כף החיים/אורח חיים/שעו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף החייםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png שעו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א) [סעיף א'] בור שבין חצירות. חציו בזו וחציו בזו רש"י:

ב[עריכה]

ב) שם. אין ממלאין ממנו בשבת. שזה ממלא מרשות חבירו רש"י:

ג[עריכה]

ג) שם. אלא א"כ עשו מחיצה וכו'. ואפי' אין המים עמוקים י"ט ול"ד למ"ש רסי' שנ"ו דמים שאין עמוקים י"ט הרי הם ברשות שהם בו לפי שהם בטלים אגב קרקע דשאני הכא כיון ששניהם שותפין בבור יש להם חלק בכל הבור משא"כ התם שהמים הם בחצר ובטילים אגב קרקע ודינם בחצר. תו"ש או' א':

ד[עריכה]

ד) שם. אלא א"כ עשו מחיצה וכו'. כדי שיהא ניכר שהמים הללו חלוקין הן חציין לאלו וחציין לאלו לבוש. שבמחיצה זו אומרים גוד אחית למטה עד קרקעית הבור כמ"ש בסי' שנ"ה הואיל ויש בה היכר וזכרון שלא יבואו לטלטל מחצר לחצר (כלים ששבתו בבית) במקום אחר שלא במקום מילוי מים שבמים בלבד הקילו לומר גוד אחית מטעם שנת' שם. ר"ז או' א':

ה[עריכה]

ה) שם. שלא א"כ עשו מחיצה וכו'. אבל כותל החצר שמהלך ע"ג הבור אינו נידון משום מחיצה לפי שאין בו היכר כלל הואיל ולא נעשה בשביל כך: ר"ז שם וכ"ה בטור וכתב ב"י לאפוקי מר' יהודה שאמר שם באותה משנה לא תהא מחיצה גדולה מכותל שביניהן דאין הלכה כר"י במחיצות יעו"ש:

ו[עריכה]

ו) שם יורד בתוך המים. כדי שתהא ניכרת במחיצה בתוך המים. תו"ש או' ב':

ז[עריכה]

ז) שם. ואם היתה המחיצה כולה בתוך המים וכו'. וא"כ מ"ש וצריך שיהיה טפח מן המחיצה יורד בתוך המים לאפוקי פחות אבל יותר מטפח יורד בתוך המים כ"ש דעדיף טפי אלא רק שלא יוריד כולה בתוך המים משום דבעינן היכר למעלה מן המים וא"כ אפי' אם המחיצה ארוכה יותר מי"ט ואפי' מגעת עד קרקעית הבור אפ"ה בעינן שיהיה טפח למעלה מן המים משום היכר:

ח[עריכה]

ח) שם. כדי שתהיה ניכרת וכו'. ולא ילך הדלי לרשות חבירו. והא דלא חיישינן להכי בגזוזטרא רסי' שנ"ה דשאני התם שהוא עומד למעלה ומשלשל דרך הנקב ביושר לא חיישינן שיצא חוץ למחיצה משא"כ כאן דעומד אצל הבור ומשלשל חיישינן שילך באלכסון. מ"א סק"א. תו"ש או' ג' ועי"ש מ"ש עוד. והב"ח תירץ דהתם על הרוב המים עמוק מי"ט והוי מקום פטור. ול"נ דמש"ע ולבוש משמע דהא דצריך טפח במים היינו שיהא היכר מעליא ולא מחשש שילך הדלי וא"כ בגזוזטרא יש היכר. גם נ"ל כיון דיש היכר בזה מסתמא יזהר שלא יעבור הדלי לחוץ. א"ר או' א' ועיין עוד במאמ"ר או' ג' מ"ש בזה:

ט[עריכה]

ט) שם. וכן אם עשו ע"פ הבור קורה וכו'. וטעמא לפי שאנו רואים כאילו קורה זו מחיצה שנמשכה וירדה עד המים וחלק כל רשות לעצמו, ב"י. עו"ש או' א':

י[עריכה]

י) שם. קורה רחבה ד"ט וכו'. דלא אזיל דלי יותר מד"ט ואע"ג דעריבו מיא תחת הקורה קל הוא שהקילו חכמים במים. גמ' מ"א סק"ב. ופי' הרשב"א ז"ל שכיון שהיא רחבה ד' אמרינן פי תקרה יורד וסותם. וכתב עוד ויראה לי שהמחיצה יו"ד בזמן שהיא רחבה ד' מתרת לד"ה (ר"ל אפי' אין יורד ממנה טפח בתוך המים) מן הטעם הזה שאין הדלי הולך יותר מד"ט ולפיכך מותר אעפ"י שאין אומרים במחיצה פי תקרה יורד וסותם. המ"מ פ"ג דין כ"ב. והביאו ב"י. עו"ש שם. א"ר או' ב' והגם דבס' קרבן נתנאל חולק נראה דיש להקל כדעת הרשב"א ודעמיה:

יא[עריכה]

יא) שם בהגה. לא בעינן שום תיקון וכו'. ועכ"פ אסור להכניס המים לבית אם לא עשו תיקון. מ"א סק"ג א"ר או' ג' תו"ש או' ה' ר"ז או' א' ואפי' יערה אחר השאיבה את המים לכלי ששבת בבית אסור. דאסור להכניס המים לבית של חצר זה מחצר אחר כל שלא עירבו ב' חצירות ביחד. מחה"ש וא"א או' ג' וכ"ז בלא עשו תיקון כנז' אבל אם עשו תיקון הנז' ועירבה אותה חצר לעצמה שרי להכניס המים לבית דהוי מחצר שלה לבית שלה:

יב[עריכה]

יב) [סעיף ב'] באר שבאמצע השביל וכו'. היינו שיש כמין מבוי קטן מפסיק בין שתי חצירות והוא שייך לבני החצירות ובור באמצע. תו"ש או' ו':

יג[עריכה]

יג) שם. בין שני כותלי חצירות. ומשלשלין הדלי לתוכו דרך חלון שבכותל החצירות:

יד[עריכה]

יד) שם אעפ"י שהיא מופלגת וכו'. זהו לשון הרמב"ם פ"ג דין כ"ג וכתב שם המ"מ דמלשונו משמע דכ"ש כשהיא מופלגת פחות מד"ט דשרי. וכתב עו"ש דמסתימת דברי הרמב"ם משמע דאפי' אם החצירות פתוחות לשביל מותר למלא דרך חלונות יעו"ש. וכ"כ מ"א סק"ד. תו"ש או' ז' ומ"ש מור"ש ז"ל בהגה ודוקא כשאין החצירות פתוחות וכו' דמשמע דמפרש דברי הש"ע כבר הקשה ע"ז התו"ש שם וכתב דהו"ל למימר בלשון י"א והניח בצ"ע יעו"ש והמחה"ש סק"ד כתב דכן דרכו של רמ"א כל מקום שאינו מבואר להדיא בש"ע להיפך מדעת רמ"א אינו כותב בלשון י"א אף דבאמת הש"ע חולק יעו"ש. וכ"כ המאמ"ר או' ה':

טו[עריכה]

טו) שם הגה. ודוקא כשאין החצירות פתוחות וכו'. כ"ה דעת הטור. וכ"פ הלבוש. ר"ז או' ב':

טז[עריכה]

טז) שם בהגה. רק בחלונות. דאז הוי תשמיש המילוי דרך אויר לחוד אבל כשהחצירות פתוחות לשביל אז רשות שניהם שולטת בו והוי השביל כחצר שאינו מעורב ואסור אף דרך חלון. מ"א סק"ה תו"ש או' ח' א"א או' ה':

יז[עריכה]

טוב) שם. בהגה. וי"א דאם אינם מופלגים ד' אוסרים וכו'. כ"כ ב"י בשם רש"י ז"ל והטעה כתוב ברש"י שם (דף פ"ה ע"א) משום דהוי תשמישו בנחת והוי כמו שהבור חציה בחצר זו וחציה בחצר זו שרשות שניהם שולטת בה וזה אוסר על זה עד שיערבו או עד שיעשו מחיצה תלויה בבור יעו"ש וצ"ל דס"ל לרש"י ז"ל דלא דמי לבור הסמוך לכותל ברה"ר ואין ביניהם ד"ט דמקרי מקום פטור כמ"ש סי' שנ"ד דדוקא ברה"ר הוא דדינא הכי כיון דרבים לא דרסי שם הוי מקום פטור אבל בשביל שאינו שייך רק לב' חצירות אלו והם שפיר רגילים להשתמש שם לפעמים ולכך לא הוי מקום פטור. תו"ש או' ט':

יח[עריכה]

יח) שם. בהגה וי"א דאם אינן מופלגים וכו'. וכ"פ הלבוש. וכתב א"ר או' ה' דכן עיקר כשיטת הלבוש שכ"פ בעה"ק ומגיד וטור עכ"ל, וכ"פ הר"ז או' ב' וכ"כ האחרונים:

יט[עריכה]

יט) שם בהגה. וי"א דאם אינן מופלגים וכו'. בד"א כשהשפיל הוא רה"י אבל אם הוא כרמלית כגון שמפולש בשני ראשיו לכרמלית אפי' אם הבור מופלג מכתלי החצירות אסור למלאת ממנו אלא א"כ מקיפתו חוליא גבוהה י"ט כמ"ש סי' שנ"ד. ר"ז שם:

כ[עריכה]

ך) [סעיף ג'] שתי חצירות וביניהם ג' חרבות. שאין בעליהן דרין בהן ומוקפות מחיצות הן מכל רוחותיהן והרי הן רה"י גמורה אלא שהן פרוצות זו לזו במילואן או ביותר מיו"ד אמות ויש לכל אחת מהחצירות חלונות פתוחים לחורבה שאצלה. ר"ז או' ג':

כא[עריכה]

כא) שם. וביניהם ג' חרבות. דהיינו הג' חרבות הם עומדות זו אצל זו בין שתי החצירות והשתי חצירות אחת מקצה זה ואחת מקצה זה:

כב[עריכה]

כב) שם. כל אחד מותר באותה שאצלו וכו'. הואיל ואין לו בה תשמיש גמור בחול שאין לו פתח פתוח לה אלא חלון אין פרצת המחיצה אוסרת ומותר להשתמש בכולה וחבירו אין אוסרה עליו ואעפ"י שגם חבירו משתמש בה בחול שזורק דרך אויר שלו בפרצה עד תוך חורבה זו מ"מ כיון שלחבירו אין לו בה אלא ע"י זריקה באויר ברוחב ד"ט ויוחר אינו יכול לאוסרה עליו ונותנים אותה לו שיש לו בה תשמיש נוח בשלשול סמוך לחלונו. ר"ז שם. וכ"ה בתו"ש או' י"א:

כג[עריכה]

כג) שם. באותה שאצלו וכו'. אבל באותה שאצל חבירו אינו יכול להשתמש בה בשבת ע"י זריקה באויר מפני שהוא אוסרה על חבירו ר"ז שם:

כד[עריכה]

כד) שם. והאמצעית מותרת לשניהם. כיון דאין ב' החצרות משתמשות בה אלא דרך אויר זריקה מ"א סק"ז. תו"ש או' י"ב ר"ז שם:

כה[עריכה]

כה) שם כל אחד מותר בחורבה שאצלו. דאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר והאמצעי אסור דשניהם משתמשים בה בשלשול ורשות שניהם היא ואע"ג דשתים הסמוכות פרוצות לאמצעי האוסרו לא אחמור רבנן במקום שאין לו תשמיש גמור שיהא אסור במקום פרוץ. ב"י בשם רש"י:

כו[עריכה]

כו) וחורבות אלו אעפ"י שיש להם בעלים מותרים בני חצירות הסמוכות להם להשתמש בהם ע"י זריקה ושלשול ואין הבעלים אוסרים עליהם כיון שאין דרים בהם ודירה בלא בעלים אינה אוסרת כמ"ש סי' שע"א. כ"ה דעת הרא"ש והטור וכן הסכים הב"י דלא כרש"י יעו"ש. וכ"פ הר"ז שם:

כז[עריכה]

כז) [סעיף ד'] בה"כ שבין שני הבתים. וכל אחד נפנה לו מביתו או אפי' עומד בין ב' חצירות וכל אחד נפנה לו מחצירו אם הוא של שניהם בשותפות ולא עירבו יחד אסורים לפנות בו לכתחלה בשבת לפי שהוא כחצר של שניהם והצואה היא ככלים ששבתו בבית דאסור להוציאם אפי' מחצר לחצר עד שיערבו יחד או יעשו לו תיקון. ר"ז או' ד' ועיין לעיל סי' שנ"ה סעי' ג' בהגה ובדברינו לשם או' מ"ד:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון