה שם יש להטריף. שפ"ד או' ד' נוב"י שם סוף הסי' זבחי צדק או' י"ג. ועיין לקמן סי' ן' או' י"ג.

טז

טז) שם בהגה. ונרקב דינו כניקב. והגם שכל הטחול לקוי אפי' רקבון או ממוסמס ממש אין אומרים דהוי כניטל הטחול כולה וכשרה די"ל דוקא ניטל ממש לא כאיב לה טפי כניקב ונרקב ותו כיון דאנן לא בקיאי בבשר שהרופא גורדו יש לחוש דקצתו הוי בשר שהרופא גורדו וקצתו לא ולא הוי ניטל כל הטחול וטרפה. תב"ש או' ה' שפ"ד סוף או' ג' מחב"ר או' ט' ענ"ה שם או' ט"ז. תו"ז שם או' י"ב. בי"צ בעמ"ז או' ב' זבחי צדק או' י"ד.

יז

טוב) ואם חסר קצת מסומכיה מבפנים שלא ע"י חולי ונימוק אלא בידי שמים ומבחוץ הבשר שלם ובריא מכל צד לא הוי כניקב וכשרה. מחב"ר או' י"א בשם תורת יקותיאל. ענ"ה סי' כ"ב או' י"ט. ור"ל אף כשלא נשאר כעובי דינר זהב כשרה. זבחי צדק או' ט"ו.

יח

חי) שם בהגה. ואם מים בטחול אפי' עכורין וסרוחין אם הבשר סביביו שלם כשר. ואם נמצא בטחול בועא מלאה מוגלא או מים עכורין וסרוחין או שאר לקותא דינם כנקב ואם מתחיל הלקיתא מבחוץ אם נשתייר כעובי דינר זהב כשרה ולא אמרינן שסופו לירקב הכל אבל אם הבשר שמבחוץ שלם מכל צד בלי שום רעותא אף שמבפנים כולו לקוי בלי שיור עובי דינר זהב כשרה. פר"ח סוף או' ז' לה"פ או' ח' מיהו המנ"י על התו"ח כלל פ"ט או' ד' כתב דאין להקל אלא בהפ"מ וכ"כ חכ"א כלל י"ח או' ד' אבל הפר"ת או' ב' כתב כדברי הפר"ת וכ"כ כריתי או' ז' שו"ת בית יהודה ח"א בסופו דף קי"ד ע"ב ס"ב. זר"א או' קל"ז. מחב"ר או' י"ג בשם כמה פו' והשיגו על דברי המנ"י הנז' שהחמיר היכא דליכא הפ"מ יעו"ש. ענ"ה שם או' ה' זב"ש או' ו' זבחי צדק או' ט"ז.

יט

יט) י"א דאם העור של הטחול עצמו הוא שלם מכל צד אפי' אם בשר הטחול הלך ג"כ כשרה. זר"א בשו"ת ח"ב סוף סי' ז' חכ"א שם. וי"א דעור הטחול עצמו לבדו אינו מועיל אלא בעינן שיהיה עמו בשר הטחול. בית יהודה שם. זב"ש שם וכתב שכ"ה מנהגם. והב"ד זבחי צדק או' י"ז וכתב שכן נראה להחמיר כיון דכל הפו' לא אמרו אלא בשר משמע דבעינן בשר ג"כ עכ"ל ובפרט שיש מחמירין אפי' מכוסה בבשר כמ"ש באו' הקודם ובדברי הפו' הנז'.

כ

ך) טחול שיש בו בועא גדולה מלאה אבק וחיל דק ומגולה למעלה ואין שם למטה עובי דינר הורה הרב מהר"ש צרור ז"ל להכשיר דכיון דלא נזכר טינרי בטחול סתמו כפירושו להכשיר. שו"ת בית יהודה שם דף קי"ד ע"ג סוף ס"ה. והב"ד מחב"ר או' ל"ו. ואינו נראה דהא מוגלא בטחול טרפה וטינרי נתהוה מן המוגלא דתחלתו מוגלא ונתקשה כסלע וא"כ בריאה דוקא דמוגלא כשרה טינרי נמי כשרה אבל בטחול דמוגלא טרפה ה"נ טינרי. ער"ה או' ג' זב"ש או' ז' תו"ז שם או' י"ח. זבחי צדק או' י"ח.

כא

כא) אם נבראת כך דאינה עבה בסומכיה כדינר כשר דלא גרע מנבראת חסרה בלא טחול כלל ומה"ט אמרו בכוליא (לקמן סי' מ"ד) דהקטינה בתולדתה כשרה. תפארת למשה סוף סי' זה. מחב"ר או' י"ד. ענ"ה שם או' ך' זב"ש שם או' יו"ד. תו"ז שם או' ט' זבחי צדק או' י"ט.

כב

כב) אם הטחול נפרך בצפורן הוי כניקב וטרפה. או"ה כלל נ"ב או' י"ב. כנה"ג בהגב"י או' י"ז. תב"ש סוף או' ו' וכתב דה"ה אם משרטט ונשאר כך הו"ל כנפרך בצפורן כמו בריאה לעיל סי' ל"ו. ענ"ה שם או' כ"ד. זבחי צדק או' ך'.

כג

כג) בועא שנמצאת תחת הטחול בסומכיה בין הטחול והכרס והיתה דבוקה בטחול וקלפו הבועה ונשאר הטחול שלם בלתי שום מגרעת וגם הכרס היה שלם מכל צדדיו והכשרתיו ובפרט שהיה הפ"מ. זכ"ל ח"ג או' ק"א שבאו' ט' זבחי צדק או' כ"א.

כד

כד) [סעיף ג'] יש מי שכתב שכל מה שדבוק לכרס קרוי עב ולא יותר. משמע אבל בשאינו דבוק לכרס אף שהוא עב אם ניקב שם אין להטריף אמנם יש חולקים בזה ומטריפין אם ניקב העב אפי' שאינו דבוק בכרס וע"כ כתב הפר"ח או' ח' דאין להכשיר בניקב צד העב שאינו דבוק בכרס אלא בהפ"מ. וכן הסכים התב"ש או' ז' שפ"ד או' ו' שה"מ או' ז' זר"א או' קל"ח. מחב"ר סוף או' ט"ו. זב"ת או' ח' ענ"ה שם או' כ"ה. תו"ז שם או' י"ד וכתב דכן ראוי לנהוג להכשיר דבהמה אחת אם נטרפה הוי הפ"מ בערך מכירתה לגוי ומה גם מצד הגאביל"ה ושכר השוחט וכן הסכים השו"ג במחו' או' ג' אפי' נסרך אותו מקום שאינו דבוק לכרס בסרכא לכרס ושם נמצא נקב וליכא עובי דינר זהב יש להכשיר יעו"ש. ועיין בדיני הפ"מ שכתבנו לעיל בהקדמת סי' ל"א או' ב'.

כה

כה) ואם במקום העב שאינו דבוק לכרס נמצא נקב שהעור סביבו שניכר שנברא כך יש להכשיר אף כשאין הפ"מ. חגורת שמואל או' ח' מחב"ר או' ט"ז. ענ"ה שם או' כ"ח. זב"ש או' ה' תו"ז שם או' ח' זבחי צדק או' כ"ג.

כו

כו) אם בנקב זה במקום העב שאינו דבוק לכרס יש שיור מעט דיש ספק אם יש בו כעובי דינר זהב ולא יש הפ"מ יש להחמיר. מחב"ר או' טו"ב. זבחי צדק או' כ"ד.

כז

כז) אם נחתך במקום העב באינו דבוק לכרס יש להכשיר. פר"ת או' ד' מחב"ר או' י"ח. ענ"ה שם או' כ"ו. תו"ז שם או' י"ג. זבחי צדק או' כ"ה.

כח

כח) [סעיף ד'] עובי דינר זהב וכו' ומ"מ נראה שהוא פחות מחצי עוביו. הטעם דבגמ' אמרו ע"ז אי אשתייר כעובי דינר וכל שיור הוא פחות מחציו ט"ז סק"ז.

כט

כט) שם. ומ"מ נראה שהוא פחות מחצי עביו. ואף שנראה לעין פחות מעט מחציו כשרה והמורה עיניו בראשו ידקדק שיהיה הפחות דבר מועט מזער. מחב"ר או' ך' ענ"ה סי' כ"ב או' כ"ט. תו"ז סי' נ"ט או' י"ט. זבחי צדק או' כ"ו.

ל

ל) י"א ששיעור עובי דינר זהב הוא שליש אצבע שהוא ב' שעירים ומחצה. כריתי או' ט' ואין לסמוך ע"ז בין לקולא בין לחומרא. מחב"ר שם. תו"ז שם. זבחי צדק או' כ"ז.

לא

לא) שם. שהוא פחות מחצי עביו. של אותו טחול במקום שהוא עב. ש"ך סק"ז. וכ"כ התב"ש או' ט' דבכל טחול בעינן שישאר פחות מחציו בין דשור בין דעגל ודלא כפר"ח בקי"א. וכ"כ המש"ז או' א' ובשפ"ד או' ז' שה"מ או' ח' מחב"ר או' כ"א. ענ"ה שם או' ל' זב"ש או' י"א. תו"ז שם או' ך' בי"צ או' ד' זבחי צדק או' כ"ח.

לב

לב) ובחלק העב גיפיה מקומות מקומות יש ואם ניקב במקום עוביו ממש בעינן שישאר שם חצי עוביו ד"מ אם עב שם טפח בעינן בשיור חצי טפח ובצדדיו דאין בעביו אלא חצי טפח אם נשאר רביע טפח די והכל לפי המקום. מש"ז שם ובשפ"ד שם. מחב"ר או' כ"ב. ענ"ה שם או' ל"א. בי"צ שם בעמ"ז או' ט' זבחי צדק או' כ"ט.

לג

לג) ודע דתחתיו דקאמר לאו תחתיו של טחול קאמר דהיינו במקים הסמוך לכרס אלא ר"ל תחתיו של נקב יהיה במקום שיהיה הן למעלה הן למטה דהכל תלוי במפולש. דבר משה יו"ד סי' ה' מחב"ר או' ל"ה. זב"ת או' ג' תו"ז שם או' ו' זבחי צדק או' ל'.

לד

לד) א"צ עובי דינר זהב כ"א תחת הנקב ולא בצדדין ואף אם נחתך קולשיה וניקב בסימכיה ואין בין הנקב לחתך כלום כל שיש תחתיו כעובי דינר זהב כשר. תב"ש או' ב' מחב"ר או' כ"ג. זב"ת שם. זב"ש או' ח' ענ"ה שם או' ז' בי"צ שם בתה"ב או' ד' שבאו' ב' זבחי צדק או' ל"א.

לה

לה) אם ניקבו שני צדדיו זה כנגד זה וביניהם נשאר כעובי דינר זהב מבשר הטחול כשרה. תב"ש שם. פר"ת או' ב' שפ"ד סוף או' ב' מחב"ר או' כ"ד. זב"ת שם. ענ"ה שם או' ח' זב"ש או' ט' תו"ז שם או' כ"א. בי"צ בתה"ב שם. וצריך לשער היטב דבשר שבנתיים הוא פחות מעט מחצי טחול. מחב"ר שם. זב"ש שם. תו"ז שם. זבחי צדק או' ל"ב.

לו

לו) אם ניקב בסומכיה זה שלא כנגד זה ובכל נקב יש תחתיו כעובי דינר זהב ואלו היה זה כנגד זה היש מפולש אם יש בין נקב לנקב רוחב עובי דינר זהב כשר. תב"ש שם. שפ"ד שם. מחב"ר או' כ"ה. זב"ת שם. ענ"ה שם או' ט' בי"צ בתה"ב שם. זבחי צדק או' ל"ג.

לז

לז) ואם בשור גדול נעשה כך א"צ רוחב פחות מחצי עביו בין הנקבים ויספיק שיעור קצת כל שנראה דהבשר שבין שני הנקבים בריא וכשרה. מחב"ר או' כ"ו. ענ"ה שם. זבחי צדק או' ל"ד.

לח

לח) נסרך הטחול למקום אחר אפי' בסומכיה כשרה דאין סרכא פוסלת כ"א בריאה. רש"ל פא"ט סי' מ"ח. ב"י ססי' ל"ז בשם אי"ח. כנה"ג בהג"ט או' ב' שו"ג מחו' או' א' וכתב ודלא כס' יאיר נתיב שהביא שם כנה"ג שהטריף. תו"ז שם או' כ"ג. זבחי צדק או' ל"ה.

לט

טל) אם אחר שהסירו הטחול מן הכרס נמצא נקב או בועא או רקבון בטחול במקום העב לצד הסמוך למקום הדק וליכא שיעור עוד"ז ואין ידוע אם מקום הנקב היה דבוק בכרס או לא כתב השו"ג במחו' או' ד' לבדוק בטחול ע"י אפר כירה דהיינו להטיל ע"ג מקום הבועא או הנקב אפר ואח"כ רוחצין אותו במים אם לא נשאר אחר הרחיצה עפר כלל שם נותנים ג"כ ע"ג הדבוק בכרס ורוחצים אותה דבודאי לא יצא העפר ממקום הדבוק והויא הוכחה דלא היתה מקום הבועא דבוק בכרם דאלו היה דבוק גם שם היה נשאר העפר והוא נסיון אמיתי דהכי נהגינן בנסתפק במקום הסרכא בריאה. תו"ז שם או' כ"ד. זבחי צדק או' ל"ו.

מ

מ) [סעיף ה'] נמצאו שני טחולים כשרה ואפי' דבוקים וכו' דס"ל דמאי דק"ל כל יתר כנטול דמי היינו כאלו שניהם נטולים ממקומם וניטל הטחול כשר. ש"ך סק"ח. זב"ת או' יו"ד. ביא"ב בשפ"ז או' י"א.

מא

מא) שם הגה. ויש מחמירין אם נמצא כמין טחול וכו' ודוקא אם היתר הוא כעין טחול ומעשה דמהרי"ל שהיה בטחול כמין יד היינו נמי שהיה בו צורת טחול אבל אם אין לו צורת טחול לא מקרי יתרת. מור"ם ז"ל בתו"ח כלל פ"ט סוף או' ג' וד"מ בסי' זה. כנה"ג בהגב"י או' כ"א. בל"י או' י"ב. שפ"ד או' ט' מחב"ר או' כ"ח. ענ"ה שם או' ל"ב. מק"מ או' י"ז. ביא"ב שם או' י"ב. בי"צ בעמ"ז או' יו"ד. וכתב שם המחב"ר שזהו שדקדק כאן רמ"א בלשונו וכתב כמין טחול. זבחי צדק או' ט"ל.

מב

מב) שם בהגה. וטוב להחמיר אם לא במקום הפ"מ. ודעת רש"ל פא"ט סי' י"ח להטריף אפי' במקום הפ"מ וכ"ה דעת הב"ח וט"ז סק"ח. אבל הש"ך סק"ט כתב דכדאי הם רש"י והרא"ש והרמב"ם והטור ורי"ו וב"י לסמוך עליהם בהפ"מ. וכן הסכים שה"מ או' ט' מחב"ר או' כ"ט וכתב אבל בלי הפ"מ אין להקל ודלא כהפר"ח דפסק להקל לגמרי. חכ"א כלל י"ח או' ה' ענ"ה שם. תו"ז שם או' כ"ו. ביא"ב בשפ"ז שם. זבחי צדק או' ל"ז.

מג

מג) בהפ"מ יש להכשיר אף אם השני טחולין נכנס אחד בחבירו שאם ינטל האחד לא נשאר בשני כעובי דינר זהב. מחב"ר או' ל' ענ"ה שם. זבחי צדק או' ל"ח.

מד

מד) בהמה שנמצאו לה ב' טחולים שאין נוגעין זה בזה ואין היכר איזהו היתירה כי שניהם שוים ואחת מהם ניקב בסומכיה הרי זה ודאי טרפה. לב"ש בחי' דינים לי"ד או' י"ג. וכ"כ המש"ז בסי' נ"ה או' ד' חכ"א כלל י"ח או' ז' בי"צ או' י"ג זבחי צדק או' מ'.

מה

מה) בהמה שנמצאו בה ב' טחולים וא' נקיבה בסומכה כתב בצ"צ סי' צ"ח שאם ניכר איזה מהם עיקר ואינו נקוב כשרה ואם אינו ניכר טרפה מספק. אבל הפר"ח או' יו"ד חלק עליו וכתב דבכל גוונא יש להטריף. וכ"כ בשו"ת דבר שמואל סי' ש"מ. לה"פ או' י"א. בל"י או' י"א. מחב"ר או' ל"א. שו"ג מחו' או' ה' זב"ת או' י"ב. חכ"א שם. ענ"ה שם או' ל"ג. זב"ש או' ט"ו. תו"ז שם או' כ"ז. ואפי' השני טחולין א' גדולה וא' קטנה והקטנה נקובה בסומכיה הרי זה ג"כ ודאי טרפה. לב"ש שם ודחה דברי הצ"צ שם שהכשיר בזה יעו"ש. וכ"מ מדברי הפו' הנז' שכתבו דבכל גוונא יש להטריף.

מו

מו) אכן אם יש איזה סי' מובהק וניכר איזהו היתירה וניקבה אותה היתירה כשר ודוקא שאינם דבוקים זה בזה אבל אם הם דבוקים אפי' בקולשיה אף שניכר איזהו היתירה וניקבה אותה היתירה טרפה לכ"ע. לב"ש שם. בי"צ שם.

מז

מז) [סעיף ו'] טחול העוף וכו' לפיכך אין הנקב פוסל בו. כ"כ הרמב"ם פ"י מה"ש הלכה יו"ד. והסכים לדבריו הרשב"א בתה"ב והטור. מיהו דעת הרא"ה בס' ב"ה להחמיר וכ"כ רש"ל בפא"ט סי' פ"ה דלכתחלה יש להחמיר וכ"כ הב"ח דיש להחמיר לעצמו. והפר"ח או' י"א כתב דאין לחוש לדעת הרמב"ם ויש להטריף. אבל הפר"ת או' ו' כתב לדחות דברי הפר"ח הנז' וכתב דהעיקר כדברי הרמב"ם. וכן הסכים הכריתי או' י"ג לדברי הרמב"ם. שו"ג בסוף הסי' מחב"ר סוף או' ל"ב בשם כמה ראשונים וכתב דהכי נקטינן. וכ"כ בספרו ברכ"י בשיו"ב או' א' זר"א או' קמ"א. תו"ז שם או' כ"ח. זבחי צדק או' מ"ד.

מח

מח) שני טחולים בעוף כשר. מחב"ר או' ל"ג וכתב דגם לרש"ל וסיעתו יש להכשיר מכח ס"ס דלא כלה"פ שכתב דלדעת רש"ל ודעמיה יש להחמיר יעו"ש. ענ"ה שם או' ל"ו. יא"פ תו"ז שם או' כ"ט. זבחי צדק או' מ"ה.

מט

מט) ואם היה כל הטחול של עוף לקוי כשר לדידן דנקטינן כהרמב"ם. מחב"ר או' ל"ד. זר"א שם. תו"ז שם או' ל'. זבחי צדק שם.

נ

נ) ודוקא בטחול עוף אין נקב פוסל בו אבל בבהמה וחיה בין גסה בין דקה דינם שוה. דמ"א דף קמ"ז ע"א. כנה"ג בהגב"י או' י"ד וכתב והוא פשוט. זבחי צדק או' מ"ו.

נא

נא) טחול של בהמה דרכו הוא להיות דבוק על הכרס ואם ראינו בטחול א' שאינו דבוק על הכרס כלל יש להכשיר דאין להוסיף על הטרפיות שמנו חכמים. זבחי צדק או' מ"ז בשם ח"ר נסים הלוי ז"ל. ומ"ש דאין להוסיף וכו' הוא מגמ' חולין נ"ד ע"א.

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---