כף החיים/יורה דעה/מ

כף החיים ‏ יורה דעה מ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] הלב ית לו ג' חללים. אחד גדול באמצע ואחד קטן בימינו ואחד קטן בשמאלו ניקב עד אחד מן החללים טרפה. טור. לבוש. והוא מדברי הרשב"א בתה"ב הקצר בית שני ושער שלישי ד"ה הגרגרת. ושמעתי מפי בודק מומחה דהלב יש לו חלל גדול והוא קנה הלב ולצד שמאל של בהמה יש חלל קטן ממנו ולצד ימין של בהמה יש לו חלל א' קטן משל שמאל אלא שחלל הזה אינו יורד עד למטה אלא מתפצל הוא ונכנס לחלל הגדול האמצעי וכן ראיתי בעיני. כנה"ג בהגה"ט או' ב' וכתב דבזה יתיישב אף למ"ד ב' חללים בלב דלמ"ד ג' על שם ההתחלה ומ"ד ב' משום דהקטן נכנס בחלל הגדול יעו"ש. מיהו רש"י כתב בחולין מ"ה ע"ב ד"ה חלל קטן הרבה חדרים קטנים יש לו סביב עכ"ל וכ"כ הר"ץ. וכ"כ הפר"ת סוף או' א' דמסתברא דלכל חלל טרפה. וכ"נ דעת בית אפרים בתשו' סי' ו' וכ"כ מק"מ או' א' דגם לחללים קטנים הפתוחים לאלו הג' נמי טרפה כשניקב עכ"ל. מיהו המש"ז או' א' כתב דאנו אין לנו אלא דברי הש"ע דאין טרפות רק בג' חללים. וכ"נ דעת האחרונים דנקטי לשון הש"ע. חכ"א כלל י"ז או' א' ענ"ה סי' י"ט או' א' תו"ז סי' ס"ח או' א' בי"צ או' א' וע"כ נראה דבשעת הדחק יש להקל כדברי הש"ע ודעמיה.

ב

ב) שם. ואפי' אם חלב טרפש הלב סותמו. פי' כיס שהלב נחבא בו דכיון דעשוי ככובע לא מיהדק. ב"י. ט"ז סק"א. ש"ך סק"א. לה"פ או' א' בל"י או' א'.

ג

ג) שם. אבל אם שומן הלב עצמו סותמו כשר. דלא ממעטינן אלא דטרפשא דליבא שהוא עשוי ככובע. ב"י. ביאור הגר"א או' א'.

ד

ד) שם הגה. וי"א דלא מהני סתימת שומן הלב וכו' ויש לחוש לדבריהם. וכ"כ הלבוש דיש להחמיר. וכ"ה דעת הט"ז סק"ב והש"ך סק"ב. כנה"ג בהגב"י או' ג' פר"ח או' א' לה"פ או' ב' בל"י או' ב' פליתי או' ב' תב"ש או' ג' שפ"ד או' ב' שה"מ או' ה' מחב"ר או' א' ער"ה או' ב' ענ"ה שם. תו"ז שם או' ג' בי"צ שם. זבחי צדק או' א' והפר"ת או' ב' כתב דבהפ"מ יש להקל. וכ"כ חכ"א שם. זב"ת או' ד' ונראה דבשעת הדחק וצורך גדול יש לסמוך על המקילין בהפ"מ. זבחי צדק או' ב'.

ה

ה) וכ"ז בבהמה אבל שומן הלב דהעוף כיון דרך הוא סותם. פליתי שם. והודה לו במש"ז או' ב' וכ"כ בשפ"ד או' ב' ובעוף המיקל בשומן הלב לא הפסיד. מק"מ או' ב' זבחי צדק או' ג'.

ו

ו) לובן ע"ג הלב ספק שומן ספק מכה וספק לחללו הגם דהוי ס"ס להקל מ"מ הו"ל ספק חסרון ידיעה וטרפה. דע"ק סוף או' א' זבחי צדק או' ד'.

ז

ז) [סעיף ב'] ניקב ולא הגיע לחלל אם מחמת חולי כשרה. אפי' ניקב נקב מפולש מצד לצד ולא ניקב לחלל (כגון בעביו של לב או למטה מן החללים) כשרה. הר"ן פ"ג דחולין על המשנה ניקב הלב ולא לבית חללו. ב"ח. ש"ך סק"ג. כנה"ג בהגה"ט או' ו' פר"ח או' ב' לה"פ או' ג' כריתי או' ג' שפ"ד או' ג' חכ"א שם או' ב' זב"ת או' ה' ענ"ה שם או' ח' תו"ז שם או' ד' ביא"ב בשפ"ז או' ג' בי"צ שם בעמ"ז או' ג' מנ"י בשרשים או' ז זבחי צדק או' ה'.

ח

ח) בא לפני לב מלא מרסות וספק אם מפולש הקלקול לחלל ונזכרתי מאמר החסיד בס' הכוזרי מאמר ב' מסי' מ' שכתב שהלב רב הבריאות מכל האיברים שלחוזק הרגשתו כל עוד חייתו בו מדחה מעליו כל ליחה חמוצה וזרה בפגעו בו בתחלת הרגשתו ואין מניח לליחה להתעכב שיהיה נעשה על ידה מורסא ונגע יעו"ש. ואמרתי לשואל אף שיש לזה תואר לב אין זה לב האמיתי ויבוקש הדבר וימצא הלב בעוף בריא אולם וזה המקולקל היה רק דבר מיותר והכשרתי ע"י מאמר השואל שזה היתרת מצא רק בחלל וא"י אם היה דבוק לכן אין להחזיק רעותא שמא היה דבוק במקום הלב ויתר כנטול. מק"מ או' ג' זבחי צדק או' ו' ור"ל שאין לחוש שמא היה דבוק במקום הלב והו"ל ב' לבבות ואסור משום דכל היתר כנטול דמי כמ"ש לקמן סי' ן' סעי' ב' ואפי' אה א' מהם לקוי כמ"ש לקמן או' י"ט.

ט

ט) ואפי' אם לחתך ממנו חתיכה אם לא הגיע לחלל הלב כשרה. ער"ה או' ג' דלא כהרב יפה תואר בב"ר פ' מ"ו סי' ד' יעו"ש. וכן הסכים הענ"ה שם או' יו"ד ובספרו שש"א או' ב' כדברי הער"ה ודלא כהיפ"ת. תו"ז שם או' ו' זבחי צדק או' ז'.

י

י) שם. אם מחמת חולי כשרה. עיין לקמן סי' מ"ט סעי' ד' ובדברינו לשם בס"ד.

יא

יא) שם ואם בקוץ או במחט טרפה. ואפי' מבחוץ טרפה דאפי' מחט שנמצא בחלל הבהמה טרפה כמ"ש לקמן סי' נ"א. טור. דדוקא בניכר שניקב מחמת חולי כשרה ור"ל לא מיבעיא בפנים דאפשר דנקב מידי אחרינא ובא ללב אלא אפי' אם תחוב בחוץ ולא לחללו טרפה. ט"ז סק"ג. וית' מזה לקמן סי נ"א יעו"ש ובדברינו לשם בס"ד.

יב

יב) [סעיף ג'] נמצא מחט בלב וכו' טרפה. הגה. מיהו אם לא נמצא וכו' כגרעין של תמרה כשרה. מנהגינו כיון שנמצא מחט בכל מקום שיהיה בלב בין בסמפון בין בכל מקום טרפה יען שלא התירו וחילקו אלא כגרעין של תמרה ובזמנינו לא יש מחט כזה וע"כ בכל גוונא טרפה. וכ"כ השו"ג או' יו"ד. זבחי צדק או' ט'.

יג

יג) ואם נמצא עצם בתוך הלב קבלתי שמעשה היה באשכנז בשור והכשירוהו חכמי הדור וטעמם לפי שכך נמצא בלב הצבי כשנתקשר הדם נעשה עצם ואפשר שיהא נמצא כך לפעמים גם בבהמה. ב"ח. ש"ך סיף סק"ו מיהו הט"ז סוף סק"ד חולק ומחמיר. וכ"נ דעת כנה"ג בהגב"י או' ז' והרב שער השמים במאמר רביעי דף ך' כתב וכל מיני בעלי חיים אין להם עצם בלבותם מלבד מין הסוס ובמין אחד מן השוורים שיש להם עצם בלב לרוב גודל גופם וצריך חוזק הלב כמו שאר האיברים שיצריכום עצמות לחוזק עכ"ל והב"ד הפר"ח או' ה' וכתב ואני סומך ע"ז החכם לפי שהיה בקי בחכמת הטבע וביאר לנו שהעצם אינו מחמת קשוי הדם כמ"ש הב"ח אלא שכך הוא התולדה בידי שמים ומעתה בהמה שנמצא בלב שלא עצם אין בנו כח להתירה עד שנדע שהוא ממין השוורים שהזכיר החכם הנז' עכ"ל. והב"ד הלה"פ או' ו' בל"י או' ו' תב"ש סוף או' ד' שה"מ או' ח' שו"ג מחו' או' א' זב"ת או' יו"ד. ענ"ה שם או' ד' תו"ז שם או' יו"ד.

יד

יד) ומיהו עצם שכל צדדיו גסים ואין בו חדוד כלל בשום צד מצדדיו יש להכשיר. פר"ח שם. לה"פ שם. בל"י שם. תב"ש שם שה"ע שם. מחב"ר או' ח' חכ"א כלל י"ז או' ג' זב"ת שם. ענ"ה שם. תו"ז שם. בי"צ או' ג' מנ"י בשרשים או' י"ב. זבחי צדק או' יו"ד. ומשמע דנידון זה הוא בכל בהמה יש להכשיר ואפי' בבהמה דקה כיון דליכא חששא דאתי מעלמא וגם אינו עתיד לנקוב כיון דאין בו חידוד כלל.

טו

טו) מעשה שנמצא עצם תקוע בתולדתו בבשר הלב מבפנים מכללות קנה הלב למטה מבפנים ללב והעצם הנז' היה חד ודק ורחב בתמונת סכין והיה ארוך כמו זרת ונמצא כך תחוב מבפנים לאחר בישולו ולא יכולנו לעקור העצם הנז' משורשו כי היה מחובר מברייתו ונזרקה בבה"מ מפי החבורה להטריף והקצבים אמרו דהכי רביתייהו וכן ראינו ב' ג' לבבות מבהמה גסה ונמצא שלשתן שהעצם הנז' היה תחוב בתולדתו מבפנים במקום א' והתרנו כולם באשר הכי רביתייהו. לה"פ שם. בל"י שם. מחב"ר שם. ואפשר דהיינו נמי במין השור הגדול שכתבנו לעיל או' י"ג דהכי רביתייהו וכ"מ מדברי הבל"י יעו"ש.

טז

טז) מחט שנמצא תקוע בלב אם יש היכר מבחוץ בדופן הצלעות שידוע שבא המחט לצד פנים יש לעיין אם תקוע מקצתו עדיין לדופן ולא עבר לחלל הלב בנקב מפולש אפי' קופה לבר כשרה ואפי' במחט דקה. רש"ל בשם המרדכי. לה"פ שם. בל"י שם. זבחי צדק או' י"ב.

יז

טוב) [סעיף ד'] קנה הלב שהוא קנה שומן וכו' עיין לעיל סי' ל"ד סעי' יו"ד בהגה ובדברינו לשם או' ל' שקנה הלב רגיל להיות בו נקבים קטנים והם פיות הסמפונית דאורחיה הוא וכשרה יעו"ש. וזהו דוקא בנקבים שבאו מחמת עצמם אבל ניקב מחמת מחט שנמצא שם טרפה שמא אתאי מבחוץ וניקב באחד מן האברים פנימים. שו"ג או' י"א. ובסי' ל"ד או' כ"ד. ענ"ה סי' י"ט או' ז' זכ"ל ה' טריפות סי' מ' זבחי צדק או' י"ג.

יח

חי) [סעיף ה'] ניטל הלב וכו' טרפה. נמצא ב' לבבות טרפה משום דכל היתר כנטול דמי כמ"ש לקמן סי' ן' סעי' ב' יעו"ש. וכ"כ כנה"ג בהגה"ט או' י"א בשם דמ"א דמעשה היה והטריפוה. והב"ד השו"ג במחו' או' ד' וכתב אע"ג דזה מבואר בש"ע סי' ן' אולי מעשה רב אשמעינן דנמצא כן. וכ"כ התו"ז סי' ס"ח או' ט"ו. וכ"כ הפר"ח או' ו' דאם נמצא לב יתר טרפה משום דכל היתר כנטול דמי. וכ"כ הכרתי או' ו' מש"ז או' ה' חכ"א כלל י"ז או' ה' זב"ת או' י"ב. ענ"ה שם או' י"ג. בי"צ או' ד' זבחי צדק או' י"ט.

יט

יט) אם נמצאו ב' לבבות וא' מהם לקוי אפ"ה טרפה. ענ"ה שם או' י"ט. זבחי צדק או' ך'.

כ

ך) ואם הם אחת ונראה בשתים או שהם ב' לבבות גמורות רק שבתחלתן או בסופן היו כאחת על דרך המבואר לקמן סי' מ"ב סעי' ד' וסעי' ו' היה נראה להתיר דיש להצטרף לזה ג"כ דעת הסוברים בכאן דניטל הלב לגמרי כשר. ביא"ב בשפ"ז או' ט' אלא שסיים דאין לסמוך עליו בזה וצ"ע. ונראה דשפיר כתב דאין לסמוך עליו בזה משום דשאני מרה שהיא כמו מים ותמיד הולך עזה לזה משא"כ הלב שהוא בשר ומה יושיענו זה אם הם דבוקים בראשם או בסופם כיון דעכ"פ הם שנים וע"כ יש להחמיר. ומ"ש זבחי צדק או' י"ז דיש להכשיר לא ראה הדברים בשורשן שהמחבר עצמו סיים דאין לסמוך עליו וצ"ע אלא העתיק מענ"ה והענ"ה סמך על המעיין שכתב יעו"ש.

כא

כא) עוד נראה לע"ד בשתי לבבות למורות דאם פתחו לאחת ומצאו בתוכו שהוא נאטם ואין בו שום חלל לא חלל קטן ולא חלל גדול ואינו אלא גוש א' עב אמנם בחוץ הוא נראה כדמות לב גמור נראה דיש להכשיר. ביא"ב בשפ"ז שם אלא שגם ע"ז סיים דאין לסמוך עליו וצ"ע. וע"כ יש להחמיר וכ"כ לעיל או' י"ט בב' לבבות וא' מהם לקוי אפ"ה טרפה.

כב

כב) ריבה א' שפתחה בטן התרנגולת להוציא בני מעיה והחתול היה שם ולא מצאה לב לתרנגולת הנז' כשרה דתלינן שאכלו החתול ודוקא שהחתול היה עומד שם דאיכא למתלי בו אבל אם אין שם חתול טרפה ודלא כתשו' חכם צבי סי' ע"ו שכתב להתיר אף בשאין שם חתול. בל"י או' יו"ד. כריתי או' ו' זר"א או' צ"ג. מש"ז או' ה' חכ"א שם או' ה' ענ"ה שם אי' י"ב ובספרו שש"א סוף או' ג' תו"ז שם או' י"ד. בי"צ בתה"ב או' ד' זבחי צדק או' י"ח. בן א"ח פ' תזריע או' א'.

כג

כג) ואי איכא אפי' עד א' שכיון ודקדק מתחלת הפתיחה לראות אם יש לב ולא מצא יש להטריף. שאלת יעב"ץ ח"א סי' קכ"א. מחב"ר או' ד' או"ז שם. זבחי צדק או' י"ע.

כד

כד) לאו דוקא חתול אלא ה"ה תרנגולת א' שהיתה עומדת אצל האשה בשעה שפתחה התרנגולת ונסתפקה האשה דאולי הלב נשמט מידה בשעה שעשתה התרנגולת יש להכשיר דכל שיש לתלות הגם דלא היה שם חתול יש להקל. דע"ק או' ג' זבחי צדק או' ך'.

כה

כה) אם ניטל הלב ובמקימו נמצא חתיכת בשר קטן ותואר הלב אין לו כלל רק חלול בפנים קצת כדמות הלב אין זה משלים חסרות הלב וטרפה. פליתי או' ג' בי"צ בתה"ב או' ד' קומץ בדיני שאר טרפיות כלל ה' או' א' זבחי צדק או' כ"א.

כו

כו) [סעיף ו'] יש מי שאומר וכו' אעפ"י שלא הביא בב"י מי שחולק בזה כתבו בלשון יש מי שאומר משום דלא מסתבר להטריף כיון שלא הגיע המכה עד לחלל. ש"ך סק"ז. כנה"ג בהגב"י או' ט' מנ"י בשרשים או' י"ט. והשו"ג או' ו' במחו' כתב משום דלעיל סעי' ב' כתב ניקב ולא הגיע לחלל אם מחמת חולי כשרה וע"כ כתב זה בשם יש מי שאומר יעו"ש.

כז

כז) שם. יש מי שאומר שאם שומן הלב דבוק בלב וכו' הכא מיירי בטרפש הלב שנקרא שומן הלב. ב"ח. ט"ז סק"ה. פר"ח או' ז' פר"ת או' ו' לה"פ או' !ט' מש"ז או' ה' שו"ג או' י"ג. חכ"א שם או' ז' זב"ת או' י"ג ענ"ה שם. או' י"א. תו"ז שם או' י"ז. בי"צ או' ה' מנ"י שם או' ך' זבחי צדק או' כ"ב.

כח

כח) שם. ואם נמצא שם או בעובי הלב קורט דם אסור וא"צ לומר אם נמצא בחללו. פי' אם נמצא בעובי הלב ולא נתפשט עד חללו טרפה ואצ"ל אם נמצא בעובי הלב ונתפשט עד לחללו שהיא טרפה. ש"ך סק"ח. כנה"ג בהגב"י או' יו"ד. בל"י או' י"ב. שו"ג או' י"ד בי"צ שם. זבחי צדק או' כ"ג. אבל דם בחלל הלב לא מעלה ולא מוריד דכל לב יש דם בחללו. ש"ך שם. בל"י שם. בי"צ שם. בעמ"ז או' י"ג. מיהו השפ"ד או' ח' כתב דבפנים נמי יש להכיר ולא דוקא קורט דם אלא רושם המכה כמו נצרר הדם שזה יש להבחין אפי' בפנים ומשו"ה טרפה. וכ"כ הפר"ח או' ט' בל"י שם. זב"ת או' ט"ו. בי"צ בעמ"ז שם. זבחי צדק או' כ"ג.

כט

כט) שם. ואם נמצא שם או בעובי הלב קורט דם אסור וכו' והפר"ח או' ח' כתב לגמגם על דברי יש מי שאומר הנז' שהיא סברת ראבי"ה וס"ל דיש להכשיר והפר"ת או' ו' כתב דיש להכשיר בהפ"מ. וכ"כ הכרתי או' ז' חכ"א כלל י"ז או' ז' ענ"ה סי' י"ט או' י"א. אבל התב"ש או' ה' כתב להשיג על דברי הפר"ח וכתב דהעיקר כפסק הש"ע. וכ"כ השו"ג במחו' או' ו' דלענין מעשה נקטינן כראבי"ה וכ"פ הרשד"ם. בל"י או' י"א וכתב וכ"כ כל האחרונים. זר"א או' צ"ד. וכ"פ הבי"צ או' ה' כדברי הש"ע. זבחי צדק או' כ"ד.

ל

ל) ואם הלקותא ניכרת במקום שהיתה ולפנים אין ניכר שום רעותא כלל נראה דכ"ע מודים להכשיר. תב"ש שם. ביא"ב בשפ"ז או' י"ב. מק"מ או' ו'.

לא

לא) שם הגה. נצרר הדם בעובי הבשר הרי הוא כקורט דם וטרפה. ודוקא אם נמצא שם על הלב רעותא מבחוץ וגם בעובי הלב קו"ד זהו דאמרינן שהוא אסור אבל אם הלקותא אין ניכרת אלא במקום שהיתה דבוקה לשומן הטרפש ולפנים בלב אין ניכר שום רעותא כלל יש להכשיר. תו"ז סי' ס"ח או' י"ז זבחי צדק או' כ"ה.

לב

לב) אם שומן הלב הנז' לא היה דבוק ללב ונמצא קו"ד צרור בעובי הבשר ולא הגיע לחלל יש להכשיר. ברכ"י בשיו"ב או' ד' בשם מהר"י פינטו. והגם שהענ"ה שם או' ט"ז כתב שמדברי הכנה"ג לא משמע הכי כתב הרב זבחי צדק או' כ"ו דהעיקר דכשרה משום דדברי הראבי"ה הנז' רבים פליגי עליה ותגסי לחוש לדבריו אבל בנידון זה ודאי דכשרה יעו"ש.

לג

לג) אם נמצא קו"ד או נצרר על חוד הלב ולא נכנס בעובי הבשר כשרה. מחב"ר או' ו' משם הרב בתי כהונה. ענ"ה שם או' י"ז. תו"ז שם או' כ"ב.

לד

לד) קו"ד המוזכר בכל מקום היינו ממשות או דם צרור בעובי הבשר אבל האדים הבשר לחוד אינו מזיק. חוט השני סי' ס"ט. שפ"ד סי' מ"ו או' ט"ז. מחב"ר או' ה' ענ"ה שם או' י"ח. זבחי צדק או' כ"ז. ועיין עוד לקמן סי' מ"ח או' מ"ז.

לה

לה) מעשה בלב תרנגול א' שהיה עציו כסוי מלא מים והלב כולו בתוכו וקלפוהו ובדקוהו ולא היה בו נקב והכשירו. מהריק"ש בס' ערך לחם סעי' ט"ל. פר"ח סוף או' ה' לה"פ או' ח' שה"מ או' ח' חכ"א כלל י"ז או' ד' זב"ת סוף או' יו"ד. תו"ז שם או' י"ח. בי"צ או' ה' והשפ"ד או' א' כתב דאין היתר בנידון דריק"ש כ"א בהפ"מ ואחר הבדיקה בכל האיברים דשמא אלו המים דרך ושט באו לה ומודינא דאי לא הוה רק כיס לחוד בלא מים כשר אם הלב שלם מכל הצד עכ"ל והב"ד המחב"ר או' ז' וכתב שנידון מהריק"ש היה שהכסוי היה סתום דליכא למיחש דהמים באו דרך הושט ואם יהיה באופן דאיכא למיחש שבאו אצו המים דרך הושט הדין עם השפ"ד. והב"ד ענ"ה שם או' ה' ויש גירסא אחרת במהריק"ש שכתוב והלב בלוי בתוכו וכ"ה בשו"ג מחו' או' ב' וכתב שם השו"ג שאחר שיסיר הבשר הבלוי צריך שיהא הבשר שנשאר תחת הבלוי בשר שלם ויפה שאין הרופא גוררו וכמ"ש לעיל ססי' ט"ל בהגה לגבי ריאה יעו"ש. והב"ד הזכ"ל ה' טרפות על סי' זה. זבחי צדק או' כ"ח.

לו

לו) אם נמצא הלב נקוב ונתברר שמתחלת בריאתו כך נברא טרפה. צ"צ סי' ע"א. ענ"ה שם או' כ"א. זבחי צדק או' ל"א.

לז

לז) אווזא שהעיר שלם מבחוץ והעצם האמצעי נחלק לשנים כרוחב אצבעיים ונראה משם הלב והכבד והיה נראה שכך היא מתחלת בריאתו כשרה. צ"צ סי' ע"ו מנ"י כלל צ"ד או' י"א. ענ"ה שם או' כ"ג. זבחי צדק או' ל"ב.

לח

לח) בועא מליאה ליחה שנמצאת בלב או באוזן הלב ואין רעותא בחלל הלב ולא בקנה הלב מעשה בא בירושת"ו והכשירוהו רבני מתא. פרי הארץ סי' יו"ד. שו"ג מחו' או' ה' זכ"ל שם. ענ"ה שם או' כ"ד. תו"ז שם או' י"ט. זבחי צדק או' ל"ג.

לט

טל) נמצא על הלב בין אזניו תוספת כמו אוטם והיו בו שנים א' רך קצת וא' קשה מאד והלב לא נשתנה והשומן שעליו לא לקה וקרעו הלב לשנים ולא נמצא בו שום נקב וקלפו הבשר שבפנים עד שהגיעו למקום האטום ונמצא בשר חי ואז קרעו האטום ויצא ממנו ליחה ירוקה כשרה. הרשב"ץ בס' יבין שמועה דף ז' ע"ד. ענ"ה שם או' ו' זבחי צדק או' ל"ד.

מ

מ) מעשה שאירע בשאלוניק"י יע"א בלב בהמה גסה שנמצא שם בועא הניכרת מעל"ע ומן החלל ולחוץ אלא שלצד החלל היה קרום בשר ע"ג הבועא ומצד חוץ היה מגולה והכשירוהו מטעם דלא אשכחן בועא אלא בריאה ואם נחוש לסברת רש"ל האיכא בשר תחתיה שלם. שו"ג סי' ל"ז מחו' או' ט"ז. תו"ז סי' ס"ח או' ך' זבחי צדק או' ל"ה.

מא

מא) ועוד בא מעשה בלב בהמה גסה שהיה בו בועא גדולה כביצה וניכרת מעל"ע ומצד חלל הלב היה כל הבועא טמונה בתוך בשר הלב רק שיעור זוז א' היה לבן שהיה נראה שהוא קרום הבועא וחשבנו להטריפה דבועא היא כנקב ואח"כ קרענו הבועא ונשאר תחתיה עוד קרום דק של בשר הלב והכשרנו דכיון שנשאר תחת הבועא קרום דק של בשר הלב לא הגיע לחלל קרינן ביה. שו"ג שם. או"ז שם או' כ"א. זבחי צדק או' ל"ו.

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---