כף החיים/אורח חיים/שנ

כף החיים ‏ אורח חיים שנ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] שאינם צריכים לו וכו'. כגון שנוטל מפתח שברשות אחרת ופותח שם באותה רשות אחרת שא"צ למפתח ברשות שהוא עומד אבל חפצים שצריכים לו ברשות שהוא עומד אסור לטלטלם דחיישינן שמא ישכח וימשכם אצלו, ב"י:

ב

ב) שם. שאינם צריכים לו וכו'. ואפי' הם כלים נאים. עה"ק להרשב"א:

ג

ג) שם. ובלבד שלא יעבירם ד"א. פי' אעפ"י שהוא עומד בהר"י רק שבידו מוליך חפץ ד"א ממקום זה שהוא מונח עד סיף ד"א ברה"ר. ט"ז סק"א.

ד

ד) שם. ובלבד שלא יעבירם ד"א. ואם העביר פטור מפני שהוא ברשות אחרת. כ"כ בהרמב"ם ריש פט"ו. אבל הראב"ד שם השיג עליו וכתב שהוא חייב וכ"כ המ"מ שם אלא שכתב שגם בקצת ספרי הרמב"ם כתוב שהוא חייב יעו"ש. וכ"כ המ"א סק"א שהוא חייב כדברי הראב"ד והמ"מ. וכ"כ א"ר או' א' ר"ז או' א' ומשמע דאף אם העביר למעלה מיו"ד חייב. א"ר שם. וכ"ה ברש"י עירובין צ"ע ע"א וכתב שם הטעם דבתר הנחה ועקירה אזלינן והרי נטלו מתחלת ד' והניחו לסוף ד' יעו"ש ור"ל כיון דהעקירה וההנחה היא בתוך יו"ד אע"ג דהעברה היתה למעלה מיו"ד דרך מקום פטור חייב, ועיין הרמב"ם פי"ב סוף דין י"ד ודו"ק:

ה

ה) שם. ליטול מפתח ברה"י וכו'. ומיירי כגון שיש לפני הפתח תקרא רחב ד' שיש לה מחיצות בענין שהיא רה"י והמפתח מונח שם ונוטלו ופותח בו הדלת, ועיין לעיל סי' שמ"ו סעי' ג' בהגה ובדברינו לשם או' ל"ג:

ו

ו) שם. וכן מרה"י לרה"ר. היינו שעומד ברה"י ולוקח המפתח המונח ברה"ר ופותח בו החנות שפתחו לצד רה"ר בתוך ד"א של המפתח:

ז

ז) שם. למקום שהוא שותה. ואע"ג כששותה הוי הכנסה כמו משתין ורוקק בסעי' ב' י"ל כיון שנותנן בפיו הוי מקום פטור כיון שהוא במקום אחד ופיו במקום אחר משא"כ במשתין ורוקק. מ"א סק"ב. ור"ל דשם מיירי דהפה והאמה הם באותו רשות שגופו שם ולכך נגררין אחר הגוף מחה"ש:

ח

ח) שם. דכיון שהוא צריך לאלו המים וכו'. וכן כל כיוצא בזה באוכלין ומלבושין לפי שהם חפצים הצריכים לו במקומו. א"ר או' ב' חו"ש או' ב' ר"ז או' ב' ודעת הרמב"ם (הוא דעת היש מפרשים שהביא בש"ע) דוקא בתרתי לריעותא הוא דאסור כגון כלים נאים ושתיה כדמסיק בש"ע. תו"ש שם:

ט

ט) שם. ולשתות בכרמלית וכו'. הטעם דכרמלית גופא אינו אסור אלא מדרבנן ולא שייך למיגזר שמא יביאם אליו שלא יבא אלא לאיסור דרבנן. עו"ש או' א':

י

י) שם. ויש מפרשים וכו'. וראוי להחמיר כסברא ראשונה. כמ"מ פט"ו דין ב' וכן עיקר למעיין בפו' ראשונים א"ר או' ג' וכ"ה דעת הש"ע לפסוק כדיעה שמביא בסתם כמ"ש לעיל סי' י"ג או' ז':

יא

יא) [סעיף ב'] וישתין או ירוק וכו'. ואם השתין ורק חייב ואע"ג דבעינן עקירה והנחה מע"ג מקום ד' מחשבתו משויא ליה מקום. וכן אם זרק ונח בפי הכלב או בפי הכבשן חייב דמחשבתו משויא ליה מקום. עירובין צ"ט ע"א. והביאה מ"א סק"ג, וכתבו שם התו' דדוקא בכה"ג דנהנה באותו מקום טפי מבמקום אחר כגון בפי הכלב שיאכלנה ובפי הכבשן שתשרף שם וכן השתין ורק אבל זרק על המקלות או על שום דבר (שאינו רחב ד') אפי' במתכוין לא אמרו מחשבתו משויא ליה מקום עכ"ל והביאו מחה"ש:

יב

יב) וכן כשעומד ברה"ר והשתין או רק ברחוק ד"א דחייב. א"ר או' ד'.

יג

יג) וכתב בשה"ג בשם הריא"ז דאם עומד ברה"י ומשתין ומתגלגלין ויורדים ברה"ר אסור ונ"ל דאם מהגלגלים לכרמלית מותר שלא גזרו כחו בכרמלית ע"כ. וכן מצאתי בעה"ק דף ח"י והוסיף וכן משתין בר"ה ומתגלגלין לרה"י אסור. ודוקא במשתין בפי הביב החפור ברה"י ופתוח לרה"ר ואינו מכוסה או אפי' מכוסה ואינו משוך ד"א דאם לאו מותר שכבר ביארנו שכל החצר שיש בה ד"א שופך ונוחן לה אפי' כוריים ואפי' בימות החמה ואפי' שלא עשה לה גומא ע"כ, א"ר שם. ועיין לקמן סי' שנ"ה ושנ"ז סעי' ב':

יד

יד) שם. וישתין או ירוק ברה"י. לשפוך מאומה בשבת דרך חלק ואעפ"י שהוא בעירוב איני יודע איסור בדבר אם לא מפני שמא הנשפך ילך חוץ לעירוב. מהרי"ל בדרשותיו הלכות עירובין. שכנה"ג בהגה"ט:

טו

טו) שם. או בכרמלית. דכיון דמרשות לרשות איכא איסורא דאו' ממילא בכרמלית איכא איסורא דרבנן:

טז

טז) שם. אפי' אם הוציא פיו וכו'. בעיא שם בגמ' אי אזלינן בתר עקירה מן חלל הגוף שהוא ברה"י וחייב או בתר יציאה מפי האומה ופטור וסלקא בתיקו ופסקו הפו' לחומרא:

יז

טוב) שם. אפי' אם הוציא פיו וכו' ואם הוציא לכרמלית כתב בביאורי הגר"א לפי מ"ש הרי"ף פ"ו דשבת וש"ע לעיל הי' ש"ג סעי' כ"ג הכא נמי בכרמלית מותר. ועיין בדברינו לשם או' ק"ו

יח

חי) [סעיף ג'] רוקו שנתלש מפיו וכו'. דכיון דלמשדייה קאי משאוי הוא. ב"י בשם רש"י:

יט

יט) שם. רוקו שנתלש מפיו וכו'. והוא שנתעגל ונתהפך בפיו. א"ר או' ה' וכיחו (היינו ליחה עבה היוצאת ממי שאינו בריא) אע"ג דלא נתהפך נמי אסור, מש"ז:

כ

כ) שם. רוקו שנתלש מפיו וכו'. לא יאכל אדם שומשמין בשבת וכיוצא בו לאחר אכילתו שמא יצא לרה"ר ומאכל בפיו. ס"ח סי' רס"ה. וזה דוקא במקום שאין שם עירוב צוה"פ אבל במקום שיש עירוב ואינו רגיל לצאת חוץ לעירוב אין להחמיר. א"ח או' ב' ועיין לקמן או' כ"ב.

כא

כא) שם. יש מי שאומר וכו'. הא דכתב זה הש"ע בשם יש מי שאומר היינו משום דלא כתב זה בב"י אלא משם הטור והרמב"ם חולק אבל ראיתי שרוקח וס' יראים וראב"ן ור"ן וס' צל"ד וס' הזכרון דפסקו הכי א"ר או' ה'.

כב

כב) שם. שלא ילך ד"א ברה"ר וכו'. וה"ה בכרמלית. ב"ח ר"ז או' ד' וכן מרשות לרשות לא ילך עד שירוק. ומ"מ אין למחות ביד המקילין בכרמלית כיון שיש מתירין אפי' ברה"ר:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---