כף החיים/אורח חיים/רלד

כף החיים ‏ אורח חיים רלד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] אבל אינו מכוין וכו'. וכבר כתבנו לעיל סימן ק"ז אות ך' דבזה"ז אסור להתפלל נדבה יעו"ש:

ב

ב) שם הגה אין לומר אשרי וכו'. והטעם כתב הט"ז סק"א משום שלא להפסיק לכתחלה בין אשרי להקדיש אבל אין הטעם משום דאין לומר קדיש על מה שאמר בלא מנין עכ"ל אבל המ"א סק"א כתב דאם אמר אשרי בלא מנין ואח"כ באו למנין יאמרו מזמור אחר ואח"כ יאמר קדיש. וכתב דה"ה כשלומדים בבהכ"נ וליכא מנין ואח"כ קורין עשרה לומר קדיש לא יאות עבדי דהא טעם הקדיש על הלימוד משום דנתקדש השם וא"כ בעינן עשרה בשעת הלימוד כדילפינן מונקדשתי בתוך בני ישראל עכ"ד. וכבר כתבנו לעיל סימן נ"ה אות מ"א דאם אמרו אשרי בלא מנין ואח"כ בא מנין שיאמר החזן איזה פסוקים ואח"כ יאמר קדיש יעו"ש. והמנהג לומר תיכון תפלתי קטורת וכו' או לשם יחוד וכו' ואח"כ אומר קדיש:

ג

ג) שם בהגה. ויש שכתבו שנוהגין לומר פ' התמיד וכו'. וגם נוהגין לומר ג"כ מזמור מה ידידות משכנותיך. ב"י. וכן נוהגין לומר ג"כ פטום הקטורת אחר פ' התמיד ומנהג נכון הוא. וכ"כ הרד"א בשם הר"י ז"ל כנה"ג בהגה"ט אות ד' וכ"כ מ"א סק"ב. וכ"כ לעיל סימן מ"ח בשם שער הכוונות דגם במנחה אומרים סדר פיטום הקטורת כולו יעו"ש. ואל ישנה מזה הסדר כמ"ש לעיל סימן רל"ב אות ו' יעו"ש:

ד

ד) שם בהגה. קודם אשרי. עיין ט"ז ומ"א סק"ב שכתבו לומר פ' התמיד אחר אשרי אבל המנהג פשוט לאומרו קודם אשרי כמ"ש מור"ם ז"ל בשם הרד"א והר"י וב"י וכ"כ רש"י ז"ל בברכות ל"א ע"א יעו"ש ואין לשנות:

ה

ה) סדר תפלת המנחה בצבור אומר אשרי וקדיש ומתפללין י"ח וש"ץ מחזיר התפלה כדרך שעושין בשחרית ונופלין על פניהם ואומרים ואנחנו לא נדע וכו' טור. וכ"כ הרמב"ם בפ"ט מה"ת. וכן נוהגין האשכנזים. וכ"כ הכלבו שצריך להחזיר התפלה כמו בשחרית אם לא ע"י הדחק. אבל הספרדים אין נוהגין לחזור ש"ץ התפלה במנחה אלא מתפלל ש"ץ עם הציבור בקול רם ואימר קדושה וברכת אתה קדוש ואח"כ אומר האמצעיות בלחש עם הצבור ומתחיל רצה בקו"ר וגומר תפלתו בקו"ר. ומנהג האשכנזים הוא הנכון וכן הנהגונו חכמים שבדור שלפנינו בצפת תוב"ב וגזרו לעובר על תקנתם. ב"י. וכן היכי נוהג האר"י ז"ל כמ"ש לעיל סימן רל"ב אות ט' וכן נתפשט המנהג עכשיו גם בין הספרדים לומר לחש ואח"כ חזרה כמ"ש לעיל סימן קכ"ד אות ט' יעו"ש:

ו

ו) מי שנתעכב ולא התפלל מנחה וקרוב הדבר שעוברת השעה מוטב שלא יאמר תהלה לדוד ויתפלל י"ח כדי שלא תעבור השעה ואח"כ יאמר תהלה לדוד. ס"ח סימן תת"ט. וכ"כ מע"מ סימן שע"ד בשם הר"ם. שכנה"ג בהגה"ט אות ה' מיהו עיין לעיל סימן ק"ח אות ך' שכתבנו דלפי הזוה"ק והמקו' שאין לומר תהלה לדוד אחר תפלת מנחה יעו"ש. וע"כ אם אפשר יש לדחוק עצמו לאומרה מקודם:

ז

ז) כתב בפסקי מהרא"י סימן נ"ט אפילו אם מקצת ציבור התפללו בעונתו ונמשכו עד הלילה אין לומר קדוש כיון שנתחדש יום אחר שהפסיקו מלהתפלל עכ"ל וא"כ ה"ה אם נמשכו באמירת א"מ וכיוצא בו שאין לומר קדיש תתקבל וצריך ליזהר שלא יבא לידי כך שיאמרו הקדיש קודם צ"ה מ"א סק"א אבל הא"ר אות א' תמה על המ"א דאיך העתיק דברי מהרא"י בטעות דשם לא כתב ונמשכו עד הלילה וע"כ כתב נראה פשוט דכוונת מהרא"י להיפך דדוקא כיין שהפסיקו מלהתפלל קודם שנתחדש יום אבל אה נמשכה עד הלילה אומרים קדיש יעו"ש:

ח

ח) [סעיף ב'] ואומר אשרי וכו'. עיין מ"ש על זה לעיל סימן ק"ח אות ך' יעו"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---