כף החיים/אורח חיים/רטו

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

כף החייםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png רטו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


חיי אדם


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[edit]

א) [סעיף א'] אלא אחר שתי ברכות וכו'. לפ"ז יש לענות אמן אחר ברכותיו על הפטרה. וכן נוהגין קצת. ברכ"י אות א' וכ"כ בספרו לד"א סימן ך' אות י"ט. ש"ץ דפ"ח ע"א. אמנם הזכ"ל אות א' כתב דאין מנהג זה בינינו. וכן עתה בזמנינו לא ראינו מי שנוהג כן:

ב[edit]

ב) שם אלא אחר שתי ברכות וכו'. כתב מהרש"ל לפ"ז צ"ע בברכת התורה שחרית שיש בה ב' ברכות אם לענות אמן אחר ברכת עצמו עכ"ל והביאו הב"ח וכתב דלא נהנו לענות אמן אחר ברכת התורה. והטעם הוא דלא אמר הרמב"ם אלא בב' ברכות וג' דדומין לבונה ירושלם שכל ברכה ניתקנה על דבר בפ"ע כגון בהמ"ז אחד ברכת הזן ב' ברכת הארץ ג' בונה ירושלם אבל ב' ברכות התורה חשובה כאחת לפי ששניהם על התורה עכ"ד:

ג[edit]

ג) שם ונהגו לענות אמן אחר יהללוך וכו'. לפי שאסור להפסיק באמצע הלל ובפסוקי דזמרה. והו"ל כאילו ברכה ראשונה ואחרונה סמוכות זו לזה. משא"כ בברכת הפירות. ובברכת התורה נמי תקנת הקדמונים היתה שהראשון מברך לפניה והאחרון לאחריה ולא הו"ל סמוכות. מ"א סק"א:

ד[edit]

ד) שם ונהגו לענות אמן אחר יהללוך וכו'. וכן נוהגין לענות אמן אחר סיום י"ח. אבל אחר גאל ישראל של שחרית לא נהגו לענות משום דע"פ הזוהר הוי הפסק ב"י. ועיין לעיל סי' ס"ו סעיף ז' וכן אחר סיום ברכתו בנ"ר אין לענות אמן ב"י:

ה[edit]

ה) שם ואחר ישתבח. וכן כתב בשער הכוונות דף נ"א ע"ב והב"ד לעיל סימן נ"א אות ו':

ו[edit]

ו) שם הגה וי"א שאין עונין אמן רק אחר ברכת בונה ירושלם וכו'. להפסיק בין ברכות דאורייתא לברכות דרבנן. ב"י ט"ז סק"א. מ"א סק"ב. ועיין לעיל סימן קפ"ח סעיף א"ב ובדברינו לשם בס"ד:

ז[edit]

ז) שם רק אחר ברכת בונה ירושלם וכו'. מיהו אם סיים ברכת ישתבח או יהללוך או שומר ישראל לעד בשוה עם הש"ץ עונין אמן גם לפי סברה זו. ח"א כלל ו' אות ב' קיצור שלחן ערוך סימן ו' אות י"א:

ח[edit]

ח) שם בהגה. יענה ג"כ אחר ברכת שומר וכו'. וכן אחר הפורס סוכת שלום של ערבית בשבת. ב"י. עט"ז אות א' ועיין לקמן סימן רל"ו סעיף ד':

ט[edit]

ט) [סעיף ב'] חייב לענות אחריו אמן. זהו לשון הרמב"ם ולאפוקי ממ"ש הטור תחלה קודם שהביא לשון הרמב"ם דאין חיוב לענות יעו"ש. וכן כתב הט"ז סק"ב ועיין א"א אות ו' שכתב דעניית אמן אחר הברכות י"א דאורייתא יעו"ש ועיין בזו"ח מדרש רות דצ"ז ע"א שכתב מדור השלישי שם נידונין מי שאינו עונה אמן אחר המברך יעו"ש. ועיין עוד מדיני אמן לעיל סי' קכ"ד ובדברינו לשם בס"ד:

י[edit]

י) שם חייב לענות אחריו אמן מי שעוסק בפסוקים ומגיע לדבר רע בשעת שמיעת הברכה פטור מלענות אמן דהוי כמקלל כמ"ש ספ"ד דשבועות. ס' מאורי אור בחלק באר שבע די"ג ע"א. א"ח אות ג'. ומ"מ אם אפשר יש להקדים או לאחר כדי שלא לבטל עניית אמן

יא[edit]

יא) איתא במדרש כששומע אחד מתפלל דבר או מברך לישראל אפילו בלא הזכרת השם חייב לענות אמן ולכן עונין אמן אחר הרחמן בבהמ"ז. מ"א בזה הסימן סק"ג ולעיל סימן קפ"ט סק"א חס"ל אות ד'. וכ"כ לעיל סימן קפ"ז אות ד'. ואם בירך גוי את ישראל בשם אין עונין אחריו אמן דמסתמא לבו לע"ז אבל אם ברכו בלא שם יענה אחריו אמן ולא יפסיק בעניית אמן בין ברכה לאכילה או לקיום המצוה עד שחיך יטעם ועד שיעשה המצוה חס"ל שם:

יב[edit]

יב) שם או כותי. ואע"ג דבגמרא אמרינן שבכותי נמי עונין אם שמע כל הברכה היינו קודם הגזרה אבל אח"ז גזרו עליהן להיות כעו"ג גמורין. ב"י. מ"א סק"ג:

יג[edit]

יג) שם או גדול ושינה ממטבע הברכה וכו'. ולפ"ז ה"ה אם גמגם בלשונו ודילג שם או מלכות דאין לענות אחריו אמן כיון דאינה ברכה כמ"ש בסי' הקודם:

יד[edit]

יד) שם הגה. ועונין אמן אחר עכו"ם וכו'. מיהו בכ"מ כתב דדעת הרמב"ם דאף בעכו"ם אין עונין אפילו שמע כל הברכה ודלא כירושלמי. וכ"כ הב"ח. מ"א סק"ג. וכ"כ המט"י מדהשמיט הש"ע דין העכו"ם מוכח דדינו ככותי. ומור"ם ז"ל בהגה ודאי חולק והו"ל לכתוב וי"א אלא דכן דרכו בכמה מקומות לכתוב כמה דינים בסתם אעפ"י שהש"ע חולק עליו ודלא כלבוש שהשווה אותם יעו"ש. וכ"כ הא"א שם דלדעת הש"ע כותי ועכו"ם אפילו שמע מהם כל הברכה אין עונים אחריהם אמן יעו"ש ואף לדעת הסוברים עונים אחר עכו"ם אינו אלא רשות ט"ז סק"ג מש"ז אות ב':

טו[edit]

טו) ואם שומע הברכה כתיקון ז"ל מפי ישמעאל אעפ"י שאומרה בלשון ערבי עונה אחריו שכוונתו לשי"ת ולא לע"ז כלל. מהריק"ש ז"ל. י"א בהגה"ט:

טז[edit]

טז) [סעיף ג'] שמותר ללמד לתינוקות וכו'. אבל גדול בשעה שלומד הברכות בש"ס אומר בלא הזכרת השם מ"א סק"ה. א"ר אות ד' מיהו בשאילת יעבץ סימן פ"א כתב דאם יש הזכרה באמצע מטבע הברכה הכתובה בש"ס יכול לאומרה והביאו הברכ"י אות ד' וכתב דאין דבריו מוכרחים ומנהג רבנן קשישאי בארץ הצבי שלא להזכיר השם בקריאתו עכ"ל. וכ"כ במחב"ר אות א' שמצא למהר"ם בתשב"ץ סימן תכ"ב דאינו קורא שם של ד' אותיות בתלמוד כ"א השם יעו"ש. והביאי שע"ת אות ד' חס"ל אות ז':

יז[edit]

טוב) כשקורא בש"ס ובשאר דברי רז"ל ובכלל דבריהם כתובים הבאים קורא כדרכו במקרא האזכרות כקריאתן. הרב שאילת יעבץ בתשו' הנז' משם הגאון מר אביו זלה"ה. ברכ"י אות ה' שע"ת שם. וכ"כ א"א אות ה' דכשלומד פסוקים בתלמוד ודורשן רשאי לאומרם כמו שהם כתובים עם הזכרת השם עכ"ד. וכן כתב החס"ל שם:

יח[edit]

חי) שם שמותר ללמד לתינוקות וכו'. משמע שגם המלמד יכול להוציא השם מפיו בשעה שמלמד הברכות וכ"מ מדברי הלבוש ומ"מ אם אפשר יש ליזהר:

יט[edit]

יט) שם כיון דבני חנוך הם וכו'. משמע הא אם עדיין לא הגיע לחינוך אעפ"י שמברכין לפטור עצמם אין עונים אחריהם אמן:

כ[edit]

ך) שם עונים אחריהם אמן. אבל מ"מ אין יוצאין בו. ידי חובת אותה ברכה כיון שהתינוק אינו חייב באותה ברכה אלא כדי להתחנך. לבוש. וכ"כ העט"ז בשם לחם רב. ועיין לעיל סימן קפ"ו סעיף ב' ובדברינו לשם אות ח' ודוק:

כא[edit]

כא) שם וכן בשעה שאומרים ההפטרה וכו'. דקטן יוכל להפטיר כמ"ש לקמן סי' רפ"ד סעי' ד' יעו"ש:

כב[edit]

כב) [סעיף ד'] הרי זה נושא שם שמים לשוא וכו'. ועובר משום לא תשא. ברכות ל"ג ע"א. ואם הוא מדאורייתא או מדרבנן כתב המ"א סק"ו דלדעת התו' סוף ר"ה והרא"ש פ"ק דקדישין אינו אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא ולדעת הרמב"ם מדאורייתא יעו"ש. אבל הא"ר אות ה' כתב שהוא מדרבנן וכתב דכן יש לפרש דעת הרמב"ם ודלא כמ"א יעו"ש וכן העלה בשו"ת זר"א סימן א' דברכה שא"צ אין איסורה אלא מדרבנן יעו"ש והביאו המחב"ר אות ב' וכ"כ הפר"ח ססי' ס"ז. עולת שמואל סי' ך' נ"א כלל ה' אות א' ר"ז אות ג':

כג[edit]

כג) ומוכח מדברי הריב"ש סימן ת"ח דלאו דוקא כמזכיר שם בן ד' דה"ה נמי אלהינו אסור לאומרו יעו"ש. משנה למלך ה' ברכות פ"א דין ט"ו וע"כ המסייעים למברך בניגון ובפרט בסדר הברכות כגון בברכת תחנים וכדומה יש ליזהר שלא יסייעו בתיבת אלהינו. מזבח אדמה ד"א חס"ל אות ח':

כד[edit]

כד) ומעשה בחסיד אחד שהיה יושב בבית החופה ושמע אחד מן המשוררים במחולות שהיה מזכיר את השם בשירו ואז היה אותו חסיד מנדהו על כל פעם ופעם. ס"ח סימן ד'. והביאו היפ"ל אות ה' וכתב דאם משורר פסוקים יכול לשורר כדרכו המקרא והאזכרות כקריאתן. וכ"כ בס' חיים שאל ח"ב סימן ל"ח אות ע' בשם ס' מעשה ה' להגאון מהר"א אשכנזי דמותר לנגן בתיבת ה' וע"ז נאמר רננו צדיקים בה' יעו"ש. והביאו היפ"ל שם. ונראם דה"ד אם מיציא ה' באימה וביראה אבל בדרך שחוק ודאי אסור ואפילו אם מוציאו אגב המקרא ולא תעשה כזאת בישראל:

כה[edit]

כה) וכתב בשל"ה בשם הרמב"ן המזכירו לבטלה אף כי לא נידוהו שום אדם הוא יחלוץ מנעליו וישב על הקרקע בנידוי ויבקש מג' שיתירו לו ואז בהכנעתו ונסלח לו. ואם לאו עליו איתמר אם לא תשמר וכו' ליראה את ה' וכו' והפלא ה' וכו' וכתב עוד ואם הוא שוגג שלא ידע שזה אסור מזהירו ומתרה בו שלא יחזור ע"כ. והביאו א"ר אות ה'. ועיין בנ"י נדרים ט' ע"ב שכתב דהא דשומע לחבירו שמזכיר ש"ש לבטלה מחוייב לנדותו היינו בלה"ק דוקא אבל בלשון לע"ז גוערין בו ואין מנדין אותו יעו"ש. ועוד עיין תוס' קדושין כ"ח ע"א ד"ה הקורא ודוק:

כו[edit]

כו) וכתב בס"ח סימן תתרצ"ד אם אדם שמזכיר ה' כגון שר"ל ה' עשה לי כך וכך וכיוצא בו אל תכנס בתוך דבריו כשהזכיר ה' שהרי ישתוק לשמוע דבריך ונמצא שאתה גורם שמוציא שם שמים לבטלה כשאמר הקב"ה אבל אם הזכיר את ה' כדי לקלל אז תפסיק דבריו כי יחטא כשמקלל עכ"ל. והביאו א"ר שם:

כז[edit]

כז) שם נושא שם שמים לשוא וכו' ואפילו אם אומר ברכה שא"צ בלשון לע"ז עובר בל"ת שו"ת רבי עקיבא איגר סימן כ"ה. וכן בלשון תרגום או בלשון חול איכא איסור משום הזכרת ה' לבטלה. פ"ת ביו"ד סימן שכ"ח אות א':

כח[edit]

כח) שם שם שמים לשוא וכו'. ואסור לגרום ברכה אחרת כשיכול לפטור בברכה אחת. מ"א סק"ו. ר"ז אות ד':

כט[edit]

כט) וכתב ב"ש דף נ"ח בשם הרבה פו' דבכל הברכות אמרינן כן דלא כהרמ"ע בתשו' סימן כ"ט דכתב דדוקא בברכת התורה אמרינן כן דלא נתקנה אלא מפני כבוד צבור דליתא. מ"א שם:

ל[edit]

ל) וכתב בשל"ה דבשבת אם הביאו לו פירות תוך הסעודה יכול להניחם עד אחר הסעודה כדי לברך עליהם ברכה אחרונה דבשבת מותר לגרום ברכה כדי להשלים ק' ברכות. מיהו המ"א שם השיג עליו וכתב דגם בשבת אסור לגרום ברכה שא"צ יעו"ש. וכ"כ הר"ז אות ד' חס"ל או' ו' ומהר"ם גלאנטי בתשו' סימן ל"ח כתב דבשבת יכול לצוות לבני ביתו שלא להביא כל הפירות לפניו בבת א' אבל בכנה"ג סימן מ"ו בהגב"י כתב ס' הזכרונות דאפי' מצוה שלא יביאם לפניו בבת א' אסור להרבות בברכות יעו"ש והביאו מ"א שם. וכן הסכים הברכ"י סימן מ"ו אות ו' לדברי ס' הזכרונות יעוש"ב. חס"ל שם:

לא[edit]

לא) שם שם שמים לשוא וכו'. מי שנדר נדר גמור להתענות ושכח ובירך והכניס האוכל לתוך פיו ובעידו לועס נזכר מן הנדר צריך שיפליט הכל מפיו ולא יבלע כלום ואין לחוש לאיסור ברכה לבטלה. ודלא כהרב נחפה בכסף חא"ח סימן ו'. טל אורות דף ד' ע"ד חס"ל אות ו'. ומ"מ י"ל ברוך שם וכו' על שהוציא ש"ש לבטלה וכמ"ש לעיל סימן ר"ו סעיף ו' יעו"ש:

לב[edit]

לב) שם שם שמים לשוא וכו'. וכל דבר שיסתפק לך אם טעון ברכה אם לאו עושין אותו בלא ברכה. הרמב"ם פי"א מה"ב דין ט"ו. והטעם כתב שם הכ"מ משום דהוי ספק עובר על בל תשא יעו"ש. והביאו א"א אות ו':

לג[edit]

לג) וכתב החס"ל אות ט' לפי חומר איסור ברכה לבטלה נקוט כללא בידך ספק ברכות להקל וכל מידי דתליא בפלוגתא אפילו אם דעת מרן ורוב פו' ס"ל לברך חיישינן למיעוטא ושוא"ת עדיף חוץ מאם פשט המנהג לברך הלך אחר המנהג והטוב והישר אם יוכל לתקן כדי לצאת כל הדיעות יעו"ש. וכ"כ אנן לעיל סימן ח"י אות ז' וסימן טו"ב אות ב' יעו"ש:

לד[edit]

לד) וכתב בשל"ה דף קכ"ח מה שנמצא כתוב בסידורים שלנו הבקשה המסודרת אחר ע"ב פסוקים חתימה בברכה בא"י שומע תפלה. וכן חתומין ג"כ קצת שאר תחינות ובקשות הנדפסים במקומות אחרים טעות הוא כי ברכה זו לא הוזכר בש"ס ופו' והמברכה מברך ברכה לבטלה. אלא כך יאמר ברוך שומע תפלה בלא הזכרת שם. א"ר סימן א' אות ז' חס"ל בזה הסימן אות ו':

לה[edit]

לה) ומעין דוגמא לאיסור ברכה שא"צ אומר אני דה"נ צריך ליזהר שלא להוציא שמות יתירים בתפילות ותחנונים כל דסגי בלאו הכי וכל אשר יכול למעט בהזכרת שם ה' ימעט והרי זה בכלל מצות ליראה את ה' הנכבד והנורא. חס"ל אות ט':

לו[edit]

לו) וכן ש"צ או יחיד הקורא בתורה וטעה בנגינה בתיבת ה' לא יחזור לימר תיבת ה' משום דהוי כמזכיר ש"ש לבטלה אלא חוזר לתחלת הפסוק או לאמצעיות. חס"ל שם. ועיין ח"א כלל ה' אות ב':


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון