כף החיים/אורח חיים/רלט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף החייםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png רלט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
לבושי שרד


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א) [סעיף א'] קורא על מטתו פ' ראשונה וכו'. ורי"ו כתב ע"פ המדרש לומר כל ק"ש שהיא רמ"ח תיבות לשמור רמ"ח איבריו. מ"א סק"א. וכ"כ בשער הכוונות דף נ"ג ע"א דדוקא חסידים הראשונים לא היו צריכים לומר רק פסוק ראשון אבל עתה אנחנו דורות האחרונים הלואי שנפרט כל פרעי הכוונות והיחוד כדי שנוכל לגרום זווג עליון וע"כ אנחנו אומרים כל סדר ק"ש יעו"ש:

ב[עריכה]

ב) קודם ק"ש יאמר רבש"ע הריני מוחל וסולח לכל מי שהכעיס והקניט אותי או שחטא כנגדי. בין באונס בין ברצון. בין בשוגג בין במזיד. בין בגלגול זה בין בגלגול אחר. ולא יענש שום אדם בסיבתי לא למעלה ולא למטה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב. ויה"ר מלפניך ה' או"א שתסייעיני שלא אחטא עוד ומה שחטאתי לפניך מחוק ברחמיך הרבים אבל לא ע"י יסורין וחולאים רעים. יהיו לרצון אמרי פי וכו' סו"ב בסימן רל"ח. והוא ע"ד מ"ש במגילה כ"ח א' דמר זוטרא כי הוה סליק לפורייה אמר שרי ליה לכל מאן דצערן ואח"כ יאמר השכיבנו אבינו לשלום וכו' עד והגן בעדינו. ובשבת ויו"ט לא יאמר רבש"ע ויה"ר רק יתחיל השכיבינו:

ב) והנני מסדר בס"ד סדר הק"ש שעל המטה ע"פ מ"ש הרב ז"ל בשער הכיו' ובסידור הרש"ש ז"ל:

ב) תחלה יאמר לשם יחוד וכו' הרני בא לקיים מצות ק"ש שעל המטה לתקן את שרשה במקום עליון ויהי נועם וכו':

ב) ויהי רצון מלפניך ה' או"א שבכח סגולת ברכת המפיל וק"ש והפסוקים שאומר וכל פרטיהן והכוונה שאכוין בהן שיעלו כל הנפשות והרוחות והנשמות של נינוצי הקרי והזרע שיצאו ממני ומכל עמך ישראל שלא במקום מצוה ויעלו מתוך הקלי' אל יסוד מלכות דאצילות ולהוריד שפע גדול עם ג' הויו"ת דמילוי יודין העולים רי"ו מדעת דעתיק אל מזל השמיני דא"א ומשם לדעת דאבא ומשם ליסודו ומשם דיסוד דאימא לכונן ולתקן את הכלי דמ"ן דילה. ולהמשיך מיסוד דז"א ליסוד דמלכות רבוע הוי"ה פשוטה ורבוע הוי"ה דמילוין ההי"ן לכונן ולתקן הכלי דמ"ן דילה. ולהמשיך שפע והארה גדולה מהרי"ו העליון שהוא ג' הויו"ת דמילוי יודי"ן שהם בגי' תרכ"ו שביסוד דאימא אל תלת מוחין דמלכות ואל יסוד שבה להשמיד ולהרוג את החרב העליון דקלי' החותך וקוצץ את הנשמות הקדושות. ולהוריד הארה מהרי"ו התחתון שהוא רבוע הוי"ה פשוטה ורבוע הוי"ה דמילוי ההי"ן להרוג את הכלב שבקלי' שכנגד יסוד דמלכות קדישא דז"א. ולהוריד הארה גדולה מהב' רי"ו עליון ותחתון להשמיד ולהרוג ולאבד אח כל הגופים הטמאים של הקלי' והמשחיתים ילדי פשע זרע שקר אשר בחטאינו בנים גדלנו ורוממנו הן בהשחית זרע ארצה הן אשר לא שהינו על הבטן. אנא ה' חגור חרבך וכאריה תשאג לעומתם ותוציא בילעם מפיהם והשיג תשיג והצל תציל ולא ידח ממנו נדח והגופות ההם תזרם ורוח תשאם והיו כלא היו. יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך ה' רודפם. וכל הטיפות וניצוצי הקדושה שבהם יעלו עם שורשי נפשי רוחי ונשמתי אל תוך יסוד מלכות קדישא דז"א ולהעלות שם מ"ן ולהתעבר מהם ולהביאם אל עוה"ז. ובסגולת רמ"ח תיבות שבק"ש שאקרא יתוקנו רמ"ח איברי תפארת ומלכות ויתוקנו ויעשו רמ"ח איברים לכל נשמה מהנשמות הקרי ושז"ל שיצאו ממני ומכל עמך בית ישראל ושיעלי לתוך ם' דלעולם ועד שבתוך יסוד דמלכות קדישא. ויהי נועם וכו' ועיין לקמן אות ד':

ב) ואח"כ יאמר בא"י אמ"ה המפיל חבלי שינה על עיני ותנומה על עפעפי ומאיר לאישון בת עין. ואח"כ יאמר ג' פרשיות של ק"ש בכוונה גדולה וחוזר ה' אלהיכם אמת כדי להשלים רמ"ח תיבות כנגד רמ"ח איבריו של אדם. ואח"כ יאמר יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם. רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. ואח"כ יאמר הנה מטתי שלשלמה וכו' כולם אחוזי חרב וכו' מפחד בלילות. ויחזור אותם ג"פ (ויש בהם עשרים תיבות וג"פ שיאמר יהא ששים תיבות והטעם בסוד) ואח"כ יאמר ג' פסוקים של ברכת כהנים. יברכך וכו' יאר וכו' ישא וכו' שיש בהם ששים אותיות. ואח"כ יאמר יושב בסתר עליון וכו' עד כי אתה ה' מחסי. שיש בהם ששים תיבות. (ואם היא בחול יאמר כאן וידוי על סדר א"ב. ואח"כ יאמר ויה"ר מלפניך ה' או"א שאם חטאתי לפניך באות יו"ד של הוי"ה ובאות אלף של אדנ"י יהיה נחשב לפניך כאלו נסקלתי בב"ד ע"י אות אלף של אדנ"י. ואם חטאתי לפניך באות ה' ראשונה של הוי"ה ובאות ד' של אדנ"י יהיה נחשב לפניך כאלו נשרפתי בב"ד ע"י אות ד' של אדנ"י. ואם חטאתי לפניך באות ו' של הוי"ה ובאות נ' של אדנ"י יהיה נחשב לפניך כאלו נהרגתי בב"ד ע"י אות נ' של אדנ"י. ואם חטאתי לפניך באות ה' האחרונה של הוי"ה ובאות נ' של אדנ"י יהיה נחשב לפניך כאלו נהרגתי בב"ד ע"י אות נ' של אדנ"י. ואם חטאתי לפניך באות ה' האחרונה של הוי"ה ובאות יו"ד של אדנ"י יהיה נחשב לפניך כאלו נחנקתי בב"ד ע"י אות יו"ד של אדנ"י ותרצני ברחמיך הרבים) ואח"כ יאמר אנא בכח כולו. וקודם שיאמר ברוך וכו' אם הוא בליל ראשון של השבוע יחזור לומר פסוק אנא בכח ג"פ. ואם הוא בליל ב' יחזור קבל רנת וכו' ג"פ. ואם הוא בליל ג' נא גבור וכו' ובליל שבת שועתינו קבל וכו' ואח"כ יאמר ברוך שם (וזה שאומרים ג"פ בפעם ראשונה יכוין להעלות בחי' הנפש מן העשיה ליצירה ובפעם שניה יכוין להעלות בחי' הנפש והרוח מן היצירה לבריאה. ובפעם ג' יכוין להעלות בחי' הנפש והרוח והנשמה מן הבריאה לאצילות. וגם יכוין בכל פעם שאומר הפסוק כי בשתי אותיות יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף דהיינו בפעם הראשונה יעופף הנפש מן העשיה ליצירה. ובשניה הנפש והרוח מן היצירה לבריאה וכו') ואח"כ יאמר פסוק בידך אפקיד רוחי וכו' ואח"כ חוזר לומר ק'בל ר'נת ע'מך ש'גבנו ט'הרנו נ'ורא. ויכוין ר"ת השם בניקוד שוא כזה. קרע שטן ויכוין כי בשם זה קורע כח השטן שלא יביאנו לידי קרי. ואח"כ יכוין שם אלוה ישמרני. וחוזר לכוין בשם אב"ג יתץ עד שישן:

ג[עריכה]

ג) כתבו ספרי המוסר שגם הנשים צריך ליזהר בק"ש שעל המטה בכוונה ודקדוק התיבות. א"ר אות ד' ומ"ש המ"א סוף סק"ב דמה שלא נהגו לאומרה משום דהוי מצות עשה שהזמן גרמא בלילה כתב עליו הא"ר שם דאינו נכון דאטו גברי בעי שמירה ונשי לא דהא ק"ש משום שמירה יעו"ש וכ"כ א"א אות ב' דנהגו הנשים האדנא לאומרה וכ"כ בס' יסוד יוסף שגם הנשים יקראו ק"ש על מטותיהם כדשם שלילין נוקבין מטמאין האנשים בלילה כך יש שדים זכרים המטמאים הנשים בלילה בשינה יעו"ש. והביאו היפ"ל ח"ב אות א' וכ"כ בשער הכוונות דף נ"ו ע"ג כי כמו שיוצאין המזיקין האלו מן האדם המוציא שז"ל להיותו בלא אשה כך האשה בוראה מזיקין בלא איש וזה נרמז בפסוק לא תאונה אליך רעה ר"ל לא תאונה אליך שאתה זכר הרעה שהיא לילית אשת זנונים ונגע לא יקרב וכו' ר"ל נגע שהוא סמא"ל דכורא לא יקרב באהליך שהיא אשתך כמ"ש שובו לכם לאהליכם עכ"ל. וכ"כ בפע"ח שער ט"ז פ"ה. והוא מזוהר פ' פקודי דף רס"ד ע"א יעו"ש. והביא היפ"ל שם:

ד[עריכה]

ד) וכתב שם בשער הכוונות דצריך האדם לכוין בכל ק"ש שאומר על מטתו לכוין בתיקון עון זה ולהמית כל אותם הגופות של מזיקין הנז' ויש אדם שגדול כח כוותו עד שיוכל להמית בכל לילה אלף וקכ"ה כנז' בפ' בלק דרי"א ע"ב ויש אדם שלא יוכל להמית אלא דבר יום ביומו וכמספר הימים שחטא כך צריך ימים אחרים כנגדם לתקן עון זה וכו' ונמצא כי עיקר התיקון הוא שיכוין להמית ע"י הק"ש של מטתו אותם הגופים של המזיקים ועי"כ יוכל האיש הזה להעלות עם נפשו אותם הנשמות למעלה אל הקדושה לתקנם בכל לילה וענין כוונת מיתת גופות הנז' הוא בכוונת שמות העולים בגי' כמנין וחר"ב פיפיות בידם יעו"ש. וכ"כ בפע"ח שם. ור"ל שריבוע הוי"ה הפשוט וריבוע המלא בההי"ן עולה גי' חרב"ו כזה. י יה יהו יהוה. יוד יוד הה יוד הה וו יוד הה וו הה. וכן ג' ע"ב גי' חרבו כזה. יוד הי ויו הי. יוד הי ויו הי. יוד הי ויו הי:

ה[עריכה]

ה) צריך לבדוק נקביו קודם שינה. ס' התשב"ץ סימן רס"א. וכן המנהג. שכנה"ג בהגה"ט אות א' א"ר אות א' ונראה דהיינו קודם שיקרא ק"ש כדי שלא יהא הפסק בין ק"ש לשינה ויותר טוב אם יבדוק קודם הלימוד של הלילה כדי שלא יהא הפסק בין הלימוד לק"ש ונכון ג"כ שלא יפסיק בדיבור שאין בו צורך בין הלימוד לק"ש אלא תיכף כשיפסיק מן הלימוד יקרא ק"ש:

ו[עריכה]

ו) שם ומברך המפיל וכו'. משמע מדברי הטור והש"ע דברכת המפיל יאמר אחר שמע אבל הרמב"ם פ"ז מה"ת כתב ברכת המפיל קודם. וכתב הנה"ש אפשר שזו היתה גרסתו בגמרא יעו"ש. וכ"כ בשער הכוונות דף נ"ד ע"ד דיאמר תחלה ברכת המפיל ואח"כ ג"פ של ק"ש יעו"ש. וכ"כ בפע"ח שער ט"ז פ"ז. וכ"כ שכנה"ג בהגה"ט אות ד' דמנהגינו עכשיו לומר המפיל קודם שמע וכ"כ הכלבו סימן י"ט עכ"ד וכ"כ המאמ"ר אות א' וכ"כ היפ"ל אות ג' בשם כמה ספרי המקו' שיאמר. המפיל קודם יעו"ש וכן עמא דבר:

ז[עריכה]

ז) שם ומברך המפיל וכו'. הנה בגמ' ובכל הפו' ראשונים ואחרונים הביאו ברכה זו בהזכרת השם וראיתי אנשים שנוהגים לברך בלא הזכרת השם וכן ראיתי בסידור שכתבו שם ויש נוהגים לברך בלא הזכרת השם אבל לא ראיתי בפי' מי שיאמר כן וכיון שכן חזרנו לכלל דהא דאמר' פוק חזי מאי עמא דבר היינו דוקא היכא שהלכה רופפת בידך אבל כשידעינן דהלכה לברך אין לא ראינו ראיה. וכי תימא שמא לא ישן והוי ברכה לבטלה כאשר ראיתי אומרים הא דחה זה הרב שכנה"ג דליתא לטעם זה משום דברכת המפיל היא על טבע השינה ועל מנהגו של עולם כברכת הנותן לשכוי בינה שמברך על מנהגו של עולם אפי' שלא שמע קול תרנגול וא"כ נקטינן לברך. בירך את אברהם דף ק"ב ע"א וע"ב, והביאו היפ"ל או' ב' וכתב דמנהגו היה בתחלה לברך בלתי הזכרת השם אבל אחר שראה דברי בירך את אברהם הנז' נהג כדבריו והשיג על סידור בי"ע ועו"ש. וכן ראוי לנהוג דכיון שנזכר בגמ' ובדברי האר"י ז"ל אין לחוש לספק ברכות. אמנם בעשי"ת נסתפק הרש"ש ז"ל בס' נה"ש אם לברך וע"כ נראה דיש לברך בלי שו"מ. וכן בימי העומר ובליל שבת נראה ג"כ לברך בלי שו"מ כיון שאין מסתלקין המוחין כידוע. מיהו המברך גם באלו הימים אין מזניחין אותו כיון דע"פ הפשט יש לברך כמו שמברך המעביר ודוק:

ח[עריכה]

ח) שם ומברך המפיל וכו'. יש מי שרצה לומר דע"פ הסוד אין לברך המפיל אם היה ער עד אחר חצות ואז הולך לשכב ואין כן האמת אלא צריך לברכה בכל זמן שהולך בלילה לישן. ברכ"י או' ב' בשם לחמי תודה. והביאו השע"ת או' ב' אמנם הרואה יראה בשער הכוונות בדרושי הלילה דהעיקר הוא כיש מי שרצה לומר דע"פ הסוד אין לברך המפיל אלא דוקא הישן בחצות לילה הראשון דבאותו זמן הוא הפלת הדורימיטא אבל אחר חצות שחוזרין המוחין להמשך אין מקום לברכת המפיל ועוד דכיון דמטא זמן המעביר איך יברך המפיל ועיין בדברינו לעיל סי' מ"ו או' מ"ט ודוק. וכ"כ החס"ל או' יו"ד דפה עה"ק ירושת"ו מנהג החסידים הבאים בסוד ה' ע"פ האר"י ז"ל שלא לאומרה כל שעבר עליו חצות עכ"ד. והלומדים בלילה עד חצות וקורין ק"ש קודם חצות כדי לעשות התיקון הנעשה ע"י ק"ש שעל המטה נראה דיש לברך המפיל בלי שו"מ:

ט[עריכה]

ט) שם הגה ויקרא ק"ש סמוך למטתו וכו'. וכתב בסדה"י שלא יקרא ק"ש כשיכנס לישן אלא כשרואה שהשינה באה עליו אבל הכנה"ג השיג עליו וכתב שיש לקרות מיד שמא תחטפנו שינה אח"כ ולא יקרא ואין לחוש משום הפסק אלא כשעושה ד"א בנתיים יעו"ש. והביאו מ"א סק"ג. עוד נראה לי הטעם דאי מאחר עד שיבא לו שינה לא יוכל לכוין בק"ש כפי הצורך וע"כ צריך להקדים:

י[עריכה]

י) שם בהגה אלא ישן מיד ואם צריך לשמש מטתו יטול ידיו ואח"כ יקרא ק"ש אחר התשמיש. של"ה וכ"כ הכנה"ג בהגה"ט. מ"א סק"ד. ומיהו עיין ביפ"ל או' ד' שכתב דיכול ג"כ לשמש אחר שיקרא ק"ש ויברך יעו"ש ונראה דהכל לפי מה שהוא אדם. והגם דאין לשמש מתחלת הלילה כמ"ש לקמן סי' ר"מ סעי' ז' נראה דהכא מיירי כגון שיצרו תוקפו או כדי להנצל מהרהור שלא יבא לידי שז"ל:

יא[עריכה]

יא) שם בהגה אם מותר לקרות כשהוא שוכב וכו'. והיינו דוקא בק"ש של חובה אבל אם כבר קראה אחר צ"ה וקוראה ע"מ לשמירה מותר לקרותה שוכב דהא ר"ז קרי וחזר וקרי עד דמשתקע בשינתיה. מ"א סק"ה. אמנם מדברי המק"ו נראה שהיא חובה אעפ"י שקרא ק"ש בצ"ה וצריך לקרותה כולה מיושב ובכונה עצומה ומ"ש על ר"ז שהיה קורא וחיזר וקורא היינו לאחר שקרא בפעם הראשונה בכונה גדולה היה חוזר לקרות איזה פסוקים כדי לישן מתוך ד"ת:

יב[עריכה]

יב) שם בהגה חוזר וקורא וכו'. ונראה דה"ה אם מהרהר בד"ת ש"ד. מ"א סק"ו. וכבר כתבנו לעיל דלפי דברי האר"י ז"ל יש להרהר בפסוק אנא בכח עד שישן מפני שמועיל לעליית הנשמה:

יג[עריכה]

יג) שם בהגה ואין מברכין על ק"ש וכו'. פי' שאין לברך על ק"ש שלפני מטתו אקב"ו על ק"ש עו"ת. עט"ז. מאמ"ר או' ג' ואפי' למאן דקרי מבע"י ויוצא בשל מטתו לק"ש אפ"ה אין מברכין אקב"ו לקרות את שמע. והטעם אפשר דנכלל באקב"ו על ד"ת כי ק"ש בכלל ד"ת הוי. מש"ז או' ב':

יד[עריכה]

יד) שם ואומר יושב בסתר וכו'. ואע"ג דאסור להתרפאות בד"ת להגן שאני שלא יבא עליו ח"ו דבר רע. עו"ת. מ"א סק"ז. ועיין ביו"ד סי' קע"ט סעיף יו"ד:

טו[עריכה]

טו) שם ואומר ה' מה רבו צרי וכו'. כבר כתבנו הסדר לעיל ע"פ דברי האר"י ז"ל ועליהם אין להוסיף כי הם בנוים ע"פ הסוד:

טז[עריכה]

טז) שם יש נוהגין לומר וידוי ש"מ קודם השינה ואינו נראה דלא יפתח פיו לשטן אלא רק יפשפש במעשיו שעשה כל היום ואם ימצא שעשה עבירה יתודה עליו ויקבל עליו שלא לעשותו ובפרט עבירות שמצויים כגון חניפות שקרים ליצנות לשה"ר צריכים בדיקה ביותר מ"א סק"ז:

יז[עריכה]

טוב) אסור לישן בבית יחידי וכל הישן בבית יחידי אחזתו לילית. שבת קנ"א ע"ב. ובית היינו חדר. מהרי"ל מ"א שם. וביום לית לן בה. מחה"ש. מיהו בזוה"ק פ' תזריע דמ"ה ע"א כתב וז"ל מאן דאשתכח בלחודוי בביתא בליליא או ביממא בביתא מיחדא וכ"ש בליליא מאי מיחדא מיחדא משאר בתין או מאן דאזיל בלחודוי בליליא יכיל לאתזקא עכ"ל משמע דאם הבית מיוחד שאין אצלו דיורין של בני אדם אפי' ביום ניזוק אם הוא לבדו אבל אם יש אצלו דיורין של בני אדם דוקא בלילה ניזוק אם הוא לבדו. ואם יש לו נר בבית או אור הלבנה נראה דאין פחד אם יש אצלו דיורין של בני אדם דהו"ל כמו ביום. ואין חילוק בזה בין איש לאשה כי גן באשה מתדבקים החיצונים אם היא לבדה ומזיקים אותה כמ"ש לעיל או' ג' יעו"ש. ואפי' בחדר שיש בו מזוזה או שיש עמו ספרים בבית ג"כ יש לחוש:

יח[עריכה]

חי) אלו צריכים שימור מהמזיקין חולה. חיה. חתן. כלה אבל. ות"ח בלילה. ברכות נ"ד ע"ב. מ"א שם:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון