כף החיים/אורח חיים/תלז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף החייםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תלז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
חק יעקב
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
ישועות יעקב




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א) [סעיף א'] המשכיר בית לחבירו לצורך י"ד וכו'. ר"ל שהשכיר לו בי"ג לצורך י"ד וממנו ואילך. ח"י או' א' חמ"מ או' א' ר"ז או' א':

ב[עריכה]

ב) שם. וקנאו באחת מהדרכים וכו'. היינו בכסף ובשטר ובחזקה ובקנין סודר (ר"ל או בכסף או בשטר וכו' כמבואר בח"מ סי' ק"ץ וקצ"א וקצ"ב יעו"ש) אבל כשעדיין לא קנאו אעפ"י שהמפתח ביד השוכר א"צ לבדוק דהו"ל כמי שהפקיד מפתחו ביד אחר דאין הנפקד צריך לבדוק, מ"א סק"א פר"ח. ח"י או' א' וכ"ז לדברי הש"ע שפסק כפי' הר"ן והמ"מ אבל התו' פירשו כיון שהמפתח ביד השוכר אעפ"י שעדיין לא קנאו השוכר חייב לבדוק, וכ"פ בכ"מ פ"ב דין ח"י. וכן הלבוש הביא סברה זו של התו' בשם י"א. וכתב הח"י שם דראוי לחוש לחומרת ב' הפירושים. וכ"כ חק יוסף סוף או' א' דכן מסתבר להחמיר כדעת התו' אמנם כפר"ח הסכים לפסק הש"ע. וכ"פ מהר"ם גאלאנטי והביאו י"א בהגב"י. וכ"פ הר"ז או' א' ח"א כלל קי"ט או' ח"י. וכ"נ דעת הגר"א.

ג[עריכה]

ג) ומיהו אם הפקיד אדם מפתח ביתו אצל אדם אחר אף לדעת התו' אינו חייב הנפקד לבודקו אלא דוקא כשרוצה להחזיק בבית ולקנותו כמבואר בתו' שם והביאו ב"י והאחרונים. ונראה דאם הפקיד הבית ביד אחר צריך לבדוק כיון שמסר לו המפתח וכל שמירת הבית. חקת הפסח או' ב.

ד[עריכה]

ד) ואם קנה אותו בי"ג באחת מהדרכים ששכירות הקרקע נקנה בהם ועדיין המפתח ביד המשכיר כתב הב"ח דלדעת התו' השוכר חייב וכ"כ חק יוסף שם אבל הפר"ח כתב דגם לדעת התו' המשכיר חייב כיון שהמפתח בידו יעו"ש. וכ"כ ח"י שם.

ה[עריכה]

ה) שם. וקנאו באחת וכו'. ודוקא במשכיר כיון שגוף הבית של המשכיר לכן אם המפתח בידו עליו מוטל לבדוק משא"כ במכר והחזיק הלוקח כיון שאין למוכר שום זכייה בקרקע אף שהמפתח בידו החיוב מוטל על הלוקח. ח"י שם. מק"ח או' א'. ר"ז או' ד'. ח"א כלל קי"ט או' ח"י.

ו[עריכה]

ו) שם. אם עד שלא מסר לו המפתח וכו'. ואף אם מסר המפתח ליד השוכר וחזר והפקיד למשכיר על המשכיר לבדוק, משפטי שמואל סי' א'. והפר"ח כתב דמסתברא דעל השוכר לבדוק ובעי לאהדורי השוכר על המפתח יעו"ש. וכ"כ הר"ז או' ב'. אבל דעת הח"י או' ג' כדברי משפטי שמואל דעל המשכיר לבדוק. וכ"כ א"ר או' ד' מק"ח או' ב' ח"א כלל קי"ט או' ח"י.

ז[עריכה]

ז) שם. אם עד שלא מסר וכו'. ובית שאינו נעול אם ציבר החזיק בה השוכר עליו לבערו. ח"י או' ד' מק"ח שם. ח"א שם.

ח[עריכה]

ח) שם. אם עד שלא מסר וכו'. והמשכיר בית לעכו"ם חייב המשכיר לבדוק אעפ"י שמסר המפתח בי"ג. מק"ח או' ד' ח"א שם.

ט[עריכה]

ט) שם. על המשכיר לבדוק. הואיל והחמץ שלו ועדיין הבית מעכב אצלי. מ"א סק"ב.

י[עריכה]

י) שם. על המשכיר לבדוק. ואפשר דלדעת י"א בסעי' ג'. דבמקום שנותנים שכר על הבדיקה צריך לשלם למשכיר שכר הבדיקה כיון שהשוכר קנהו והחזיק בי. ח"י או' ה' ויותר נראה דאינו נותן כיון דחיוב על המשכיר וגם איהו דאפסיד אנפשיה שלא מסר המפתח וגם לקמן לא פסק הב"ח כי"א. א"ר או' א' וחק יוסף או' ב' כתב דהתם שאני כיון שהתנה אלא שכתכ דאם המשכיר מוחזק מצי למימר קים לי כדעת התו' וסייעתם דבהחזיק השוכר מחוייב לבדוק אף שהמפתח ביד המשכיר ומחויב לשלם שכר הבדיקה במקום שנותנים שכר עכ"ל. ועיין לעיל או' ב'.

יא[עריכה]

יא) ובענין דין קים לי בדיני ממונות אם יכול המוחזק לומר קים לי כסברה פלונית, בארץ ישראל כולם ובארץ מצרים וגלילותיה אין נוהגין לומר קים לי נגד פסק מרן ז"ל בש"ע ובב"י כמ"ש הברכ"י בח"מ סי' כ"ה או' כ"ו ואו' כ"ז ואו' כ"ח בשם כמה פו' יעו"ש וכתב הרב רב פעלים ח"ב בח"מ סי' ב' כ' ב"ה נמי מנהג בגדא"ד (בארץ בבל) יע"א ואגפיה ובכמה מקומות דאין אומרים קים לי נגד פסק מרן ז"ל ומוציאין ממון מיד המוחזק ע"ע הוראת מרן ז"ל ואע"ג דאיכא כמה רבוותא דפליגי בזה יעו"ש. ואם ג"כ הדין נמי מה שפסק מרן ז"ל בתשו' עי"ש בתשו' הנז' שהביא פלוגתא בזה ופסק דיכול לומר קים לי נגד תשו' מרן ז"ל יעו"ש. ועיין שו"ת הלק"ט ח"א סי' קפ"ב ושער המים ססי' ט' ובעי חיי ח"מ ח"א סי' ע"ג ויוסף אומץ סי' ס"ט ודוק.

יב[עריכה]

יב) ונראה דה"ה בערי הודו ופרס דאין יכול לומר בע"ד קים לי נגד פסק מרן ז"ל בש"ע וב"י כיון שהם הולכים אחר מנהג בני בבל.

יג[עריכה]

יג) בארץ תימן לא מצי שום בע"ד לומר קים לי כפלוני גאון נגד דברי הרמב"ם ז"ל וכן שמעתי שדנין בארץ המערב. ברכ"י שם או' כ"ו.

יד[עריכה]

יד) אם הנתבע הוא מאתרא דנהיגי לומר קים לי אף שהתובע מא"י מצי הנתבע לומר קים לי נגד מרן ז"ל כ"כ גי"ר ח"מ כלל ה' סי' ע"ז. ברכ"י שם או' ל' ועי"ש עוד כמה פרטים בדיני קים לי יעו"ש.

טו[עריכה]

טו) שם. על השוכר לבדוק. ואעפ"י שאין דעתו לכנוס לדור שם עד אחר הפסח. אחרונים.

טז[עריכה]

טז) שם. על השוכר לבדוק. ויבטל ג"כ ואעפ"י שהחמץ של משכיר מ"מ מסתמא הפקירו כשיצא ממנו כמ"ש הטור ססי' תל"ו ומ"מ המשכיר יבטל ג"כ בפי' מ"א סק"ג. א"א או' ג' חק יוסף או' ד' מק"ח או' ד' חמ"מ או' ג' ח"א כלל קי"ט או' ח"י, ומה שהקשה ח"י או' ו' וא"ר או' ב' על המ"א שכתב שכ"מ בתו' עיין בחק יוסף שם ובחמ"מ שם שמיישבין דברי המ"א יעו"ש.

יז[עריכה]

טוב) [סעיף ב'] השוכר בית מחבירו ב"ד. פי' או ביום י"ד או בלילה אחר שכבר עבר זמן הבדיקה. עו"ש או' ב' א"ר או' ו' חמ"מ או' ב' ר"ז או' ה' ועיין לקמן או' כ"א.

יח[עריכה]

חי) שם. אם הוא בעיר שואלו וכו'. ולא סמכינן אחזקה דכל היכא דאפשר לברורי מילתא מבררינן. ב"י בשם הר"ן. ט"ז סק"ג. מ"א סק"ד.

יט[עריכה]

יט) שם. אם הוא בעיר שואלו וכו'. וה"ה אם אשתו או בלי ביתו בעיר יכול למשאל להו דהרי הם נאמנים אפי' נגד החזקה כמ"ש סעי' ד' ח"י או' ז' א"ר או' ז' מק"ח או' ה' חמ"מ שם. ר"ז שם. ח"א שם ואף אם הוא ג"כ בעיר יכול לסמוך על אמירתם. חמ"מ שם.

כ[עריכה]

ך) שם. אזקתו בדוק. כיון דמצוה מדרבנן היא דמדאורייתא ביטול סגי. ב"י בשם הר"ן. פרישה או' ה' ודוקא היכא דאינו ידוע אם הוא בדור אם לאו אמרינן דחזקתו בדוק אבל לא היכא דמחזיק לן דלא בדק. ב"ח.

כא[עריכה]

כא) שם חזקתו בדוק. ואף שעדיין הוא ליל י"ד כיון שכבר עבר זמן הבדיקה חזקתו בדוק. ח"י או' ח'.

כב[עריכה]

כב) שם. חזקתו בדוק. ואף דמצי למטרח ומרדף אבתריה כיון דאיכא טרחא חשוב כדיעבד. שמ"ח ביו"ד סי' א' או' ג' ברכ"י או' ד'.

כג[עריכה]

כג) שם. חזקתו בדוק. וספק אם בדק בי"ד או לא צריך לחזור ולבדוק דמחמרינן בספק בדיקה משום דעיקר הבדיקה על ספק נתקנה ועוד דאין ספק מוציא מידי ודאי ער"ה או' ב.

כד[עריכה]

כד) שם. ומבטלו בלבו ודיו. והגם דהחמץ של המשכיר מסתמא כיון דהשכירו ויצא ממנו הפקירו וקנהו השוכר עם הבית ולכן צריך לבטל וכמ"ש לעיל או' ט"ז. וכ"כ חק יוסף או' ו' ומאמ"ר או' ב'.

כה[עריכה]

כה) שם. ומבטלו בלבו ודיו. משמע הא אם בדקו המשכיר א"צ לבטל דמסתמא ביטל ג"כ כיון דתיקנו חז"ל ביטול אחר הבדיקה ומ"מ כתבו האחרונים דלכתחלה יש לשאלו גם על הביעול.

כו[עריכה]

כו) [סעיף ג'] המשכיר בית לחבירו בחזקת בדוק. התו' כתבו דמיירי בי"ג והר"ן חולק וכתב דמיירי בי"ד כמ"ש בב"י. והב"ח כתב דמיירי בין בי"ג ובין בי"ד אלא שכתב שמלשון רש"י משמע דאיירי בי"ג יעו"ש. אמנם לשון הש"ע הוא כדברי הר"ן, וכ"כ העו"ש או' ג' דמיירי אפי' בי"ד. ואע"ג דכבר נתבאר דאם היה ביד המשכיר בליל י"ד דעל המשכיר לבדוק מ"מ אם לא בדק לא אמרינן דמקח טעות הוא יעו"ש. וכ"כ הר"ז או' ז'.

כז[עריכה]

כז) שם. ואינו מקח טעות. ואעפ"י שהתנה עמו בהדיא שיהא בדוק ונמצא שאינו בדוק לא הוי מקח טעות. כ"מ מדברי מור"ם ז"ל בהגה. וכ"כ מ"א סק"ז. ר"ז שם.

כח[עריכה]

כח) שם. ואינו מקח טעות. פי' בודאי מצוה על המשכיר רמיא אך אם אמר המשכיר לא בעינא למיעבד מצוה או שהלך לדרכו אינו מקח טעות דמסתמא ניחא לאינש דליעבד מצוה בין בגופיה בין בממוניה והאי דקא בעי הדר שמא מפני דבר אחר הוא. מ"א סק"ה. ודוקא בהפסד ממון הצריך לעשיית המצוה אבל לאחר עשיית המצוה לא. תומת ישרים סי' ט"ו. כנה"ג בהגב"י. מ"א שם.

כט[עריכה]

כט) שם. ואינו מקח טעות. ראובן השכיר לשמעון בית בי"ג בניסן בחזקת שאינו בדוק ואח"כ אור לי"ד אמר לשמעון שכבר בדק הבית ויצא לטעון שטעון דהוי מקח טעות שלקח זה הבית כדי לקיים מצות בדיקה והוא באופן שאינו יכול להביא עצמו לידי חיוב בדיקה. אין לדיין אלא מה שעיניו רואות שאם בעיניו יראה שתכלית שכירות בית זה הוא לדירה אין כאן מקח טעות ואם ברור שתכליתו היה לקיים מצות בדיקה ודאי דהוי מקח טעות ואם ספק מה היתה כוונתו המע"ה. שו"ת נחפה בכסף ח"מ סי' א' ועי"ש שצידד כמה צדדין. ברכ"י או' ה'.

ל[עריכה]

ל) שם. וי"א דצריך להחזיר וכו'. דס"ל הא דניחא ליה למיעבד מצוה בממוניה היינו בדבר שאין בו היזק כגון לברך על טלית שלו אבל בחסרון כיס לא כמ"ש סי' י"ד. מ"א סק"ו. ר"ז או' ז'.

לא[עריכה]

לא) שם הגה. וי"א דצריך להחזיר וכו'. זוהי סברת הרמב"ן שהביא המ"מ פ"ב והר"ן חלק עליו כמ"ש בב"י יעו"ש. וכתב הפר"ח דעיקר כדברי הר"ן דלא מצי תבע שוכר למשכיר יעו"ש. וכ"פ הב"ח דאין להוציא מיד המוחזק. וכ"ה דעת ח"י או' י"א. א"ר או' ח' חק יוסף או' ט' מק"ח או' ו' ר"ז או' ז' ובהשכיר בי"ג לכ"ע א"צ להחזיר שכר בדיקה. מק"ח שם. ועיין לעיל או' י"א.

לב[עריכה]

לב) [סעיף ד'] בית שהוחזק שלא בדקו המשכיר וכו'. משמע דוקא כה"ג שהוא בחזקת שאינו בדוק אבל אם הוא מוחזק שיש בו ודאי חמץ ואמרו אנחנו בדקנו וביערנו אפשר דאינם נאמנים. ח"י או' י"א. אבל הפר"ח כתב דאף בהוחזק בודאי חמץ נאמנים כיון שבדיקת חמץ דרבנן. וכ"כ א"ר או' ט' חקת הפסח או' י"א. ועיין לקמן או' ל"ה.

לג[עריכה]

לג) שם. ואמרו אשה או עבד וכו'. דהכל נאמנים על ביעור חמץ אפי' נשים אפי' עבדים אפי' קטנים משום דבדיקת חמץ דרבנן. פסחים דף ד' ופסקו הרמב"ם פ"ב דין י"ז והטור. וכתב הטור ואפי' ידענו שלא בדק בעה"ב והם אומרים בדקנוהו נאמנים עכ"ל. וכתב עליו הב"ח נראה שסובר דאפי' לכתחלה נאמנים הנשים וכ"מ מהרמב"ם סוף פ"ב ודלא כהירושלמי שהביא הרא"ש דתלמודא דידן עיקר וכ"כ רי"ו עכ"ל. וכ"כ הפר"ח דמשמע בגמ' דאפי' לכתחלה מצו למיבדק. מיהו המ"א סק"ח כתב דאין לסמוך לכתחלה על נשים. וכ"כ ח"י או' י"ב דלכתחלה אין לסמוך אלא האנשים בני מצות. ועיין לעיל סי' תל"ב או' כ"ד.

לד[עריכה]

לד) וכתב עו"ש המ"א דהתו' בעירובין כתבו דבבית שלהם נאמנים אבל השולח אותן לעשות דבר אין נאמנים אפי' מדרבנן וכמ"ש סי' ת"ט סעי' ח' ובפסחים כתבו דמה שבידם נאמנים אפי' בדאורייתא אלא כיון דבדיקת חמץ הוא טורח גדול אלו היה דאורייתא לא היו נאמנים ועיין ביו"ד סי' ק"ך שפסק לענין טבילת כלים דקטן אין נאמן עכ"ל המ"א. וכ"כ חק יוסף או' יו"ד. ר"ז או' ו' ועיין באו'. שאח"ז.

לה[עריכה]

לה) שם. הרי אלו נאמנים. וכתב מור"ם ז"ל ביו"ד ססי' קכ"ז דדוקא בבדיקת חמץ דלא אתחזק איסורא מהימני אבל אי אתחזק איסורא לא. מיהו הפר"ח בסי' זה חלק ע"ז. וכן הרב מהרי"ש בספרו הנקרא חידושי מהרי"ש בשו"ת שבסופו סי' ד' העלה כהפר"ח וכמשמעות מ"א בססי' זה דגם בשאר איסורי דרבנן אע"ג דאתחזק איסורא נאמנים יעוש"ב. מחב"ר או' ג'.

לו[עריכה]

לו) שם. הרי אלו נאמנים. ואם הוא לאחר זמן איסורו ועדיין לא ביטלו ואינהו אמרי אנחנו בדקנו אינן נאמנים דכיון דאז מדאורייתא הוא באיסור דאו' במקום דצריך בדיקה ודקדוק גדול אין נאמנים משום דאינון עצלנים הם. עו"ש או' ד' חמ"מ או' ד' מק"ח או' ז' ר"ז או' ו' וכתב שם הר"ז וחייב הוא לחזור ולבדוק בכל החדרים הצריכים בדיקה מן התורה. ודוקא בודאי חמץ אבל אם לא בדקו מספק חמץ ואמרו אלו אחר זמן איסורו אנו בדקנוהו נאמנים. חמ"מ שם. ועיין א"א או' ח'.

לז[עריכה]

לז) וביורש שירש בית אינן נאמנים אפי' קודם שש וביטל חמצו. מק"ח שם.

לח[עריכה]

לח) ובמשכיר בי"ד שחזקתו בדוק ואמרו הני שאינו בדוק נאמנים. מק"ח שם.

לט[עריכה]

טל) שם. שיש בו דעת לבדוק. והיינו שהגיע לחינוך. כל בו. ח"י או' י"ד. א"ר או' י"א. מק"ח אר ט'.


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון