כף החיים/אורח חיים/תקיט

כף החיים ‏ אורח חיים תקיט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] מסלקין תריסי חנויות וכו'. והיינו חניות שאינן מחוברין בקרקע אלא כעין מגדל של עץ וסוגר אותו בדלת וכשרוצה לפותחו מסלק הדלת ונותנו לפני החנות ומסדר עליו צרורות רוכלין למוכרן מותר לסלק את הדלת כדי להוציא ממנה תבלין ומה שצריך ליו"ט ואעפ"י דק"ל יש בנין וסתירה בכלים מדרבנן משום שמחת יו"ט לצורך אוכל נפש התירו לו. וגם להחזיר הדלת למקומה מותר ואעפ"י שאין החזרה צורך יו"ט התירו סופו משום תחלתו דאי לא שרית ליה להחזיר לא פתח ואתי לאימנועי משמחת יו"ט אבל אם יש לו כיוצא בזה בבית מותר לסלקו ואסור להחזירו דבבית לא התירו סופו משום תחלתו דכיון דברשותו נינהו לא אתי לאימנועי משמחת יו"ט שאינו ירא להניחו פתוח בביתו. טור וב"י. לבוש. ט"ז סק"א. חמ"מ או' א' ר"ז או' א' מק"ק סי' ח' או' א' ואו' ב' מ"ב או' א' ואו' ב':

ב

ב) וכתב שם הט"ז מכל זה מבואר דלענין חזרה יש חילוק בין חניות לבתים לרש"י אסור בבתים כל שאין שם צרכי רבים ממילא אם יש צרכי רבים מותר אף בדבתים ולהרי"ף יש היתר אף בבתים אם יש חשש שאינו מניח שם פתוח אבל בפתיחה מותר בכ"ג אפי' באין צרכי רבים עכ"ל. אמנם הא"ר או' ג' כתב דטעם זה של הרי"ף כתבו כל הפו' חוץ מפירש"י ודלא כהט"ז דפסק לשניהם עכ"ל וא"כ לפי דבריו אף ביש צרכי רבים אין להחזיר בבתים אם אין שם חשש גניבה אם ישאר פתוח. וכ"כ מ"ב בשער הציון או' ב' וכ"מ מסתמיות דברי האחרונים דבבתים אין חילוק בין צרכי רבים ליחיד דכל שאין חשש גניבה אם ישאר פתוח אין להחזיר:

ג

ג) שם. מסלקין תריסי חניות וכו' בד"א שאין שם פתח אבל אם יש שם פתח משתמש דרך הפתח. ירושלמי. וכ"כ בעה"ק לרשב"א שער א' או' י"ב. והב"ד א"ר או' א' ומ"ש הב"י מדלא חילקו הפו' אלמא דס"ל דלא ק"ל כהירושלמי זה ובכ"ג מותר כתב עליו הא"ר שם דלא ראה ס' עבה"ק וגם דברי הפו' סתמן כפירושן דהא כתבו טעמא שלא למנוע משמחת יו"ט וא"כ כיון שאפשר ע"י חלון או פתח אסור עכ"ל. ובס' בגדי ישע כתב אפשר דגם זה מיקרי אתי לאמנועי משמחת יו"ט מאחר שמוכר לרבים ואם דוחק עצמו בכל פעם יש טרחא גדולה עכ"ל. וא"כ אף לפי דבריו דוקא אם מוכר לרבים ויש טורח עליו להוציא בכל פעם הא לא"ה אסור לסלק התריסין אלא לוקח דרך החלון או הפתח אם אפשר:

ד

ד) שם. מסלקין תריסי חניות וכו' פי' דלתי חנויות של שידה תיבה ומגדל (פי' מיני תיבות) שאינן מחוברים לקרקע אבל במחוברין יש בנין וסתירה כמ"ש סי' שי"ג (סעי' ד' וסי' ש"ח סעי' ט') ואסור לסלקן ולהחזירן. מ"א סק"א. חמ"מ או' א' ר"ז או' ד' מק"ק סי' ח' או' ג' מ"ב או' א' והיינו דוקא אם מסלק הדלת לגמרי מן החנות אבל אם אינו מסלקו אלא פותח ונועל בעוד שהדלת קבוע בתוכו מותר לפתוח ולנעול אפי' כשהחנות מחובר לקרקע כמ"ש לקמן או' ט' יעו"ש:

ה

ה) שם. כשיש להם ציר באמצע. פי' באמצע הדופן יש ציר ויש לדלת שם בליטה כנגדו שתחובין אותו בציר ואינו נראה כ"כ כבונה. טור. לבוש. ט"ז סק"ב. חמ"מ או' א' והמאמ"ר או' א' כתב דמפרש"י משמע דהבליטה שבדלת הנכנסת תוך החור שבדופן הוא הנקרא ציר יעו"ש. וכ"כ הר"ז או' ב':

ו

ו) שם. כשיש להם ציר באמצע. ואפי' מחזיר כל צרכו מותר ובלבד שלא יתקע (ר"ל בחוזק בסכין וביתדות כמ"ש לעיל סי' שי"ג או' נ"ח יעו"ש) ואם תקע הרי זה מלאכה וחייב משום מכה בפטיש. עבה"ק שער א' או' י"ב. א"ר או' ג' מ"ב או' ג':

ז

ז) שם. אבל יש להם ציר מן הצד. פי' ציר למעלה ולמטה. טור. לבוש. ט"ז סק"ג. חמ"מ שם. ר"ז שם. מ"ב או' ד':

ח

ח) שם. אבל יש להם ציר מן הצד אסור וכו' דברים אלו שאמרו בתריסין רפוין ואינן רפוין ולפיכך מן הצד אסור להחזיר כל צרכן. היו רפוין גמורים מחזיר ואפי' בשיש ציר מן הצד ואפי' בשבת וא"צ לומר ביו"ט והוא שלא יתקע. עבה"ק שם. א"ר או' ד' ועיין לעיל סי' שי"ג סעי' ה' וסעי' ו' ובדברינו לשם בס"ד:

ט

ט) שם. אבל יש להם ציר מן הצד אסור וכו' וה"ד כשהוא צריך להסיר קרש שבו הציר כדי לפתוח דאילו בפותח ונועל בעוד שהוא קבוע ודאי שרי דאל"כ יהא אסור לפתוח דלתות הבית בשבת, ב"י. לבוש. ט"ז סק"ג וכתב והוא פשוט דאם בפותח ונועל לחוד אין איסור אפי' במחובר עכ"ל וכ"כ החמ"מ או' א' מק"ק סי' ח' או' ג' מ"ב או' ה' ואף סגור במפתח מותר לפתוח ולסגור. מש"ז או' ג':

י

י) שם. ושאין להם ציר כל עיקר. כצ"ל. וכ"ה בטור ולבוש. חמ"מ שם. ר"ז או' ג' מ"ב או' ו':

יא

יא) שם. אפי' בבית מותר להחזיר. דאף שבבית אין לחוש לגניבה מ"מ מותר. שלא אסרו אלא כשיש לו ציר באמצע גזירה משום יש לו ציר למעלה ולמטה שיש לחוש שמא יתקע ולפיכך לא התירו להחזיר אלא במקום שיש לחוש למניעת שמחת יו"ט אבל כשאין לו ציר כל עיקר לא גזרו כלל. ר"ז שם. מ"ב או' ז':

יב

יב) [סעיף ב'] וכסא ושלחן וכו' וה"ה כוס של פרקים. ר"ז או' ה' מ"ב או' ח':

יג

יג) שם. מעמידין אותם ביו"ט. לפי שאין בנין בכלים. הרמב"ם פ"ד דין י"ג. לבוש ט"ז סק"ד. ועיין לקמן או' טו"ב:

יד

יד) שם. מעמידין אותם ביו"ט, וזה שבסעי' א' אסור בציר מהצד שמא יתקע וכאן שרי אפי' במהודק משום דכאן משום שמחת יו"ט משא"כ שם דליכא אלא משום התירו סופן משום תחלתן. ביאורי הגר"א:

טו

טו) שם. מעמידין אותם ביו"ט, מדסתם משמע דאפי' נתפרקו מבע"י נמי שרי להעמיד אותם ביו"ט. וכ"כ מ"ב או' יו"ד. והוא אם הם לצורך אותו היום אבל שלא לצורך אותו היום אסור וכמ"ש לעיל רסי' תק"ג יעו"ש:

טז

טז) שם. והוא שלא יתקע. פי' בחוזק. ואם תקע בחוזק אסור דהוה כעושה כלי. ט"ז שם:

יז

טוב) שם. והוא שלא יתקע. משמע דלא איירי ברפוי ואפ"ה שרי ואע"ג דבשבת אסור כמ"ש סי' רע"ט ביו"ט לא גזרו כיון דאין בנין וסתירה בכלים. מ"א סק"ד, מאמ"ר או' ב':

יח

חי) גוי שהביא כתב חתום לישראל ביו"ט מותר הישראל להתיר החותם ביו"ט ולשברו, דרשות מהרי"ל ה' יו"ט בשם מהר"ש. שכנה"ג בהגה"ט או' א' ונראה דבחותם שיש עליו אותיות דאסור לשברם כמ"ש בסי' ש"מ סעי' ג' לענין שבת וה"ה יו"ט. ט"ז סוף הסי' וכ"כ מ"א סק"ד. מיהו בביאורי הגר"א כתב על דברי מהרי"ל הנז' שהתיר לפתוח כתב ביו"ט צ"ע דהא לא התירו בי"ט אלא משום שמחת יו"ט והמש"ז או' ה' כתב דמיירי דמשבר רק השעוה הא קורע לנייר י"ל אף ביו"ט אסור לפתוח עכ"ל. וכ"כ ח"א כלל צ"ג או' יו"ד. וע"כ נראה דיש להחמיר ולומר לגוי לפתחו. ועיין עוד מזה לעיל סי' ש"ז או' ק"ג ואו' ק"ד:

יט

יט) [סעיף ג'] הגה. ועיין סי' שי"ד סעי' ז' וסעי' יו"ד ובדברינו לשם בס"ד:

כ

ך) [סעיף ה'] קמטים שעושות הנשים וכו'. וה"ה דאסור לעשות קמטים בענק שבצואר שקורין קאלני"ר מ"א סק"ו. ואפי' בחו"ה אסור לעשות זה כמ"ש לקמן סי' תקמ"א סעי' ג' יעו"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---