כף החיים/אורח חיים/תקיב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף החייםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תקיב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א) [סעיף א'] אין מבשלין לצורך עכו"ם וטעמא משום דכתיב אך אשר יאכל לכל לפש הוא לבדו יעשה לכם ודרשינן לכם ולא לעכו"ם. ביצה כ"א. ב"י לבוש. ט"ז סק"א.

ב[עריכה]

ב) שם. אין מבשלין לצורך עכו"ם וכו' וה"ה כל מלאכות שמותר לעשות בשביל ישראל ביו"ט לצורך קצת בשביל עכו"ם אסור. ח"א כלל כ"א או' א':

ג[עריכה]

ג) שם. אין מבשלין לצורך עכו"ם וכו' וה"ה לצורך קראים. מהר"ר בצלאל סי' ס"ג בשם הרדב"ז. ובתשו' מהרש"ך ח"ג סי' ט"ו כתב שלדעת מהר"ש חקאן הלוי ז"ל מותר לבשל לצורך קראים ביו"ט. כנה"ג בהגה"ט. מ"א סק"א. א"ר או' א' א"א או' א' מ"ב או' ב':

ד[עריכה]

ד) שם. אין מבשלין לצורך עכו"ם וכו' וה"ה לצורך מומר לע"ז או לצורך מחלל שבת בפרהסיא שהרי הם כעכו"ם לכל דבריהם כמ"ש הרמב"ם בה' שבת פ"ל דין ט"ו וכ"כ מ"מ שם. ונראה דה"ה למומר לדבר אחד להכעיס כיון דהרי הוא כעכו"ם כמ"ש ביו"ד סי' ב' סעי' ה' יעו"ש. ועיין מש"ז או' ב' וה"ה כותים דהאידנא דינם כעכו"ם כמ"ש ביו"ד שם סעי' ח' ונראה דכותים אלו השמרונים הדרים עתה בשמרון ובשכם:

ה[עריכה]

ה) שם. לפיכך אסור להזמינם וכו' ואחר שתיקן כל צרכי סעודה סמוך לסעודה מותר להזמינו. תניא. ונ"ל דוקא שלא היה דעתו עליו קודם סעודה כגון שהעכו"ם בא אליו סמוך לסעודה. מ"א סק"ב. ור"ל דמאחר שבא מאליו סמוך לסעודה מותר להזמינו לאכול. מיהו הט"ז סק"ד כתב דאם מפציר בו שיאכל אצלו אעפ"י שבא מאליו מ"מ כיון שחביב לו שיאכל אצלו חיישינן שמא יבשל לו עוד קדרה אחרת ומה לי שמזמינו דרך שליחות לביתו או שמזמינו אחר שבא אליו וכתב שכ"מ מדברי הרמב"ם דבמקום שיש חשש שמא ירבה לא מועיל מה שכבר הכינו יעו"ש. וכ"פ הר"ז או' ב' וכתב בק"א או' א' דמילתא דפשיטא שאין לסמוך על התניא כנגד הרמב"ם והט"ז וגם המ"א אינו בא אלא לפרש דבריו ולא לקבוע הלכה כמותו עכ"ל. וכ"פ מק"ק סי' ו' או' ב' מ"ב או' ג'. ומשמע דאם אינו מזמינו ומפציר בו אלא רק בפעם א' אומר לו אכול משום דרך ארץ דשרי וכ"ש אם יודע בודאי דהעכו"ם אינו אוכל מזה התבשיל ואינו אומר לו אכול אלא מפני ד"א דשרי. ועיין לקמן או' ט"ז:

ו[עריכה]

ו) שם. שמא ירבה בשבילו. פי' שמא יבשל קדרה לבדה שלא היה מבשל אם לא בשביל העכו"ם דאם לא הרבה בשביל עכו"ם אלא בקדרה שהוא מבשל בה ליכא חשש איסור ומשום יש היתר בעבדו ושפחתו דאין לחוש שמא יבשל קדרה אחרת בשבילן. ב"י בשם הרא"ש והר"ן. ט"ז סק"ב. מ"ב או' ד' ומיהו דעת מור"ם ז"ל לקמן בהגה לאסור בשאר עכו"ם בכל ענין וכמ"ש לקמן או' ח"י ואו' כ"ב יעו"ש:

ז[עריכה]

ז) שם. ודוקא להזמינו וכו' והיכא שבא העכו"ם לבית ישראל ביו"ט לבקרו מפני הכבוד ואז מוכרחים לבשל קאו"י כדי להביא לעכו"ם מפני הכבוד אך שותים ממנה גם בעה"ב ושאר בני בית היושבים שם כתב בתשו' רב פעלים ח"ב סי' נ"ו אע"ג דעיקר הכוונה שלהם בבישול הקאו"י להשקות ממנה לעכו"ם שרי משום שהוא צורך גדול משורת דרך ארץ יעו"ש. וכ"כ בספרו בן א"ח פרשת במדבר או' כ"ב:

ח[עריכה]

ח) וכתב עו"ש רב פעלים סי' נ"ז דאם בשלו קאו"י ביו"ט בשביל ראובן ובני ביתו ואח"כ באו גויים לבקר לראובן מותר להשקותם מאותו הקאו"י אע"ג דאח"כ יצטרכו בשביל זה לבשל קאו"י אחרת בשביל בני ביתו של ראובן יעו"ש.

ט[עריכה]

ט) שם. ודוקא להזמינו. דכיון שרוצה לכבדו חיישינן שמא ירבה בשבילו. טור. לבוש. ור"ל שמא יבשל בשבילו קדרה לבדה וכמ"ש לעיל או' ו' יעו"ש:

י[עריכה]

י) שם הגה. אבל לשלוח לו לביתו וכו' משמע אף אם היה בדעתו תחלה לשלח לו מותר דע"י שליחות לא חיישינן שיבשל קדרה אחרת בשבילו משא"כ כשאוכל הכותי אצלו חיישינן. א"ר או' ב' אמנם ח"א כלל צ"ח או' א' כתב דדוקא כששולח לו ממה שהכין לעצמו אבל אסור להרבות בשבילו אפי' באותה קדרה שמבשל לעצמו יעו"ש. וכ"כ בשלחן עצי שטים. וכ"כ המאמ"ר או' א' ליישב דברי מור"ם ז"ל דהכא כתב דמותר לשלוח לביתו ולקמן כתב אבל לשאר עכו"ם בכל ענין אסור וכתב דאפשר לחלק בין שולח ממה שכבר בשל למבשל ומרבה בשבילו באותה קדרה. ומ"ש הט"ז סק"ד דלא חילוקו בין היה דעתו מתחלה לשלוח וכו' כתב עליו המאמ"ר שם דאינו מוכרח יעו"ש. וכ"כ לחלק הנה"ש או' ד' יעו"ש. וכ"ז לדעת האוסרים שכתב מור"ם ז"ל אבל לדעת הרא"ש והר"ן שכתבנו לעיל או' ו' מותר להרבות בשביל עכו"ם בקדרה אחת ולשלוח לביתו ואינו אסור אלא להזמינו אצלו וכמ"ש הנה"ש שם:

יא[עריכה]

יא) וכתב שם ח"א או' ב' ומזה תראה גודל המכשלה שנוהגים רבים לשלוח ביו"ט דורון לנכרי שרוצה לכבדו ומוסיפין בשבילו ולא מיבעיא שאסור לאפות בשבילו חלה א' כמו שנוהגין ומכ"ש שנותנין לתוכו צמוקין שאינם בדוקים מתולעים ואסור לישראל לאכלו או לעשות בשבילו חרעמז"ל ובלינצע"ס דכ"א וא' צריך טרחא לעצמו וגם אין משביח מחמת הריבוי אלא אפי' מה שמרבים לבשל בשבילו דגים אפי' כשמבשל גם לצורך עצמו אסור לבשל בשביל נכרי עכ"ל. ומיהו היכא דאיכא למיחש לאיבה או להפסד ממון יש לסמוך על המתירין. וכ"כ מ"ב או' ו'. והיינו דוקא באותה קדרה שמבשל הישראל לעצמו וגם במאכל שראוי לישראל לאוכלו אם ירצה לאכול כולו. ומיהו יש מקומות שנוהגין לתת דורון לעכו"ם ביו"ט דוקא מיני פירות חיין ומיני מגדנים:

יב[עריכה]

יב) שם בהגה. ע"י עכו"ם שרי. נראה דזה מיירי שיש איסור טלטול לבית העכו"ם ע"כ צריך לשלוח העכו"ם אבל ע"י ישראל אסור ואע"ג דאין עירוב והוצאה ביו"ט היינו לצורך ישראל אבל לצורך עכו"ם לא ואם העכו"ם דר תוך הרחוב שמותר לטלטל לשם גם ע"י שליח ישראל שרי כיון דאין כאן איסור הזמנה. ט"ז סק"ג. א"ר או' ג' מ"ב או' ז' ומשמע אף בכרמלית דרבנן אסור ע"י ישראל. מש"ז או' ג' וא"א או' ד' מ"ב שם. והנה"ש או' ג' כתב דמסתמיות דברי הגמ"י משמע דאפי' במקום שמותר הטלטול אסור ע"י ישראל דכל שטורח בשביל הגוי אסור יעו"ש. ועיין לקמן סי' תקי"ח סעי' ב':

יג[עריכה]

יג) שם בהגה. ע"י עכו"ם שרי. אפי' דרך ר"ה. ב"ח. וביש"ש פ"ק דביצה סי' ל"ו אוסר אפי' ע"י עכו"ם, ונ"ל להקל בזמנינו שאין לנו ר"ה גמורה. מ"א סק"ב. חמ"מ או' א' ר"ז או' א' ח"א כלל צ"ח או' א' מק"ק סי' ו' או' ב' וכתב מ"ב או' ח' דהא דמותר לשלוח לו ע"י עכו"ם ואפי' דרך ר"ה היינו היכא דהעכו"ם אלם או מפני דרכי שלום וכמ"ש נעיל סי' שכ"ה סעי' ב' ולקמן סי' תקי"ח סעי' ב' בהגה יעו"ש:

יד[עריכה]

יד) שם. אבל עבדו ושפחתו וכו' דלא אסרינן אלא לזמן את הגוי שהוא חפץ ביקרו ומרבה לו מנות חיישינן שמא יבשל קדרה לבדה והא ליכא למיחש בעבדים ושפחות שבבית ישראל. ב"י בשם הרא"ש והר"ן. עו"ש או' א':

טו[עריכה]

טו) שם. וכן עכו"ם שבא מאליו וכו' והיינו שבא לאחר שהכינו לעצמם. הרמב"ם פ"א דין י"ג. הרשב"א בעה"ק שער ג' או' ב:

טז[עריכה]

טז) שם. מותר להאכילו עמו וכו' כ"כ הרמב"ם שם. וכתב שם המ"מ ומ"ש בגמ' שם מרימר ומר זוטרא כי מקלע להו גוי ביומא טבא אמרי ליה אי ניחא לך במאי דטריחא לן מוטב ואי לא טרחא יתירא אדעתא דידך לא טרחינן סובר הרמב"ם שאין האמירה הזו מעלה ומורידה בהתר הדבר אבל הרשב"א כתב שהאמירה מעכבת עכ"ל ומ"ש אבל הרשב"א כתב וכו' היינו בעה"ק שם. וכ"כ הטור על דברי הרמב"ם הנז' דאינו נראה דאעפ"י שכבר הכינוהו אכתי איכא למיחש שמא ירבה בשבילו אם הוא חשוב וראוי לכך אלא צריך שאמר לו אם יספיק לך במה שהכננו לעצמינו בא ואכול עכ"ל. וכ"פ רי"ו וכ"פ היש"ש פ"ב דביצה סי' כ"ג. וכ"כ העו"ש או' א' דיש להחמיר למעשה אלא שכתב דאם אין מכירו יש להקל באמירה זו יעו"ש. והט"ז סק"ד כתב להכריע להלכה דאם בא מאליו והישראל נותן לו לאכול בלא הזמנה והפצרה שיאכל אצלו אין איסור שמא ירבה אבל אם מפציר בו שיאכל אצלו אעפ"י שבא מאליו מ"מ כיון שחביב לו שיאכל אצלו חיישינן שמא יבשל לו עוד קדרה אחרת ומה לי שמזמינו דרך שליחות לביתו או שמזמינו אחר שבא אליו יעו"ש. וכ"פ הר"ז או' ב' מק"ק סי' ו' או' ב' שע"ש. מ"ב או' יו"ד. ועיין לעיל או' ה':

יז[עריכה]

טוב) שם. להאכילו עמו וכו' ואם יכול לישמט ממנו ישמט כדי שלא יצטרך לטרוח ולטלטל בשבילו, עה"ק שער נ' או' ב':

יח[עריכה]

חי) שם הגה, ומותר להרבות בשביל עבדו וכו' הנה המחבר כלל עבדו ושפחתו הכנענים ושליח ועכו"ם שבא מאליו בחדא מחתא וע"כ בא הרמ"א לפרש שיש חילוק ביניהם דבעבדו ושפחתו אפי' אם מרבה בקדירתו לכתחלה בשבילם שרי כיון דחד טרחא הוא ולא חיישינן בדידהו שמא יבשל קדרה אחרת בשבילם אבל בעכו"ם הבא מאליו שהוא מכובד אצלו דוקא כשנותן לו ממה שהכין עבור עצמו אבל להרבות בשבילו אפי' בקדרה א' אסור דחיישינן שמא יבשל עבורו לבד עוד בקדרה אחרת. מש"ז או' ה' מ"ב או' י"א. ועיין לקמן או' כ"ב:

יט[עריכה]

יט) שם בהגה. ומותר להרבות בשביל עבדו וכו' ובלבד שלא יאמר בפי' שעושה לכך. יש"ש פ"ב דביצה סי' כ"ג. חמ"מ או' א' מ"ב שם. ועיין לעיל סי' תק"ג או' ט"ו:

כ[עריכה]

ך) שם כגה. ומותר להרבות בשביל עבדו וכו' ודוקא בקדרה שרי להרבות לעבדו ולשפחתו אבל בתנור אחד אסור דכל פת ופת צריך טירחא בפני עצמו אלא א"כ יש לו במה לפייסן, ב"י בשם הר"ן. עו"ש או' א' מ"א סק"ג. א"ר או' ה' מ"ב או י"ב. ובתנורים שלנו יש להחמיר אפי' אית ליה מידי אחרינא לפרנס להו. עו"ש שם. א"ר שם. ח"א כלל צ"ח או' ג' שע"ת. מ"ב שם. ובמרדכי ואגודה פ"ב דביצה כתבו דאף בקדרה שלו אסור להרבות אם א"א לפייסנהו בדבר אחר. א"ר שם. וכתב וכן צ"ל דברי רמ"א ולבוש יעו"ש. ומיהו באו' י"ב כתב דנקטינן דמותר להרבות בקדרה א' אף דאין לו במה לפייסן ודלא כרמ"א ולבוש יעו"ש. וכתב עוד שם ואפי' בקדרה אחרת אפשר לסמוך להקל לעת הצורך אם אפשר לפייסן וכן יש להקל לעת הצורך בתנורים שלנו יעו"ש. וכ"כ מ"ב שם דלעת הצורך יש להקל בתנורים שלנו יעו"ש. ועיין לעיל סי' תק"ז סעי' ו' ובדברינו לשם או' נ"ה:

כא[עריכה]

כא) שם הגה. ומותר להרבות בשביל עבדו וכו' בד"א כשמוסיף בשר בקדרה קודם שנתנה על האש אבל לאחר שנתן הקדרה אצל האש אסור להוסף בה בשר בשביל עבדו ושפחתו או בשביל כלבו ואעפ"י שלצורך החול מותר כמ"ש לעיל סי' תק"ג מ"מ היתר זה אינו מועיל אלא א"כ יכול לאכול כל הבשר ביו"ט אם ירצה אבל כאן שאינו יכול לאכול כל הבשר ביו"ט אם ירצה שיהרי צריך ליתן מקצתו לעבדו ושפחתו וכלבו שמזונותיו עליו אין היתר זה מועיל כלום מטעם שנת' לעיל בסי' תק"ו לפיכך אם יש לו מאכלים אחרים שיוכל ליתן לעבדו ושפחתו או לפני כלבו מותר להוסיף בשבילם בשר בקדרה שמבשל לצורך יו"ט. ר"ז או' ד' מק"ק סי' ו' בליקוטי רימ"א או' ה' מ"ב או' י"ב:

כב[עריכה]

כב) שם בהגה, אבל לשאר עכו"ם בכל ענין אסור. כ"כ ב"י בשם או"ח אלא שכתב עליו שאין כן דעת הפו' יעו"ש וכ"כ הט"ז סק"ה דמ"ש או"ח דחיישינן לשמא ירבה דמשמע אפי' בקדרה א' שייך איסור ריבוי זה אינו כמ"ש בב"י בשם הרא"ש והר"ן דדוקא לקדרה אחרת חיישינן יעו"ש. וכ"כ המש"ז או' ה' דמה דמשמע מא"ח לצורך עכו"ם אף באותם קדרה אסור לא ק"ל כן יעי"ש. ומיהו היש"ש פ"ב דביצה סי' כ"ג כתב על דברי או"ח הנז' דמ"מ הדין דין אמת דאיכא למיחש שירבה קדרה אחרת בשבילן יעו"ש. והב"ד הט"ז שם. וכ"פ הר"ז או' ג' וח"א כלל צ"ח או' א' ואו' ג' לחלק יצא דבעכו"ם שרוצה לכבדו אפי' בקדרה שלו אסור להרבות דגזרינן שמא יבשל לו בקדרה לבדו אבל בעכו"ם שאינו חשוב בעיניו לכבדו מותר להרבות באותה קדרה שמבשל לצורך עצמו יעו"ש. ועוד עיין לעיל או ו' ואו' ח"י יעו"ש. ומ"ש במ"א סק"ג הגה דז"ל והמרשים שהרשים בש"ע או"ח ותו' טעה בזה עכ"ל אין כן דעת הט"ז שם ומאמ"ר או' א' ושאר מפרשי הש"ע:

כג[עריכה]

כג) שם בהגה בכל ענין אסור. ומיהו מותר ליתן לעכו"ם חתיכת פשטיד"א או מאווז"א ביו"ט דלא חיישינן שמא ירבה בשבילו רק כשמזמינו על השלחן. ב"י בשם התשב"ץ יש"ש שם וכתב שהוא פשוט. שכנה"ג בהגב"י או' א':

כד[עריכה]

כד) שם הגה. בכל ענין אסור. ואם עשה לנפשו והותיר מותר להאכיל ממנו לעכו"ם או לבהמה. הרמב"ם פ"א דין ט"ו. עו"ש או' א' וכתב והוא פשוט ומרוב פשיטתו השמיטו המחבר:

כה[עריכה]

כה) שם בהגה. וישראל האופה בתנור של עכו"ם וכו' וצ"ל דמיירי הכא בשאין יכול לסלק את העכו"ם בקמח אבל אם אפשר לו לסלק בקמח אסור לאפות בשבילו ומיירי ג"כ בא"א לאפות בתנור אחר אבל בלא"ה אינו ברור להתיר עו"ש שם. אמנם הר"ז בקו"א או' ג' כתב דבכל ענין שרי ממ"נ דאם א"א לסלקו כ"א בפת וא"א בתנור אחר הוי כל אפייה זו לצורך יו"ט ואם אינו מקפיד על פת דוקא ה"ז כמו שאפשר לפייסנהו בד"א ושרי לכ"ע יעו"ש:

כו[עריכה]

כו) [סעיף ב'] בני החיל שנתנו קמח וכו'. כ"כ הרמב"ם פ"א דין י"ד. ומ"ש העו"ש או' ג' לתמוה על הש"ע שהרי דרכו בכ"מ שהרי"ף והרא"ש מסכימים לדעת אחת נקטינן הכי והכא תרווייהו פסקו לאסור יעו"ש כתב עליו המאמ"ר או' ב' שלא דקדק כל הצורך בב"ו שהרי כתב בב"י דבכה"ג אף הרי"ף ז"ל מודה ואין שום מחלוקת ביניהם לענין דינא יעו"ש. וכ"כ השו"ג או' ו' דעל פי הדברים האלה שדעת הרי"ף לענין דינא כדעת הרמב"ם סתם לן כוותיה אלא שכתב שתירוצו של הב"י אינו מחוור אצלו ומ"מ לענין הלכה הסכים כפסק הש"ע יעו"ש. וכ"פ הלבוש כדברי הש"ע. וכ"ה דעת האחרונים:

כז[עריכה]

כז) שם. בישראל נותן ממנו לתינוק וכו' והר"ז או' ו' ובקו"א או' ד' כתב דלא שרי אלא א"כ נותן ממש לאכול ולא ע"י שיוכל ליתן יעו"ש. וכ"כ מק"ק סי' ו' או' ה' מ"ב או' י"ג:

כח[עריכה]

כח) שם. מותר לאפות להם. שאם לא יאפו כל הפת לא יניחו ליתן לתינוק פת אחת. מ"מ שם. ומטעם זה אפי' ישראל נותן להם הקמח מחק המלכות אך שאין הישראל רשאי ליתן ממנו פת לתינוק אלא א"כ יאפה הכל שרי. מ"א סק"ד. א"ר או' ז' ר"ז שם. מק"ק שם. מ"ב ל"ז או' י"ד:

כט[עריכה]

כט) שם. מותר לאפות להם. עיין ט"ז סק"ו מה שהקשה מסי' תק"ג דאסור להערים אחר אכילה וכאן משמע דגם לאחר האכילה שרי ומסיים דראוי להורות הלכה למעשה שאין לסמוך על הערמה זו דראוי לתינוק אלא דוקא בצירוף מקום שיש אונס שיבא על ידו ביטול שמחת יו"ט יעו"ש. וכ"כ א"ר או' ח' בשם הכלבו. וכ"כ הר"ז שם דמחמת הדחק התירו לו להערים שקשה להפטר מבני החיל שיש חיוב מחוק המלכות לאפות להם יעו"ש. וכ"כ מק"ק שם וכ"כ מ"ב בשער הציון או' ל' דאף דכמה אחרונים דחו ראיית הט"ז מ"מ אין לדחות דינו מהלכה שכן נמצא בכמה ראשונים א"ר בשם הכלבו ובחי' הרא"ה ובש"מ בשם הריטב"א יעו"ש:

ל[עריכה]

ל) [סעיף ג'] אסור לבשל ולאפות לצורך כלבים. פלוגתא דר' יוסי הגלילי ור"ע (ביצה כ"א) ופסקו המחברים כר' יוסי הגלילי דאמר לכם ולא לכלבים ודלא כראבי"ה והרז"ה דפסקו כר"ע דמתיר לכלבים. ב"ח:

לא[עריכה]

לא) שם. אסור לבשל ולאפות לצורך כלבים. וה"ה דאסור לכל בהמה כדמוכח שם בגמ' וכ"כ הטור והלבוש.

לב[עריכה]

לב) שם. אסור לבשל ולאפות לצורך כלבים. ומשמע שם בסוגיא אפי' בכלבים דמזונותיהם עליו ומכ"ש כלבים של הפקר ולאו דוקא כלבים אלא ה"ה שאר בהמה חיה ועוף. עו"ש או' ד' א"ר או יו"ד. מ"ב או' ט"ז:

לג[עריכה]

לג) שם אבל מותר לטלטל מזונות וכו' ואפי' בשבת. טור. ועיין לעיל סי' שכ"ד שנתבארו כל דיני הכנת מאכל בהמה וה"ה לכאן. וכ"כ מ"ב או' י"ז:

לד[עריכה]

לד) שם. אבל מותר לטלטל מזונות וכו' ואפי' אין לו בהמה בביתו. ר"ז או' ז' מק"ק סי' ו' בליקוטי רימ"א או' ט' ומשמע בתו' דדבר שאינו ראוי למאכל בהמה אלא ע"י הדחק אסור לטלטלו ומדעת הפו' משמע דשרי. מ"א סק"ה. א"ר או' י"א:

לה[עריכה]

לה) שם הגה. אבל אסור להוציא וכו' שהוצאה מלאכה גמורה היא ולא התירו אצל בהמה אלא טלטול לבד שהוא מד"ס. מ"מ פ"א דין י"ג בשם הרשב"א. והב"ד ב"י. והוא בעה"ק שער ג' או' א' וכ"כ הלבוש. ט"ז סק"ח, ומשמע דוקא איסור תורה אבל להוציא דרך כרמלית וכיוצא שהוא מדרבנן שרי מיהו הישי"ע או' ד' כתב דאף הוצאה דרבנן או שאר שבותים דרבנן אסור לעשות לצורך בהמה ורק טלטול מתירין יעו"ש. וכ"כ הר"ז או' ז' דאפי' שבות של דבריהם כגון להוציא מרה"י לכרמלית אסור. וכ"כ מ"ב או' י"ט. וע"י עכו"ם שרי ואפי' דרך רה"ר. ב"ח. מ"ב שם. ועיין עוד לקמן סי' תקט"ז או' ח':

לו[עריכה]

לו) שם בהגה. כ"א ע"י שינוי. ע"ד שנת' בסי' שכ"ד לענין שבת, ר"ז או' ז' ואופן השינוי עי"ש בסעי' ג' ובדברינו לשם בס"ד:

לז[עריכה]

לז) שם בהגה. ומותר להרבות בשביל הכלבים וכו' דחד טרחא הוא. לבוש. ואפי' בעכו"ם היה מותר בכה"ג אי לא דחיישינן שלא יבא להרבות בקדרה בפ"ע ובבהמה ליכא למיחש לכך ודומה לעבדו ושפחתו דמותר להרבות באותה קדרה. עו"ש או' ה' ועיין לעיל או' י"ט ואו' כ"א:

לח[עריכה]

לח) שם בהגה. ומותר להרבות בשביל הכלבים וכו' וה"ה בשביל שאר בהמה חיה ועוף כיון דחד דינא אית להו וכמ"ש לעיל או' ל"א ואו' ל"ב:

לט[עריכה]

טל) שם בהגה. אפי' אם יש לו ט"ס הוא וצ"ל אפי' אין לו וכו עו"ש או' ה' מ"א סק"ו. ביאורי הגר"א. ועי"ש בביאורי הגר"א שמפרש דברי מור"ם ז"ל דאם היה לו דבר אחר במה לפייסן אפי' קדרה אחרת שרי להרבות בשבילן אם המאכל הזה ראוי לעצמו יעו"ש. אבל העו"ש שם כתב דבקדרה בפ"ע אפי' יש לו ד"א שיוכל לפייסן אסור לבשל בשבילן יעו"ש. ואפיית הפת בכל ענין אסור לדידן שאופין בתנורים גדולים. עו"ש שם. ועיי' לעיל או' ך' ודוק:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון