כף החיים/אורח חיים/קפט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף החייםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png קפט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א) [סעיף א'] ברכה רביעית וכו'. ברכה זו לאו דאורייתא היא שחכמים תקנוה על הרוגי ביתר שנתנו לקבורה הלכך פותחת בברוך דלא הויא סמוכה לחברתה ואינה חותמת דהויא מטבע קצר. ואע"ג דאיתא במדרש שצ"ל בה ג' הטבות וג' גמולות אפ"ה אינה חותמת דמעיקרא לא תיקנו אלא הטוב והמטיב ואח"כ הוסיפו בה דברים הללו. טור. והרשב"א נתן טעם אחר שלא ראו נחתום בה ולעשותה מעולה משאר ברכות של תורה שלמעלה ממנה. והר' יונה נתן טעם אחר. והוא שכל מה שאומר בברכה זו כמו ענין אחד היא. שכולן שמות התואר הן. שאנו אומרים שהוא מלך ומטיב וגומל. ב"י. פרישה אות ג' ועיין לעיל ריש סימן קפ"ז. ודע דברכת הטוב מסיימת מיד שיאמר ומכל טוב לעולם אל יחסרנו. והרחמן הוא וכו' הוא הוספה ואינו מברכת ד' מש"ז אות א' ח"א כלל מ"ז אות א' והיינו נוסח אשכנזים ונוסח הספרדים מסיימת וריוח והצלה וכל טוב. והשומעים עונים כאן אמן כמ"ש ח"א שם. וכ"כ לעול סימן קפ"ז יעו"ש. ועיין לקמן אות י"ד:

ב[עריכה]

ב) שם לא יאמר תתברך. הטעם מפלי שכבר אמר ברוך. ב"י בשם הרד"א:

ג[עריכה]

ג) שם ולא יאמר בה החי וכו'. עיין לקמן סעיף ב' וביו"ד סימן שע"ט סעיף א':

ד[עריכה]

ד) שם האל אבינו וכו'. וי"א דאין לומר תיבת האל דהא אמר אלהינו וכ"כ ר"ע בברכה שלאחר המגילה. ב"י בשם הרד"א ט"ז סק"ב:

ה[עריכה]

ה) וכתב הכלבו דאין לימר אל שבכל יום ויום וכו' דמשמע ח"ו שתי רשיות הן ולאותו אל שבכל יום ויום מטיב לנו אנו מברכין אלא יאמר אל בכל יום ויום וכו' ב"ח. מ"א סק"א. מיהו הט"ז שם כתב דהאי תיבת אל בכאן אין לו מקום וגם ברמב"ם ליתא יעו"ש ולפ"ז אם אימר שבכל ליכא קפידא כיון שאינו אומר תיבת אל וכ"כ ברד"א שבכל ובלא תיבת אל יעו"ש. וכן הסכים היפ"ל אות א' יעו"ש:

ו[עריכה]

ו) וכתב עו"ש הכלבו שנהגו לרחוץ כוס של ברכה אחר שתייתו ומעביר אותם המים על עיני שלא לשפוך יין של ברכה לארץ למקום בזיון עכ"ל. והביאו הב"ח. וכתב דנכין לנהוג כן בכל כוס שמברכין עליו אפילו אינו של בהמ"ז עכ"ד. והביאו שכנה"ג בהגב"י אות ג' א"ר סימן קוץ אות ו' ועיין לקמן סימן ק"ץ אות כ"ג:

ז[עריכה]

ז) שם הוא הטיב וכו'. כתב רש"ל דאנחנו מכוונים שאין אומרים הוא הטיב וכו' אלא אומרים כאחת הוא הטיב מטיב יטיב לנו להודיע שכל זה נחשב הטבה אחת יעו"ש והביאו הב"ח ומ"א סק"א. אבל הב"ח כתב דהעיקר כדברי הש"ע וכתב וכן המנהג יעו"ש. והביאו שכנה"ג בהגה"ט אות ג' עו"ת אות א' וכ"כ הברכ"י אות ב':

ח[עריכה]

ח) כשיש עכו"ם בבית נוהגין לומר כלנו יחד בני ברית. מיהו הט"ז ביו"ד כתב בשאינו נכון דכיון שאומר כלנו יחד הכל בכלל אלא יאמר אותנו בני ברית כלנו יחד. והטעם לפי שאסור לברך הכותים דכתיב לא תחנם. מ"א סק"א. סו"ב אות א' והחס"ל אות ח' כתב שיאמר הרחמן הוא יברך כל אחד ואחד ממנו בני ברית. וכ"כ הרב בן א"ח פ' חקת אות ח"י ועיין שכנה"ג בהגה"ט אות ו':

ט[עריכה]

ט) כשיש מומר לע"א במקום סעודה צ"ל בני ברית דמומר אינו בכלל בני ברית והיינו במומר להכעיס. מ"א שם. סו"ב שם. מיהו הרב יד אליהו סימ' פ"ג הרבה להקשות על דברי המ"א הנז' וכתב שאין לאומרו יעוש"ב. והביאו י"א בהגה"ט וכ"כ הר"ז אות ד' דאין לאומרו ואם מומר לתיאבון אפשר דאין לביישו. ואם יש ישראל ערל שמתו אחיו מחמת מילה ישראל גמור הוא א"א אות א':

י[עריכה]

י) בברכת בעה"ב מסיים ונאמר אמן שאין יכול לגזור אומר ואמרו אמן. משא"כ בעושה שלום וכו' שהוא שבחו של הקב"ה וכל ישראל מצוין ע"כ אומר ואמרו אמן. מ"א שם סו"ב שם. מיהו הא"ר בסימן קפ"ז אות א' כתב בשם מט"מ דיאמר. ואמרו אמן כמו בסוף בהמ"ז והביאו א"א בזה הסימן אות א' וכתב שם הא"א דאם יחיד מברך בעצמו יאמר הרחמן יברך אותי ואת כל אשר לי כמו שנתברכו וכו' ולא יאמר ואמרו או ונאמר אמן כיון שאין עמו מסובין רק יאמר תיבת אמן לחוד יעו"ש. מיהו מנהג העולם לומר אפילו ביחיד הוא יברך כל אחד ואחד וכו' וכוונתו על אנשי ביתו והם אומרים ונאמר אמן וכוונתם על המלאכים שהולכים עם האדם שאומרים עמו אמן וכמו שאומרים בעושה שלום שבסוף בהמ"ז ואמרו אמן אפילו ביחיד. וכ"כ הר"ז אות ה:

יא[עריכה]

יא) קבלתי מרבותי כי בשבת אומר מגדול. ונ"ל הטעם כי בשבת הוא מלך גדול כנגד החול ומגדול מלא בוא"ו וחולם בוא"ו הוא מלך גדול. ומגדיל היא חסר יו"ד בחירי"ק בלא יוד היא מלך קטן. ועוד מגדיל הוא בתהלים ועדיין לא היה מלך ומגדול הוא בנביאים וכבר היה מלך. הרד"א. והביאו ד"מ אות א' כנה"ג בהגה"ט. וכתב שם הכנה"ג ולפ"ד אין לומר מגדול כ"א בשבת או ביו"ט אבל בר"ח אומרים מגדיל אבל מנהגינו לומר מגדול אפילו בר"ח והטעם שמעתי חדש ושבת קרא מקרא עכ"ד. וכ"כ העו"ת אות א' מ"א שם. וי"א שגם בסעודת מ"ש אומרים מגדול. ואני שמעתי משם מהרד"פ ז"ל שגם בסעודת מילה ע"פ הסוד ראוי לומר מגדול. חס"ל אות ח' ובס' כ"מ כ"י איתא שגם בסעודת פורים יאמר מגדול בשביל אותה הארה המתגלית ביום ההוא. בן א"ח פ' חקת אות י"ט ולפ"ז נראה שגם בסעודת חתן או סיום מסכתא י"ל מגדול כיון שיש הארה של מצוה ועיין לעיל סימן קפ"ז:

יב[עריכה]

יב) [סעיף ב'] בבית האבל אומר וכו'. ואם מברך בעצמו אומר בעצמו. מ"א סק"ב בשם תורת האדם. אבל מהר"ם רבק"ש סי' תרע"ו כתב מה שלא ראיתי נוהגין להוסיף ברכת אבילים בברכה רביעית נ"ל שסמכו על התו' (כתובות ה' ע"ב) שהוכיחו דברכת אבילים אינה אלא ביו"ד יעו"ש. והביאו א"ר אות ג' וכתב וזה דלא כמ"א. וכ"כ המחה"ש סק"ב יעו"ש. וכ"כ באר הגולה ביו"ד ססי' שע"ט יעו"ש. מש"ז בזה הסי' אות א' קיצור ש"ע סי' ר"ז אות ז':

יג[עריכה]

יג) שם. המלך החי וכו'. משמע דאין אומרים בברכה זו בבית האבל כ"א רק ג' מלכיות אבל ג' הטבות וג' גמולות אין אומרים וכ"כ בב"י יעו"ש. וכתב הברכ"י בשיו"ב אות ב' דכן כתבו הנוסח בשה"ל הלכות שמחות והכלבו והרד"א ג' מלכיות לבד וכ"ה מנהג ספרד שלא להזכיר בבית האבל הטבות וגמולות וכדברי מרן ז"ל עכ"ל. וכ"כ הלבוש ביו"ד סי' שע"ט סעי' א' כדברי מרן ז"ל. וכן הסכים הר"ז בסי' זה אות ח'. מיהו הב"ח כתב דצריך שיאמר ג' מלכיות וג' גמולות יג' הטבות כתיקון חכמים אלא דמוסיף בה מעין המאורע וכתב נוסח הברכה ג"כ וכתב שכן נהגו יעו"ש. והביאו שכנה"ג בהגב"י אות ב' וכ"נ דעת הש"ך ביו"ד סי' שע"ט סק"א. והביאו המחה"ש בזה הסי' סק"ב יעו"ש. וכ"כ חכמת אדם כלל קס"ג אות י"ז. ונראה כיון דאיכא פלוגתא בזה הולכין אחר המנהג וכל מקום לפי מנהגו:

יד[עריכה]

יד) נהגו להאריך בברכה זו של המטיב לומר הרחמן הוא בכמה גוונים ואין בזה הפסק בין בהמ"ז לברכת ושתיית הכוס כיון שכן נהגו. טור. והטעם כתב הלבוש דלא חשבינן להו להפסק כטעם שאומרים כמה תחנונים בסוף י"ח קודם שפוסע לאחריו כמ"ש סי' קכ"ב יעו"ש. וכתב המש"ז אות א' דדוקא הרחמן לא הוי הפסק אבל דברי חול הוי הפסק בין בהמ"ז לפה"ג יעו"ש וע"כ כשמברכין על הכוס ואחד מבני חבורה גמר בהמ"ז קודם שגמר ברכתו המברך על הכוס צריך ליזהר שלא ידבר שום דבור עד שיברך המברך על הכוס וישתה:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון