כף החיים/אורח חיים/תרפב

כף החיים ‏ אורח חיים תרפב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] כל ח' ימי חנוכה אומר על הנסים וכו'. כתוב באו"ח יוחנן הוא חשמונאי כמ"ש בספר יוסיפון וי"א חשמונאי ע"ד יאתיו חשמנים והוא דרך גדולה. ב"י. וכ"כ הרד"א חשמונאי יוחנן המכונה חשמונאי. וכן איתא בסדר עולם דיוחנן כהן גדול שתי שמות היו לו יוחנן חשמונאי. מיהו הפר"ח כתב דצ"ל חשמונאי האל"ף בחיריק. ור"ל כי הוא בא ממשפחה של חשמונאי. וכן הסכים הרב רב פעלים ח"ד סי' ל"א כדברי הפר"ח יעו"ש. וכ"כ בספרו בן א"ח פ' וישב אות כ"ה:

א) וכתב עו"ש באו"ח י"א הרשעה בחיריק הרי"ש אבל יותר נכון לקרות הרשעה בחטף פתח תחת הרי"ש. ב"י. מ"א. מיהו הפר"ח כתב יש לקרות הרשעה הרי"ש בחיריק ודלא כאו"ח שהביא הב"י:

א) נוסח על הנסים השגור בפי הכל בימים ההם ובזמן הזה. כנה"ג בהגה"ט. והפר"ח כתב צ"ל בזמן הזה בלא וי"ו. וכ"כ לעיל סי' תרע"ו אות ה' יעויין שם. שעשית לאבותינו בימים ההם כך הנוסחא השגורה בפי הכל וכ"ם בסי' אבל הרד"א הביא הנוסחא שעשית עמנו ועם אבותינו. כנה"ג שם:

א) כשעמדה עליהם מלכות יון הרשעה כן הוא הלשון השגור בפי הכל וכ"ה בסידורים אבל הרד"א הביא הנוסחא כשעמדה לבד בלא עליהם לפי שאומר אח"כ על עמך ישראל וכ"ה בסידורים. ולי נראה שאין חשש לזה. ומיהו אי גרסינן כשעמדה עליהם צ"ל ועל עמך ישראל בוי"ו. כנה"ג בהגה"ט. והפר"ח כתב צריך לדלג מלת עליהם ומי שרוצה לאומרה צ"ל ועל עמך ישראל בוי"ו:

א) הנוסח המורגל הוא לשכחם מתורתך ולהעבירם מחקי רצונך וס' או"ח והרד"א כתבו שאין לומר מתורתך במ"ם אלא לשכחם תורתך וכן אין לומר ולהעבירם מחקי רצונך במ"ם אלא חקי רצונך ודקדוק מלת מתורתך הוא נכון שיותר טוב לומר לשכחם תורתך אבל במלת מחקי יותר נכון לומר במ"ם וכמו שאומרים העולם. פר"ח. וכ"כ הש"ץ דף שכ"ג ע"ד דצ"ל לשכחם תורתך ולהעבירם מחקי רצונך יעו"ש וכ"כ בן א"ח פ' וישב אות כ"ה. ור"ל שרצו לבטל מהם ר"ח שבת ומילה שהם עיקרי התורה ומקצת מן החקים:

א) ולך עשית שם גדול וכו' כך הוא הנוסח השגור בפי הכל והרד"א הביא הגירסא לך עשית בלא וא"ו וכן כתוב בסידורין. כנה"ג שם. פר"ח. ש"ץ דף שכ"ד ע"א:

א) תשועה גדולה ופורקן כהיום הזה כ"ה הנוסח השגור בפי הכל וכ"ה בסי' אבל הרד"א הביא הנוסחא תשועה גדולה ופורקן לבד. כנה"ג שם. ש"ץ שם:

א) קבעו שמונת ימים אלו בהלל ובהודאה כ"ה הנוסח השגור בפי הכל וכ"ה בסי'. והרד"א הביא הגירסא וקבעו ימי חנוכה אלו להודות ולשבח לפניך. כנה"ג שם. והמ"א כתב שי"ל ימי חנוכה אלו כמו שאנו אומרים ותתן לנו את יום חג פלוני הזה. וכ"כ א"א אות א' די"ל וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו וכן המנהג עכ"ל. וכ"כ בן א"ח שם:

א) ועשית עמהם נסים ונפלאות יש גורסים ועשית עמהם נס ופלא ובסדורים כתוב בנוסח על הנסים של חנוכה ועשית עמהם נסים ונפלאות ובנוסח על הנסים של פורים ועשית עמהם נס ופלא ואפשר שטעם השינוי הגירסא מחנוכה לפורים מפני שבחנוכה נעשה נס התשועה וההצלה ונס פך השמן ולכך י"ל ועשית עמהם נסים ונפלאות אבל בפורים אין כאן אלא נס ההצלה לבד ולכן י"ל נס ופלא. כנה"ג שם. פר"ח. ש"ץ שם ע"ב. ואנכי הרואה ברוב הסידורין שכתוב כאן וכאן בחנוכה ופורים ועשית עמהם נסים ונפלאות ויציבא מילתא דגם בפורים שתים זו שמענו דהיינו נס ההצלה וגם שבירכו למרדכי בגדולה וכמ"ש הט"ז לקמן סי' תרצ"ה סק"א יעו"ש. יפ"ל ח"ב או' ג':

ב

ב) שם. אומר על הנסים בבהמ"ז בברכת הארץ ובתפלה בברכת מודים. דכולי מילי דחנוכה הודאה נינהו. ט"ז סק"א. מ"ב אות ב':

ג

ג) שם. אומרים על הנסים בבהמ"ז וכו'. ואם אכל דבר שצריך לומר ברכת מעין שלש צ"ל בה ועל הנסים ונפלאות שעשית לנו בימים אלו כי אתה ה' טוב וכו' ונודה לך על הארץ וכו' בא"י על הארץ וכו' יד נאמן דף ה' ע"א. יפ"ל ח"ב אות א' וכ"כ ביפ"ל ח"ה סוף אות א' דהגם דבש"ע סימן ר"ח סעיף י"ב פסק דאין להזכיר מעין המאורע בברכה מעין ג' בחנוכה ופורים נראה דעל צד הטוב להזכיר חסדי ה' ואין כאן משום בל תוסיף והפסק כל שהוא שייך ליומא יעו"ש. אמנם בתשו' מהר"ם מרוטנבורג סי' ע' כתב דא"צ להזכיר מעין המאורע בחנוכה ופורים בברכת מעין ג' כיון דליכא הודאה בברכה דמעין ג' ואין להזכיר מאורע בחנוכה ופירים אלא היכא דאיכא הודאה כתפילה יעויין שם והב"ד א"ר אות ב' וכתב אף שאומרים ונודה לך וכו' היינו משום מעין החתימה ולא הוי הודאה כתפילה וכיון שאין הודאה כתפילה לא נתקנה כלל וזהו כפי' הלבוש בסי' ר"ח סעיף י"ב יעו"ש. וכ"כ א"א או' א' מ"ב אות ב'. ועיין לעיל סי' ר"ח אות ס"ח

ד

ד) שם. ואם לא אמר אין מחזירין אותו. והיינו דשבת ויו"ט דבר תורה ויש בהם קרבן מוסף ור"ח נמי הילכך תיקנו להזכיר בתפלה ומחזירין אותו משא"כ חנוכה כל עיקרו דרבנן ומשו"ה אין מחזירין אותו. מש"ז או' ב':

ה

ה) שם. ואם לא אמר אין מחזירין אותו. ואם רוצה לחזיר ולהתפלל כדי להזכיר אין לו רשות. הרא"ש בתשו' בשם גדולי אשכנז וצרפת. כנה"ג בהגה"ט. ועיין באות שאח"ז.

ו

ו) ואם שכח על הנסים וחזר ובאמצע נזכר שהדין הוא שלא לחזור פוסק אפי' באמצע ברכה. מכתם לדוד סי' כ"ב. ברכ"י אות ב' שע"ת. וכ"כ המאמ"ר או' ב'. ועיין בש"ץ דף שכ"ד ע"ד שכתב במי ששכח עה"נ וכיוצא שא"צ לחזור ורוצה להחמיר לחזור ולהתפלל צריך לכוין לשם נדבה וגם צריך שיהיה מכיר בעצמו שיוכל לכוין היטב בתפלתו מראש ועד סוף ואם יודע לחדש בה דבר ולא יוטרד טוב לעשות כן יעויין שם. שע"ת. ועיין לעיל סימן ק"ז סעיף ד' ובדברינו לשם בס"ד:

ז

ז) שם. אין מחזירין אותו. בין בתפלה בין בבהמ"ז. והב"ח כתב דבבהמ"ז אם לא אמרו מחזירין אותו. ומנהגינו שלא לחזור כפסק הש"ע. שכנה"ג בהגב"י או' א' וכ"כ הפר"ח דאם לא הזכיר דבר ברור הוא שא"צ לחזור ודלא כהב"ח שכתב שבבהמ"ז חוזר ולא נהירא עכ"ל ואפי' חנוכה בשבת דחייב לאכול פת משום שבת אפ"ה אם לא אמר על הנסים כל שסיים אותה ברכה אינו חוזר וכמ"ש לעיל סימן קפ"ח סעי' ז' גבי ר"ח. פר"ח. וכ"כ המש"ז אות ד' מ"ב אות ג' ואם התחיל לאכול במוצאי חנוכה מבע"י ומשכה סעודתו עד הלילה אי אזלינן בתר התחלת סעודה וצריך להזכיר עה"נ בבהמ"ז עיין לעיל סי' קפ"ח סעי' יו"ד ובדברינו לשם בס"ד:

ח

ח) שם. אין מחזירין אותו. ואם אמר עה"נ בעבודה והשלים תפלתו א"צ לחזור דלא הוי הפסק מה שאמר חוץ למקומו. יוסף אומץ סימן ח' עיקרי הד"ט סימן ל"ה אות ל"ה:

ט

ט) שם הגה. ועיין לעיל סימן רצ"ד סעיף ד' וה' ר"ל דשם כתוב דמיד כשסיים הברכה אין לו לחזור אעפ"י שלא פתח בברכה שלאחריה יעויין שם ובדברינו לשם:

י

י) שם. אפי' נזכר בין אתה להשם חוזר. אבל אם סיים הברכה אינו חוזר דסיום הברכה הוי בטעות. ומיהו ה"ד בדברים שאין מחזירין אותו אבל בדברים שמחזירים אותו לא חשיב כטעות וכמ"ש בסי' קי"ד סעיף ו' ובסימן תכ"ב סעיף א' דכל שלא התחיל בברכה אחרת יאמר אותו במקום שנזכר יעו"ש. פר"ח:

יא

יא) שם הגה. י"א כששכח על הנסים וכו'. וכן יעשה בפורים. ב"י בשם הכלבו סי' כ"ה. לבוש. מ"ב אות ה':

יב

יב) שם בהגה. י"א כששכח על הנסים בבהמ"ז וכו'. וכ"ש אם שכח בתפלה מלומר דיש לאומרו קודם יהיו לרצון. א"ר אות ב' וכ"מ בט"ז סק"ג. וכ"כ המאמ"ר או' ג' מ"ב אות ד':

יג

יג) שם בהגה. כשמגיע להרחמן יאמר הרחמן וכו'. ובר"ח יאמר זה אחר הרחמן הוא יחדש וכו' משום דתדיר קודם כדלקמן סי' תרפ"ד. יא"פ. מ"ב אות ה':

יד

יד) שם בהגה. בימי מתתיהו. זהו מדברי הכלבו סימן כ"ם ושם כתיב מתתיה בלא ו"ו. וכ"ה הנוסח שהביא בב"י מתתיה בלא ו"ו. ובשם מתתיה התיו בחירק לפי המדקדקים רו"ח או' ב':

טו

טו) [סעיף ב'] גם במוסף של שבת ושל ר"ח צריך להזכיר וכו'. דיום הוא שנתחייב בד' תפילות. ואם לא אמרו אין מחזירין אותו. ט"ז סק"ד. מש"ז או' ד' מ"ב או' ו':

טז

טז) [סעיף ג'] אין אומרים כשם שעשית וכו'. י"א לפי שאמרו חכמים לעולם לא ישאל אדם צרכיו לא בג' ראשונות ולא בג' אחרונות וטעות הוא שהרי האי טעמא לא הוי אלא למתפלל בל' יחיד אבל בשביל הצבור שרי אבל נראה שאין לאומרו מטעם אחר משום דאמרו חכמים דכל דבר דהוי להבא תקנו בלהבא ובדבר דהודאה הוי לשעבר. ב"י. פר"ח. מ"ב או' ז':

יז

טוב) שם. וי"א שאומרים אותו דכיון שצורך רבים הוא שפיר דמי. טור. ודעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד. ב"י. פר"ח. מ"ב או' ח'. והא דלא כתב כן בש"ע אלא סתם שאין לאומרו מפני שכ"ה דעת הרא"ש שאין לאומרו כמ"ש הטור אלא רק בב"י גלה דעתו דעבד כמר וכו' אבל מ"מ ס"ל דהיותר טוב שלא לאומרו דשב וא"ת עדיף:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---