כף החיים/אורח חיים/שעד

כף החיים ‏ אורח חיים שעד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] עירבו דרך חלון וכו'. שתי בתים או שתי חצירות שעירבו יחד ע"י שהיה ביניהם חלון או פתח. ר"ז או' א':

ב

ב) שם. ונסתם בשבת שנפלה מפולת כנגדו. רש"י:

ג

ג) שם. ונסתם בשבת וכו'. אבל אם נסתם מבע"י אעפ"י שחזר ונפתח בשכת אסורים לפי שעדיין לא קנה עירוב מעולם דקניית העירוב הוא ביה"ש וכאן לא היה עירוב ביה"ש כיון שהפתח סתום ומשחשיכה לא קנה עירוב שאין מערבין משתחשך ואפי' עירבו כבר לפני שבת שמברך ואותו עירוב נשאר עדיין קיים אינם יכולין לסמוך עליו בשבת זו אחר שנפתח הפתח הואיל וכבר נתבטל מבע"י ואינו חוזר וניעור משתחשך ר"ז שם:

ד

ד) שם. מותרים להשתמש וכו'. דשבת כיון שהותרה הותרה. גמ' והביאה הטור וב"י:

ה

ה) שם. מותרין להשתמש דרך גובה הכותל וכו'. כלומר דמותרים להשתמש מזו לזו וכ"ש כל אחת לעצמה וה"ד לאותו שבת משום שכבר קנה עירוב ביה"ש ושבת כיון שהותרה הותרה אבל בשבת אחרת אסור אם לא כשעירבו לשבתות הרבה או לשנה וקנה עירוב ביה"ש הראשון ואח"כ נסתם וחזר ונפתח שחוזר להיתרו כמ"ש אח"כ:

ו

ו) שם. ונסתם הפתח בחול. דאם נסתם בשבת מותר לטלטל בלא"ה דשבת כיון שהותרה הותרה עו"ש או' א':

ז

ז) שם. ונפתח בשבת דאי נפתח בחול פשיטא דהוי עירוב כיון דביה"ש הוו פתוחין מזו לזו והעירוב מונח לשבתות הרבה:

ח

ח) שם הגה. ואפי' סתמה במזיד. דכשחוזר ופותחה קודם שבת הרי הם כשותפין בפת וביה"ש שהוא קונה עירוב הרי יש פתח ביניהם ראוי לערב. תשו' מהרי"ל סי' קצ"ב. וא"כ כשנפתח בשבת אסור דכיון דסתמו במזיד גלי דעתיה שאינו חפץ בעירוב וא"כ ביה"ש לא קנה עירוב. מ"א סק"א. וכ"ה דעת א"ר או' א' תו"ש או' ג' אבל מדברי האגור שהביא בב"י משמע דאפי' סתמה במזיד ונפתח בשבת חוזר העירוב להתירו. וכ"מ לשון מור"ם ז"ל בהגה וכ"כ הלבוש בהדיא. וכ"ה דעת הט"ז סק"א. נה"ש או' א' מאמ"ר או' א' ומ"ש הב"ח לחלק באם פרץ פצימיו אין כן דעת הט"ז שם אלא דאפי' אם פרץ פצימיו ואח"כ נפתח בשבת חוזר להיתרו וכ"נ דעת האחרונים הנז' ומ"מ נראה דלכתחלה יש להחמיר כדברי מ"א אלא א"כ היה דעתו כשסתמה לפותחה בעת הצורך ואח"כ נפתת בשבת כי אז יש להקל:

ט

ט) שם. ולהרמב"ם אין מותר לטלטל וכו'. ודוקא כשהפתח סתום דאעפ"י שהעירוב מונח בחצר אחרת מותר לטלטל לעצמה אבל כשנפתח הפתח חזרו שניהם להיתרן. מ"א סק"ב. תו"ש או' ד' וע"ש מה שהשיג על הלבוש. ור"ל דהרמב"ם דוקא ארישא פליגי בנסתם הפתח בשבת אמרינן הותרה כ"א לעצמה אבל נפתח אח"כ מודה דחזרו שניהן להיתרן ובסעי' ב' מודה דנפרץ בשבת כ"א מותרת דהותרה. ודין נסתם בחול ונפתח בשבת נמי י"ל דחולק הרמב"ם ז"ל ואוסר מזו לזו. א"א או' ב':

י

י) שם. ולהרמב"ם אין מותר וכו'. והעיקר כסברא ראשונה. נ"ץ. א"ר או' ג' וכ"נ דעת הר"ז שלא העתיק דברי הרמב"ם. וכ"כ האחרונים:

יא

יא) [סעיף ב'] ונפרץ הכותל בשבת. היינו במילואו או ביותר מעשר אמות דבפחות מזה הוי כפתח כמ"ש לעיל סי' שע"ב סעי' ז':

יב

יב) שם. מותרין לטלטל וכו'. כיון דלא נפרץ לרשות אחרת אלא לחצר שהוא רה"י כמוהו משא"כ בסיפא שנפרץ לרה"ר או לכרמלית. ב"י ט"ז סק"ב:

יג

יג) שם. כל אחד בחצירו. זה מטלטל עד עיקר מחיצה וזה מטלטל עד עיקר מחיצה כדמעיקרא אמרינן הואיל והותרה הותרה. גמ' ופירש"י שם:

יד

יד) שם. אפי' כלי הבית דאלו כלים ששבתו בחצר מותר לטלטל אפי' מחצר לחצר כדלע"ל רס"י שע"ב:

טו

טו) שם. לרה"ר או לכרמלית אסור. מפני שהיא ככרמלית וכיון שחצר זו היא כרמלית אסור לטלטל יותר מד"א אפי' בתוכה וכ"ש חוצה לה ומיהו איכא חומרא בנפרצה לרה"ר או לרה"י מבנפרצה לכרמלית דבנפרצה לרה"ר או לרה"י אסור לטלטל מהחצר להם אפי' בתוך ד"א ואילו בנפרצה לכרמלית מותר לטלטל מהחצר לכרמלית תוך ד"א ב"י, לבוש. ומיהו המ"א סק"ג כתב דאפשר דאעפ"י נפרץ שם חצר עליו ואסור לטלטל ממנו לכרמלית אפי' בתוך ד"א והתו"ש או' ו' כתב דזהו מחלוקת רש"י ותוס' ומ"א כתב כרש"י יעו"ש. וכ"כ הנה"ש או' ב' דזהו במחלוקת הרשב"א והרמב"ם ומ"א כתב כהרשב"א יעו"ש. אמנם החמ"מ או' ד' כתב לאסור מטעם אחר דהתו' (דף צ"ג ע"ב ד"ה לא תימא) כתבי דלמ"ד שבת כיון דהותרה הותרה ה"נ אמרינן כיון שנאסרה נאסרה וא"כ כיון שנאסר להוציא מהחצר לכרמלית זה בתחלה שבת נאסר לכל השבת יעו"ש וסיים דאין להקל. וכ"כ האחרונים:

טז

טז) [סעיף ג'] חצר קטנה שנפרצה קודם שבת וכו'. דאלו נפרצה בשבת מותרין באותה שבת דהא ק"ל שבת כיון דהותרה הותרה. ב"י:

יז

טוב) שם. ואין בפרצה יותר מיו"ד אמות וכו'. דאלו יותר מיו"ד לא שייך למימר דקטנה הוא כפתח של גדולה דפתחא יותר מעשר לא עבדי אינשי. עו"ש או' ג' ור"ל דאי יותר מעשר גם הגדולה אסור להוציא כלים ששבתו בבית לחצר דקטנה אוסרת עליה:

יח

חי) שם. גדולה מותרת וכו'. ואין הקטנה אוסרת עליה דהא הגדולה יש לה גיפופין ומקום פרצת הכותל של הקטנה הרי הוא כפתח של גדולה. משנה שם ופירש"י:

יט

יט) שם. גדולה מותרת וכו'. והיינו שנשאר לה גיפופין טפח מכאן וטפח מכאן כמ"ש סי' שס"ג סעי' ב' תו"ש חו' ז' ועיין בדברינו לשם או' י"ד:

כ

ך) שם. להוציא כלים ששבתו בבית וכו'. דאלו כלים ששבתו בחצר מותר לטלטל אפי' לחצר אחרת ואפי' בלא עירבו כמ"ש רס"י שע"ב. וכ"כ בב"י:

כא

כא) שם. אם עירבה לעצמה. דאם לא עירבה אף היא אסורה להוציא כלי בית לחצרה.

כב

כב) שם. וקטנה אסורה וכו'. שנפרצה במילואה למקום האסור לה מ"א סק"ד. תו"ש או' ח' והכלל כל במילואה דלית פס ד"ט בחצר או פס משהו מכאן ומכאן או טפח למ"ד והכין הוי במילואה ואסור אם למקום האסור ואם לחצר צריך עירוב א' ויותר מיו"ד אמות הוי פרצה ג"כ ואסור. א"א או' ד' ומ"ש או טפח למ"ד לפי שיש פלוגתא בזה כמ"ש סי' שס"ג או' י"ד יעו"ש:

כג

כג) שם. והיינו כשנכנסין כותלי קטנה לגדולה. ר"ל ואימתי הקטנה אסורה כשכותליה נכנסין ובולטין לתוך הגדולה כשתים ושלש אמות. ב"י. בשם רש"י עירו' ט' ע"ב:

כד

כד) שם. ושכותלי קטנה מופלגים ג"ט וכו'. ר"ל כותלי הקטנה הנכנסין ובולטין לתוך הגדולה מרוחקים מן הצד ג"ט לכותלי הגדולה. והטעם כתב ב"י דאל"כ הוה משתרי קטנה ע"י לבוד כלומר דהוה אמרינן חזינן כאלו ראשי כניסת של כתלי קטנה סניפין לצד כתלי אורך הגדולה דהדר הויא להו הכניסה להך גיפופי נראין מבחוץ עכ"ל:

כה

כה) שם. וכשכותלי קטנה מופלגים וכו'. ל"ד דאף כותל א' סגי. ביאורי הגר"א. ור"ל דאף אם היה רק כותל א' מופלג ג"ט והשני פחות מג"ט ג"כ אסור משום דלא מהני לבוד מצד א' דבעינן דוקא טפח א' מכאן וטפח א' מכאן או ד"ט מצד א' כמ"ש סי' שס"ג סעי' ב' יעו"ש:

כו

כו) שם. דלא"כ היתה קטנה ניתרת וכו'. ר"ל שאם לא היו כותלי קטנה נכנסין ובולטין לתוך הגדולה היתה גם הקטנה מותרת דאע"ג דהעומד בתוך הקטנה רואה שנפרצה במילואה מ"מ העומד בחוץ דהיינו בתוך הגדולה רואה שיורי הכותל על הגדולה שמכאן ומכאן לקטנה והיתה ניתרת ע"י שנראה מבחוץ ושוה מבפנים:

כז

כז) [סעיף ד'] גג קטן שנפרץ וכו'. המוקף מעקה סביבו גבוהה עליו עשרה שנפרץ שם במילואו לגג גדול המוקף ג"כ כמוהו ולא עירבו הבתים יחד. ר"ז או' ד' והוא מדברי הרמב"ם בפי' המשנה. אבל מדברי רש"י לא משמע כן אלא ע"י מחיצות התחתונות נעשה רה"י דאמרינן גוד אסיק וכמ"ש לקמן או' ל"ד וכ"נ לשון המשך הש"ע כרש"י ולפ"ז מ"ש בש"ע נפרץ לאו דוקא הוא אלא ר"ל שהיה פתוח לגג הסמוך לגג הסמוך לו ואגב חצר דסעי' ג' נקט ליה נמי הכא וכן במשנה לא כתוב נפרץ. והפרישה או' ו' כתב דנפרץ היינו כותל דלמטה שבין הבתים יעו"ש.

כח

כח) שם. שנפרץ קודם שבת. דאלו נפרץ בשבת כיון שהותרה הותרה כמ"ש לעיל או' ט"ז:

כט

כט) שם. במילואו. ואין בפרצה יותר מעשר אמות דאלו יש בה יותר מעשר הגדול אסור כמ"ש לעיל או' טו"ב:

ל

ל) שם. קטן אסור וכו'. היינו נמי כשנכנסים כותלי גג קטן לגדול וכ"כ התו' דף פ"ט ע"ב:

לא

לא) שם. קטן אסור וכו'. שהרי נפרץ לרשות חבירו האסור לו וכמ"ש לעיל או' כ"ב יעו"ש:

לב

לב) שם. ששבתו בבית. דאלו כלים ששבתו בגג מותר לטלטלם אפי' לגג חבירו ואפי' בלא עירוב כמ"ש רס"י שע"ב:

לג

לג) שם. וגדול מותר להכניס לו כלי הבית שלמטה ואין בני קטן אוסרין עליו דלגבי גדול הך פרצה פתח הוא דשרי בגיפופי כיון דאין הפרצה יותר מעשר. רש"י:

לד

לד) שם. והוא שיהיו מחיצות הבית ניכרות וכו'. דנהי דשרינן ליה במחיצות תחתונות משום גוד אסיק מיהו מחיצות ניכרות בעינן שלא יהא גג בולט חוצה להם דאי לא מינכרא לא אמרינן גוד אסיק וגדול נמי אסור דאין לו שום מחיצה וכל שאין לו מחיצות אינו רה"י רש"י ומביאו ב"י:

לה

לה) שם. כגון שהגג בולט וכו'. בתו' דף פ"ט משמע דוקא כשבולט ד"ט לרה"ר ורה"ר מהלכת תחתיו וא"כ הוי אותה בליטה כרמלית וכל שאר הגג נפרצה לו במילואו אבל אם אין בולט ד"ט לא. מ"א סק"ה א"ר או' ו' תו"ש או' י"א וכ"כ לעיל סי' שמ"ה או' צ"ב יעו"ש. וכ"ז לדעת הטור והש"ע שכתבו דהוי כרמלית אמנם התו' שם כתבו בשם הירושלמי דגג הבולט הוי מקום פטור ואעפ"י שרחב ד"ט יעו"ש וכבר כתבנו בזה לעיל סי' שמ"ה או' צ"ג קחני משם:

לו

לו) שם. אלא א"כ פתוח לי מהבית חלון וכו'. וטעמא משום דהוי כחורי רה"י, ב"י, ור"ל וחורי רה"י הרי הם כרה"י. ודוקא כשהחלונות פתוחות לכל צד אבל אם אין פתוח אלא חלון על צד אחד מ"מ אסור לטלטל דהא נפרצה במילואה למקום האסור לה. ק"נ על הרא"ש פ"ט ועיין לעיל סי' שמ"ה או' צ"ד. ומ"מ אם לא עירבו יחד אף הגדול אסור בכלים ששבתו בבית לפי שאין לו גיפופין עודפין מכאן ומכאן שהרי כותל הבית אין אומרים בו גוד אסיק הואיל ואינו ניכר למי שעומד למעלה ר"ז או' ד':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---