כף החיים/אורח חיים/שסד

כף החיים ‏ אורח חיים שסד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] מבוי המפולש וכו'. ופי' מפולש לרה"ר מכאן ומכאן בשאינו רחב ט"ז אמה אבל רחב ט"ז אמה זו היא רה"ר גמורה. ב"י בשם המ"מ פי"ז ור"ל דהא דניתר המבוי המפולש לרה"ר בצוה"פ מכאן ולחי או קורה מכאן באינו רחב ט"ז דאי רחב ט"ז צריך דלתות כמ"ש בסעי' שאח"ז וכ"כ הטור דרה"ר עצמה דהיינו רחב ט"ז אמה מפולש משער לשער וס' רבוא עוברים בו אינו ניתר אלא בדלתות עכ"ל ומיהו כבר כתבנו לעיל סי' שמ"ה סעי' ז' דלדעת הש"ע אפי' אין עוברין בו ס' רבוא יעו"ש אלא שבשם ר"י כתב הטור דמבוי שרחב י"ג אמות ושליש ושני ראשיו מפולשים לרה"ר הרחב ט"ז אמה דינו כרה"ר וצריך דלתות עכ"ל וכ"כ העו"ש או' א' והתו"ש א' ב' וכבר כתבנו ע"ז הפלוגתא לעיל סי' שמ"ה סעי' ח' וסעי' ט' יעו"ש. וע"כ לכתחלה יש לחוש לדעת האוסרים ואין להתיר מבוי הרחב י"ג אמות ושליש המפולש לרה"ר אלא בדלתות כמ"ש בסעי' שאח"ז ובשעת הדחק כל שאינו רחב ט"ז אמה יש להכשיר בצוה"פ ומה שנוהגין להכשיר בצוה"פ אפי' למבוי הרחב מט"ז אמות סומכים על דעת הטור ודעמיה דס"ל דלא הוי רה"ר עד שיהא רחב ט"ז אמות וס' רבוא עוברים בו בכל יום וכל פחות מזה לא הוי רה"ר וניתר בצוה"פ כמבואר לעיל בסי' שמ"ה סעי' ז' אבל לסתם הש"ע שם דכל שרחב ט"ז אמה אפי' אין עוברים בו ס' רבוא הוי רה"ר אין ניתר בצוה"פ אלא כדלתות כמ"ש בסעי' שאח"ז. ולכן במקום שנוהגין להכשיר בצוה"ף אפי' למבוי הרחב מט"ז אמה משום דאין ס"ר עוברים בו אין למחות כי כמה גדולים סברי הכי כמבואר שם ורק כל יר"ש יחמיר לעצמו:

ב

ב) שם. מבוי המפולש וכו'. בתשו' הרשב"א ח"ג הנד"מ סי' ער"א נשאל אם יש במבוי כיפה שקורין בולט"א אם דין הכיפה כצוה"ף. והשיב דאם יש ברגליה עשרה לכ"ע יש לה צוה"ף לחייב במזוזה ולהתיר במבוי משום צוה"ף. מחבר או' א':

ג

ג) שם. צריך צוה"פ מכאן וכו'. כי היכי דליהוי כסתום במחיצה מההוא צד והוי כמבוי סתום מג' צדדין וסגי בצד השני בלחי או קורה. ט"ז סק"א:

ד

ד) שם. ולחי או קורה מכאן ואע"ג דמבוי הרחב מיו"ד אמות אינו ניתר בלחי או קורה כמ"ש סי' שס"ג סעי' כ"ו כתבו התו' דיעשה לחי רחב עד שיתמעט האויר מעשרה:

ה

ה) שם. לחצר שאינה מעורבת וכו'. דהוי אותו צד כסתום בלא תיקון והתיקון אינו אלא משום היכר מדרבנן ומשו"ה סגי גם בקורה מכאן וקורה מכאן וכ"ש בלחי שהוא משום מחיצה ט"ז שם. וכ"ז כשהחצר אינה רגילה במבוי זה כגין שיש לה פתח למבוי אחר אבל אם היא רגילה בו אפי' צוה"פ ודלתות אינן מועילות להתיר שם אם לא נשתתפה מבוי זה עם שאר החצירות הפתוחות לו ואם נשתתפה בו א"צ לערב כלל כמ"ש בסי' שפ"ז ר"ז או' א' ועיין בדברינו לשם בס"ד.

ו

ו) שם. לחצר שאינה מעורבת וכו'. ואם פתוח חד צד לחצר מעורבת א"צ אותו צד שום תיקון דהוי כמבוי סתום מג' צדדין ממש אפי' מדרבנן אלא הצד השני. ט"ז שם. א"ר או' א' ומ"ש לחצר המעורבת היינו כשנשתתף עם המבוי דאי לא"ה אפי' דלתות אינן מועילות להתיר שם אם יש לאותו חצר דריסת הרגל למבוי שאוסרת על בני מבוי כמ"ש באו' הקודם ואם לא יש לו דריסת הרגל כגון שיש לו פתח ממבוי אחר מ"מ צריך תיקון משום היכר שלא יטלטלו מן החצר למבוי:

ז

ז) שם. או קורה בשני ראשיו. והב"ח כתב דקורה לא מהני לצד החצר אלא בעינן לחי לצד החצר כדי שיהא נראה כסתום. והביאו מ"א סק"א. אבל הט"ז שם פסק כדעת הש"ע דקורה נמי מהני. וכ"כ א"ר שם ר"ז או' א' ומיהו מפולש לקרקף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה כ"ע מודים דבעי מצד א' לחי או קורה ומצד השני צוה"פ אע"ג דקרקף סתום מכל צד. וב' חצירות מפולשות (ר"ל שנפרצו זה לזה במילואם) או יותר מעשר (ר"ל או שהפרצה יותר מיו"ד ואעפ"י שאין במילואם) לא מהני לחי או קורה כ"א ב' משהוויין או פס ד' דחצר אין ניתר בתיקון המבוי כמ"ש רמ"א כאן. מש"ז או' א' ועיין לקמן סי' שע"ב סעי' ז':

ח

ח) שם. או קורה בב' ראשיו. אין הבדל בין מבוי מעבר לישראל או גוי וכי היכי דלישראל סגי תקונא דלחי וקורה או צוה"פ הכי נמי לגוי. הרשב"ץ סי' ל"ה י"א מ"ב אות ב':

ט

ט) שם. בהגה צריך תיקון חצר וכו'. ר"ל פס ד' או' ב' משהויין כמ"ש לעיל סי' שפ"ג סעי' ב' יעו"ש:

י

י) שם. בהגה צריך תיקון חצר וכו'. ואין פילוש אוסר בו אלא אפי' הוא מפולש לרה"ר בשני ראשיו והרבים נכנסים מכאן ויוצאים מכאן די לו בתיקון החצר מכאן ומכאן. ר"ז או' ב':

יא

יא) [סעיף ב'] רה"ר עצמה וכו'. ואיזה הוא רה"ר שצריכה דלתות כבר כתבנו לעיל או' א' קחנו משם:

יב

יב) שם. אינה ניתרת אלא בדלתות. ואעפ"י שמה"ת צוה"פ היא מחיצה גמורה מד"ס אין צוה"פ מועלת לרה"ר גמורה אלא בדלתות. ר"ז או' ד':

יג

יג) שם. אינה ניתרת אלא בדלתות פי' משני צדדין בעינן דוקא דלתות. עו"ש או' ב' והמ"מ כתב בשם הרשב"א שאם יש דלת מצד א' הננעלת בלילה ומונעת הרבים מלעבור אין זה רה"ר דאינו מסור לרבים בכל עת וסגי בצד השני בלחי או קורה. וכ"מ בתו' דף ו' ע"ב בשם ר"י יעו"ש אבל לפירש"י בעינן ב' דלתות דדלת א' לא חשיב כמחיצה גמורה ולכן בעינן ברביעית נמי דלת וכ"מ בהרי"ף והרא"ש. מ"א סק"ב. וכ"כ הר"ז שם דצריך לעשות לה דלת מכאן ודלת מכאן. ועיין לעיל סי' שמ"ה או' ל"ד:

יד

יד) שם. והוא שננעלות בלילה. ואפי' יש חומה לעיר מכל הצדדין אם השערים מכוונים זה כנגד זה ואין הדלתות ננעלות בלילה הוי רה"ר ואם ננעלות בלילה הוי רה"י רק שצריכה עירוב וכל זמן שלא עירבו יש לה דין כרמלית שאין רה"ר אלא הנמסר לרבים בכל שעה. ח"א כלל מ"ט או' א' ועיין לעיל סי' שמ"ה או' ל"ו:

טו

טו) שם. והוא שננעלות בלילה. כ"פ מרן ז"ל בב"י כדיעה זו שהביא בסתם אבל בד"מ או' א' כתב כיון דהמ"מ והטור כתבו דדברי הרמב"ם עיקר אין לזוז מדבריהם אך במרדכי ריש הדר כתב דר"י סובר דבעי נעילת דלתות אפי' בזה"ז דלית לן רה"ר גמורה ומהר"ם מרוטנבורג פליג וסובר דכיון דבזה"ז דלית לן רק כרמלית לא בעי נעילה עכ"ל. והביאו התו"ש אות ו' וכתב דמשמע שם דס"ל דסגי בצוה"פ מכאן ולחי או קורה מכאן. ומיהו כבר כתבנו לעיל אות א' דהנוהגין להכשיר מבוי אפי' ברחב מט"ז אמה בצוה"פ משום דסמכי על סברת האומרים דבעינן נמי ס' רבוא בוקעים בו דאין למחות בידם א"כ ה"ה בדלתות הראויות לנעול דלא גרע מצוה"פ אבל כל יר"ש יחמיר לעצמו:

טז

טז) שם. וי"א אעפ"י שאינם ננעלות וכו'. עיין מ"ש באות הקודם בשם הד"מ ומה שלא הגיה כאן בש"ע משמע דחזר בו ומסכים לסתם הש"ע ונ"מ ממה שהגיה לעיל בסי' שמ"ה סעיף ז' וכ"כ הא"א אות ב' וכתב דק"ל כסברא ראשונה יעו"ש. וכ"פ הר"ז אות ד' דיש להחמיר כסברא הראשונה:

יז

טוב) [סעיף ג'] מבוי עקום כמין דלי"ת וכו'. פירש"י שני פתחיו לרה"ר משמע דאם פתוחים לכרמלית אין דינו כן אלא הוי כסתום בעקמימותו. וכ"כ בליקוטי מהר"ו סי' ח"י דמבואות שלנו לא הוי כמפולש להצריכם צוה"פ בעקמימותו אבל בס' מ"ב סי' צ"ב כתב דמהרי"ו סמך על פירש"י וסיעתו דרה"ר לא מיקרי אלא ברחב ט"ז אמה וס' רובא בוקעים בו אבל לדידן דק"ל דאפי' אין בוקעין בו ס' רבוא הוי רה"ר צריכין להכשיר מבוי עקום יעו"ש, וכן הסכים שכנה"ג בהגב"י או' ב' יעו"ש והט"ז סק"ב כתב דצריך לתקן מבוי עקום אפ" לדידן דלית לן רה"ר משום דדינו כמפולש ומפולש אין בו חילוק בין רה"ר לכרמלית כמ"ש רס"י זה יעו"ש. וכ"ה בס' עה"ק להרשב"א והביאו נ"א כלל ע"א או' ה' וכ"כ המאמ"ר או' ר"ז או' ה' ועיין לעיל סי' שס"ג או' קפ"ג:

יח

יח) שם מבוי מקום כמין דלי"ת וכו'. כתב הר"ר יונתן שעל הרי"פ אעפ"י שיש רשות לכל אחד ואחד מאלו המבואות העקומות לדרוס על חבירו ואין מעכב בידם אפ"ה אם עירבו אלו לעצמן ואלו לעצמן לא אסרי אהדדי לפי שיש פתח פתוח לרה"ר לכל אחד וכיון שעירבו אלו לעצמן ואלו לעצמן גלו דעתייהו שסילקו דריסתן זה מזה ורק שלא יעברו זה על זה בשבת יעו"ש. והביאו ב"י וכתב דלפי מה שפסקו הרמב"ם והרא"ש דרגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומה כמ"ש סס"י שע"ח כל שעירבו אלו לעצמן ואלו לעצמן אינם אוסרים אלו על אלו כלל ואפי' עוברין בשבת אלו על אלו עכ"ל. ועיין מ"א סק"ג שהסכים עם הרר"י וכתב צ"ע על הב"י אבל המאמ"ר או' ז' והנה"ש יישבו הנ"ע של מ"א והסכימו לדברי ב"י יעו"ש:

יט

יט) שם. וצריך צוה"ף בעקמימותו וכו'. דפילוש שהוא מפולש לחבירו הוי כמפולש לרה"ר. רש"י ומביאו ב"י:

כ

ך) שם. וצריך צוה"ף בעקמימותו וכו'. ולאחר שעשה צוה"ף בעקמימות יכולין לחלק עירובם שהדרים מצד זה של צוה"ף יערבו לעצמם והדרים מצד זה יערבו לעצמן. או אם בני צד זה עירבו ביניהם ובני צד זה לא עירבו אין אוסרין אלו על אלו אלא אלו אסורים בחלקם ואלו מותרים בחלקם שצוה"ף חולקת רשיות כמ"ש סי' שס"ג. ר"ז או' ה' ודוקא כשעשו צוה"ף בעקמימות הוא שיכולין לחלק ולערב כל אחד לעצמו אבל אם עשו לחי או קורה בעקמימות כמ"ש אח"כ אין יכולין לחלק כמ"ש לקמן סי' שצ"ב סעי' ו' יעו"ש:

כא

כא) שם. וצריך צוה"ף בעקמימותו וכו'. ואם עשה בראשי המבואות דלתות ודאי דא"צ לעשות תיקון כלל בעקמימותו דלא גרע מרה"ר גמורה דאם תיקנו בדלתות שוב אין המבואות צריכין תיקון וכמ"ש בסעי' הקידם. עו"ש או' ג':

כב

כב) שם. וצריך צוה"ף בעקמימותו וכו'. ולא הצריכו צוה"ף בעקמימותו אלה במפולש משני צדדין אבל אם היה מקום כעין גם או כמין ח' ואינו מפולש אלא שראשו א' פתוח לרה"ר וראשו האחר סתום א"צ הכשר בעקמימותם אלא בלחי א' בפתח הפונה לרה"ר די כמבוי ישר סתום דדי לו בלחי בפתח הפונה לרה"ר. שכנה"ג בהגב"י או' ג' והא דדי בלחי אם אינו רחב מיו"ד אמות אבל אם רחב יותר מיו"ד צריך צוה"ף וכמ"ש בסי' שס"ג סעי' כ"ו:

כג

כג) מבוי רחב וראשי כותליו נמוכים וא"א לעשות בה צוה"ף בראשו יעשה צוה"ף באמצע ולחי בראש הרחב להתירו משם ועד צוה"ף ובתנאי שיהיה בו כל תנאי מבוי. הרשב"ץ ח"ב סי' ל"א, י"א מ"ב בהגב"י או' ה':

כד

כד) שם. וצריך צוה"ף בעקמימותו וכו'. והיינו ביש במקום הפילוש ד"ט אבל בפחות מזה א"צ תיקון בעיקומו כמבואר בעירובין ו' ס' מנחת פחים. א"ח או' ו'.

כה

כה) שם. ובשני ראשיו לכל אחד לחי או קורה. ה"ד אם אינו רחב יותר מיו"ד אמות אבל אם הוא רחב יותר מיו"ד אינו ניתר בלחי או קורה כמ"ש סי' שס"ג סעי' כ"ו. ועיין לעול או' ד':

כו

כו) שם. ולחי או קורה בעקמימות. ואפי' יש בעקמימות רחב יותר מעשר די בכך בלחי או קורה. כ"כ המרדכי ריש פ"ק דעירובין בשם הר"מ ומביאו ב"י. אבל בתשו' הרא"ש כלל כ"א סי' א' כתב דצריך שלא יהא העקמימות רחב מיו"ד. והביאו ד"מ או' ב' וכתבו האחרונים דיכול לסמוך להקל כהר"מ כיון דאיכא ראשונים דסברי דמבוי עקום דינו כמפולש ביושר וא"צ תיקון בעקמימות כמבואר בב"י יעו"ש:

כז

כז) שם. צריך צוה"ף בשני עקמימותיו. דכל פילוש שמפולש לחבירו חשבינן ליה כאילו מפולש לרה"ר כמ"ש לעיל או' י"ט וכאן שני פילושין יש ולכן צריך צוה"ף בשני עקמימותיו. וה"ה שיכול לעשות לחי או קורה בשני עקמימותיו וצוה"ף בשני ראשיו כמו העקום בצורת דלי"ת דלעיל:

כח

כח) [סעיף ד'] מבואות הפתוחים אלו לאלו וכו'. ר"ל דלעיל למדנו בעקום בצד אחד או משני צדדיו והכא בא ללמדנו אפי' אם יש בו כמה עקימות כולם צריכין תיקון כיון ששני ראשי המבוי החיצון פתוחים לרה"ר אבל אם ראשו אחד סתום ואין פתוח לרה"ר כ"א מצד אחד א"צ תיקון בעקמימות כ"א רק בראש פתח המבוי החיצון הפתוח לצד רה"ר ודי לו בלחי או קורה אם אינו רחב מיו"ד ואם רחב יותר מיו"ד צריך ציה"ף כדין מבוי ישר וכמ"ש לעיל או' כ"ב יעו"ש:

כט

כט) שם. כיון שפתיחת המבוי החיצון לרה"ר. וה"ה לכרמלית. ר"ז או' ו' וכ"כ לעיל או' טו"ב:

ל

ל) שם. כיון שפתיחת המבוי החיצון לרה"ר. ועיר שאין בה דלתות כל מבואותיה דינם כאלו הם פתוחים לרה"ר אפילו אותם שבאמצע העיר וכיוצא שהם פתוחים למבוי אחר ואותו אחר לאחר וכיוצא וכ"ש עיר שאין לה חומה. מאמ"ר או' ח':

לא

לא) שם. חשוב כפתוח לרה"ר וכו'. וצריכין שם תיקון כמ"ש בסעי' הקודם:

לב

לב) [סעיף ה'] מבוי העשוי כנדל וכו'. הוא שרץ שיש לו רגלים הרבה וכן הוא מבוי זה שפתוחין לו מבואות הרבה בשורה אחת. רש"י עירובין ח' ע"ב: ט"ז סק"ג.

לג

לג) שם. וראשי השניים פתוחים לרה"ר ר"ל דכל אחד ממבואות הקטנות ראשו א' פתוח למבוי הגדול וראשו השני פתוח לרה"ר:

לד

לד) שם. פתוחים לרה"ר, וה"ה לכרמלית. ר"ז אות ז' וכ"כ האחרונים.

לה

לה) שם אפי' אין פתחי הקטנים שמכאן ומכאן מכוונים וכו'. משמע דאם הם מכוונים זה כנגד זה פשיטא דצריך לעשות להם תיקון זה וכמו שפסק בב"י דלא כתו' יעו"ש אמנם הב"ח כתב דגם דעת התו' כן וכ"כ מהריב"ל ס"ג סי' ע"ד והביאו כנה"ג בהגב"י וכ"כ מ"א סק"ד:

לו

לו) ואין חילוק בין היכא דאיכא שבילין (ר"ל מבואות) מכאן ומכאן להיכא דליכא שבילין אלא מצד א' מהריב"ל שם: כנה"ג שם מ"א שם וכ"כ האחרונים:

לז

לז) שם. עושה לכל אחד וכו'. לפי ששם הוא כמבוי עקום. ר"ז או' ז':

לח

לח) שם. עושה לכל אחד וכו'. היינ' לכל א' ממבואות הקטנות שמצד זה וכן הוא עושה לכל אחד ממבואות הקטנות שמצד השני:

לט

טל) שם. עושה לחי וכו'. היינו אם אינו רחב יותר מיו"ד דאי לאו הכי צריך לעשות צוה"ף כמ"ש סי' שס"ג סעי' כ"ו. ועיין לעיל או' ד':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---