כף החיים/אורח חיים/שעה

כף החיים ‏ אורח חיים שעה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] מרפסת ארוכה היא והרבה פתחי עליות פתוחין לה. רש"י ומביאו ב"י. וז"ל רי"ו מרפסת כך הוא בחצר יש בתים סביב ועל הבתים יש עליות ולפני פתחי עליות מרפסת וכל העליות פתוחות למרפסת כמו הבתים לחצר ויש סולם בחצר שעולים למרפסת וכל אותן שדרין בעליות יורדין דרך הסולם לחצר ויוצאין דרך החצר לרה"ר. א"ר או' ב':

ב

ב) שם. אינם אוסרים וכו'. היינו כשלא עירבו יחד אלא בני חצר לעצמן ובני מרפסת לעצמן וקמ"ל דלא הוו כחצר א' שעירבו בני חציה לעצמן ובני חציה לעצמן דאסרי אהדדי אלא הוו כשתי חצירות. ב"י:

ג

ג) שם. אינם אוסרים וכו'. ואיירי במרפסת שהיא גבוה י"ט דאם אינה גבוה י"ט חשוב הכל כחצר א' ואוסרין על בני חצר וכן פירש"י ותו' במשנה ופשוט הוא. ב"ח. א"ר או' א' תו"ש או' א':

ד

ד) שם. אינם אוסרים על בני החצר וכו'. והיינו לענין כלים ששבתו בבית דאילו לכלים ששבתו בחצר אפי' לא עירבו כלל מותר לטלטל מן החצר למרפסת והרי הם בכלל גגות וחצירות שהן רשות אחת. ב"י תו"ש שם. ועיין לעיל רס"י שע"ב:

ה

ה) שם. ואם רצו כל אחד מערב לעצמו. ואז מותר לטלטל כלי הבית החצר וכן כלי עלייה למרפסת אבל כלי הבית למרפסת אוכלי עלייה לחצר אסור משום דהו"ל כשתי חצירות שלא עירבו יחד דאסור לטלטל מזו לזו:

ו

ו) שם. ובלבד שיערבו כל בני מרפסת לעצמן וכו'. דאם לא עירבו כל בני מרפסת לעצמן והיא אסורה במקומה דהיינו להוציא מן העלייה למרפסת אוסרת ג"כ על בני החצר לטלטל מן הבית לחצר דכיון דבני מרפסת אין להם דרך אחר לרה"ר כ"א ע"י חצר הו"ל כשתי חצירות זו לפנים מזו שאין לה דרך אחר כ"א ע"י החצונה ולא עירבה הפנימית שאוסרת על החיצונה כמ"ש לקמן סי' שע"ח סעי' ב' יעו"ש.

ז

ז) שם. כדי שתהא רגל המותרת במקומה. דרגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומה כמ"ש לקמן סי' שע"ח סעי' ה' יעו"ש:

ח

ח) [סעיף ב'] אם לא עירבו יחד. אבל עירבו אלו לעצמו ואלו לעצמן, רש"י ומביאו ב"י:

ט

ט) שם. ויש בחצר תל או עמוד וכו'. הכלל העולה מסעי' זה דכל שלזה תשמישו בנחת ולזה תשמישו בקשה נותנין אותו לזה שתשמישו בנחת אבל אם שניהם שוים הן בנחת הן בקושי אוסרין זה על זה כמ"ש בב"י ובט"ז סק"ב יעו"ש:

י

י) שם. ויש בחצר תל או עמוד. ומיירי שהוא רחב ד' על ד' דאל"ה הוי מקום פטור ומותר להשתמש בו אלו ואלו כמ"ש לעיל סי' שע"ב סעי' ו' יעו"ש. וכ"כ בריטב"א:

יא

יא) שם. שהוא משותף בין שניהם. שאילו היה של אחר מהם לא היו אחרים אוסרים עליהן שהבעלים משתמשין בהן. ב"ח. פרישה או' ב' תו"ש או' ג':

יב

יב) שם. אם אינם גבוהים י"ט וכו'. וגם למרפסת אין גבוהין י"ט דהוי לשניהם בנחת. וכתב הב"י דאעפ"י שרחוק ד"ט מן המרפסת שניהם אסורים דבני המרפסת יכולין להשתמש עליו בזריקה אבל בטור טוב' משמע דכל פחות מי"ט לאו כלום הוא ונותנים אותו לבני החצר אם הוא רחוק ד' מן המרפסת או נמוך ממנו יו"ד, דאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר כמ"ש סי' שע"ו סעי' ב' מ"א סק"א. א"ר או' ד' תו"ש או' ד' ר"ז או' ב' מיהו החמ"מ או' א' כתב על דברי מ"א הנז' דזה דלא כרש"י ודלא כתו' ובזה אוסרים דרך אויר בין להרמב"ם ובין להטור יעו"ש:

יג

יג) ואם לאחד בשלשול ולאחד בזריקה גובה יו"ד ובשלשול שניהם אסורים. מ"א שם. תו"ש שם א"א או' א' ועיין לקמן או' י"ט:

יד

יד) בור שבחצר אם היה מלא פירות טבלים שאסור לטלטלן בשבת הרי הוא וחליתו בסלע או תל שבחצר דאם היה גבוה יו"ד וסמוך למרפסת הרי הוא נחשב עם המרפסת אבל אם היה מלא מים אין בני חצר ולא בני מרפסת מכניסין ממנו לבתים עד שיערבו. הרמב"ם פ"ד דין ח"י. מ"א שם. תו"ש שם. ר"ז שם:

טו

טו) שם. כלים שבבתים. דאלו כלים ששבתו בחצר או במרפסת שרי להוציא לשם דחצר ומרפסת רשות אחת לכלים ששבתו בתוכם כמ"ש לעיל או' ד' יעו"ש:

טז

טז) שם הגה. ובתוך יו"ד למרפסת. דאי רחוקה יו"ד הו"ל לזה ולזה בקושי ואוסרים זה על זה:

יז

טוב) שם. לפי שתשמישו להם בנחת וכו'. בתוך י"ט וגם אין מופלג ד"ט:

יח

יח) שם. אעפ"י שגבוהין יו"ד מן החצר ותוך יו"ד למרפסת. ר"ל והייתי אומר שייך למרפסת אפ"ה כיון דרחוקים ד"ט מן המרפסת הו"ל לזה בקושי מחמת רחקו ולזה מחמת גבהו ואוסרים זה על זה:

יט

יט) שם הגה. ותוך יו"ד למרפסת. ואם תרתי רעותא למרפסת נמוך יו"ד וגם מופלג ד"ט כתב הט"ז או' ב' דנותנין אותו לבני חצר יעו"ש. וכ"כ הר"ז או' ב' אבל הנה"ש כתב בשם רש"י ורשב"א ז"ל דגם בכה"ג שניהם אסורים יעו"ש. וכ"כ הריעב"א ומאמ"ר או' ד' ובס' בית מאיר. ועיין לעיל או' י"ג:

כ

ך) שם. עד שיערבו. ר"ל עד שיערבו יחד. וכ"ה בלבוש:

כא

כא) [סעיף ג'] היתה מצבה רחבה ד"ט. כ"ה הרמב"ם פ"ד דין ט"ז. וכ"כ הלבוש מיהו הב"ח לקמן סי' שצ"ב כתב דבעינן ד"ט בגובה. וכ"כ המ"א שם סק"ז, ר"ז בזה הסי' או' ד' ויתבאר עוד שם או' ל"ד בס"ד:

כב

כב) שם. לפני המרפסת. היינו ע"פ כל אורך פתח. המרפסת כמ"ש לקמן סי' שצ"ב סעי' ד' יעו"ש:

כג

כג) שם. אין המרפסת אוסרת וכו'. דכיון שעשה הפסק לפני המרפסת גילה דעתיה דסליק נפשיה מהחצר. ט"ז סק"ג. ור"ל דאפי' אם היה התל או העמוד סמוכין למרפסת בתוך ד"ט ואינם נמוכים י"ט אפ"ה נותנין אותו לבני חצר ואין אוסרין עליהן בני מרפסת כיון שסלקו עצמן ע"י המצבה. וכ"כ הר"ז או' ד':

כד

כד) [סעיף ד'] זיזים היוצאים מהכתלים. והם מבני החצר והעליות בשותפות. ר"ז או' ה' ור"ל דאם אינם משותפות הוו של בעלים שלהם. ומיירי כשעירבו כל אחת לעצמה:

כה

כה) שם. זיזים היוצאים מהכתלים וכו'. ובזיז רחב ד' עסקינן דבציר מהכי לאו הוי רשותא ומקום פטור הוא ובטיל להכא ולהכא. רש"י סוף דף פ"ד ע"א:

כו

כו) שם. הרי זה נחשב מהחצר וכו'. דלדידהו הוי כפתח ולבני עלייה בשלשול. רש"י:

כז

כז) שם. אנשי עלייה משתמשין בו. דהוי לדידהו כפתח ולבני חצר בזריקה. רש"י:

כח

כח) שם שניהם אסורים בו וכו'. דהוי לזה בקושי ולזה בקושי וא"כ אם היה לזה פחות מי"ט ולזה פחות מי"ט דהוי לשניהם בנחת ג"כ שניהם אסורים בו כמ"ש לעיל או' ט' יעו"ש:

כט

כט) שם. אלא א"כ עירבו. יחד בני החצר עם בני העליות. ר"ז או' ה'

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---