כף החיים/אורח חיים/תרנג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף החייםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרנג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א) [סעיף א'] הדם של מצוה אסור להריח בו וכו'. לפי שעיקרו אינו אלא להריח בו ומזה הקצה כל שבעה כמו בעצי סוכה אבל אתרוג עיקרו לאכילה ומזה לבד הוקצה ולא מלהריח אלא שנחלקו בברכה די"א דכיון דלא עביד לריחא לא שייכא בו ברכה הנותן ריח טוב בפירות וע"כ אין להריח באתרוג כל שבעה. ט"ז סק"א. והוא מדברי הטור והלבוש:

ב[עריכה]

ב) ואותן המריחין כשמברכין על הנטילה מנהג שיטות הוא. ב"י בשם הסמ"ק. לבוש. ט"ז שם:

ג[עריכה]

ג) שם. הדס של מצוה אסור להריח בו וכו'. אפי' בשבת דהוקצה לכל ז' אבל אתרוג מותר להריח בו בשבת כמ"ש בהגה סי' תרנ"ח סעי' ב' דהא עכ"פ עתה לאו למצוה עביד. מ"א ריש הסי' א"ר או' א' י"א בהגה"ט. א"א ריש הסי' ח"א כלל ס"ו או' י"ג. מ"ב או' ב' והטעם כתב הלב"ש דהמחלוקת אם לברך על ריח האתרוג בחג הוא בססי' רי"ו והטעם כתב שם המ"א דלאו לריח עומד אלא למציה ממילה בשבת לכ"ע מריח ומברך עכ"ל וכ"כ המחה"ש. מיהו דעת המט"י והמאמ"ר דגם בשבת אין לברך על האתרוג כמ"ש באו' שאח"ז:

ד[עריכה]

ד) ועוד נ"ל דדוקא כשמריח בו (באתרוג) בשעת נטילתו לצאת בו אז י"א דאינו מברך אבל אם נוטלו באמצע היום להריח בו לכ"ע מברך מידי אפרי העומד לאכילה ונטלו להריח בו בהי' רי"ו סעי' ב' וכ"מ מל' סמ"ק. מ"א שם. וכ"כ לעיל בסי' רי"ו ס"ק כ"א בשם רש"ל יעו"ש וכ"ה דעת ח"א שם אבל הא"ר או' ב' כתב להשיג על דברי המ"א הנז' וכתב דכל היום אסור לברך עליו יעו"ש וכ"כ לעיל סי' רי"ו או' כ"ב. וכ"כ המט"י להשיג על דברי המ"א הנז' ומסיק ועכ"פ דלדעת הש"ע יש למנוע מלהריח כלל באתרוג אף אחר נטילה ואף בשבת ודלא כמ"א יעו"ש. וכ"כ המאמר או' ג' וכ"כ המש"ז או' א' דלדעת הט"ז אף שלא בשעת נטילה אין מברכין עליו ואף בשבת כ"א אפרי אחר מברך ומריח באתרוג ואף בחול יעו"ש. וית' עוד מזה לקמן סי' תרנ"ח סעי' ב' יעו"ש:

ה[עריכה]

ה) שם. אלא לפי שנחלקו אם מברכין עליו וכו'. ור"ל דנהי דלכ"ע מותר להריח בו מ"מ מאחר שנחלקו לענין ברכה טוב שלא להריח משום דאם מברך יש לחוש שמא הלכה כמ"ד שלא לברך ויש כאן ברכה לבטלה ואם אינו מברך יש לחוש שמא הלכה כמ"ד דצריך לברך ונמצא נהנה מן העולם בלא ברכה. מאמ"ר או' ב' ועי"ש במה שכתב להשיג על דברי שכנה"ג שכתב הטעם שלא יברך כדי שלא יבא לאוכלו יעו"ש. ומה שיש עוד פרטי דינים על סעי' זה הלא הם כתובים לעיל סי' רי"ו על סעי' י"ד קחנו משם:

ו[עריכה]

ו) [סעיף ב'] שריא בהנאה. דהזמנה לאו מילתא היא. ב"י בשם הג"א. לבוש. מ"א סק"א. ועיין מ"ש סי' תרל"ח סעי' א' לענין לולב של אשתקד. מ"א שם. ור"ל כמו שם לא מהני ישיבתו של אשתקד בסוכה לשנה זו ה"נ הגבהה דהושענא של אשתקד לא מהני לשנה זו. לב"ש. וכ"כ המחה"ש והיא"פ. ועיין לעיל סי' תרל"ח או' כ"א:

ז[עריכה]

ז) וגם אתרוג בכלל הושענא ואם עדיין לא יצא בו שרי בהנאה דהזמנה לאו מילתא היא בכל דבר והוא פשוט. מט"י. מיהו בא"א או' א' כתב י"ל שיש חילוק בין יו"ט מטעם מוקצה דהסיח מדעתו כל שעשה מה שמוטל עליו אתקצי מדעתו עכ"פ אע"ג דהזמנה לאו מילתא היא כה"ג וכל דלא הגביהה למיפק בוה היינו בחו"ה דלא שייך מוקצה מדעתו יעו"ש. ומה שנסתפק שם בא"א בענין אתרוג והדס במחובר בעציץ אי יוצא י"ח עיין לעיל סי' תרנ"א או' ע"ו:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון